מלכת ריקודי העם של נתניה ניצחה מחלת כליות קשה

נורית גרינפלד, תושבת נורדיה, התגברה על מחלת כליות קשה באמצעות ריקודי עם ומאז היא לא מפסיקה לרקוד. היעד הבא: להפוך את נתניה למעצמה של ריקודים

גיא פישקין | 14/3/2012 15:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק 

ריקודי העם הפכו בשנים האחרונות לטרנד החם של עולם הפנאי בישראל. מאות רקדנים גודשים מדי שבוע את אולמות הספורט ונעים בקבוצות או בזוגות לצלילים הממכרים.

אחת המרקידות הידועות בתחום היא נורית גרינפלד, תושבת נורדיה, שנחשבת למלכת ריקודי העם של נתניה והסביבה. "אני רוקדת מהבוקר עד הלילה", היא מספרת, רגע אחרי שסיימה עוד הרקדה בבית הספר שי עגנון בנתניה. "זה תחום שהוא עולם ומלואו עבורי. היכולת להתחבר לשירי ארץ ישראל של פעם, בשילוב עם קצב ברגליים והמפגש החברתי, הם אושר שאי אפשר לתאר במילים".
צילום: אסף פרידמן
נורית גרינפלד צילום: אסף פרידמן

גרינפלד (48), ילידת ארגנטינה, עלתה לארץ בגיל 6 והשתקעה בנתניה. "כעולים חדשים לא היה לנו יותר מדי כסף, כך שלשיעורים כמו בלט או ריקודים אחרים לא הייתה לי ממש אפשרות ללכת", מגלה גרינפלד. "באותה תקופה הלכתי ללהקת הריקוד של בית הספר שבו למדתי, שכמובן היה בחינם. כל הזמן חיפשתי עוד הזדמנויות לרקוד ולא הסתפקתי במספר השעות המצומצם בבית הספר".

בשלב זה גילתה גרינפלד את ריקודי העם עם ישראל צ'רצ'ס, שהצליח "להדביק אותה בחיידק". "לא לקח יותר מדי

זמן עד שנשאבתי לשם", היא אומרת. "כבחורה שאוהבת לזוז ולהתנועע, זה היה הפתרון המושלם עבורי".

למרות האהבה לריקוד נכנעה גרינפלד למציאות הכלכלית ועסקה למחייתה בייעוץ מס במשרדו של בעלה, רואה חשבון בכיר בנתניה. אלא שמחלת כליות קשה שבה חלתה ב-2003 הצליחה לשנות את סדרי העדיפויות בחייה. "כשחליתי הבנתי כמה חשובים החיים ומדוע חשוב ליהנות מהם כל עוד אפשר", היא מספרת. "החלטתי לעזוב את המשרד ולעבור לעשות את מה שאני באמת אוהבת – ריקודי עם".

אחרי שסיימה בהצטיינות קורס מדריכי ריקודי עם בקמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב, היא הצטרפה לליאור כהן, שמרקיד את תושבי נתניה בכל מוצאי שבת במתחם בית הספר שי עגנון.

אז למעשה את עוד סיפור של אדם שהלך אחרי הלב שלו.
"בדיוק כך. אנחנו עוברים המון תהפוכות בחיים. החוכמה היא לדעת להפיק מהם את המיטב ולעשות רק את מה שאוהבים. אני הבנתי שריקודי העם מסבים לי אושר ומהיום שהחלטתי ללכת על כך בכל הכוח, חיי השתנו לטובה. אני ממליצה לכל מי שמוזיקה ישראלית אמיתית של פעם זורמת לו בדם ואוהב ריקוד, להצטרף לתחום הזה".

ההרקדות ההמוניות הפכו בשנים האחרונות לאירוע חברתי שמושך אליו פנויים פנויות, וגם כאלה שמחפשים סטוצים ובגידות, אבל לדברי גרינפלד מדובר בתופעה שהיא בשוליים. "בכל מקום יש היכרויות בין נשים לגברים וזה דבר טבעי, אבל מכאן ועד להדביק לריקודי עם שם של מקום לסטוצים רחוקה הדרך. אין הבדל בין להכיר בן זוג בריקודי עם לקצין בצבא שמתאהב בפקודה שלו. זה פשוט עוד מפגש חברתי שעושה טוב לאנשים".

יהורם גאון. עד כמה הילדים מכירים אותו?
יהורם גאון. עד כמה הילדים מכירים אותו? צילום: אמיר מאירי

למה לא מגיעים בני נוער להרקדות?
"לצערי, הנוער של היום סופג תרבות פופ זולה ולא מתחבר לשורשים שלו. מתוך עשרה ילדים אני בספק אם יהיו שניים שיכירו את יהורם גאון או אריק איינשטיין. בקצב הזה בתוך 20 שנה ייעלמו ריקודי העם מהעולם".

מה הפתרון שאת מציעה?
"צריך להכניס את ריקודי העם לשעות הלימוד בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים".

עיריית נתניה מסייעת בנושא?
"אין לי טענה כלפי מחלקת הספורט והתרבות של העירייה שתמיד קשובה לצרכים שלי. הבקשה היחידה שלי מהעירייה היא שתשקיע משאבים בנושא החינוך לריקוד עממי בקרב הנוער. זה הזמן לפעול לפני שכבר יהיה מאוחר מדי".

מהעירייה נמסר: "אנחנו מקדישים חשיבות רבה לנושא הריקוד והתנועה. לצד פרויקט נרחב בכל גני הילדים בעיר, אנחנו משקיעים מאות אלפי שקלים בשנה בשימור הפולקלור הישראלי. לראיה, להקת המחול 'החבצלות', שמייצגת את נתניה בעשרות אירועים בארץ ובחו"ל. בנוסף, מקיימת עמותת היכל התרבות בחודשי הקיץ הרקדות פתוחות לקהל".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים