ניר ברקת: "אנשים חושבים בקטן, אני חושב על השינוי הגדול"
סיור עם ראש עיריית ירושלים בבתי ספר במזרח העיר לימד את כתבתנו רבות על מצב מערכת החינוך בעיר, כמו גם על לחץ הדם והדופק של העומד בראשה. ניר ברקת מדבר בגילוי לב על מערכת החינוך העירונית, שהוא עומד בראשה
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
כפי שכתבנו בשבועות האחרונים, גורמים שונים בעירייה מעידים כי זו בדיוק הסיבה שדני בר גיורא, מנהל מנח"י, הודיע על פרישה מתפקידו שנתיים בלבד לאחר שנכנס אליו.
לפני כשבוע וחצי התלוויתי לברקת בסיוריו בשני בתי ספר גדולים במזרח העיר. בבית הספר א-טור מכין לבנות, שלומדות בו למעלה מאלף תלמידות, חיכתה לו קבלת פנים חמה: מאות תלמידות במדים מצוחצחים המתינו לו בדריכות והעלו בפניו הצגות וריקודים שהוכנו חודשים מראש.
תקלה מביכה נרשמה תקלה מביכה נרשמה כשתלמידת כיתה א' הקריאה את הטקסט שהוכתב לה והזמינה את ברקת ואת בר גיורא להיכנס לבית הספר, אולם כותבי הטקסט לא הביאו בחשבון שבר גיורא הודיע על התפטרותו, ואינו מצטרף לסיוריו הקבועים של ברקת בבתי הספר כבר יותר מחודש ימים. בהמשך הזמינו תלמידות כיתה ד' את ברקת להשתתף עמן בשיעור זומבה, כחלק מההתעמלות היומית שלהן.
שיעור הריקוד האפריקאי, שאמור על פי כל הנהלים של משרד החינוך להתקיים באולם ספורט המיועד לכך, נערך בכיתת לימוד רגילה ולא בטיחותית בעליל, והתלמידות קיפצו בין השולחנות והכיסאות. מתברר שבבית הספר אין מקום ואין תקציב לאולם ספורט תקני.
הסיור המשיך בבית הספר יסודי לבנות מלווייה בעיר העתיקה. במבנה בית הספר הקטן לומדות לא פחות מ-900 תלמידות, כ-40 בכל כיתה. לכבוד הביקור צוחצחו מסדרונות בית הספר מהמסד עד הטפחות, והודבקו בהם בריסטולים צבעוניים שנועדו לכסות את הקירות המתקלפים והצנרת החשופה, פרי הזנחה של עשרות שנים. בשיעור רפואה שהתקיים באחת הכיתות הקטנות מדדה תלמידה כבת עשר לחץ דם ודופק לראש העירייה, ואישרה לכל הנוכחים כי הוא בריא כשור.
ניכר כי בפני צוות החינוכי בבתי הספר עמדה מטרה ברורה: להראות לראש העירייה עד כמה בתי הספר שלהם נפלאים וכמה העבודה שלהם חשובה. אולי כך, הם בוודאי קיוו, הוא יסכים לתת להם עוד כמה כיתות לימוד, ואולי יהיה גם סיכוי לכמה מחשבים ולאולם ספורט. ברקת ואנשי לשכתו הבטיחו לעזור, למצוא פתרונות ולהישאר בקשר, והסיור הסתיים.
ימים אחדים לאחר מכן נפגשתי עם ברקת בלשכתו. הוא בדיוק חזר מבית הספר אוולינה דה-רוטשילד לאחר שחנך שם את "עת הדעת" – פרויקט שכולל שיעורים המועברים באמצעות מחשב אישי לכל ילד.
שאלתי את ברקת על עץ המדדים, מדד לבתי ספר שייבא מניו יורק ולאחרונה החליט לפרסם את תוצאותיו, למרות התנגדותם של אנשי חינוך רבים. העץ מביא בחשבון את הישגיו הלימודיים של בית הספר, הצלחותיו הערכיות ואת שביעות הרצון של ההורים והתלמידים ממנו, ומדרג אותו ביחס לבתי ספר אחרים בעיר.
"עץ המדדים משקלל פרמטרים נוספים חוץ מהישגים לימודיים", השיב ברקת. "הוא משקלל הכול. כל בית ספר יכול לראות איפה הוא עומד לעומת השנה שעברה, איפה הוא לעומת בתי הספר הדומים לו ואיפה הוא ניצב בהשוואה לכל העיר. אנחנו משווים רק בין בתי ספר מאותו חתך סוציו-אקונומי. כך כל בית ספר יכול לאפיין את עצמו בתוך המרחב שלו. ברגע שהגדרנו את הערכים, למשל אחוזי המתגייסים לצה"ל, הם זינקו למעלה רק מעצם בהצבת המדד.
"אנחנו מצפים שכל בית ספר יתמודד עם הערכים האדומים שלו (צבע אדום משמעו חריגה משמעותית לרעה מהנורמה במדד מסוים – מ"ר). אם מנהלי בתי הספר רוצים מאיתנו תקציב, אנחנו מצפים מהם לשפר את הערכים שהם נכשלו בהם. אני לא מאמין בהסתרת מידע, לדעתי אין לבית הספר סיבה להתבייש ולרצות להסתיר. הכול צריך להיות פתוח להורים ולילדים".
כמו הרפורמה של פתיחת אזורי הרישום שהובלת, שהפכה את מערכת החינוך בעיר לשוק חופשי?
"אנשים חושבים בקטן, אני חושב על השינוי הגדול", הוא מצהיר. "הרעיון מאחורי הגבלת בתי הספר לאזורי רישום הוא טכניקה מיותרת ומיושנת.
"זה יצר שיח עסקני, כל מנהל ביקש, 'תסדרו לי, אני חבר שלך, תן לי עוד הקצאות'. זה היה השיח. בין זה ובין חינוך אין שום קשר, זו רק עסקנות פוליטית גרידא. עכשיו, שלוש שנים אחרי פתיחת אזורי הרישום, השיח הוא אחר לגמרי. לבית הספר אין ערובה לכך שיבואו אליו תלמידים, הכול נקבע על פי הביקוש. ההורה מחליט לבד מה הכי טוב לילד שלו ואיפה הוא רוצה שהוא ילמד.
"בדרך הזו בתי הספר צריכים להתאמץ כדי שיבואו אליהם תלמידים. הביקוש מלמד אותנו הכול: אנחנו בודקים מה הביקוש לכל בית ספר, ומי שזוכה לביקוש גבוה יותר - סימן שהוא בית ספר טוב. כשלבית ספר אין ביקוש והוא לא מצליח לגייס מספיק תלמידים כדי לפתוח כיתה א',
"אנחנו מבקשים מבתי הספר המבוקשים בעיר לפתוח שם שלוחה. מנהל שבית הספר שלו לא מבוקש מתחיל לחשוב 'מה אני צריך לעשות כדי ליצור ביקוש, במה אני צריך להשתפר?'. זה שיח חינוכי. אנחנו נרחיב את בתי הספר המצליחים על חשבון כאלה שלא מצליחים. גם בתי הספר הגרועים התאוששו בהנהלה חדשה של בית ספר מצליח שנכנס אליהם".
ברקת הוא איש של נתונים ושל ניתוחים. הוא מחזק את דבריו באמצעות טבלה ממוחשבת, המראה את הביקוש לכל בית ספר בעיר. מהטבלה ניתן ללמוד כמה ילדים רצו ללמוד בבית ספר מסוים בשנה שעברה, כמה רוצים ללמוד בו בשנה הנוכחית ומה אחוז העלייה או הירידה בביקוש. הכול מסודר בטבלאות ותתי-טבלאות, ובעזרתן מנוהלת מערכת החינוך בעיר.
כשביקשתי לפרסם את טבלת הביקוש, ברקת סירב ואמר: "זו טבלת שליטה ניהולית, אין יתרון בלהוציא אותה החוצה". אני מזכירה לברקת שהשבוע פרסם צה"ל לראשונה את נתוני הגיוס של בתי הספר בעיר. התוצאות לא היו גבוהות במיוחד, אולם ברקת לא מקבל את הנתונים שהוצגו שם ככתבם:
"אנחנו מעל הממוצע הארצי באחוזי הגיוס בבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. הטבלאות האלה לא ממש הוגנות", הוא קובע. "אין סיבה לחשב את בתי הספר החרדיים, כי ידוע שהם לא מתגייסים, וגם את הערבים לא. חבל שהם לא תיאמו את זה איתנו לפני שהם פרסמו".
עוד מלין ברקת כי "הטבלה הזו בעייתית מאוד גם כי צה"ל לא מחשב התנדבות לשירות לאומי. זה לא נחשב? גם זה שירות חשוב ואנחנו תומכים בו מאוד, אבל הוא לא מופיע בטבלה. אפילו שינשינים (בני נוער המתנדבים לשנת שירות לפני שירות צבאי מלא – מ"ר) לא מוזכרים פה, והם תורמים הכי הרבה. צריך להסתכל על גיוס בפרספקטיבה קצת יותר רחבה. הציונים לא צריכים בכלל להינתן בחתך עירוני".
ואם כבר מזכירים נתונים ודרכי הצגה, יש מנהלי בתי ספר שמביאים לנשירת תלמידים כדי לא לפגוע באחוזי הזכאות לבגרות במוסד.
"זה לא מקובל עליי. אני לא אקבל התנהגות כזו וזה חמור מאוד. ילד נושר וילד מונשר זה אותו דבר. כל ילד שיוצא מהמסגרת שלו, אנחנו מניחים כמובן מאליו שהמנהל נלחם עליו לפני שהוא נשר, שלא ויתרו עליו. אם המצב אינו כך, זה חמור מאוד מבחינתי. גם הנשרה היא ערך בעץ המדדים שדיברתי עליו. אנחנו מצפים שבבתי הספר לא תהיה הנשרה וזה חשוב בדיוק כמו גיוס לצה"ל, השתלבות בתנועות נוער ועוד".
לאחרונה נראה כי בעיית הנשירה אינה ייחודית לבתי הספר, והיא קיימת גם במנח"י; אחרי שבנצי נמט ז"ל פרש לפני תום כהונתו, גם בר גיורא חולל רעידת אדמה זוטא כשהודיע לפני שבועיים על התפטרותו, אחרי שנתיים בלבד בתפקיד.
"קיבלתי את ההתפטרות", אומר ברקת. "זו הייתה החלטה של דני שנבעה מסיבות אישיות שלו. אין לי בעיה עם זה".
ויש לך מועמד לתפקיד?
"אנחנו פותחים מכרז לכל מי שמעוניין להגיש את מועמדותו. אין לי מישהו אחד מועדף. תפקידו של מנהל מנח"י הוא נושא שאפשר לעשות עליו ריאיון נפרד בפני עצמו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם