ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

הילד שנפצע בפיגוע במלון פארק מחכה בקוצר רוח לגיוס לצה"ל

רזיאל אמיר, שהיה בן 9 כשנפצע בפיגוע במלון פארק, מתכונן לגיוס לצה"ל: "אם אנשים שעברו חוויות קשות יישארו עצובים זה לא ישנה את העולם". במלאת עשור לפיגוע

◄ עורך דינו של מתכנן הפיגוע: "המשפט היה בדיחה"

כשרזיאל אמיר היה בן 9 החליטו הוריו לערוך את ליל הסדר במלון פארק בנתניה. 10 שנים מאוחר יותר, כשהוא תלמיד במכינה קדם צבאית, הוא לא יכול לשכוח לרגע את אותו ערב ארור, בו אירע במקום פיגוע רצחני. 

"עמדנו צמוד לדלפק בלובי וקיבלנו את מספר השולחן, כשראינו מאחורינו אנשים נכנסים במהירות למלון", הוא אומר. "לדעתי אחד מהם היה המחבל לפי איך שתיארו אותו לאחר לבוש בשחור כאישה חרדית".

שניות לאחר מכן אירע הפיגוע. "פתחנו את דלת חדר האוכל שהייתה מזכוכית, ובאותו רגע היה פיצוץ אדיר", הוא מתאר בפרטי פרטים. "אתה לא מצליח להבין מה קורה במצב כזה. זה היה עניין של שניות. היו אורות ואש, צבעים של אדום וכתום. מצאתי את עצמי מרוסק על הרצפה כשעליי חלקי בטון. קמתי מההריסות וראיתי חדר הפוך לגמרי ומראות קשים של אנשים פצועים".

אביו של אמיר החל לצעוק "זה פיגוע, זה פיגוע", ורזיאל צעק בחזרה שהוא חי. האב ובנו ניסו להימלט מהמלון, אך נאמר להם שיש עוד מחבל בחוץ. למרות שמשפחתו של אמיר נחלצה מהאירוע עם פצעים קלים בלבד, המזל הרע המשיך לרדוף אותם. אביו של רזיאל נפטר לאחר שלוש שנים מהתקף לב, ואמו גידלה אותו כבן יחיד. כיום, כאמור, הוא במכינה הקדם צבאית, ושואף להתגייס ליחידה קרבית.

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

"אני ממש חי את הצבא", הוא מסביר מהיכן המוטיבציה לשרת. "יכול להיות שזה קשור לעבר ולפיגוע. בהתחלה אנשים לא הבינו איך אני רוצה להיות קרבי כשאני בן יחיד, יתום מאב ונפגע טרור.

"היו כאלה

ששאלו אם אני רוצה לנקום. זה לא מה שאני מרגיש. אני הולך לצבא כי אני לא רוצה שיקרה לאחרים מה שקרה לי. אני רוצה להתגייס לסיירת, כי שם אוכל לגייס את הכוחות שלי באופן הטוב ביותר".

אימא שלך הסכימה לחתום לך על שירות קרבי?
"זה לא היה קל. היא חתמה אחרי מסע של שכנועים. צריך היה הרבה כוחות גם מהצד שלי וגם מהצד של אימא שלי. היא אישה מאוד חזקה ואני מעריץ אותה".

איך הפיגוע השפיע עליך?
"אתה מתחיל להבין את המשמעות של החיים ומקבל פרספקטיבה אחרת לאחר אירוע כזה".

לאחר הפיגוע הצטרף אמיר לעמותת "One Family", שמקבצת יחדיו נפגעי טרור ומסייעת להם. "אתה מוצא את עצמך מזדהה מאוד עם האנשים בעמותה", הוא אומר. "ברגע שהסביבה שלך מבינה אותך אתה יכול להתפתח". בקרוב הוא ידריך את תמר פוגל, שאיבדה בפגוע הטרור באיתמר את הוריה ושלושה מאחיה.

המוטו שמלווה את אמיר הוא "אתה לא יכול לקבוע את כיוון הרוח, אבל אתה יכול לכוון את המפרשים". את המשפט, הוא אומר, חיבר בעצמו לאור החוויות שעבר בחייו. "ההתמודדות שלנו זה עניין של אמונה. אתה יכול להחליט ליפול, או להיות יותר שלם ובוגר".

איזה מסר יש לך לאנשים שנפגעו או חוו אובדן?
"שיזכרו שהם לא לבד ושיש עוד הרבה אנשים כמותם שעוברים את הדבר הזה. בסופו של דבר הם לא ישנו דבר בעולם אם הם יישארו עצובים. השמש תמשיך לזרוח. אם הם רוצים לשנות את העולם ולהשפיע, שיחייכו אפילו חיוך קטן, כי ברגע שאתה רואה אדם שעבר דרך קשה מחייך זה נותן המון כוח".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...