כך הפכה "אריאל" לחברת קבלן ענקית בחסות עיריית י-ם

מאות עובדים בכיכר ספרא מועסקים דרך החברה העירונית "אריאל", והיא נהפכה בפועל לחברת קבלן של העירייה. העובדים טוענים שהם סובלים מתנאי העסקה גרועים ומאפליה, ולראיה מציגים את האבסורד האחרון: להבדיל מעובדי העירייה הם לא זכו להנחה בכניסה ל"פסטיבל הקרח" – אירוע שהפיקה "אריאל" עצמה

מאיה הורודניצ'אנו | 28/3/2012 8:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ישיבת ועדת הכספים העירונית שנערכה בעיריית ירושלים בשבוע שעבר נפתחה בדיון סוער על דוחות התאגידים והחברות העירוניות. חברי הוועדה סירבו לאשר בדקות ספורות כ-20 דוחות כספיים של כלל החברות העירוניות השונות, אך יו"ר הוועדה דוד הדרי (מפד"ל) - שבאותה העת נשפה בעורפו יועצת ראש העירייה הדס קרני - התעקש להצביע על העניין בכל זאת במשך שעה שלמה.
 
ציון תורג'מן עם ניר ברקת
ציון תורג'מן עם ניר ברקת צילום: פלאש 90

חברי המועצה מכל הסיעות טענו כי לא ניתן לאשר את הדוחות מבלי לקבל את הזמן הנדרש לעיין בהם ולהעלותם לדיון. לאחר דין ודברים ממושך הוחלט כי הדוחות יאושרו למרות הכול, מלבד הדוחות העוסקים בשלוש החברות העירוניות הגדולות.

אחת מהן היא חברת "אריאל". על פי אתר האינטרנט שלה, החברה היא "זרוע ביצוע של העירייה לתכנים הקשורים בהפקות ואירועים בקנה מידה רחב" וכן "אמונה על שירותי כוח אדם לפרויקטים של אגפי העירייה, שיווק החללים באצטדיון טדי, לוחות המודעות בירושלים ובריכת בית החייל".

בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
אמן האשליות

אין חולקים על כך שפעילותה של החברה מרכזית וחשובה בעיר, ותרומתה לאירועים גדולים - כגון חוצות היוצר ופסטיבל הבובות הבין-לאומי – הכרחית. עם זאת, אפשר לראות כי במשך השנים היקף פעילותה גדל באופן ניכר מבחינת כמות הפרויקטים והפעילויות שהיא אחראית להן, וכפועל יוצא מכך גדל גם כוח האדם והתקציב שלה. לפי הדוח הכספי שהוגש השבוע לוועדה, הוצאות החברה לפרויקטים בשנת 2003 עמדו על כ-18 מיליון שקלים, ועד שנת 2010 הן האמירו ל-55 מיליון שקלים.

גורמים שונים טוענים כי הגידול אינו מאפשר לשמור על אופייה המקורי של החברה, וכי מטרתה העיקרית של החברה היא לעקוף את הבירוקרטיה העירונית: "החברה גדלה עד כדי כך שאין קשר עם מטרות הקמתה. היא הוקמה כדי לבצע עבודות במקומות שיש לה יתרונות על אגפי העירייה, אבל עם הזמן האגפים השונים התחילו להעביר לה יותר ויותר עבודות. אחר כך הם התעוררו וראו ש'אריאל' תופסת את המקום שלהם", סיפר סגן ראש העירייה פפה אללו (מרצ).

חבר המועצה עו"ד אלישע פלג (ליכוד) הוסיף כי "החברה חרגה מעל ומעבר מתחומי אחריותה. אנחנו נעזרים בה למשל להסרת כתובות גרפיטי מהרחובות ולכל מיני עבודות שיכולות להתבצע דרך

העירייה. הכול מועבר אליה כי ראש העירייה חושב שציון תורג'מן, מנכ"ל 'אריאל', הוא קוסם. כך הוא כינה אותו, והוא תמיד העדיף לבצע עבודות באמצעותו".

לטענת פלג, "זה מעיד למעשה שראש העירייה לא סומך על עובדי העירייה". תורג'מן מונה לתפקיד עם הקמת החברה לאחר שכיהן כמשנה למנכ"ל העירייה, ובמסדרונות העירייה מתארים את יחסיו עם ברקת כקרובים במיוחד. לפי גורם בעירייה, "ברור כי זו גם אחת הסיבות לכך שפעילות החברה גדלה באופן משמעותי בתקופתו של ברקת". 

מעבר להשלכות על תפקוד אגפי העירייה יש ל"אריאל" השפעה רבה גם על חברות הפקה, בעלי עסקים ואמנים הפועלים בעיר. המפיק קובי פריג', שעבד עם "אריאל" בפסטיבל הבין~לאומי לתיאטרון בובות, טוען כי "זו חברה חשובה לעיר שמייצרת הרבה מאוד תוכן ומספקת מענה בתחומים רבים, אבל לפעמים יש תחושה שהיא טיפה גדלה מדיי.

"הדומיננטיות הרבה שלה גורמת לזה שפחות מפיקים פרטיים ועצמאיים מצליחים לייצר תוכן ולקבל הזמנות, כי היא שואבת המון תקציבים שעוברים דרכה". לדברי פריג', הוא היה שמח לו היו "משתמשים בכוחות ירושלמיים, גם אמנים וגם מפיקים, כדי להשיג את מרב התוכן הירושלמי המקורי".

זמני זה הכי קבוע

חברת "אריאל" הוקמה ביולי 2002. לפי דוח מבקרת עיריית ירושלים לשנת 2005, נוהלי החברה לא מחייבים לערוך השוואות מחירים לפני קניית שירותים או עבודות. במהלך השנים שעברו מאז שונוחלק מן הנהלים, אך אחרים נותרו על כנם.
  

ציון תורג'מן
ציון תורג'מן צילום: יוסי זמיר
לצד הדוח הכספי, שכאמור טרם אושר, הוגש בשבוע שעבר למועצה גם דוח שחובר עבור משרד הפנים, הבוחן את ההתנהלות כספית והמינהל התקין בחברה. על פי הדוח, בתקנון החברה עדיין לא מצוין במפורש שיש לערוך מכרז לפני שחותמים על עסקת טובין או מספקים שירותים.

בעיה נוספת בחברה שמצוינת בדוח היא מספר החברים בדירקטוריון. תקנות העירייה דורשות כי שליש מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה, עוד שליש יהיו עובדי עירייה ושליש נציגי ציבור. בפועל חברים בדירקטוריון שישה עובדי עירייה וחמישה חברי מועצה, ורק ארבעה הם נציגי ציבור.

כמו כן צוין כי על חלק מהדוחות הכספיים חתם רק ראש העירייה ניר ברקת, המשמש יו"ר דירקטוריון החברה, ואילו התקנון קובע כי שני חברי דירקטוריון מתבקשים לחתום עליהם. בעירייה מסרו כי תפעל לאיזון מספר הנציגים על ידי הוספת נציגי ציבור וטענו כי על הדוחות חתום נציג דירקטוריון נוסף.

נושא נוסף העולה בדוח הוא כוח אדם ושכר. בביקורת התגלתה התנהלות לא תקינה בכל הנוגע להענקת תנאים סוציאליים לעובדים: "ניכויים מהעובדים לקרנות פנסיה ולקופות גמל לא מועברים ליעדם בזמן", נכתב בדוח. עוד צוין כי "החברה מקבלת באיחור של חודשיים-שלושה את ההעברות בגין הפרשות סוציאליות מהעירייה" – דבר שמעכב את העברת הכספים.

כמו כן, מבדיקה מדגמית נמצא כי תלושי השכר אינם תואמים את הנתונים בחוזי העבודה, ובחלק מהחוזים השכר המגיע לעובדים לא צוין כלל. נוסף לכך, התברר כי פג תוקפם של החוזים המדגמיים שנמסרו לבודקים, ולמרות זאת העובדים עדיין הועסקו בתפקידם.

כאמור, אספקת כוח אדם הוא עניין מרכזי בפעילות החברה, והיא אף מצהירה על כך באתר שלה. בפועל מדובר ביותר מכך, והתפקיד שמשמשת "אריאל" דומה יותר לחברת קבלן מאשר לחברה המעניקה שירותי כוח אדם. הנושא עלה כבר בדוח מבקרת העירייה משנת 2009, בצירוף המלצה לקבלת חוות דעת משפטית שתקבע אם מדובר בקבלן כוח אדם או בקבלן שירותים.
 

אלישע פלג
אלישע פלג צילום: פלאש 90
דוח הביקורת הסביר את ההבדל בין השניים: קבלן שירותים מספק למזמין מוצר מוגמר כפי שסוכם ובמסגרת זו הוא מפעיל את עובדיו ומפקח עליהם. לעומת זאת קבלן כוח אדם מוגדר כמי שמספק עובדים זמניים שניתן להעסיקם כל עוד זקוקים להם או מעוניינים בשירותיהם, ולאחר מכן ניתן להחזירם לקבלן. במקרים רבים נראה כי "אריאל" עונה באופן מלא להגדרה של קבלן כוח אדם, ובין היתר משמעות הדבר היא שהחברה זקוקה לרישיון מתאים וכי היא מחויבת לחוק העסקת עובדים, הקובע כי בתום תשעה חודשי עבודה נהפך עובד ב"אריאל" אוטומטית לעובד עירייה.

עוד הובהר באותו דוח כי העסקת עובדי מטה עירוני באמצעות "אריאל" עומדת בניגוד להחלטה עקרונית של העירייה, הקובעת כי כאשר "הפעולה שבמסגרתה מועסקים העובדים היא חלק בלתי נפרד וקבוע מהעבודה והשירות שהאגף מופקד עליו, ההעסקה תיעשה באמצעות העירייה". 

גם מהדוחות הכספיים ניתן ללמוד ש"אריאל" הופכת לקבלן כוח אדם: מתקציב הפרויקטים של החברה, העומד על כ-55 מיליון שקלים, כ-40 מיליון מיועדים למשכורות עקב גידול במספר העובדים. בשנת 2007 עמד מספר עובדי "אריאל" על 1,168 עובדים, בשנת 2008 הוא עלה ל-1,338 ובשנת 2009 האמיר המספר ל-1,463 עובדים.

שובר שיוויון

תורג'מן, מנכ"ל "אריאל", השיב למבקרת העירייה כי החברה משווה את תנאי עובדיה לתנאי עובדי העירייה ו"מייתרת את הצורך של העובדים לתבוע מעמד של עובדי עירייה". אלא שתלונות של עובדי עירייה שהגיעו ל"זמן ירושלים" מעידות על אי שוויון ברור במערכת, גם כאשר מדובר בעובדים המועסקים במשרות מקבילות למשרות עובדי עירייה. 
 

עיריית ירושלים
עיריית ירושלים צילום ארכיון: פלאש 90
אחת מעובדות החברה המועסקת באגף בעירייה מספרת: "באופן כללי התנאים לא שווים. חוזה העבודה שלנו הוא שנתי והתוקף שלו לא ברור. כל שנה צריך לחדש אותו, ואז אנחנו חוששים שיפטרו אותנו".

עוד היא טוענת כי "נוסף למתנות מהוועד, עובדי עירייה מקבלים גם הטבות להופעות, השתלמויות והנחות, למשל לגני ילדים. אנחנו לא מקבלים את זה, למרות שאנחנו מועסקים באותן עבודות". לדבריה לעובדי "אריאל" אין גם אפשרות לקבל גמול השתלמות: "עובדת צוברת שעות לימודים בקורסים, כמו מחשבים ואימון אישי, ומקבלת גם תוספת שכר על כך. אנחנו לא מקבלים את זה", היא קובלת.

דוגמה לטענותיה ניתן לראות במתחם "פסטיבל הקרח" שהוקם לאחרונה במתחם הרכבת בעיר. דווקא עובדי "אריאל", החברה שהקימה את האתר, לא זוכים להנחות לכניסה למתחם, ואילו עובדי העירייה נהנים מהן.

העובדת מסבירה כי "אם עובד 'אריאל' רוצה להפוך לעובד עירייה נמחק לו הוותק. בסופו של דבר אני עושה את אותה עבודה, יש ממני את אותן דרישות, אבל עובד עירייה מרגיש יותר ביטחון ומקבל יותר תמורת העבודה שלו. למה שחברת 'אריאל' לא תצ'פר את העובדים שלה? היא לא דואגת לעובדים", היא מסכמת. לדבריה היא ועמיתיה היו שמחים להקים ועד עובדים שידאג להם, "אבל בגלל שאנחנו מפוזרים זה קשה".

עובד נוסף שמועסק בחברת "אריאל" בצמוד לעובדי עירייה ביחידה לקידום נוער מלין על כך שבכלל מעסיקים אותו באופן זה. "זו עבודה יום-יומית ולא פרויקט מיוחד. זה פשוט שקר שראוי להפסיק אותו", הוא מתרעם. כמו כן, הוא טוען כי פעמים רבות החברה מלינה שכר: "אנחנו גם נחותים בתנאים וגם מקבלים את השכר בהרבה מאוד מקרים ב-12 או 13 בחודש, ואילו יתר העובדים מקבלים בתחילת החודש".
 

מירב כהן
מירב כהן צילום: שימי נכטיילר
מחזיקת תיק הנוער בעירייה מירב כהן (התעוררות) אומרת כי "כל שני וחמישי אני צריכה להתמודד עם תלונות של עובדים שמועסקים ב'אריאל' בתחום הנוער על משכורות שלא נכנסות בזמן. יתרה מכך: עובדי 'אריאל' מועסקים פעמים רבות כתף אל כתף עם עובדי עירייה, ונוצר מצב שמקומו של עובד אחד מקומו מובטח והאחר לא יודע מה יקרה איתו. לא פעם זה יוצר סיטואציה שעובדי 'אריאל' ממש מנוצלים. צריך למצוא פתרון שיבטיח את הזכויות שלהם".

ביחידה לקידום נוער מועסקים כ-170 עובדים באמצעות "אריאל", רבים מהם במשרות הזהות למשרות עובדי העירייה. 250 עובדי "אריאל" מועסקים באגף הרווחה, ויש עוד למעלה ממאה מהם בכל אחד מהאגפים תרבות, חברה וספורט. במנח"י נרשם מספר העובדים הגבוה ביותר מטעם חברת "אריאל", העומד על 320. גם באגף לרישוי ובינוי, באגף לקידום עסקים ובאגף תושי"ה ואיכות השירות יש עובדים המועסקים באמצעות "אריאל".

פלג מאשים כי "כל הנושא של העסקת כוח אדם במיקור חוץ והנושא של היעדר בירוקרטיה הוא בראש מעייניה של העירייה. הפיקוח על 'אריאל' קטן יותר מכיוון שיש לה דירקטוריון שאינו נמצא כל הזמן - להבדיל מהעירייה, שבוועדת המכרזים שלה יושבים חברי מועצה והשקיפות יותר גדולה. בחברת 'אריאל' לא תמיד יודעים למה היא בוחרת אומן כזה או אחר".

לדברי פלג, "אני יכול להבין זאת כשמדובר בפרויקטים ייחודים, כגון יריד חוצות היוצר. אבל יש אגף תרבות בראשות יוסי שרעבי ושמי אמסלם שמארגן אירועים מדהימים. מדוע צריך לעשות את זה דרך חברת 'אריאל'? יש מצבים שאנחנו יושבים בוועדת כספים, מאשרים סעיף אחר סעיף של קניית שירות של חברת 'אריאל' לצרכים של העירייה. היא נהפכה לעיריונת קטנה מקבילה, ואפילו עליונה".

תגובות

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "העירייה אינה רוכשת מחברת 'אריאל' שירותי כוח אדם אלא שירותים שונים, כגון הפקת אירועים והדרכות בנושאים שונים ועוד. ככלל, העירייה אינה מעסיקה עובדי מטה דרך חברת 'אריאל'. במקרים בודדים שהדבר קרה, העירייה פועלת לקליטה הדרגתית של אותם עובדים בתקינה העירונית (יש לציין כי בניגוד לטענה המועלית לעתים, רמת השכר בחברת 'אריאל' גבוהה יותר ממשרה מקבילה בעירייה). עובדים שאינם עובדי עירייה אינם כפופים לתנאים ולכללים החלים על עובדי העירייה, ובכלל זה הזכות לגשת למכרזי פנים.
 

חוצות היוצר
חוצות היוצר פלאש 90
"באשר לטענות בנושא תוספת עובדים: לא נוספו עובדים חדשים בתקנים. כל נושא קניית השירותים חיצוניים מעמותות וארגונים רבים, שנעשו בעבר עם כל גוף בנפרד, רוכזו תחת קורת גג אחת בחברת 'אריאל', ללא תוספת כוח אדם או תקנים חדשים".

מחברת "אריאל" נמסר בתגובה כי "הטענות המועלת נגד חברת 'אריאל' אינן נכונות ואינן מתארות את המצב בשטח. בשלוש השנים האחרונות שולש מספר אירועי התרבות, האמנות, התיירות, החינוך ברחבי העיר. מינהל תרבות, חברה ופנאי מפיק ויוזם עשרות אירועים לתושבי העיר ולתיירים והמבקרים בה. לצדו הפיקה חברת 'אריאל' בשנים האחרונות עשרות אירועי תרבות ואמנות בעיר - וביניהם 'פסטיבל הקרח', חוצות היוצר, 'פסטיבל האור', פסטיבל האופרה. האירועים האלה הביאו לפריחה כלכלית בעיר, והם משכו שיא של למעלה משלושה מיליון תיירים לעיר".

באשר לטענות בדבר הלנת שכר נמסר כי "הטענה שחברת 'אריאל' מאחרת בהעברת משכורות לעובדים פעמים רבות אינה נכונה. החברה משלמת את שכר העובדים עד 10 בחודש כנדרש בחוק. במהלך כל השנים האחרונות החברה עומדת בדרישה זו, והעובדים מקבלים את המשכורת עד 9 לחודש. פעמים נדירות נוצר איחור של יום בשל אילוצי לוח השנה - כפי שקרה השנה בחודש מרס, משום שפורים חל ב~10-8 בחודש ולכן הועברו המשכורות ביום ראשון, 11 למרס".

"באשר לקרנות הפנסיה נמסר כי "חברת 'אריאל' מעבירה את ניכויי הפנסיה לעובדים, כפי שמחייב החוק. אם חל עיכוב החברה משלמת את ההפרשים, ודואגת כי לא ייגרע מהם תשלום המגיע להם - כולל תשלום ריבית פיגורים".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים