כוכב הריאליטי מוציא סינגל ומתגעגע לחבר שנרצח

מאיר אלפי מהרצליה לא ישכח לעולם את חברו הטוב רז חג'ג' שנרצח לפני חמש שנים. גם ההשתתפות בתוכניתו של אייל גולן לא הקהתה את כאבו. לרגל יציאת סינגל חדש הוא מדבר על הרצח ועל ההתקרבות לדת

ריקי בן בסט | 3/4/2012 9:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשמאיר אלפי, פליט תוכנית הריאליטי "אייל גולן קורא לך", היה נער בן 15, נרצח חברו הטוב רז חג'ג'על ידי נער בן גילו במהלך קטטה. שש שנים מאוחר יותר, כשהוא בן 21, אלפי, תושב הרצליה, לא שוכח לרגע את חברו הטוב. "אחרי הרצח היו לי רגשות אשם. חשבתי שאם הייתי נפגש עם רז באותו ערב הוא לא היה מגיע לשכונה שאליה הגיע ולא היה נרצח", הוא אומר בכאב.

מסיבה זו הוא החליט להנציח את חג'ג'. בימים אלה הוציא אלפי סינגל חדש בדרך לאלבום הראשון שלי. "אני יכול להבטיח שאקדיש שיר אחד לרז באלבום שלי", הוא אומר וחושף כי בעקבות הרצח ניסה למצוא נחמה בעולם הדת.

צילום: נאור רהב
מאיר אלפי צילום: נאור רהב
מעריץ את אייל גולן

אלפי לא תכנן לרגע להגיע לתוכניתו של אייל גולן. הוא אמנם אוהב לשיר, בעיקר בחפלות, אבל לא חשב לרגע על השתתפות בתוכנית, אבל לאחד מחבריו, שאף הוא זמר, היו תוכניות אחרות, והוא החליט לרשום את אלפי לאודישנים.



"אייל העלה אותי מדי פעם לשיר בהופעות", משחזר אלפי. "פתאום גיליתי שהקהל אוהב אותי ושאני חשוף למועדונים. זה הביא לי את השם ועשה לי טוב. החלטתי לקחת את כל העניין של המוזיקה בגדול".

בינתיים זכית לשיר דואט עם אייל גולן. זה סוג של פסגה עבור זמרים.
"הגעתי לאודישן נרגש ולחוץ מאוד מהשופטים. התחלתי לשיר ואחרי כמה דקות אייל הצטרף אליי. הוא רצה לכוון אותי בשיר ולקחת אותו למקום אחר. גם הביקורות היו טובות. אמרו שיש לי קול חם ועמוק. חוץ מזה, אני מעריץ את אייל מאז ומתמיד, ומאוד התרגשתי לשיר איתו. זה היה כבוד גדול".

ולמרות זאת הודחת. מה לא עבד שם?
"הודחתי מפני שלא הצלחתי להביא את עצמי לאודישן. אני מכיר את היכולות שלי והופעתי עוד קודם לכן במשך שלוש שנים על הבמות. אבל כשראיתי את ההקלטה של ההופעה שלי חשבתי שגם אני לא הייתי מעביר את עצמי. התרגשתי יותר מדי מהשופטים וזה פשוט לא הייתי אני שם".

מאוכזב?
"לא ממש. זה לא היה נעים, אבל למען האמת לא לקחתי את ההדחה בצורה קשה מדי. אחרי הכול, זאת הייתה חוויה מהנה וקרש קפיצה מצוין. יצאתי מהתוכנית עם חיוך".

אנשים עוד זוכרים אותך?
"בטח. אני גם מקבל תגובות מדהימות. אנשים עוצרים אותי ברחוב ומפרגנים לי. גם כשאני עולה לשיר מאוד מחמיאים לי".

מאיר אלפי


בימים אלה, כאמור, שחרר אלפי את הסינגל הראשון שלו, "רוח סתיו" (מלים:  ישיש ויסמן, לחן: רויטל נחמני, עיבוד: ציקי זנתי). "רויטל הייתה בתוכנית של אייל שנה שעברה", הוא מספר. "הגענו לתוצאה נהדרת ואני מקבל תגובות יפות על השיר. אני שומע אותו לפעמים ממכוניות שעוברות וזה עושה לי טוב".

מה הסגנון המוזיקלי שלך?
"אני שומע את כל סוגי המוזיקה - מפול אנקה לעופר לוי. אני שומע מוזיקה ישראלית ואוהב מאוד את שלמה ארצי. בהופעות שלי אני שר מזרחית, אבל אני פתוח לכל הסגנונות".

לפי מה אתה בוחר את השירים שלך?
"אני משתדל מאוד לבחור שירים שיתאימו לקול שלי. כמובן שאני חייב להתחבר לטקסט".

מה החלום שלך?
"למלא אולם, לא משנה אם זה נוקיה או היכל התרבות, ושהאולם יהיה מלא והקהל ישיר את השירים שלי. אני רוצה לשיר שירים שכולם יאהבו".

"חיפשתי מקלט והלכתי לשיעורי תורה"

בשבוע שעבר שלח בית המשפט צעיר בן 21 לעשר שנים, לאחר שהורשע ברציחתו של רז חג'ג' לפני חמש שנים. חג'ג', נער בן טובים שהיה בן 16 במותו, מעולם לא הסתבך עם החוק. כל חטאו היה שהגיע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון והתעמת עם שני נערים, שאחד מהם דקר אותו למוות.

אלפי, שהיה חברו הטוב, נשבר בעקבות הרצח. "רז היה ידיד נפש שלי", הוא אומר. "הכרנו כשהייתי בן 12, ונוצרה בינינו חברות חזקה. הוא היה כדורגלן מחונן ובגיל 16 עבר לפנימיית כדורגל בחיפה. אני הלכתי לתיכון בהרצליה, ולמרות זאת נשארנו חברים טובים, התראינו בעיקר בחופשות ובשביתות".

רז חג'ג'
רז חג'ג' צילוםף יוגב אטיאס, עריכה: ערן אבירם

את היום הנורא ההוא, שבו חג'ג' נרצח, אלפי לא ישכח לעולם. "ערב אחד הוא צלצל אליי וביקש שאתלווה אליו לחברים. לא היה לי חשק לצאת באותו ערב, אז הוא יצא לבד. כעבור חצי שעה התקשר אליי חבר משותף שהודיע לי שרז נרצח. בהתחלה הייתי בהלם. ולא האמנתי שזה קורה. חשבתי שעובדים עליי. רק אחרי כמה שיחות טלפון הבנתי שזה אמיתי".

איך הגבת כשהבנת שזה אמיתי?
"התרסקתי. כל החברים באו אליי הביתה לנחם אותי. הרגשתי שאני מתפרק. הייתי אז רק בן 15. כשאני רואה ילדים בגיל הזה קשה לי לעכל שבגיל הזה רצחו את החבר שלי".

בעקבות הרצח נכנס אלפי לדיכאון. "הסתגרתי בחדר, לא אכלתי ולא תפקדתי. לא נתתי להורים שלי להתקרב אליי ורק בכיתי כל היום. כל דבר הזכיר לי את רז. הפסקתי ללמוד, לא פגשתי חברים ולא יצאתי מהבית. היו לי רגשות אשם שאם הייתי נפגש איתו באותו ערב הוא לא היה נרצח".

מתוך מצוקה וכאב, אלפי החל ללכת לשיעור דת. "כבר בשבעה של רז חיפשתי מקלט והתחלתי ללכת לשיעורי תורה. הרגשתי שבדרך הזו אני תורם לרז. פעם בשבוע הלכתי לבית מדרש, הנחתי תפילין כל יום ולמדתי גמרא. התחלתי להתחזק נפשית, אבל אז נהיה מהפך. התחלתי לעשות קעקועים בגוף.

"מצד אחד התפללתי בקביעות, מצד שני עשיתי קעקועים. לא הייתי רגוע. בגלל זה העיפו אותי מהלימודים ועברתי לבית ספר אחר בתל אביב. שם סיימתי את הלימודים ושם גם התחברתי למוזיקה. אפשר לומר שזו הייתה תקופה של מוזיקה, תורה וקעקועים".

אתה עדיין חושב על רז?
"כל יום. יש לי פינה חמה בלב לרז וכשאני שר שיר עצוב אני מייד נזכר בו. האובדן שלו קשה לי, אבל הוא תמיד איתי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים