מופקרים לגורלם: ב"ש עדיין לא ערוכה למתקפת טילים
העדר מיגון מתאים בבתים הישנים, צופרים שלא עבדו, עסקים שנפגעו ומקלטים שנשארו נעולים. השבוע האחרון שוב הוכיח: באר שבע עדיין לא ערוכה בצורה ראויה למתקפת טילים
◄בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
אמנם כולם קשרו כתרים למערכת כיפת ברזל, ראש הממשלה ושר הביטחון מיהרו להצטלם, המפעילים התראיינו בחזה נפוח, אבל שתי נפילות של טילים בלב שכונות מגורים בבאר שבע החזירו את התושבים למציאות קשה של פחד וחרדה.
החרדה הזאת מתגברת במיוחד על רקע העובדה שלא כל התושבים שומעים את האזעקות: בחלקים שונים של העיר מתלוננים התושבים על כך שהאזעקות לא נשמעות בבירור. אולי הגיע הזמן שמישהו סוף סוף יטפל בעניין הזה.
יש כאלה, ששומעים את הצופרים מייללים, אך אין להם לאן לברוח! "לחיילי פיקוד העורף בבאר שבע אין ממ"ד". כך מספרת ס', אמא לחיילת המשרתת במתקן: "אני כבר מתריעה הרבה זמן, אבל יש לי הרגשה שהצבא 'מורח' אותנו בכל מיני תירוצים.
"כל פעם שיש אזעקה אני בחרדה איומה, מנסה להתקשר לבת שלי. הם יושבים במתקן ישן, שסבל גם ממכת חולדות. בגלל המצב יש שם עוד הרבה חיילים איתם וכל מה שיש
בדובר צה"ל אומרים, שבקרוב החיילים יעברו לבסיס אחר, אבל שגם בבניין הישן יש להם מרחב מוגן באחד החדרים, בחדר המדרגות. אימה של החיילת אומרת שאת התשובה הזו היא שמעה כבר לפני חודשים. "אין עם מי לדבר בצבא וזו בושה", היא אומרת.
אבל לא רק החיילים מופקרים: סבב טרור אחרי סבב טרור, יש בבאר שבע מי שיושבים בממ"ד המאובזר בדירת הפרויקט המפנקת ויש רבים אחרים, שאין להם לאן לברוח. הם נמצאים בשיכונים ישנים, שנבנו לפני 50 ו-60 שנה, בנייה רכה ומקלט נעול, שגם ככה נמצא רחוק מדי עבור קשישים, נכים, ילדים קטנים או מי שלא מסוגל לעבור עשרות מטרים תוך פחות מדקה, אחרי שניעור בבהלה משנתו באמצע הלילה.
גם במערכת הביטחון וגם במערכת הפוליטית מבהירים: זאת לא הפסקת אש, אלא תום סבב ואפילו לא מוחלט: בנגב המערבי, בחבל אשכול ובעוטף עזה, ממשיכים לספוג ירי על בסיס כמעט יומיומי. מיליון וחצי איש בטווח האש של ארגוני הטרור עלולים למצוא עצמם שוב באותו מצב של הפקרות.
עוד בעיצומו של מבצע "עופרת יצוקה", בישיבה שנערכה בחמ"ל שבעיריית באר שבע, דובר על מיגון הבתים הישנים בעיר. כשנתיים וחצי אחרי, עדיין רבים מופקרים לגורלם. בבתים הישנים של באר שבע, המאכלסים בעיקר משפחות מעוטות יכולת ואת מעמד הביניים, אין ממ"דים. יש חדרי מדרגות, חלקם עם טיח מתפורר ויש מקלטים נעולים, בחלק מן המקומות.
הקמת ממ"ד הוא עניין יקר, הרבה יותר מהישג ידם של משפחות רבות, וזאת מבלי לדבר על הבירוקרטיה שבהשגת אישורים. כמדיניות, גם לא רוצים שבאר שבע "תמגן את עצמה לדעת". אלא שכבר עתה ברור, שהאיום העזתי רק הולך ומתעצם ובזאת נוכחו תושבי באר שבע והנגב לחוות בסבב האלים האחרון.
בשיחה עם אנשי דובר צה"ל, שלא לציטוט ישיר, אלא כרקע בלבד, אלה ממהרים לשבח את פיקוד העורף, אבל גם להבהיר כי סמכויותיו אינן מוחלטות: אין להם סמכות, למשל, להורות על מיגון בתים, אלא רק להמליץ. גם כאשר הדרום מופגז במה שמתברר כהפגזה הכבדה ביותר על יישוב אזרחי, אין להם סמכות להורות על מצב חירום. פיקוד העורף רק ממליץ ובעיקר – לשכב על הרצפה ולכסות את הראש.
זה מה שקרה לנוסעי הרכבת, שהגיעה ביום ראשון בבוקר לתחנת צפון שליד אוניברסיטת בן גוריון, בדיוק כשהייתה אזעקה בבאר שבע. "עברנו רגעים של אימה", מספר אחד הנוסעים.
"בדיוק כשהרכבת עצרה בתחנת באר שבע – צפון, התחילה אזעקה. רצינו לצאת מהרכבת למרחב המוגן בתחנה, אבל כל הדלתות ברכבת ננעלו. אנשים היו אחוזי אימה וניסו לפתוח את הדלתות בכל האמצעים, אבל לא היה עם מה לשבור את החלון. במקום לפתוח דלתות, ביקשו מאיתנו ללכת לקרון קדמי. אנשים היו על סף התקף לב. בנס לא נפצעו אנשים".
ברכבת ישראל אומרים בתגובה: "על פי הנחיות פיקוד העורף, בזמן אזעקת 'צבע אדום' צריכים נוסעי הרכבת להישכב על רצפת הקרון, לצורך מחסה. באירוע המדובר, נכנסה הרכבת בזמן האזעקה לרציף בתחנת באר שבע, כאשר הקרונות הקדמיים היו בשטח מקורה. לפיכך, כרז הפקח לנוסעים להתקדם לעבר הקרונות הקדמיים, על מנת לקבל מחסה טוב יותר".
סבב הטרור האחרון גם חשף את הפקרת הרשויות את התושבים, לא רק במה שנוגע לביטחונם האישי, אלא גם למטה לחמם. "להערכתי, בארבעת ימי הלחימה, נגרם לעסקים בבאר שבע נזק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ובנגב כולו, בלמעלה ממאה מיליון שקלים", אומר נשיא לשכת המסחר בבאר שבע והנגב, יוסי דלויה.
דלויה מוסיף כי "באר שבע זאת עיר בה פועלים הרבה עסקים קטנים. לא הוקמו בה מפעלים חדשים ואין הרבה מקומות עבודה גדולים. מרבית התושבים מתפרנסים מעסקים קטנים. עבורם, ארבעה ימים כאלה הם אסון.
"זה עסק מושבת, מלאי שמתכלה, קונים שלא מגיעים ועובדים המאבדים ימי עבודה ואיש לא מכיר בנזק העצום הזה. עוד בעת מבצע 'עופרת יצוקה', ביקשנו משר הפנים ומממשלת ישראל, להכיר במצב של ירי גראדים על באר שבע והנגב, כמצב חירום ולפצות את המעסיקים, בהם את העסקים הקטנים, על אובדן ימי עבודה".
ביום שני הושגה הסכמה בין האוצר להסתדרות בנוגע לתשלום פיצויים לעובדי המגזר הציבורי שנאלצו להעדר מעבודתם. ההסתדרות בנגב שלחה פניה רשמית לכלל מקומות העבודה הפרטיים באזור הדרום, בה היא מבקשת מהמעסיקים לנקוט במדיניות דומה, ולא לחייב את ההורים העובדים בימי חופשה ועבודה עקב העדרותם בימי ההסלמה האחרונים.
את חוסר האונים והחרדה של תושבי באר שבע והנגב, חשו היטב במוקד ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בעיר. "בהשוואה ליום רגיל, הייתה עלייה של 150 אחוזים במספר הפונים אלינו", אומרת ד"ר שולה פיורה, העומדת בשלוחה הבאר-שבעית של העמותה המעניקה סיוע נפשי במגוון אמצעים – במוקד טלפוני 1201, באמצעות האינטרנט ובתוכנות מסר מיידי.
"פנו אלינו ילדים ובני נוער, שחשו חוסר אונים בעת שההורים היו במקומות העבודה. פנו אלינו בוגרים. פנו אלינו קשישים, אשר חשו אימה והצפה של אירועי עבר.
"למרות שלא הזדהו ככאלה, אני משארת מן הסתם, שהיו בין הפונים הרבה ניצולי שואה, מפאת גילם. פנו אלינו אנשים מכל הגילאים, שהיו בחרדה איומה, מזה שאין להם מיגון, שהמקלט נעול. הפננו אותם לפיקוד העורף".
ד"ר פיורה אומרת, שלמרות החוסן הפנימי שלנו, בהחלט טבעי לחוש תחושות של פחד או חרדה, גם אחרי שהאירועים פסקו. "המוקד שלנו בבאר שבע הוא גם מקלט שכונתי, כך שבעת אזעקה כולם הגיעו אלינו. אני חייבת לשבח את המתנדבים שלנו, שהגיעו בהרכב מלא, חלק מיישובי עוטף עזה. אם בימים כתיקונם יש פניות רבות, הפעם, הייתה עבודה מסביב לשעון".
מרגע שהחלו אירועי הירי לעבר אזור הדרום בסוף השבוע שעבר, החלו העובדים הסוציאליים של משרד הרווחה לקיים סיורים במקלטים, לצורך בדיקת מצבם של השוהים במקלטים.
במועצה האזורית אשכול יצא צוות של עו"סים מהמחלקה, לאירוע שבו נפגעו אנשים ושם טיפלו בנפגעי החרדה. בנוסף, הם יצרו קשר עם חברת כח האדם של העובד הזר שנפגע בעקבות הירי ודאגו להמשך הטיפול בו.
העובדים הסוציאליים גם יוצרים קשר טלפוני ומגיעים לבתיהם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים המבקרים במרכזי היום ונמצאים בביתם בשל המצב הביטחוני הרגיש. הביקורים נועדו לבדוק את מצבם הבריאותי וכן לוודא כי הם ממוגנים כראוי בבתיהם ושוהים בממ"דים.
נכים שאין להם ממ"דים בבית, מונחים ע"י פיקוד העורף ומשרד הרווחה, באמצעות העובדים הסוציאליים המגיעים לבתיהם, לאתר את המקום "הכי מוגן שיש" במרחב הקרוב ביותר אליהם.
כמו כן, הנהלת משרד הרווחה בדרום מבצעת סבב ביישובים, כדי לבדוק האם קיימים צרכים מיוחדים שעלו בעקבות המצב הביטחוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם