הקרב החם בברסלב: מי ישלוט בקבר של רבי נחמן?
עסקן חרדי גולגל במדרגות וספג בעיטות בראשו, אמבולנס הועלה באש ומכתבי נאצה מקשטים את כל הקירות במאה שערים. הקרב הכי חם בחסידות ברסלב עוסק בשאלה מי ישלוט בקברו של רבי נחמן
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
נראה שזו התחושה שרווחת גם כיום בקרב אנשי "העדה החרדית" וכמה משפחות מחסידות ברסלב, ואולי לכן הם מנהלים בתקופה האחרונה מאבק מול מה שנראה להם כניסיון של מדינת ישראל להשתלט על מתחם הציון של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.
כל הסאגה החלה בתחילת החורף האחרון, עת ביקר בישראל סרגיי טולוב - מושל מחוז צרקאס באוקראינה, ששולט גם בעיר אומן. טולוב ביקש מנציגי משרד החוץ עזרה בשיפוץ המחוז, בדגש על אזור אומן והכבישים המובילים אליה. כמו כן הוא ביקש סיוע בבניית שדה תעופה באומן, שישמש את הנוסעים לאתר הקדוש ויקל עליהם להגיע לעיר.
בשיחה עלתה גם בעיית תשתיות המים, שנחשבות לרעועות במיוחד ופעמים רבות מביאות לשיבושים באספקת המים, למגִנת לבם של המבקרים באומן. חודש לאחר ביקורו של מושל המחוז נחת בארץ הקודש נשיא אוקראינה ויקטור ינקוביץ', והוא נפגש עם שר החוץ אביגדור ליברמן.
לפי הפרסומים, השניים סיכמו ביניהם שתוקם ועדה משותפת לשתי המדינות, והיא תנהל את מתחם הציון (היינו מתחם הקבר) של רבי נחמן מברסלב באומן ותהיה אחראית לפיתוח התשתיות באתר ולאחזקתו. אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל המועצה הלאומית לדרכים לשעבר, מונה לתפקיד ראש הוועדה המשותפת.
לאחר המינוי גייס ויז'ניצר נציגים מחסידות ברסלב כדי לסייע לו להשקיע במתחם. בין הנציגים שנבחרו היו ישראל טוקר, מהנדס מצפת שמכיר את מתחם הציון מפעילותו במקום, ונציגים ממשפחות ישועות בחסידות, ובראשן המשפחות קרמר וחשין. לאחר מכן נסע ויז'ינצר לסיור באומן. הוא התרשם מקרוב מהמקום ומהבעיות שניצבות בפני המבקרים, ולאחר ששמע את חוות דעתם של הנוכחים במקום החליט ליזום פרויקט ראשון מסוגו ולהוסיף כ-,3000 מיטות לרווחת תיירי הקדושה.
המיטות יוצבו במבנים ניידים במתחם לפני ראש השנה הקרוב, אז צפויים להגיע למקום עשרות אלפי תיירים. ויז'ניצר התחייב להשיג את הכסף למימון הפרויקט מתורמים, ועל פי התכנון הרווחים מהשכרת המיטות והחדרים יועברו לטובת אחזקת המקום.
הוא פרס את ההצעה בפני נציגי המשפחות והם הסכימו איתו, אך הציבו תנאי אחד: המילה האחרונה בכל הנוגע לניהול המתחם תהיה שלהם. כאמור, פרויקט המיטות של ויז'ניצר היה אמור לספק מקום למנוחה לנחילי התיירים הבאים לפקוד את הקבר בעוד חודשים ספורים, אך הוא לא ידע כי הוא מכניס את ראשו למיטה חולה במיוחד.
ויז'ניצר בסך הכול ביקש להיטיב עם התייר הישראלי, והוא היה בטוח שהוא זוכה לשיתוף פעולה מצד המשפחות החזקות בחסידות. אלא שהוא לא היה ער לפרט חשוב אחד: מאבק האיתנים המתחולל בין המשפחות ששיתפו עמו פעולה ובין עמותת "מרכז ברסלב העולמי", המנהלת את המתחם בעשר השנים האחרונות.
קרמר וחשין, שהסכימו לשתף פעולה עם ויז'ניצר, נחשבות למשפחות שורשיות ומרכזיות בחסידות ברסלב. עד שעמותת "מרכז ברסלב העולמי" לקחה על עצמה את ניהול המתחם, הן היו שותפות בעמותת "הוועד העולמי של חסידי ברסלב", ששלטה במתחם. בסופו של דבר התפרקה העמותה בשל קשיים כלכליים, ואז נכנסו לתמונה אנשי "המרכז העולמי".
כמו תמיד בענייני רבי חשיבות כאלה, מי שהצליח להשתלט על ניהול המקום לא ימהר להיפרד מאחיזתו בה, בוודאי לא בלי מאבק ראוי - וזה בדיוק מה שמתרחש עכשיו. "הם מעוניינים לחזור לשליטה במקום", טוענים אנשי עמותת "מרכז ברסלב העולמי" נגד המשפחות קרמר וחשין. הם נוהגים לכנותן "משפחות מורחקות", ומסבירים את היעלמותן מהשטח לפני קצת יותר מעשור בין היתר ב"חוסר גיבוי מהרבנים".
מהרגע שהבינו אנשי העמותה המנהלת את המתחם שצמד המשפחות מנסה לשוב למעמדן כמנהלות - בסיוע המדינה הציונית, לא עלינו - הם שלפו את מיטב התחמושת מהבונקר. הארטילריה כוללת השמצות, פשקווילים, חוברות הכפשה ומכתבים לרבני הפלגים בחסידות.
בחודש האחרון עלה המאבק מדרגה, וקירות מאה שערים מלאים בשלל מודעות בנושא, המתפרסמות אחת לכמה ימים מטעם רבנים שונים. למערכה גויסו גם רבנים מחו"ל, שאינם משויכים כלל לחסידות ברסלב. אלה הצטרפו לניצים בגלל אויב מר אחד: מדינת ישראל הציונית.
אחד משיאי המאבק התרחש לפני כארבעה שבועות, אז הותקף במתחם הציון העסקן החרדי יצחק קעניג, הקשור לוועדה הישראלית-אוקראינית. תוקפיו של קעניג גלגלו אותו במדרגות, ולאחר שנפל על הרצפה התוקפים הם בעטו בראשו. בעקבות האירועים סבל קעניג משברים רבים ומפגיעות בגולגולת. ובמה הוא חטא? פשעו הנורא של העסקן היה שצידד בשיתוף הפעולה של המשפחות חשין וקרמר עם ויז'ניצר. לאחר הפגיעה הקשה בקעניג פרסם מנהיג קהילת שובו בנים בברסלב, הרב אליעזר ברלנד, מכתב גינוי לאלימות.
וכה כתב הרב ברלנד: "קול זעקה ומחאה, קול ענות, נשמע במחנה ותסמר שערות ראשנו, קול נהי מציון רבנו הקדוש; איך באו שועלים לחבל בכרם, אנשי בליעל אנשי דלא מעלי, שברוב עזות וחוצפה לא בחלו ולא רעדו להרים יד בקודש והכוהו מכות אכזריות ורצחניות. הננו מגנים מעשה מתועב זה בכל פה ובכל תוקף, ומלבד המכים גם השולחים והמסיתים בכלל. ולא תהא כזאת בישראל, ובמיוחד בקרב אנשי שלומנו, להרים יד על מאן דהו".
יש לזכור שלפני שפרסם הרב ברלנד את מודעת הגינוי לאלימות, חתימתו התנוססה עם עוד 20 חתימות של רבנים על מודעה שגינתה את שיתוף הפעולה עם המדינה הציונית. בקריאתו הראשונה נגד המהלך ברלנד אף ציין כי "צריך למסור את הנפש שלא יהיה להם שום שליטה". ואכן, ברוח מצוותו העניינים יצאו מכלל שליטה.
למרות קריאתו הנרגשת של הרב ברלנד, נראה כי המתנגדים לשיתוף הפעולה עם המדינה לא ממהרים להניח את נשקם. תעיד על כך העובדה כי מכתבו, שפורסם ברחובות מאה שערים, הושמד במהירות, ולעומת זאת מכתבי הנאצה שקוראים לליבוי היצרים נעשו בולטים יותר.
"במלחמה כמו במלחמה. לא יועיל לקעניג הייחוס שלו, שהוא אח של הרב אלעזר קעניג מצפת", אמר השבוע גורם ב"מרכז ברסלב העולמי". כחלק מההסלמה הוצת בשבוע שעבר אמבולנס זק"א שמוצב דרך קבע במתחם הציון, והוא נשרף כליל.
בשבוע האחרון מסתובב בארצות הברית נציג "מרכז ברסלב העולמי" נחמן שלמה, ומנסה להחתים את רבני קהילות ברסלב בעולם נגד התערבות המדינה. המטרה היא לגייס את רבני כלל הפלגים לצד המתנגדים, ולשכנע גם אותם להביע התנגדות להתערבות המדינה בניהול המקום. גם במתחם הקבר עצמו מורגש המאבק.
נוסף למקרה האלימות נגד קעניג, קירות ודלתות במתחם הציון הקדוש כוסו בגרפיטי מהסוג החביב על הקיצוניים במאה שערים: "אלכס ויזניצר הסתלק מאומן" ו"ישראל טוקר צא טמא". במודעות שפוזרו באותה העת ברחבי הציון נקראו החסידים להתאסף במקום בערב ראש החודש האחרון, ולהתפלל לביטול רוע הגזירה בהשתלטות "ממשלת הערב~רב הציוני בשיתוף 'קרן ידידות', יימח שמם וזכרם, ובראשות ארגון זק"א".
ויש גם תיאוריות קונספירציה הקשורות לדיפלומטיה ברמות הגבוהות ביותר: "ליברמן הוא פרו רוסי, לכן הוא התייצב לאחרונה בצד שנתן לגיטימציה לבחירות ברוסיה שפוטין נבחר בהן לנשיא", סיפר אחד ממתנגדי המהלך. "עכשיו הם סוגרים את הג'ובים ואת הפרפראות על חשבון אוקראינה, שלפוטין יש שליטה בה. הם סגרו את הכול כשינקוביץ' היה בארץ".
גם בית הדין של "העדה החרדית" היה שותף במאבק. לפני שבועיים זומן שמואל משה קרמר, נציג משפחת קרמר, לדיון בבית הדין, בכוונה להעמיד אותו על חומרת שיתוף הפעולה בין בני משפחתו ובין נציג המדינה ויז'ניצר. לאחר הישיבה הוחלט ב"עדה החרדית" לפרסם הודעה שכותרתה "הודעה ואזהרה", ובה גינו הרבנים כל שיתוף פעולה עם הוועדה.
"אומן הוא מקום קדוש לרבבות בית ישראל שמבקרים שם תכופות. אסור לשתף פעולה עם הוועדה החדשה בענייני שיפוצים ותיקונים במתחם הציון הקדוש באומן, הפועלת מטעם השלטונות של מדינת ישראל - גם לא בענייני אש"ל - וצריך להתנגד לזה בכל תוקף", נכתב בה.
המודעה פורסמה בשתי גרסאות, אחת כוללת את חתימתו של קרמר והאחרת לא. אך השאלה אם נציגי המשפחות חתמו על המודעה או לא אינה העניין המרכזי; הניצים עדיין חלוקים בשאלה האם ויז'ניצר נחשב בעניין זה לנציג המדינה שאין לשתף איתו פעולה והוא מוקצה מחמת מיאוס, או שהוא אינו נציג המדינה אלא מייצגם של בעלי העסקים שמעוניינים להשקיע באזור התיירותי בעיר.
אנשי "מרכז ברסלב העולמי" אמנם מתנגדים לשיתוף פעולה עם ויז'ניצר, אך חוששים שעימות עם האדם שנחשב לבולדוזר יעודד אותו לפעול ביתר עוז, והוא יצליח להשלים את הפרויקט שלקח על עצמו למרות חוסר שיתוף הפעולה. חששם מבוסס על ניסיון מר של "העדה החרדית" במאבק אחר מול ויז'ניצר, בעניין ניהול מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.
אנשי העדה ניהלו נגד ויז'ניצר קרב קשה, שכלל את הפגנת הטלאי הצהוב בכיכר השבת, הפגנות רבות מול משרדו באור יהודה והתייצבות ספונטנית במתחם במירון בכל פעם שויז'ניצר ביקש לערוך בו שיפוץ. למרות הכול ויז'ניצר ניצח בסופו של דבר, והחרדים חוששים מפני יכולתו הביצועית.
"להתנגד לוויז'ניצר זה כמו התבודדות, אתה מדבר ורק אלוקים שומע", כך אומר גורם ב"מרכז ברסלב העולמי". אפילו הרב דוד שמידל, ממובילי המלחמה נגדו בפרשת העצמות במירון, צוטט בעבר כמי שאמר על ויז'ניצר: "עדיף להתנהג איתו בפתיחות ולא במלחמה, כי איש לא יכול לעמוד בדרכו".
נציגי המשפחות מודעים לכוחו של בן בריתם. בחוברת שנקראת "מכתב לרבנים", שיועדה לרבני כל הפלגים, הם משבחים את ויז'ניצר על פועלו ועל קרבתו לדת, תוך כדי שהם מפרטים מדוע ראוי לשתף איתו פעולה. בהמשך ניסו הכותבים להשתמש בוויז'ניצר כאיום וטענו שגם אם שיתוף הפעולה של חסידות ברסלב עם ויז'ניצר לא ייצא אל הפועל הוא ישאר מעורב במערכות המקומיות, והדבר יקנה לו שליטה על הנעשה באזור.
לאחרונה נכנס לקלחת שחקן נוסף ששני הצדדים חוששים ממנו - יהודה משי זהב מ"זק"א". בשנים האחרונות הוא החל להפעיל במקום שירותי רפואה, ואף מיקם במתחם אמבולנס של הארגון (כאמור הוא נשרף לאחרונה כליל). בעבר אירעה תקרית בין מנהלי האתר לזק"א, כשאנשי ארגון ההצלה התקינו במקום מערכות כריזה ואלמונים חיבלו בה במתכוון, ככל הנראה משום שחששו מהשתלטות הארגון על המקום.
עסקני החסידות כתבו לכמה רבנים והסבירו את חששם מפני משי זהב. לטענתם הוא "אינו אמון על עקרונות היהדות החרדית בכלל ועל יסודות ברסלב בפרט". עוד טענו הכותבים כי הכספים שהוא מקבל מגיעים מה"קרן לידידות", שמזוהה עם הנוצרים האוונגליסטים ונחשבת למוקצית במגזר החרדי. לדברים מצטרף גם יוסף שלמה מ"מרכז ברסלב העולמי".
"ברסלב היא חסידות פתוחה מאוד, ונותנים לכל אחד שמעוניין בכך להשתתף בעשייה. אחרי שמשי זהב התחיל לפעול במתחם הוא קלט את הפוטנציאל, וככה הוא קנה שם אחיזה", מסביר שלמה. "עכשיו המטרה שלו היא לתפוס את הבמה ולשלוט על האבטחה וההצלה במקום".
עיקר מאבקם של אנשי "מרכז ברסלב העולמי" מתמקד בכך שמשפחת קרמר מזוהה דווקא עם "העדה החרדית", שלרוב שוללת כל קשר עם מדינת ישראל. בעבר פורסם בתקשורת החרדית שהרב משה קרמר הגיע לביקור תמיכה בתלמוד התורה אור יאיר ביישוב סוסיא שבדרום הר חברון מכיוון שהמוסד אינו מקבל כסף מהמדינה, אף שהשקפת עולמו בעניין התיישבות רחוקה מזו של המתנחלים. לטענת מתנגדיהם, בני המשפחה משתפים פעולה עם "האויב הציוני" בעד בצע כסף ושליטה.
לעומת זאת, מקורבים למשפחות קרמר וחשין מתפלאים על הקנאות שאחזה במתנגדיהם, שלרוב אינם משונאי הציונות דווקא. במכתב שנשלח לרבני החסידות טענו הכותבים כי אלה שנלחמים בהם מחזיקים ב"בתי מדרשות שונים ברחבי הארץ שמתוקצבים בידי המדינה, וכעת הם נוטלים את חרב הקנאות בידיהם. ואין חוכא ואיטלולא גדולה מזו".
נראה שבמלחמה הזו כל האמצעים כשרים, ושני הצדדים אינם מהססים להטיח מילים קשות ביריבים. "אבא שלהם הפיץ את תורת ברסלב אצל כל מיני אנשים שאין להם שום קשר לחסידות, והיום כולם מצטערים על זה", אומר גורם המתנגד למשפחות חשין וקרמר.
"אחרי שהוא עשה מה שעשה הם התחילו להשליט דיקטטורה בברסלב, מבית היוצר של בן משפחתם השופט חשין. הם שלטו שם שלטון יחיד, גם כלכלית וגם רוחנית, ועכשיו הם רוצים לחזור לשלטון - ובדרך הם מכשירים את הנציגים של המדינה שהם כל כך מתעבים".
נוסף לביקורת המוטחת במשפחות, אנשי המרכז מתנגדים גם לוועדה בראשותו של ויז'ניצר. את התנגדותם הם מנמקים בשמירת הצביון הקדוש של המקום: "המדינה ונציגיה מעוניינים להפוך את המקום לאתר תיירותי שיכלול מקומות בילוי, זה ההפך ממקום קדוש", טוען יוסף שלמה.
"יש בדיחה בנושא: שואלים למה את תפילת 'כל נדרי' - שיש בה היתר להתפלל עם העבריינים - מתפללים בערב יום הכיפורים ולא בערב ראש השנה, ומשיבים: 'כי אז כולם ממילא נמצאים באומן'.
זו לא רק בדיחה; הרי רוב רובם של אלה שמגיעים לאומן הם לא חסידי ברסלב וחלקם סתם פורקי עול, אלא שבברסלב מאמינים שצריך לתת מקום לכל אחד.
"בעבר המצב היה גרוע מאוד: היית נותן לקשיש אוקראיני דולר והוא היה גם הולך על ארבע, ואני מתכוון כמשל. היום תיתן לו מאה דולר והוא לא יניד עפעף, וזה בגלל שיש פיקוח של רבנים".
העיתונאי החרדי בני מחלב, שנחשב לתלמידו של הרב ברלנד, מספק את התובנה הבאה: "אם הרבנים יידעו בוודאות שוויז'ניצר הוא נציג המדינה, נוסח המכתבים יהיה הרבה יותר בוטה וקיצוני. בינתיים זה לא הוכח, והוא מציג את עצמו כנציג בעלי העסקים. או שזה ייגמר בנטייה לאחד הצדדים, או שזה יימשך לצד הדיבורים הדמיוניים על העברת העצמות לירושלים", הוא מסכם בחיוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם