כפ"ס: האם ראש העירייה המיתולוגי חוזר לפוליטיקה?
בגיל 73 יצחק ולד, ראש העירייה המיתולוגי של כפר סבא, מתגעגע לעיר של פעם ולא פוסל את האפשרות לכבוש מחדש את ראשות העירייה: "כוחי עוד במותניי"
לאחר שבמערכת הבחירות בשנת 2003 בחר ולד שלא להתמודד, ובמקומו נבחר יהודה בן חמו, מונה ולד לראש רשות בנהריה ובעיר הערבית באקה-ג'ת שבצפון השרון. בגיל 73 הוא יכול היה לנוח וליהנות מחיים שלווים. אבל לא ולד. הוא ממשיך לתקוף את ההנהלה הנוכחית של העירייה בראשותו של בן חמו, ולפנטז על חזרה ללשכת ראש העירייה בבניין ברחוב ויצמן 135.
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
"במהלך הבחירות שהיו ב-2008 באו אלי תושבים רבים בבקשות חוזרות ונשנות שאחזור ואתמודד", הוא מספר. "חוץ מלחץ פיזי
אבל עכשיו אתה כבר לא שם.
"אני מתקשה לראות מצב שאני חוזר, אבל אי אפשר לדעת כלום. יודע מה, אני לא פוסל כלום".
תפקידו הציבורי האחרון של ולד היה ראש עיריית באקה-ג'ת, שהוקמה בעקבות איחוד שני היישובים הערבים באקה אל-גרבייה וג'ת (אגב, למרות שהיישובים הללו מכונים "כפר", אוכלוסייתם יחד מונה כ-35 אלף תושבים). ניהול כושל, גירעונות כבדים וחוסר תפקוד של הנהלת הרשויות המקומיות ביישובים הללו הביאו להחלטה לאחדם לעירייה אחת.
בשנת 2006 הוחלט למנות ראש עירייה ממונה לבאקה-ג'ת, שיוציא את העיר מהבוץ אליו נקלעה. במשרד הפנים פנו לולד כדי שיקבל על עצמו את התפקיד. חמש שנים הוא עמד בראשות העיר, ונאלץ לחיות הלכה למעשה את השסע היהודי-ערבי בישראל במלוא עוצמתו. הוא סיים את תפקידו לפני כשנה וחצי, לאחר שהוחלט לבטל את האיחוד.
"חלק מהתושבים והפוליטיקאים המקומיים לא אהבו את הרעיון של האיחוד", הוא מספר. "משרד הפנים החליט על האיחוד כדי למזער גירעונות – ובצדק. היו פוליטיקאים מקומיים שאמרו שהם ידאגו לכך שהעירייה תגיע למצב עוד יותר קשה. הם רק לא לקחו בחשבון שמשרד הפנים יכול לפטר את כולם, וכך באמת היה".
מה גילית כשהגעת לעירייה?
"כשנכנסתי לא ידעתי כמה עמוק המשבר. הגרעון המצטבר של העירייה היה גדול מכל התקציב השנתי. בניתי צוות עירוני שהורכב מתושבי המקום. הייתי חייב לפטר עובדים והיו תביעות משפטיות, אבל לאט, לאט בניתי צוות נהדר".
עד כמה המשבר היה עמוק?
"במשך שנה לא שולמו משכורות לעובדים ושלוש שנים לא הועברו כספים לקרנות הפנסיה שלהם. היו חובות עצומים למס הכנסה, לביטוח לאומי ולחברת חשמל. התחלנו לגבות את חובות ארנונה מהתושבים עם ליווי משטרתי מרתיע, וכששכן היה רואה משטרה הוא הולך לשלם וכך התקדמנו.
"העלינו את אחוז הגבייה מ-25 אחוז ל-74 אחוז. עשינו תכנית הבראה ותוך שנה איזנו את התקציב. בתוך חמש שנים בנינו שם ארבעה בתי ספר ו-21 גני ילדים, ואפילו בנינו את הפארק הראשון במגזר הערבי".
איך קיבלו אותך כיהודי?
"בשבוע הראשון שלי בתפקיד התקשר אליי מישהו וביקש שלא אגיע לעירייה כי יש הפגנה. אני החלטתי דווקא להגיע. דיברתי עם המפגינים בשקט וברוגע ועניתי לשאלות שלהם. ראיתי איך כל הרוח יוצאת להם מהמפרשים. כשבאתי לבקר שם לאחר שסיימתי את כהונתי אנשים הגיעו לנשק אותי. לא דיברתי איתם בהתנשאות, אלא תמיד בגובה העיניים, וזה משהו שהם מאוד מכבדים".
מה למדת במהלך הכהונה שלך על המגזר הערבי?
"מצאתי שם אנשים נהדרים ונפלאים. רבים בישראל חושבים שהם לא נאמנים למדינה, אבל אני מצאתי דברים שונים לגמרי. הרוב המוחלט שם הוא נאמן, ויש רק מעט קיצונים. הם רוצים לחיות בשקט כאזרחים שווי זכויות.
"הבאתי לשם מאות מבקרים מהרבה מאוד חוגים בארץ, ומסתבר שאנשים לא מכירים את המגזר הזה. האורחים שלי יצאו נפעמים ואמרו שנמחקו להם הרבה סטיגמות על הערבים. לקחתי על עצמי לקרב בין יהודים לערבים".
אבל ביישובים הערבים יש גם חמולות.
"זה נכון. הם היו רגילים שאם יש בן חמולה במעמד בכיר בעירייה, אז כל בני המשפחה יקבלו שירותים ברמה יותר גבוהה. אני הפסקתי את זה, והתעוררו בעיות. המשטרה דאגה להתריע על משפחה כזו או אחרת שכועסת עליי. יום אחד נכנס אלי גברתן מבלי לדפוק על הדלת. צעקתי עליו. הוא היה רגיל לעשות מה שהוא רוצה, אבל כשהוא שמע אותי הוא ישב ושמע מה יש לי לומר".
מה הדבר שהיית הכי גאה בו במהלך כהונתך בבאקה ג'ת?
"אחד הדברים שאני גאה בהם הוא מינוי של אישה למנהלת בית ספר התיכון שם. היא עשתה שם מהפכה. בכל מקרה, יומיים לאחר שסיימתי את תפקידי, קיבלתי אזרחות כבוד. בכפר סבא זה לקח שבע שנים".
ההערה של ולד כלפי עיריית כפר סבא לא מקרית. אחרי שנים ארוכות שבהן כיהן כראש העירייה - משנת 1982, לאחר מותו של ראש העירייה המיתולוגי זאב גלר ועד שנת 2003 - הוא הפך למזוהה עם העיר. מסיבה זו, הוא מתגעגע לימים שבהם היה האיש החזק בכפר סבא וכועס על כך שבהנהלה הנוכחית לא ממש זוכרים אותו.
בינו לבין ראש העירייה הנוכחי, יהודה בן חמו, יש יחסים מורכבים, ולא אחת הוא יצא נגדו באופן ציבורי. בן חמו, מצדו, העניק לו אזרחות כבוד, אבל למרות זאת, ולד ממעט לחלוק מחמאות ליורשו.
"עוד לפני שמוניתי לתפקיד, הייתי ממלא מקומו של גלר", אומר ולד. "הוא היה אישיות מיוחדת במינה. הוא היה איש מסור מאוד לתפקידו. ב-17 השנים שבהן היה ראש העירייה, הוא עשה עבודה מעולה. כפר סבא של אותם הימים הייתה כפר עירוני. כשנכנסתי לתפקיד היו בעיר בערך 35 אלף תושבים וכשסיימתי היו בה בערך 85 אלף".
כפר סבא הפכה לעיר של ממש.
"זה נכון. בתחילת דרכי היו שכונות שלא היו בהן מדרכות ואפילו כמה רחובות ללא כבישים. בתקופת כהונתי כפר סבא קיבלה למעשה את הפרצוף העירוני שלה, אבל לא ראיתי בצמיחת האוכלוסייה מטרה בפני עצמה. החזון שלי היה שמי שגר כאן שיהיה לו טוב. רציתי שתהיה רמת רווחה גבוהה. לא רציתי לאבד את הצביון הקהילתי של העיר, ואני חושב שהשגתי את זה.
"עוד דבר שנאבקתי עליו היה שמירה על צפיפות בנייה נמוכה. היו קבלנים אינטרסנטיים שרצו להקים כאן כל מיני מגדלים ולא הסכמתי לכך. אם העיר רוצה לשמור על צביונה, היא צריכה בנייה שונה. כשאתה גר בבניין גבוה אתה לא מכיר את השכנים סביבך, אך בבנייה נמוכה יש יותר שיתוף. לכן תמיד טענתי שכפר סבא לא מתאימה למגדלים גבוהים, ואני שמח שהצלחתי לשמור על צביונה של העיר".
מה היה ההישג הגדול ביותר שלך בעיר?
"בתקופתי כפר סבא רשמה הישגים כבירים בחינוך. מהנדסי עיר וראשי עיריות הגיעו לכאן כדי ללמוד איך הופכים מושבה לעיר. השבילים הירוקים שפיתחנו היו בסטנדרטים אירופאים. גני השעשועים נבנו בתוך אזורי המגורים והשבילים הירוקים הובילו אליהם. אני זוכר שלא היו קרקעות כדי לבנות עליהן את בית הספר כצנלסון, והיינו צריכים לרוקן את הקופה כדי לרכוש קרקעות, ורכשנו בכספנו את האדמה עליו יושב בית הספר היום".
במהלך כהונתך נבנה גם קניון ערים. האם זה פרויקט הדגל שלך?
"היו הרבה פרויקטים חשובים בתקופתי. היו חברי מועצה שלא הבינו למה אנחנו מתכננים את הקניון במרכז העיר, וחשבו שהקניון צריך להיבנות מחוצה לו או בפאתי העיר, כמו בארצות הברית. הסברתי שהמיקום שלו יגרום לאנשים לבוא אליו אפילו ברגל ולאו דווקא במכוניות, והוא יהפוך אותו למקום בילוי מרכזי בעיר, וכך הוא עד היום. נשים עם עגלות ילדים וזקנים מגיעים לכאן ברגל".
איזה ציון אתה נותן לראש העירייה הנוכחי, יהודה בן חמו?
"אני לא רוצה להיכנס לכך לטוב או רע. אם אומר שהוא רע, אז יגידו שיש לי אינטרס כזה או אחר ולהיפך. כמו בכל עיר, יש צדדים טובים ויש גם צדדים פחות טובים".
אולי אתה לא מוכן לדבר על בן חמו, אבל אתה החרמת שני טקסים שערכה העירייה. זה מעיד על טיב היחסים ביניכם?
"אני לא רוצה לדבר לגופו של איש. זה נכון שהחרמתי שני טקסים של העירייה, אבל היו לכך סיבות טובות מאוד. הטקס הראשון שהחרמתי היה טקס הנחת אבן פינה לפארק. בעירייה שכחו ששנה וחצי קודם לכן, במהלך בכהונתי, כבר הונחה אבן הפינה לפארק במעמד יו"ר הקרן הקיימת לישראל. חשבתי שזה נראה כמו סלאח שבתי, שכל פעם עושים טקס מחדש.
"בפעם השנייה שבה החרמתי טקס היה כשהעירייה ערכה ספר על תולדות כפר סבא. אמרו לי שהספר מתאר את תולדות כפר סבא עד 1982. מישהו כנראה דאג להעלים את התקופה שלי, כי בשבילו אני כנראה לא חלק מההיסטוריה של העיר".
נעלבת?
"אני לא מדבר במושגים של עלבון, אלא של צדק היסטורי. אני בן כפר סבא, נולדתי כאן אחרי שאבי הגיע לכאן כבר בשנות העשרים של המאה שעברה ועברתי כאן את כל חיי, כך שהיה לי מה לתרום לספר הזה, ולא רק על תקופתי. הייתה התעלמות מוחלטת מצד מחברי הספר, אז כנראה שלא היו מעוניינים שאהיה קשור לכך. לכן לא הגעתי לטקס שבו הוצג הספר".
לצד העשייה שלו, ולד נאלץ להתמודד עם טרגדיה משפחתית במהלך כהונתו, לאחר שבנו אלי נהרג בעת שנפל מהר במהלך טיול בפפואה ניו גיני בשנת 1995. "זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו בתוך המשפחה", הוא אומר בכאב. "אני חושב שלא צריך לערב כאב אישי עם הציבור".
מייד לאחר שסיים את כהונתו בעירייה, מונה ולד לשמש כראש עירייה ממונה בנהריה, שנקלעה למשבר בעקבות ביטול תוצאות הבחירות בשנת 2005. "כיהנתי כראש עירייה בנהריה כארבעה חודשים, עד שנערכו בחירות חוזרות".
מה כבר הספקת לעשות שם?
"זה היה קצר ומרתק. ארבעה חודשים נראים הרף עין, אבל הצלחתי לעשות הרבה יותר ממה שחשבתי, וזה היה מרתק. קודם כל היה צריך להמשיך ולנהל את העירייה עד לבחירות. פתרתי כמה בעיות שלא הצליחו לפתור שם הרבה שנים, בעיקר בתחום החינוך. הלכתי אז לחדר המורים באחד מבתי הספר, והם הגיבו בפליאה כי זאת הייתה הפעם הראשונה שראש העירייה התייחס אליהם".
מה הלאה?
"אני נמצא בתקופה של פסק זמן, אבל אני לא פוסל כלום. כוחי עדיין במותניי, ועדיין יש לי מרץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם