ציוץ הזהב: קבלו את מלך הטוויטר של ישראל
כך הפך אסף אפלבוים, מלצר מרמת השרון למלך הטוויטר של ישראל. מעריצה אחת כבר יש לו: בר רפאלי. אפלבוים: "זה כבוד לדעת שאחת הישראליות היפות בתבל נקרעת מצחוק בגלל משהו שכתבתי"
התוצאה: קרוב ל-1,800 עוקבים, ביניהם בר רפאלי, מתגלגלים על הרצפה. לסטטוס הזה, כמו לרבים אחרים, אחראי אסף אפלבוים – אפלבוי בשבילכם – מלצר במסעדת 206, בן 24 מרמת השרון ואחד השמות החמים ברשת הטוויטר בישראל.
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
"הצלחתי להיכנס לתודעה של אנשים רבים", הוא אומר השבוע. "אנשים מחכים לסטטוסים שלי, אם אני יומיים לא רושם משהו מישהו מעלה סטטוס 'מה קרה לאפלבוי?'. אין מה לעשות, זה חלק מהחיים שלי. יש גברים שחייבים לראות ספורט לפני שהם הולכים לישון, יש כאלה שחייבים פורנו, אני חייב את הטוויטר. מלבד זאת לא צריך עיתון כשיש לך טוויטר. יש אפילו כתבים שמעלים ציוצים על דיווחים שלהם לפני שהם מגיעים לחדשות".

("ציוץ לפורים: היהודים צריכים להגיד תודה שלא תלו את המן מהאשכים")
רשת הטוויטר, שנוסדה בשנת 2006, הפכה בשנתיים האחרונות ללהיט בישראל. אמנם ברשת החברתית יש רק 400 אלף מצייצים ישראלים, לעומת 3.5 מיליון חברים בפייסבוק, אבל כאשר מדובר ברשת שבה לכל גולש מוקצים 140 תווים לתגובה, הסטטוסים חייבים להיות מהוקצעים, חדים ומלוטשים כדי לזכות בתשומת לב.
וכאן אנחנו מגיעים לאפלבוים, שכינויו בטוויטר
"זה כבוד שאין כמותו לדעת שבצד השני של העולם נמצאת אחת הישראליות היפות בתבל שנקרעת מצחוק בגלל משהו שכתבתי", הוא אומר.
איזה סטטוס בר אהבה במיוחד?
"היא אהבה למשל את הסטטוס: 'מעניין באיזה יד תמנונים מאוננים?', השני היה 'אני עם אוננות גמרתי', והשלישי 'ציוץ טוב עם שגיאת כתיב זה כמו כוסית עם פזילה'".
מה היה הציוץ הראשון שלך?
"אם דין דין אביב תלמד משפטים ותתחתן עם ג'ימס דין, יקראו לה עורכת דין דין דין. אנשים עפו על זה ובזכות זה אנשים הפכו לעוקבים הראשונים שלי".
ציוץ מוצלח של אפלבוים שעלה לסטטוסים מצייצים וסחף אחריו תגובות רבות היה: "דבורה זה בסך הכול זבוב עם צעיף של בית"ר". עם הזמן הוא התמכר לטוויטר ובתוך זמן קצר 1,800 עוקבים החלו לשתות בצמא את הסטטוסים שלו, בהם כאמור לא מעט סלבז.

"הראשון שעקב אחריי היה עידן אלתרמן", הוא נזכר. "אחריו הצטרפה דנה ספקטור שאליה הצטרף, בן זוגה רן שריג, ובהמשך השחקניות נועה תשבי ואורנה פיטוסי, אלעד הגמד מהאח הגדול.
"השוס היה לפני חודשיים כשבר רפאלי החלה לעקוב. אני הייתי בשוק מאחר שיש לה למעלה מ-50 אלף עוקבים והיא לא עוקבת אחרי אף אחד, למעט סלבז ודוגמניות בינלאומיות".
אכן כבוד.
"אימא של בר, ציפי לוין, עקבה אחריי, ובזכות זה בר החלה לקדם את הסטטוסים שלי. כשמישהו מקדם אותך זו מחמאה הרבה יותר גדולה מ-LIKE בפייסבוק או סתם תגובה עם סמיילי, זה אומר שהוא ממש נהנה מזה, ומלבד זאת זה חושף אותך בקרב אנשים אחרים. כשבר קידמה אותי אז כל העוקבים שלה יכלו לראות את הציוץ שלי, אפילו הטינסאי רפאל נדאל".
אלו ציוצים אתה הכי אוהב לכתוב?
"אני אוהב הכול, אבל בעיקר שיחות שאני ממציא על החיים האישיים שלי".
רוצים דוגמאות? בבקשה:
טלפון, היא: שלום אנחנו עושים סקר.
אני: סורי, ההורים לא בבית ואני בגיל 13.
היא: מצוין זה סקר לילדים.
אני: אני ילדה.
היא: אפילו יותר טוב.
אני: אני אילמת.
היא: מאמי, רזיתי?
אני: כן.
היא: באמת?
אני: כן.
היא: באמת, באמת?
אני: כן.
היא: ומה עושים היום?
אני: כן.
"את הציוץ הזה כתבתי על החברה שלי", הוא מסביר. "אנשים רבים מזדהים עם הציוצים שלי, כי גם להם קורים דברים דומים".

("ל"ג בעומר: יום השואה לאילנות")
חוש ההומור המטורף של אפלבוים לא נעצר ברשת הטוויטר. כבר בתחילת הראיון, שנערך בבית קפה ברמת השרון, התברר לי במי מדובר. "תראה איזה קטע, פיטרו אותי מבית הקפה שבו אנחנו יושבים", הוא אמר בחיוך.
למה פוטרת?
"כי התחצפתי ללקוח. תמיד הייתי חד לשון ואני לא מסוגל לשתוק, בייחוד ללקוחות שהמטרה שלהם היא לשגע אותך. למשל, היה מישהו שאמר לי שיש לו שערה באוכל ומיד עניתי לו 'אבל השף בכלל קירח'. לצערי, הבוס עמד מאחוריי ושמע את זה. לא נעים".
כמו רבים וטובים בבלוגוספירה הישראלית, אפלבוים התחיל את דרכו בפייסבוק. בחודש ינואר שעבר הוא עבר לטוויטר בגלל חברים שעקבו אחריו בפייסבוק ונהנו מהסטטוסים שלו. "הם אמרו לי שאני כישרון מבוזבז בפייסבוק ושעליי להרחיב אופקים. אחד אמר לי, 'תפתח טוויטר, אנשים יעריכו אותך יותר, תכיר קצת אנשים שכותבים קצת מחוץ למקובל".
מה זאת אומרת מחוץ למקובל?
"בטוויטר אין גבולות, אתה יכול לרשום קללות, בדיחות שחורות, מדברים חופשי על השואה, יש אנשים שמספרים על הרגלי השירותים שלהם ועוד מיליון נושאים שאנשים לא נעלבים מזה לעומת הפייסבוק שלא מאפשר זאת.
"הבדל נוסף הוא שבטוויטר יש לך 140 תווים (אותיות וסימנים אחרים), וזה הייחוד שלו לעומת הפייסבוק שבו אתה יכול לחפור ולספר את סיפור חייך. את מי זה מעניין? יותר משתיים-שלוש שורות אני לא אקרא".

איך הגעת לחשיפה כה גדולה?
"מה שתרם לזה זו הקהילה של 'הסטטוסים המצייצים' בפייסבוק. זו קהילה שמונה 85 אלף איש שמעלים סטטוסים מצחיקים כל הזמן. מנהל הקהילה, אבי לן, נוהג לקדם ולפרסם את הסטטוסים המוצלחים ביותר וכשהשם שלך שם, זה כבוד אדיר וזה גורם לכך שעוד ועוד אנשים רוצים להיות עוקבים או חברים שלך".
אתה מנסה להשתלב בעולם הבידור?
"אני לא אוהב להחמיא לעצמי, אבל אני חושב שאני יכול להגיע רחוק, בין אם בעולם המדיה או בקופירייטינג. יש לי אין סוף רעיונות. השם שלי אפילו הולך לפניי, כי יש קהל של אנשים שמכירים אותי. אני פשוט צריך לחכות להזדמנות הראשונה שלי.
"יש אנשים שהצליחו להגיע לטלוויזיה דרך יוטיוב, אולי הגיע הזמן שמישהו יגיע למדיה דרך הטוויטר. בזכות הסטטוסים האלה הציעו לי להגיע לראיונות עבודה ללא תיק עבודות, מאחר והפייסבוק והטוויטר הפכו לתיק העבודות שלי. הגעתי לראיון עבודה במשרדי פרסום. בסוף זה לא התאים לי כי אני לא מתאים למקומות שבהם אני לא יכול יותר מדי להתפרע עם הרעיונות שלי".
אז אתה ממליץ לאנשים להתחבר לטוויטר על מנת להיחשף?
"אין ספק שהטוויטר מאוד עוזר להגיע לחשיפה. עירית וקסמן, גם היא צייצנית מוכרת, נעצרה על ידי שוטר ששאל אותה אם היא עירית וקסמן ממצייצים.
"הוא ויתר לה בסופו של דבר על הדוח. במקרה שלי זה לא נגמר טוב. השוטר שאל: 'אתה אסף אפלבוים ממצייצים? קבל דוח כפול, יא בנדיט'. זו במת סטנד-אפ וירטאולית שבזכותה התחלתי לכתוב מופע סטנד אפ והעליתי מופע בקאמל קומדי בר. וואלה, הלך לי לא רע".
מאיפה אתה מקבל השראה?
"המדינה והציבור מספקים לך שלל הרעיונות. המקום הכי טוב שאני מקבל בו תובנה מדהימות והשראה הוא בשירותים או במקלחת. לצערי, אני לא יכול להתקלח עם האייפון. ניסיתי לא מומלץ".
("זברה: סוס לבן שמניח תפילין")
הסיוט הכי גדול של כל צייצן בטוויטר הוא שמישהו יגנוב את הציוץ המוצלח שלו, יגרוף מחמאות ברשת ואפילו יזכה בפרס. מקרה כזה קרה לאפלבוים. לפני שבועיים, בשיא הסערות, אפלבוים לא יכול לפספס את ההזדמנות לצייץ את הסטטוס: 'איזה רוחות משתוללות פה? זו פעם אחרונה שאני עושה סיאנס'".
"קיבלתי מחמאות רבות, בהן מבחורה שכתבה שהסטטוס הזה שיפר את מצב הרוח שלה", הוא אומר. "האבסורד הוא שיום למחרת הייתה תחרות סטטוסים בתוכנית בוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס, ומישהו שעלה לשידור עם הסטטוס הזה זכה בפרס ראשון. באותו יום התקשר אליי חבר וסיפר לי שמישהו גנב את הסטטוס הזה וזכה בפרס".
איך הרגשת?
"זה מעצבן ומעיק. מבחינתי, זאת גנבה לכל דבר, כאילו הוא מישהו בא ולקח לך את הילד שגידלת אותו. אני חלק מקהילה שחושבת ומשקיעה טיפה מחשבה לפני שמעלים ציוץ. אנשים צריכים להבין את זה".
יש פיתרון לגנבת ציוצים?
"כרגע אין פיתרון לגנבת סטטוסים, אלא אם כן תרשום אותם כפטנט, אבל זה סיפור מההפטרה. התהליך הזה יכול להימשך שנתיים, אז למי יש כוח עכשיו להכריז על כל ציוץ שלו כפטנט?".
מה עושים כשגונבים לך ציוץ?
"המזל הוא שקהילת הסטטוסים המצייצים היא קהילה מאד חזקה. העליתי את הסיפור הזה בפני כולם, ומישהי השיגה לי את המספר של מפיק התוכנית. התקשרתי אליהם ואמרתי להם שיש לי הוכחה שהציוץ הזה שלי, הרי הם יכולים לבדוק בעזרת הגוגל מתי ומי צייץ את הציוץ הזה לפני שהוא עולה לשידור. זה המינימום שאני מצפה מתוכניות רדיו שיש להם הרבה מאזינים ובטח שמדובר בפרס".

מה ענו לך?
"אמרו לי שאין מה לעשות בנידון. ביקשתי את שמו של הבחור שהעלה את הסטטוס, ומיד אנשים מקהילת המצייצים פנו אליו. באותו היום הוא התקשר להתנצל. הוא אמר שהוא עשה את זה רק כדי לשמח אנשים והבטיח להתקשר לרדיו ולבקש שיעבירו אליי את הפרס.
"אמרתי לו שלא מעניין אותי הפרס. מצדי, שייקח את הפרס וייחנק איתו, אבל להבא כשאתה גונב סטטוס רק תיתן קרדיט. לצערי, הקהילה ממש לקחה את זה קשה שהם המשיכו להטריד אותו, אז הוא פנה לעורך דין שהזהיר שהוא מתכוון להגיש תלונה על לשון הרע נגד כל מי שכתב נגדו".
מלבד המקרה הזה יש תוכניות טלוויזיה שמשתמשות בבדיחות שלך?
"ברור לי שיש לתוכניות כמו 'ארץ נהדרת' ו'מצב האומה' שעוקבים אחרי ציוצים שלי. רשמתי כשחנון הולך למופע חשפנות הוא מקבל לפטופ-דנס, ובאחת התוכניות השתמשו בסטטוס הזה. הם היו לפחות חכמים לעומת אחרים. הם לקחו את הציוץ, עיצבו אותו מחדש והעלו אותו. הקהילה לא ממש אוהבת את זה, אבל אין לנו מה לעשות עם זה".
אז מה אתה מציע למצייצים לעשות בינתיים?
"דבר ראשון לעקוב אחרי עצמך, דבר שני לחייך ודבר שלישי, אם יש משהו שלמדתי מסרטי אימה, זה לא להתקין ארון תרופות עם מראה בבית".
