ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

אהבת פועל בניין: שיפוצניק שהפך לאמן פותח גלריה

אריה לויט, שיפוצניק מפלורנטין שהפך לאמן, פותח גלריה חדשה בה הוא מציג ציורים שיצר באמצעות טיח ושפכטל, ומקווה שיכירו בו כממציא זרם השפכטליזם

את הידע שצבר כהנדסאי בניין וכשיפוצניק, החליט אריה לויט לנתב לכיוון אחר, שונה לגמרי: אמנות. וכך, הוא מנצל את המיומנות שלו בשימוש בשפכטל ואת הבנתו בחומרי טיח כדי ליצור ציורים. עכשיו הוא פותח גלריה וסטודיו בתל אביב ומקווה שיכירו אותו כממציא של השפכטליזם, זרם אמנותי חדש-ישן, שיחזיר את הכבוד למקצועיות ולמיומנות של האמן, שאבדו לדבריו עם המודרניזם.

◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

דרך ארוכה עבר לויט עד שפתח לאחרונה את הגלריה שלו במתחם הדולפינריום, בגיל 42. "כשכולם שיחקו בגן בחול עם כף ודלי מפלסטיק, אני כבר החזקתי כף בנאים אמיתית", הוא מספר.

אביו היה קבלן בניין תל-אביבי, אבל סבו היה אספן אמנות. כשבגיל 13 סיפר לאביו שהחליט להיות אמן, אביו לקח את זה ברצינות והחליט בשבילו שיהיה דווקא קבלן בניין כמוהו. "עבדתי בכל עבודות השיפוץ והבניין במשך שנים", הוא מספר.

"בניתי בתים מהיסודות עד הרעפים, אבל מתישהו נסעתי לאוסטרליה לחפש את האושר ואז גם החלטתי לצייר בחומרים שלמדתי להשתמש בהם בבניין". באוסטרליה הוא פיתח את השיטה המיוחדת, שבה הוא משתמש בחומר שנקרא סטוקו, שהוא שיש גרוס עם חומרים מלכדים. לזה מוסיף לויט את הצבע הרצוי ובעזרת השפכטל מורח ומצייר את ציוריו בדיוק ובקלות מרשימים.

בד הציור הוא למעשה סוג של עץ מיוחד והציורים עצמם נראים בסופו של דבר רגילים. "אבל אם תסתכל מקרוב תראה את הברק, ממש כמו של שיש,? הוא אומר. כשהציור גמור הוא גם מורח אותו בשעווה. "אם תיגע בציור תבין שאין דבר כזה בעולם - אתה יכול לגעת כמה שתרצה וגם

לנגב את האבק עם סמרטוט רטוב. זה כל ההבדל וכל הקסם. אין דבר כזה בעולם", הוא אומר.

כדי להמחיש את העניין הוא גם הכריז לפני כמה שנים על תחרות שבה הבטיח מיליון דולר למי שיצליח ליצור ציור בטכניקה דומה לשלו. הוא מספר שהיו כמה ניסיונות, אבל אף אחד לא התקרב לתוצאה הרצויה. הנופים בציוריו נעים בין מדבר וים וכוללים גם קצת צורות אבסטרקטיות.

לויט חי בפלורנטין והוא גם גולש גלים ואב לנערה בת 15. בגללה הוא חזר לארץ, הוא מספר, וכאן הוא יישאר לפחות עד שתהיה בת 18. הוא טוען שהכשרת הציירים בימינו לא מתמקדת בטכניקה, וגם הממסד האמנותי לא מייחס לה חשיבות מספקת.

"אתה הולך למוזאון ורואה קו אדום על קו לבן ומרגיש טיפש כי אתה לא מבין למה זה אמנות", הוא אומר. "אתה צריך פרופסור שיסביר לך למה זו אמנות. אני חושב שאומנות עם ו' זה הדבר הכי חשוב. קודם כול הטכניקה. קודם כול תתמקצע בחומרים".

אז רק אתה יודע לעבוד ככה? אתה לא רוצה ללמד אחרים?
"פנו אליי אנשים שביקרו בגלריה ואני מאמין שיש סיכוי טוב שאם יהיו מספיק תלמידים אני אשמח ללמד". בינתיים הוא מציג ומוכר את הציורים שלו בגלריה ומציג גם סרט וידיאו שמראה את הטכניקה.

"אני מזמין אנשים לגעת בעבודות, בניגוד לרוב האמנות שבה אסור לגעת. אני רואה איך יוצא להם הוואו מהפה, ואני מאמין שהם מקבלים פה משהו שאין במוזאונים וגלריות אחרים", הוא מסכם.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...