פזית ירון מינקובסקי: "משגעים אותי שאכנס לאח הגדול"
השחקנית פזית ירון מינקובסקי מדברת על בעלה, מעצב האופנה הידוע ("הוא מתנה מאלוהים"), על הדוגריות שלה ("יש לי פה ג'ורה ואני משתמשת בו") ועל החלום הגדול: להיות אופרה ווינפרי הישראלית. ראיון ללא מעצורים
כמה זה עוזר לך בעבודה?
"מאוד עוזר. אני עובדת בעיקר על דמויות קומיות, כי זה מה שאני עושה הכי טוב. היכולת והצורך להצחיק קיימים אצלי לא רק על הבמה, אלא בכל יום ובכל מקום. בתור לדואר, למשל, אני יכולה להפיל את כולם מצחוק, וזה משהו שעושה לי טוב. חשוב לי לעשות מגוון של דמויות מצחיקות ולכן אני גם מצליחה בז'אנר הזה".
הומור נקשר גם עם ספונטניות.
"זה נכון. הרבה פעמים אני קוראת את הקטע שלי בהצגה ומשדרגת אותו בסגנון שלי. אני אוהבת לפלרטט עם הקהל תוך כדי ההצגות ולהוסיף דברים ספונטניים משלי".
וזה מצליח?
"זה עובד מעולה".

את תחילת הקריירה שלה כשחקנית החלה ירון מינקובסקי, 42, כתלמידת תיכון כצנלסון בכפר סבא. "לא מזמן עשינו פגישת מחזור של כל החבר'ה מבית הספר, שלא ראיתי 25 שנים. זה היה מאוד מרגש", היא מספרת.
החיידק שדבק בה הוביל אותה, באופן טבעי כמעט, לשירות צבאי בתיאטרון צה"ל. "שירתי שם עם חבר'ה שהפכו לשחקנים מובילים עם הזמן – אלון נוימן, רובי דואניס, עודד מנשה".
אחרי הצבא היא יצאה, כמו רבים מבני גילה, לטיול של שנתיים, שלדבריה עזר לה להגיע לתובנות חשובות על החיים ועל עצמה. אחרי שטעמה מחו"ל, חזרה ירון מינקובסקי לארץ, והחלה ללמוד משחק בבית הספר
עם השנים זכתה ירון מינקובסקי להופיע בשלל הצגות ותפקידים, ובין השאר שיחקה בהצגה "הכתובה", הופיעה בסדרה "שמש" ולפני שנה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי על תפקידה בהצגה צו פינוי. "ידעתי בלב שהפרס הזה מגיע לי", היא אומרת. "אפילו הופעתי בלונדון. הייתי בתיאטרון בהאמפסטד, וגילמתי דמות מהצגה של חנוך לוין".
איך הקהל הבריטי קיבל את ההצגה הזאת? אחרי הכול, חנוך לוין הוא אחד היוצרים הישראלים ביותר.
"שיחקתי באנגלית בריטית כבדה, והוספתי את השטיקים הישראלים שלי באנגלית. זה הצליח להצחיק את האנגלים, והרגשתי נהדר לעמוד על הבמה בלונדון. הרגשתי כאילו אני במכה של התיאטרון".
הלך לך קלף משוגע.
"נכון, יש לי הרגשה שאלוהים מסדר לי את החיים בסדר נכון וכל דבר מגיע בזמן ובמקום הנכון".
מאיפה הכישרון הזה?
"היכולת שלי להצחיק הגיעה מהבית. יש לי שלושה אחים, שבגללם גדלתי כמו בן ומשם מגיע הצד המוחצן שלי. זה היה בית עם הומור שכנראה הגיע מההורים. אבא שלי עבד תמיד על הומור במטרה למצוא חן בעיני אנשים - אצל מנהל הבנק, בתחנת הדלק ובכל מקום. גם אמא שלי אישה מצחיקה עם המון שמחת חיים".
ממי ירשת את הפה הגדול?
"את זה כבר הבאתי מעצמי, מתוך האש והאהבה שיש לי להומור ולמקצוע התיאטרון".
למרות שירון מינקובסקי הופיעה לא אחת בטלוויזיה, הבית האמיתי שלה הוא התיאטרון. "המקצוע שלנו מחולק לשלושה תחומים: תיאטרון, קולנוע וסדרות טלוויזיה. בתיאטרון אני מקבלת כמעט כל תפקיד שאני רוצה. לטלוויזיה הרבה יותר קשה להתקבל, וזה לא בגלל חוסר כישרון. להיפך. היו אודישנים שאנשים התמוגגו ממני, אבל בגלל תרבות הסלבז והטלנטים לא קיבלו אותי".

תסבירי.
"בערוצי הפריים טיים מעדיפים לקדם את הטלנטים שלהם, וככה קשה לקבל תפקידים. כבר הופעתי בסדרות כמו 'שמש', 'בנות בראון', והייתה לי פינה ב'בטברנה', אבל אלה תפקידי משנה. השתתפתי באודישנים לתפקידים ראשיים בפריים טיים והייתי מעולה, אבל העדיפו פנים מוכרות יותר".
עושה רושם שדוגמניות ובדרנים שלא למדו משחק זוכים לתפקידים טובים יותר מבוגרי בית הספר למשחק.
"זה נכון. לפעמים מעדיפים כאלה שלא למדו מעולם משחק, ואתה יודע מה, אין לי בעיה עם זה, כי יש בהם שחקנים מוכשרים כמו אסי כהן וגורי אלפי. אני מכבדת את זה, כי לפעמים אין כמו ספונטניות במשחק, ואת זה אי אפשר ללמוד".
היית רוצה להתקדם יותר בטלוויזיה?
"יש לי חלום להנחות תוכנית אירוח בסגנון הייחודי שלי".
מה ייחד את התוכנית הזאת?
"יהיו בה ראיונות משוגעים ושונים ממה שראו עד היום. מעין אופרה ווינפרי בסגנון מוקצן וקומי".
אז מה מעכב אותך?
"כדי לעבור מהתיאטרון לטלוויזיה אני צריכה לקבל הכרה. משגעים אותי כדי שאסכים להיכנס ל'אח הגדול' ואני מודעת לכך שאם אשתתף בריאליטי אוכל לקבל המון עבודות בטלוויזיה, אבל האג'נדה שלי היא להתקדם רק בזכות הכישרון שלי ולא בזכות גימיקים נמוכים. חוץ מזה, כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא יכולה להיות סגורה שלושה חודשים במקום אחד".
את מתוסכלת מכך שהריאליטי השתלט על חיינו?
"לא, לכל דבר יש את המקום שלו. אני רק מוטרדת מכך שהריאליטי חודר למקומות מכובדים כמו התיאטרון הרפרטוארי. קח לדוגמה את ליאון שניידרוביץ' מ'האח הגדול'. הוא שיחק איתי בהצגה. הוא היה מאוד מצחיק, אבל היו צריכים ללמד אותו איך לעמוד על במה כי הוא לא שחקן. זה רק מוכיח שתרבות הריאליטי הזיזה דוגמניות וחתיכים ממדורי האופנה למדורי התרבות, וזה כבר מוגזם לגמרי".
אם כבר הזכרנו דוגמניות, יכול להיות שאת לא מצליחה בטלוויזיה בגלל שאת לא בדיוק שדופה?
"זה נכון שיש לי נטייה להשמנה, אבל אני שלמה לגמרי עם הגוף שלי. לפעמים רוצים שאגלם דמות שמנה ומבקשים ממני לעלות עוד יותר במשקל. אין לי בעיה עם זה. דיאטה לא מופיעה בלקסיקון שלי. פעם הלכתי לרכוב על סוסים כדי לחזק את הרגליים והירכיים. הסוס הפך לסוס פוני מהמשקל שלי. הסוסים היו רבים ביניהם מי לא ייקח אותי לסיבוב".
זה לא מטריד אותך?
"לא ממש. אחד הקטעים המצחיקים ביותר שהיו לי עם המשקל היה בהצגה הכבש ה-16. במהלך ההצגה השחקנים שרו שיר כשהם בתוך חביות, כשהם יוצאים ונכנסים מהן. אני עם כל המשקל שלי נתקעתי בתוך החבית כשהירכיים שלי נצמדות לדפנות ואין לי יכולת לזוז. הצלחתי להפיל את החבית ולהתגלגל מאחורי הקלעים כשאני מתפוצצת מצחוק וכולם איתי. היום אני במשקל ראוי, אבל לא בגלל דיאטה, אלא בגלל ריצות סביב הופעות".
למרות ההומור והבדיחות, ירון מינקובסקי היא אישה רצינית שעובדת קשה. "אני שחקנית בדם ובנשמה, ומי שעובד איתי יודע שאין סיכוי שאפספס הצגה גם אם אהיה במצב הכי קשה", היא מעידה על עצמה. "אם יהיו לי צירים על הבמה אחכה לירידת המים, אעשה ספונג'ה על הבמה ואמשיך את ההצגה".

"ממש לא. כבר יצא לי להופיע בהצגה אחרי שמאחורי הקלעים נשפך עלי תה רותח ישר לתוך האזור הכי אינטימי. מזל שהייתה לי תחתונית סקוטש ברייט ששמרה עליי איכשהו, כי אחרת לא הייתי מביאה ארבעה ילדים לעולם. זו הייתה כוויה רצינית מדרגה שלוש, ולמרות זאת עליתי לבמה עם כאבי תופת. על הפנים שלי לא ראו כלום, כי נכנסתי לדמות, אבל מהמותניים ומטה הייתי גמורה".
נשמע נורא.
"זה גם מרגיש נורא. אחרי ההצגה הגעתי לבית חולים והרופא לא הבין איך הצלחתי לעמוד בכאב. הוא חשב שאני בחורה שעבדה בתל ברוך ולקוח לא מרוצה פגע בה עם מגהץ חם".
חוץ מלעבוד קשה, ירון מינקובסקי גם מתנדבת במסגרת רוטרי. "זו פעילות מבורכת שבה אנחנו עוזרים לילדים מפנימיות או בבתי חולים".
את מנצלת את הרקע שלך במשחק גם כשאת מתנדבת?
"בטח. פעם אחת פגשתי ילד עם שיתוק מוחין שחלומו הגדול היה להופיע על במה. נתנו לו תפקיד קטן בהצגה וזה היה מאוד מרגש. אני נותנת את כל כולי כדי להעלות חיוך על הפנים שלהם ולגלגל אותם מצחוק. זה נותן לי גם תעסוקה וגם הרגשה שאני תורמת מהאוצר שאלוהים נתן לי".
אפרופו אוצר, אפשר להתפרנס מתיאטרון?
"אין לי תלונות מבחינה כלכלית, תודה לאל. אני עובדת ומרוויחה כמו שצריך. יש לי שם של שחקנית יקרנית, אבל מי שלוקח אותי יודע שהוא יקבל תמורה מלאה".
בעלה של פזית ירון מינקובסקי הוא אדם מוכר בפני עצמו – מעצב האופנה המוערך ירון מינקובסקי. לשידוך בין השניים אחראים הצמד אורנה ומשה דץ. "הוא בעל מדהים, ממש מתנה מאלוהים", היא אומרת בעיניים בורקות. "כבר בפגישה הראשונה התאהבתי בו. הוא משלים אותי. אני מוחצנת וקולנית, והוא בעל פאסון ויודע לומר את המילה הנכונה".
נשמע כמו שני הפכים. איך יוצרים חיבור?
"עובדה שזה עובד. האמת היא שבתחילת הקשר לא חשבתי שנתחתן. שיחקתי אז בבית לסין ובתיאטרון באר שבע והייתי מלאה בעבודה, אבל משהו בו גרם לי להרגיש כאילו אנחנו מכירים כל החיים. הוא ג'נטלמן אירופאי ושונה מכל הגברים שהכרתי עד אז. הוא מרגש אותי מנטאלית. אני אוהבת שהוא גאה בי וזורם עם הצורך שלי להצחיק בכל מקום. אם אעשה סטנד אפ בטיסה, הוא לא יתבייש. להיפך, הוא רק יתמוגג מזה, וזה כיף גדול".
איך שני כישרונות גרים באותו בית?
"זה כיף הכי גדול. הוא מעצב אופנה מדהים וכשרוני. יש לו ידיים מדהימות. השמלות שלו כל כך יקרות, שהעדפתי להתחתן איתו כדי לקבל אחת בחינם. הוא גם חוסך לנו את הצורך לקנות תחפושות בפורים. שווה, לא?".
ירון מינקובסקי מתגוררת עם משפחתה בעיר הולדתה, כפר סבא. "זה הבית שלי", היא אומרת בגאווה גלויה. "גרתי תקופה קצרה בתל אביב, אבל מהר מאוד חזרתי לשורשים שלי. זו עיר נפלאה עם תרבות עשירה. כשאני מופיעה בעיר הזאת, אני מרגישה כאילו אני מופיעה בסלון שלי".
