המנויה הוותיקה זועמת על התזמורת הפילהרמונית
תאה רדט, בת 90 מכפר סבא, נעלבה מהתזמורת הפילהרמונית, שחגגה 75 שנה להיווסדה ולא הזמינה אותה. "אני בין המנויים הראשונים של התזמורת שנותרו בחיים, מגיע לי כבוד מינימלי"
"אני זוכרת את ההופעה הראשונה כאשר ארתורו טוסקניני, גדול מנצחי הדור, שאף הוא ברח מאיטליה בשל עליית הפשיזם, הגיע להופיע על אדמת ישראל", היא מספרת. "עמדתי נרגשת בתור ארוך שבחיים לא ראיתי, כמו שהנכדות שלי סיפרו לי על הטור שהיו בו בהופעה של מדונה".
רדט התאהבה במוזיקה הקלאסית עוד בילדותה בברלין כשלמדה לנגן על פסנתר. לאחר עלייתו של אדולף היטלר בחרה המשפחה לעלות ארצה והשאירה מאחור כסף ורכוש רב. כשהגיעה לארץ שמעה שעומדים לרכז 75 מוזיקאים יהודים מאירופה על במה אחת כדי להגשים את התרבות הציונית בארץ האבות, אז החל הרומן שלה עם התזמורת הפילהרמונית.
לאחר כמה שנים רדט עבדה כאחות בבית חולים אסותא ושם הכירה את בעלה שלימים הפך להיות הרופא של הפילהרמונית. "בזכות הקשרים שלו התקרבתי לכוכבים הגדולים ובאופן התנדבותי ליוויתי את כל האומנים הגדולים של עולם המוסיקה הקלאסית שהגיעו להופיע בארץ - החל מטוסקניני, לני ברנשטיין, פיטגורסקי, קוסביצקי שהיה מאוהב בי והסמיק כל פעם שפגש אותי ועוד רבים וטובים".
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
בתקופת הצנע גרה בתל אביב בשני צריפים על דרך נמיר, שם ארחו את המנצחים והסולנים. מאחר והיה קשה באותה התקופה למצוא מזון ראוי ותאה הייתה מסייעת בכך. בהמשך כשבנו את בית התזמורת היא הייתה בת בית ואשת חברה לרבים וליוותה את המנצחים והנגנים ואת בנות זוגם בנסיעות בארץ, בקניות, באירוח ובמסיבות. היא אף נהגה לארח רבים מהם בביתם הצנוע בהרצליה פיתוח. "הפכתי לדמות מאד מוכרת בעולם המוזיקה והייתי מארחת רבים מהמוזיקאים בביתי", היא אומרת.
בשנת 1963 הפסיקה רדט לעבוד כאחות ולמדה בבית ספר לתיירות והפכה למדריכת טיולים בארץ ובחו"ל ומתוך היכרות עם הפילהרמונית ועם המנגנים והמנצחים הייתה רדט למעשה לאשת יחסי הציבור הראשונה של התזמורת הפילהרמונית.
"אני זוכרת את היום שבו הסעתי את אחד הנגנים ואת אשתו ברכב מסוג פג'ו שהיה קטן מאוד והם בקושי נדחסו פנימה. אך הם כמו כל שאר האירופאים, מנומסים שלא מתלוננים ופשוט נהנו יום שלם לטייל עימי". בשנת 1967, אחרי המלחמה, השתתפה בקונצרט חגיגי ברחבת כנסיית המולד בבית לחם בניצוחו של זובין מהטה.
"כמו כל אירוע תמיד צץ משהו וגם הפעם זה קרה", היא אומרת. "לפני עלייתה לבמה הזמרת הסולנית גילתה ששמלתה מקומטת. מייד רצתי בסמטאות בית לחם לחפש חייט שיגהץ כראוי את הבגד וכך ניצלה פדיחה בשידור חי".
איך את מסבירה שהמוזיקה הקלאסית כבר לא אהודה בקרב הדור הצעיר של היום כפי שהיה נהוג בילדותך?
"ברור לי שהדורות השתנו ולכל דור יש הטעם המוסיקאלי משלו, אבל עדיין כואב לי להגיע להופעה ולראות צעירים בודדים בקהל ולצערי לא כמו בעבר זה הפך למופע למבוגרים בלבד. אני זוכרת שלא מזמן צפיתי בטקס החלפת השופטים של בית המשפט העליון שבו ילדים ניגנו בכלים קלאסיים מוזיקה מרשימה. כשהסתכלתי עליהם נזכרתי בילדותי בברלין ומאוד התרגשתי. לצערי, הדור הזה הולך ונעלם".
לאחר שבעלה נפטר עברה רדט לגור בדיור המוגן במגדלי הים התיכון שבכפר סבא והיא ממשיכה לארח אורחים רבים מהארץ ומחו"ל, בהם הפסנתרן המוכשר דניאל ברנבוים, המועמד לקבלת פרס נובל לשלום.
רדט ממשיכה לעשות זאת בהתנדבות מאחר שהנהלת הפילהרמונית הודיעה לה לפני כמה שנים שאינה זקוקה לשירותיה.
"אני בין המנויים הראשונים והבודדים בארץ שנותרו בחיים. למרות זאת, אף אחד לא הרים טלפון. בסופו של דבר התקשרתי וביקשתי הסברים. כפיצוי על עוגמת הנפש הם שלחו לי שני כרטיסים לקונצרט שאבחר. סליחה, איפה מינימום הכבוד הראוי שמגיע לי אחרי שנים של הקרבה?".
מהתזמורת הפילהרמונית נמסר: "אנו מכבדים ומוקירים את מנויינו הוותיקים והנאמנים, בין היתר, בענקת הנחה מיוחדת בעת רכישת המנוי ו'מנוי של כבוד' לאלו שמלאו להם 90 שנה. נשמח מאוד להעניק לגברת רדט מנוי כזה, עם איחולי בריאות טובה ואריכות ימים".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם