למה מגרשי הספורט בתל אביב נהרסים בזה אחר זה?
מגרש המכבייה, אצטדיון הכדורגל הראשון שנבנה בארץ, ייהרס בקרוב. מדובר במגרש הספורט הרביעי שנהרס או הוצא משימוש בתקופת כהונתו של רון חולדאי, ובאופק לא רואים בניית מגרש חדש במקומם. כתבה על תרבות, זיכרון ונוסטלגיה תל-אביבית
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
סגירתו של האצטדיון הוותיק מזכירה סגירות נוספות של מתחמי ספורט חשובים בעיר שאירעו בשנים האחרונות, ובהן חיסול אצטדיון גאון של מכבי יפו, ההריסה המתוקשרת של אולם אוסישקין של קבוצת הפועל בכדורסל והכוונות לפנות את המגרש הישן של בני יהודה בשכונת התקווה.
כל זאת כששום מגרש ספורט חדש-דוגמת כל אלה שצוינו - לא מתוכנן להיבנות בקרוב בתל אביב. להלן סיפוריהם של ארבעת המגרשים המיתולוגיים האלה, וכן בחינה לאן מתקדמת בניית מגרשי ספורט חדשים בעיר.
אצטדיון המכבייה נבנה על גדותיו הדרומיים של הירקון (היום מתחם נמל תל אביב) בתחילת שנות ה-30 לקראת משחקי המכבייה הראשונה שהתקיימה ב-1932, ונחשב אצטדיון הספורט הראשון שנבנה בארץ ישראל.
עלות בנייתו הייתה כ-3,000 לירות , הון עתק במושגים של אז. בשל לחץ זמן הוא נבנה בחופזה והקמתו ארכה עשרה ימים בלבד והסתיימה ב-28 במרס 1932, יום פתיחת התחרויות. תכולתו הייתה 20 אלף מקומות, 5,000 בישיבה (טריבונות עץ) ו-15 אלף מקומות עמידה. שלוש שנים מאוחר יותר הוא שופץ והורחב לקראת המכבייה השנייה.
לאחר מכן שימש כאצטדיון
ב-50 השנים האחרונות המשיכה מחלקת הנוער של הצהובים לשחק ולהתאמן עליו. עם זאת, אחרי בניית מתקן האימונים בקריית שלום הצטמצמה משמעותית הפעילות בו והתמקדה בילדי מכבי צפון. לפני מספר חודשים הועברה כל הפעילות למגרשי הדשא הסינתטי באוניברסיטת תל אביב. עבודות הריסתו של מגרש המכבייה המיתולוגי על ידי העירייה החלו לאחרונה, במסגרת תוכניות פיתוח מתחם הנמל.
"רצינו להמשיך לשחק ולהתאמן במכבייה, אבל למכבי לא היה מספיק כסף בשביל להישאר שם", אמר השבוע ל"זמן תל אביב" ברוך עזרתי (92), היו"ר הוותיק של מחלקת הנוער הצהובה. "עצוב לי שבעירייה בחרו שלא להכליל את המכבייה במסגרת שימור האתרים הציבוריים. חשוב היה לשמר אותו כמוזאון חי לצעירים. שיראו אותו וילמדו על המורשת של מכבי, של נבחרת ישראל".
לעזרתי הרבה פולקלור על האצטדיון, בעיקר משנותיו הראשונות. "אני זוכר שבסמוך אליו היה בשנות ה-40 מגרש מכוניות של הצבא הבריטי, והחיילים עלו על הגגות והיו מעודדים אותנו, come on the yellows".
דומה שהדמות הכי מזוהה עם אצטדיון המכבייה הוא שייע גלזר. "כילד, אספתי כדורים", הוא אומר. "המכבייה היה הבית השני שלי, גילו אותי שם". בשיאו כבש גלזר צמד לרשת יוגוסלביה בהפסד הנבחרת 2-5.
לדברי גלזר: "אתה יודע באיזו גאווה זה מילא את אזרחי המדינה ששייע גלזר כובש צמד ליוגוסלביה הגדולה? בשנים האלה שיחקנו במכבייה נגד כל הקבוצות שבאו מחו"ל. כששמעתי שהוא ייהרס, זה היה בשבילי כאילו כרתו איבר מגופי", מסכם גלזר. העירייה יכלה להשאיר את המגרש, אבל קטונתי מלדבר נגד חולדאי".
ואי אפשר בלי קצת פולקלור, שייע והוריו התגוררו בסוף רחוב דיזנגוף, לא רחוק מהמכבייה. בשבתות כשהמוני אוהדים שאגו מהיציע "שייע, שייע", אביו היה מתעורר משנת הצהריים, יוצא אל המרפסת וצועק: "תפסיקו לעשות רעש, שייע לא בבית". גלזר: "זו בדיחה שאורי זוהר היה מספר והפכה עם השנים לקאלט".
"תמיד עצוב לסגור מגרשי ספורט בעיר, אבל צריך להכיר בכך שהעיר מתפתחת, ושאפשר לסגור מגרשים אם פותחים מתקנים זהים או משודרגים במקומם", אומר חבר המועצה אלון סולר (רוב העיר), מחזיק תיק הספורט בעירייה. "במקרה הזה מכבי קיבלו כבר לפני 30 שנה מתחם חלופי בצפון-מערב העיר, ואפילו הציעו להם להאריך בחמש שנים את השימוש במתחם הזה, אבל הם בחרו שלא. אין ספק שבסופו של דבר זה מגרש אחד פחות שמשמש את ילדי העיר, וזה תמיד דבר עצוב".
אצטדיון גאון היה ממוקם בסופו של רחוב נס לגויים ביפו. הוא קם ב-1977 על חורבותיו של מגרש "הפחים", ששימש עד אז את מכבי יפו, אז קבוצה לגיטימית בליגה הבכירה. הוא נקרא "גאון" על שם הנדבן נסים גאון ורעייתו רנה, שתרמו סכום כסף נכבד ומימנו את שיפוצו.
האצטדיון, שהכיל כ-4,000 מקומות ישיבה, ראה את מכבי יפו בגדולתה עם השמות המיתולוגיים מוצי ליאון, אוננה ואמיגה, אבל גם ראה אותה בנפילתה, כשהתפרקה בתחילת שנות ה-90 ונמחקה ממפת הכדורגל בעקבות חובות שבהם הייתה שקועה עד צוואר.
ב-2007 עבר האצטדיון לידיו של כונס נכסים. ב-2009 רכשה העירייה את המגרש, וביולי אותה שנה עלו דחפורי העירייה על המגרש והרסו אותו. היום יש שם גינה ציבורית גדולה שבמרכזה מיתמר עמוד גבוה ועליו אנטנות סלולריות. מכבי קביליו יפו, שנוסדה ב-2008 על ידי אוהדי הקבוצה, מקיימת את משחקיה הביתיים באצטדיון החדש בחולון.
חיסול האצטדיון זכה לחשיפה ראשונה ב"זמן תל אביב" וב-nrg מקומי, אז גם התראיין מוצי ליאוןוסיפר על צערו על סגירת המגרש. "מכבי יפו זו אגודה שהיא נכס צאן ברזל בספורט הישראלי ובכדורגל בפרט", אמר אז ליאון. "לדעתי, זו תהיה טעות להקים על המגרש הזה נדל"ן. חייבים שלאגודה הזאת יהיה בית ביפו, שהבוגרים ומחלקת הנוער שלה לא ייאלצו לנדוד לערים סמוכות".
"יש שאיפה בעירייה להקים מתקן ספורט חדש וגדול באזור יפו, אבל זה דבר שייקח עוד הרבה זמן וזה לא בר ביצוע כרגע", אומר סולר. "בינתיים השקענו כשני מיליון שקל בשדרוג המגרש של נווה עופר לטובת הנוער של מכבי קביליו יפו, שמאוד משגשגים שם. חשוב להדגיש שהמעבר לדשא סינתטי, בנווה עופר ובמגרשים אחרים, לא רק מאפשר חיסכון במים, אלא גם 50 אחוז יותר שעות אימון ללא צורך להחליף את הדשא.
"עם שני מגרשים שעוברים שדרוג - זה כמו להקים עוד מגרש. מבחינת הקבוצה הבוגרת - בינתיים אנחנו מסייעים להם בכך שבניגוד לתנאי שאוסר עלינו לתמוך בקבוצה שמארחת מחוץ לעיר, אנחנו מאשרים להם תמיכה באופן חריג כי אנחנו מבינים את הסיטואציה הלא פשוטה. חוץ מזה ביפו פועל כמובן אצטדיון בלומפילד, שפתוח בפניהם אם ירצו ויוכלו לשכור אותו, שעומד לעבור עכשיו שדרוג בהיקף של 25 מיליון שקל".
אולם אוסישקין הוקם על גדות הירקון בספטמבר 1980 וממוקם ברחוב מנחם אוסישקין בצפון הישן של העיר, משם נגזר שמו. טרם בנייתו שכן שם מאז 1953 מגרש הכדורסל הפתוח ששימש את המועדון האדום, והוקם על חורבותיו של מחסן הסירות של הקן הימי של השומר הצעיר בתל אביב.
תכולת אוסישקין הייתה כ-2,500 מקומות ישיבה. עם השנים נתפס האולם כמיושן ולא מודרני, והושם ללעג בהשוואה להיכל יד אליהו )היום נוקיה(, ששימש כאכסנייתה המפוארת של מכבי תל אביב - אך כמה שהיה קפוא בחורף ולוהט בקיץ, ידע אוסשיקין לילות בלתי נשכחים, בעיקר אחרי ניצחונות של האדומים על מכבי במשחקי הדרבי.
ב-2005 עברה הפועל ליד אליהו, בניגוד לרצונם של האוהדים האדומים שהחרימו את משחקי הבית. ב-2006 אישרה מועצת העיר, שבראשה ראש העיר רון חולדאי, את הריסת אוסשיקין בכוונה להקים על חורבותיו גינה ציבורית כחלק מפיתוח הטיילת. בדרך להריסתו, ב-25 ביולי 2007, התגברה העירייה על עשרות עתירות לבית משפט שהוצאו נגד הגזרה וכן על קמפיין ציבורי נרחב, אלים בחלקו, שערכו אוהדי הקבוצה נגד חולדאי, שעליו הם מצביעים כאשם הבלעדי בהריסתו.
למרות הבטחותיו של חולדאי במספר הזדמנויות כי יפעל להקים למועדון האדום אולם חלופי, עד היום זה לא קרה והפועל תל אביב (מיסודה של קבוצת האוהדים, הפועל אוסשיקין) מקיימת את משחקיה הביתיים באולם הרב-ספורט בהדר יוסף (המזוהה במידה מסוימת עם מכבי: זהו אולמם הביתי של קבוצות הכדורעף של המועדון, וקבוצת הכדורסל מתאמנת שם כש"נוקיה" תפוס).
האולם עובר בשנים האחרונות שדרוגים, שהמרכזי שבהם אמור להוביל להפיכתו לאולם גדול ומוצלח יותר מאולם אוסישקין עד ספטמבר 2013, אך כאמור זוהי לא משאת לבם של האוהדים באדום, שחפצים באולם משלהם.
המגרש בשכונת התקווה הוקם ב-1945 בפאתי רחוב כביר בצדה הדרומי של השכונה. שימש שנים כמגרשה הביתי של בני יהודה וב-1990 אף נערך בו משחק ההכתרה כאלופת המדינה של הקבוצה הכתומה מהשכונה.
המגרש בשכונה הוא זן נכחד במגרשי הכדורגל בארץ. הוקם בלב שכונה ומוקף ברחובות ובסמטאות צרים ובבנייני תושבים שממש נושקים לו. במהלך השנים עבר האצטדיון לא מעט שיפוצים והרחבות. מ-4,000 מקומות עמידה הוא הורחב ב-1967 ל-6,000 מקומות . בשלהי שנות ה-90 רושת במושבי פלסטיק.
ב-2004 עברה בני יהודה לשחק בבלומפילד בהחלטת ההנהלה, שהתסיסה מאוד את אוהדי הקבוצה. מספר שנים אחר כך, עם הקשחת תנאי הסף לאישור אצטדיונים, אסרה המשטרה על קיום משחקי ליגת-העל באצטדיון, למעט חריגים. הסיבה היא בעיקר היעדר דרכי מילוט במקרה אסון.
היום משמש המגרש את מחלקת הנוער של המועדון מהשכונה וכמגרש האימונים של קבוצת הבוגרים. כמו כן מקיימות בו את משחקיהן הביתיים בית"ר ת"א/ רמלה והפועל בני לוד מהלאומית.
אנשי העסקים שון מקייטן וברק אברמוב, שהודיעו על כוונתם לרכוש את המועדון בקיץ הקרוב, מסרו לאחרונה כי הם מתכננים ליזום בשיתוף העירייה בניית אצטדיון חדיש לבני יהודה באזור שכונת כפר שלם אשר יכיל בשלב הראשון כ-7,500 מושבים.
על פי התוכניות, כשתושלם בנייתו של האצטדיון החדש, יימסר המגרש המיתולוגי בשכונה לידי העירייה שצפויה להרוס אותו ולהקים על חורבותיו פרויקט נדל"ן. "צריך להדגיש שבני יהודה עצמה עברה לבלומפילד מרצונה החופשי, והמגרש עבר לאחרונה שדרוג של יותר ממיליון שקל", מציין סולר. "בינתיים המגרש פעיל, ואפילו בני לוד מארחים שם".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "עיריית תל אביב יפו משקיעה כספים ומשאבים רבים למען פיתוח ושדרוג אצטדיונים בכל רחבי העיר כדוגמת מגרש האימונים בבית דני ששודרג בהשקעה של למעלה משבעה מיליון שקל, שיפוץ מגרש דיוויד לואיס, חניכת מתחם וולפסון, הכולל ארבעה מגרשים, לפני פחות מעשור, מגרש הכדורגל באוניברסיטת תל אביב, מגרש דשא בבית הספר עירוני ט' ושיפוצו של אצטדיון בלומפילד כך שיעמוד בתקנים הבינלאומיים של אופ"א.
"היתר הבנייה במתחם הדר יוסף התקבל רק לפני מספר שבועות, ולכן צפויות עבודות השיפוץ מחוץ למתחם להתחיל בקיץ הקרוב כך שבעוד 18 חודשים יתווספו 3,500 מושבים להיכל. סגירת אצטדיונים נובעת לרוב מהיבטים בטיחותיים, כדוגמת מגרש גאון ביפו ומגרש המכבייה, שהוזנח ועתיד להיות מוכשר כמגרש פתוח למשחקים. הטענה כי האצטדיון בשכונת התקווה נסגר היא אינה נכונה. המגרש מהווה מתחם אימונים לקבוצת בני יהודה. יתרה מכך הוא הוצע לקבוצת מכבי יפו לארח בו את משחקיה, אך זו סירבה בשל ההוצאות הכספיות הכרוכות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם