ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

אימון ולישון: הצצה לעולמם של האלופים מתיכון "קציר"

היסטוריה בחולון: נבחרות הבנים והבנות של תיכון קציר זכו באליפות הכדוריד לבתי הספר. "זמן חולון בת ים" כינס את כוכבי שתי הנבחרות לשיחה על ספורט, לימודים וחיים אישיים

 ◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק

לא קלים הם חיי התיכוניסט הישראלי, המנסה לצלוח את הבגרויות המאיימות, לשאת חן בעיני בחיר או בחירת לבו תוך הסתגלות לשינויים פיזיים בלתי פוסקים בגופו, ולהתארגן הלאה לקראת שירות צבאי עתידי.

וכאילו לא די בכך, הערימו על עצמם חברי נבחרות הכדוריד של תיכון "קציר" בחולון – זו של הבנים וזו של הבנות - חלקם שחקנים גם בליגה הישראלית, קשיים נוספים המתבטאים באינסוף שעות אימון שבועיות ונסיעות מפרכות לחו"ל. אל תטעו, מבחינתם זה לא פלז'ר אלא ביזנס טהור.

"זו שחיקה פיזית שהרבה אנשים לא מבינים", מצהירה נלי אמינוב, תלמידת י"ב ושחקנית בנבחרת הבנות, "אנחנו טסות לארבעה ימים, מגיעות חזרה לארץ לאחר לילה ללא שינה מיד לאימון בוקר, ושעתיים אחר כך משחקות מול קבוצה אירופאית שטובה מאיתנו פי שמונה. אנחנו חוזרות פצועות אחרי הטיולים האלו".

צרותיהם של שחקני הכדוריד צעירים נשכחו לפני שבועיים, כשנבחרות הכדוריד - בנים ובנות – של תיכון קציר זכו כל אחת באליפות התיכונים הארצית בכדוריד. קבוצת הבנות של קציר ניצחה בגמר את העמית ראשל"צ 22-24, במשחק גמר הבנים ניצחו בני קציר חולון את קציר רחובות 26-27. דאבל מקומי היסטורי.

הענקנו להם כמה ימי חסד ומנוחה טרם הפגשנו נציגים נבחרים משתי הנבחרות לשיחה צפופה, בין אימון כוח בחדר הכושר לפתרון תרגיל בחשבון דיפרנציאלי. אל אמינוב הצטרפו מנבחרת הבנות רותם סגל תלמידת י"ב ושרון בן שושן תלמידת

י"א (מאמן נבחרת הבנות, איתי פפיר, נשוי לאחותה הבכורה); הטון הגברי נקבע על ידי ולדי טקליה, אמיר קמחי ובראל לנציאנו – שלושתם תלמידי י"א ושחקנים בנבחרת הבנים.

"יש לנו חמישה או שישה אימונים בשבוע במהלך העונה", מספר לנציאנו, "וזה עוד לפני האימונים של נבחרת ישראל, למי שמשחק גם שם". הבחורים והבחורות החמודים והחמודות, כאמור, נאלצים לתמרן בין כמות מסגרות כמעט בלתי נתפשת. מלבד לימודים וחיי חברה יש להם על הראש את הכדוריד, וכאן אנחנו מדברים על קבוצות הנוער בהם הם נוטלים חלק.

חלקם משחקים גם בבוגרים, קבוצת בית הספר ונבחרות ישראל הצעירות, כאשר הבנות משחקות גם בנבחרת הבוגרות. "אנחנו מסתדרים, בעיקר בזכות ההתגייסות של המורים והמנהלת", הם מסכימים פה אחד.

סגל: "אנחנו מסיימים ללמוד בשלוש או ארבע בצהריים, חוזרים הביתה והאימון מתחיל בשש או שבע בערב".

מה עם שיעורי בית? הכנה לבגרויות?
טקליה: "כשאני חוזר הביתה אני לא מכין שיעורים. אוכלים, פייסבוק, הולכים לאימון, חוזרים, אוכלים, פייסבוק והולכים לישון".

"כשאני חוזרת מהאימון אני מחפשת את הזמן ללמוד", מחדדת בן~שושן וסגל מסכימה ומוסיפה: "אנחנו מנצלים את האנרגיות מהאימון כדי ללמוד בלילה".

הבנות, הנחשבות למוכשרות במיוחד בתחום הכדוריד, משלבות אימונים בנבחרת הנערות והבוגרות ובנבחרת ישראל. לנציאנו מחמיא לחברות והקולגות ומבהיר שריבוי המסגרות נובע מאיכות המשחק הגבוהה שלהן: "למרות שהאינטנסיביות של האימונים של הבנים גבוהה יותר, יש לנו פחות משחקים. הבנות משתתפות ביותר מסגרות כי הן פשוט מעולות, וצריך אותן גם בנבחרת הבוגרות".

אנחנו יושבים בחדר המורים של התיכון בתום יום הלימודים. דריסת רגל בחדר המקודש הזה לא הייתה עולה על דעתי כשהייתי תלמידת תיכון חרדתית לפני כך וכך שנים, אך דומה כי עבור הדובדבנים שבקצפת החינוכית והספורטיבית מתיכון "קציר" זה עניין של מה בכך. "בית הספר והמנהלת, מלכה חירותי, עושים בשבילנו מעל ומעבר. זה קשר מסוג אחר", אומר לנציאנו.

חירותי נשואה למאמן הכדורסל עופר חירותי, ויודעת דבר או שניים על חשיבות טיפוח הספורט בקרב תלמידיה. נציגנו מדברים על המנהלת האהובה ועל סגניתה בעיניים נוצצות: "הן משלימות לנו שעות שאנחנו מפסידים ומבקשות מהמורים להתחשב בנו במבחנים. הכל בזכותן", מוסיף טקליה.

בעודנו משוחחים על הברזות משיעורים, נכנסת לחדר המורים המורה להיסטוריה ופונה בחיבה לאמינוב אשר החסירה את השיעור היום: "אני רואה שלשיעור לא הגעת אבל לדברים חשובים את מגיעה", היא מחייכת. אמינוב מגניבה לעברה מבט מהול במבוכה קלה.

באמת מה עם חיסורים? יש לכם הקלות בלימודים?
קמחי: "דואגים להשלים לנו שיעור שהפסדנו או לדחות מבחן עד שנוכל להשלים את החומר. אני ורותם תגברנו מגמת תקשורת, כי זה מעניין אותנו, אבל בראל למשל תגבר מקצועות ריאליים. טוב, הוא סוג של גאון".

לנציאנו תגבר מתמטיקה לחמש יחידות ופיסיקה~כימיה. "אני מתכנן ללמוד באוניברסיטה, אני רוצה שיהיו לי אפשרויות", הוא מסביר. גם טקליה חושב על עתידו בשוק העבודה ותגבר את מקצוע הביולוגיה: "תראי, בראל מאוד צנוע וממש חכם", הוא מעיד על חברו מזה 13 שנים, "אני הייתי במגמת כימיה-ביולוגיה ונשרתי מכימיה. זה קשה, אבל אין ספק שהמורים נרתמו על מנת לעזור לנו להצליח למרות החיסורים".

הפייסבוק עמוס מעריצים ומעריצות?
"לא", הם צוחקים, "אנחנו חברים מאוד טובים אחד של השני בין הקבוצות. אין לנו מעריצים על הוול".

סגל: "אנחנו מאוד מחוברים במועדון, גם הבנים וגם הבנות ובלי קשר לכיתה בה אנחנו לומדים. במועדונים אחרים אין הווי כזה ולא נוצרו חברויות כל כך חזקות".

מאמן נבחרת הבנות, איתי פפיר, שנשוי לאחותה הבכורה של בן-שושן, מסכים עם החבר'ה הצעירים: "זה משהו שאי אפשר להסביר אותו, מעין שותפות גורל".

אתם בטח נחשבים הכי פופולריים בתיכון. יש לכם זמן לחיי אהבה
"בראל תיכף נשוי", צוחק טקליה.

בראל לנציאנו אכן אוחז בחברה קבועה מזה שנתיים וחצי, גם היא שחקנית כדוריד. לדבריו, הקשר הזוגי חף מתחרותיות והעיסוק במשחק אינו מהווה מכשול במערכת היחסים שלהם. קמחי, לעומתו, החליט לסיים מערכת יחסים קודמת עם חברתו הספורטאית ונמצא נכון להיום בזוגיות טרייה בת כשבוע: "כשיצאתי עם ספורטאיות זה הכניס המון תחרותיות למערכת היחסים. הן יותר קשוחות מבחורות אחרות".

הבנות ממהרות למחות: "זה עניין של אישיות", מתקוממת סגל. "אני לא חושבת שאני קשוחה במיוחד". "אני קצת יותר קשוחה מרותם", מתערבת אמינוב, "אבל זה בגלל שאני כזו ותמיד הייתי. התחלתי לשחק כדוריד בטעות, כי הכיתה שלמדתי בה נסגרה והעבירו אותי לכיתת הכדוריד לפני שנתיים. ניסיתי ונסחפתי. לפני כן לא התעסקתי בספורט במיוחד ואני לא חושבת שהאופי שלי מאוד השתנה בעקבות זה".

מה שכן השתנה עבור אמינוב הוא משקלה, שמאז החלה לשחק הצטמצם ב~11 קילוגרמים. "תמיד הייתי חזקה ושרירית", היא משתפת, "אבל עקב המשחק ירדתי במשקל וגם הפכתי ליותר מוצקה וחזקה".

בנות, אתן בגיל שממילא העיסוק בדימוי הגוף הוא תמידי, אתן מרגישות שהעיסוק האינטנסיבי בספורט תורם לכך לדימוי גוף חיובי יותר?
"אני מרגישה עכשיו יותר בנוח עם הגוף שלי כי אני יותר אתלטית", אומרת אמינוב, "אבל זה בא על חשבון הנשיות. אין מה לעשות, אפשר לקרוא לזה הקרבה, זה כן גורע מהנשיות. אצל החברה של בראל, למשל, לא רואים פגיעה בנשיות". "כי היא לא אתלטית ברמה שלכן", טוען מרציאנו.

"אנחנו לא ממש מתעסקות בדיאטות הרזיה", מוסיפה סגל. "אנחנו חושבות בעיקר איך להשתפר ולהתחזק לטובת המטרה". בן~שושן רואה עין בעין עם חברותיה לקבוצה ומספרת כי חדר הכושר הוא חלק בלתי נפרד מחייה: "אנחנו מתאמנים בחדר כושר, לא מחויבים לכך אבל עושים את זה. לפני כל אימון ואחריו אני עושה אימוני כוח, זה מחזק את הגוף ועוזר למנוע פציעות".

אחרי הישג ספורטיבי ענק כל כך, שלב התודות הוא די הכרחי. ראשון הם מזכירים את יובל קושיקרוב, רכז הספורט בבית ספר. "הוא דאג לכל מה שהיינו צריכים, כאילו אנחנו הילדים שלו. הוא אדם מדהים, מגיע לו קרדיט ענק על ההצלחה שלנו", אומרת בן שושן. "הוא לימד אותנו להיות קודם בני אדם ואחר כך ספורטאים", מוסיפה סגל.

עוד תודות, הם אומרים, למאמני קבוצות הנוער והבוגרים, המורים, הנהלת התיכון, המשפחה והחברים. "המועדון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה שלנו", אומרת בן~שושן. "אאורה פרידמן שמאמנת אותנו בנערות, באה לעזור ולעודד והעניקה המון תמיכה".

קמחי מוסיף כי מאמן קבוצת הבנים, דביר גולדשטיין הגדיל לעשות, סירב לצאת לחגוג את יום הולדתו ה-35 בשבת שקדמה למשחק והסתגר בביתו על מנת לבנות אסטרטגיה. "אנחנו היינו מוכנים למשחק הזה באופן מושלם", הוא אומר.

יום לפני המשחק נפגשו הבנות לערב גיבוש בביתו של המאמן איתי פפיר והבנים שמו פעמיהם לביתו של גולדשטיין, עברו על טקטיקות משחק וגם הספיקו ליהנות מפיצה ושיח חברי. המאמנים, יש לציין, גומרים את ההלל על חניכיהם. גולדשטיין: ולדי טקלייה שחקן מאוד יצירתי זריז וחכם שבמשחק הגמר הוא מימש את מלוא הפוטנציאל שלו והוא התפוצץ בגמר כשכבש 12 שערים, חילק 7 אסיסטים ונבחר למצטיין של המשחק.

"הוא כבר לקח אליפויות עם הנערים והיה בנבחרות. הוא פוטנציאל גדול. בראל לנציאנו הוא קפטן למופת ובגמר הפגין משחק הגנה טוב ועזר בהתקפה. גם אמיר קמחי הפגין משחק הגנה אדיר. אני מקווה שהשחקנים האלו יהוו את הדור הבא של הכדוריד בחולון".

ומה אומר מאמן קבוצת הבנות איתי פפיר? "הן בנות מאוד מיוחדות ומאוד אוהבות את ענף הכדוריד", הוא מחייך בסיפוק, "הקשר שלי איתן הוא מאוד מיוחד, נקרא לזה אח גדול או אבא. במשחק הגמר נלי אמינוב נתנה את הנשמה בהגנה ורותם סגל נבחרה למצטיינת במשחק. שתיהן משתייכות לנבחרת ישראל וזו גאווה גדולה.

"שרון בן-שושן שהבקיעה בגמר תשעה שערים נחשבת לכוכבת. היא צנועה והיא כישרון גדול, ללא קשר לנישואיי לאחותה שירלי, שלא פספסה אף משחק של שרון וכך הכרנו. שרון רק בת 16 וחצי והיא משחקת בנבחרת העתודה וגם בקבוצה הבוגרת של חולון. השאיפה שלה היא להגיע לחו"ל".

ובחזרה לנערים ולנערות. לדבריהם, הם לא מוותרים על בילויים ויציאות עם חבריהם לכיתה אשר רובם מתחום הכדוריד. קמחי מוסיף כי בניגוד לסטיגמה על ספורטאים, הנבחרות מורכבות מנוער איכותי: "השנה נבחנו 170 אנשים. ההצלחות שלנו במשחקים מפרסמות את הקבוצות. מפתחים אותנו מאוד ובאמת שבוחרים את האיכותיים ביותר. אז גם כיף ליצור חברויות כאלו".

אתם מרגישים שהעיסוק בספורט קבוצתי עזר לכם ברמה החברתית בחיים?
טקליה: "אתה מקבל ביטחון לשוחח עם אנשים, הכישורים החברתיים מתחדדים".

אמינוב: "אנחנו מתנהלים על המגרש עם השחקנים האחרים, לפעמים במבט בלבד. יוצרים קשרים ומתגברים על מריבות. זה הולך איתך הלאה, ליחסים עם אנשים שאינם בקבוצה".

השירות הצבאי קרב ובא עבור סגל ואמינוב, תלמידות י"ב, והן חתומות על תפקיד ספורטאי מצטיין, פריבילגיה השמורה לשחקני נבחרת ישראל בלבד. הבנים עודם בכיתה י"א, אך כבר משתפים האחד את השני בלבטים בנוגע לשירות קרבי לעומת חתימה על ספורטאי מצטיין:

"יש לנו נתונים פיזיים מאוד גבוהים ואנחנו יכולים לשרת בקרבי", אומר טקליה, "אבל תמיד יש את המחשבה על שירות המדינה לעומת שימור הקריירה. הפריצה של הספורטאי היא בגילאי הצבא, 19-21 ומי שלא יהיה ספורטאי מצטיין בצבא יזנח את ההכשרה שלו ויהיה לו קשה לחזור לכושר אחר כך".

"לדעתי מי שמייצג את המדינה בכדוריד בנבחרת לא עושה כלום, אם היו לו מראש נתונים שיכולים להביא אותו לשירות קרבי", אומר לנציאנו. קמחי אינו מסכים: "זה בכל זאת כבוד גדול לייצג את המדינה בכדוריד, אבל באמת מתלבטים".

לפני שאנו נפרדים, מבקשים הבנים והבנות להעביר מסר חריף לראש עירם, מוטי ששון: "אנחנו ממש מאוכזבים שהוא לא הגיע למשחק ומובכים מכך", מבהיר לנציאנו. לדברי בן-שושן, ששון, המתהדר בקידום הספורט החולוני, עם דגש על המשמרת הצעירה, ידע על המשחק ואף קיבל הזמנה אישית משתי שחקניות. "אנחנו בתור ספורטאים צעירים בענף הכדוריד שמביאים כבוד לחולון, משלמים המון כסף,על הסעות וציוד" אומר טקליה. "במועדון תל אביב יש לשחקנים סבסוד, אז לפחות שיכבד אותנו ויגיע לעודד".

תגובת דוברות העירייה: "ראש העיר הזמין את נבחרת הבנות עם המאמן ללשכתו בטרם המשחק והתנצל בפניהם שלא יוכל להגיע עקב התחייבויות קודמות. ראש העיר גאה מאוד בהישגי שתי הקבוצות ובכוונתו להזמין כמנהגו את שחקניהן והמאמנים ללשכתו על מנת לברך אותם באופן אישי, כפי שהוא עושה מזה שנים עם כל הספורטאים הצעירים בעיר שמגיעים להישגים גבוהים וזוכים במקומות הראשונים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...