ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

הילד שהותקף ע"י כלבי אמסטף: "הם הורידו לי את הבשר"

הילד אליאס גאורגייב משחזר איך הותקף באכזריות על ידי שני כלבי אמסטף בחולון: "נשכבתי על הרצפה שיחשבו שאני מת וכיסיתי את הפנים. ואז הכלב הראשון תפס אותי עם השיניים בעורף"

הוריו של אליאס גאורגייב בן התשע וחצי מחלון, שהותקף ביום שני שעבר באכזריות על ידי שני כלבי אמסטף בחצר בית בשכונת ג'סי כהן בעיר, אומרים השבוע כי הם מתכוונים לפעול על מנת למנוע בחוק החזקת כלבי אמסטף באופן פרטי בישראל.

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

המקרה המחריד  אירע בתחילת השבוע שעבר בשעה 15.00 אחר הצהריים, עת שם אליאס פעמיו לחוג ג'ודו בשכונת ג'סי כהן. בעודו מתקדם אל החוג, החלו שני נערים גדולים ממנו להציק לו והשליכו אותו, לדבריו, אל חצר בית מגודרת ברחוב ארבע ארצות בשכונה. שני כלבי אמסטף שהוחזקו בחצר הבית תקפו את אליאס בגפיו ונשכו אותו ללא רחם.

"היה לנו הרבה מזל, הוא היה ארבעים דקות בחצר הזו עם הכלבים. הוא נשכב על האדמה, עשה עצמו מת והגן על עצמו. בגלל שהוא מאומן בג'ודו הוא יודע יותר איך להתנהג", סיפרה השבוע אמו, וינה גאורגייב, מחדרו במחלקת כירורגיה ילדים בבית החולים "וולפסון" בו הוא מאושפז.

"אחרי ארבעים דקות שני גברים ניסו לעזור לו, אחד בן שישים ומשהו שלא הצליח ואחר צעיר יותר, שהצליח להסיח את תשומת לב הכלבים על ידי דפיקות על הדלת. כשהם עזבו את אליאס, הגיע אמבולנס ופינה אותו לבית החולים. בניגוד לשמועות, לא היה לו כדור ביד והוא לא רדף אחרי כדור לחצר. גם האנשים שניסו לעזור לו אמרו

שלא היה בחצר כדור".

השכנים הזעיקו את כוחות המשטרה ומגן דוד אדום, אשר פינו את אליאס כשהוא נשוך ברוב חלקי גופו, למעט פניו, לבית החולים. שם חוטאו פצעיו, חלקם נתפרו והוא הוכנס לחדר הניתוח. ניידות הפיקוח העירוני שהגיעו למקום ובהם הווטרינר העירוני, ויקטור חדד, פינו את אחד הכלבים למחלקה הווטרינרית העירונית לאחר שירו בו חץ הרדמה, להסגר בן עשרה ימים על מנת לאתר סימני כלבת. בעל הכלבים הצליח לחמוק עם הכלבה השנייה, ועל פי קצין החקירות אילן מידן, זה אותר מאוחר יותר: "מצאנו את הבעלים אחרי יומיים. הכלב הזכר עוד בהסגר ואת הכלבה לא הצלחנו לתפוס".

הבעלים יועמד לדין?
"מבחינתנו אין בנשיכות משום עבירה פלילית. אליאס נכנס או הוכנס מסיבות כאלו או אחרות לחצר מגודרת, שיש עליה שלט 'זהירות כלב בחצר'. הווטרינר בדק ומצא כי שני הכלבים מוחזקים כחוק. מאחר שהכלבים היו אלימים אולי הווטרינר ירצה לפעול לגבי זה. העבירה היחידה שהבעלים עשה היא ניסיון לשיבוש הליכי חקירה מאחר שהעלים כלבה אחת. נפתח לו תיק על שיבוש הליכי חקירה. כרגע התיק הנוכחי עדיין בחקירה".

גאורגייב מצרה על כי לאחר גביית העדות מבנה ונטילת דגימות DNA לא נוצר עוד קשר בינה לבין המשטרה: "יש לי הרבה שאלות, אני לא יודעת הרבה דברים ואף אחד לא יצר איתי קשר. כל מה שאני יודעת זה ממה שאני שומעת מאנשים אחרים או מהתקשורת".

מידן מוסר כי אין סיבה ליצירת קשר נוסף עם בני המשפחה בשלב זה: "נגבו עדויות מהילד וההורים ואין עוד מה לעשות. אנחנו ממשיכים לחקור את התיק, אבל עם המשפחה סיימנו".

לדברי ההורים, מאז המקרה לא יצר עמם בעל הכלבים כל קשר על מנת לברר את חומרת התקיפה שספג בנם. "הוא אפילו לא שאל אם הילד מת או חי", אומרת האם בכאב, "היה לו חשוב יותר לברוח. הוא הבריח כלב אחד, וכנראה שהייתה לו סיבה מוצדקת. איפה הייתה העירייה? למה עיריית חולון נותנת לבנאדם כזה להחזיק שני כלבים מסוכנים? על סמך מה?".

יש לציין כי נכון להיום לא קיים חוק האוסר על החזקת כלבי אמסטף בחצר הבית כל עוד הם מחוסנים, משובבים, מעוקרים ובעלי רישיון בר תוקף. השבוע נמסר מדוברות עיריית חולון כי בדיקת הווטרינר העירוני, ויקטור חדד, מצאה כי שני הכלבים הוחזקו כחוק:

"שניהם חוסנו השנה ושניהם משובבים. הם עם חיסון בר תוקף ורשומים כחוק. הזכר מסורס ואילו הנקבה אינה מעוקרת, בניגוד לחוק. עם זאת הם כלבים מטופלים ביותר, היו בחצר סגורה ועל החצר כתוב בחוץ 'זהירות כלב נושך'".

מה לגבי היעלמות הבעלים עם הכלבה?
"הווטרינר הוציא דרישה להביא את הכלבה, אבל עד עכשיו הם לא הביאו אותה. הכלב עודו בהסגר. ביום שהוא נשך את הילד הוא היה נקי מכלבת, אחרת היו מתפתחות אצל הילד כבר תופעות של כלבת והן לא התפתחו לשמחתנו. חוץ מזה שהכלב מחוסן נגד כלבת, כך שזו סבירות מאוד נמוכה שהוא חולה במחלה".

עוד נמסר מדוברות העירייה כי הוגשה מטעם העירייה בקשה לבית המשפט שלא להשיב את הכלב הזכר, שנמצא נכון להיום בהסגר, לבעליו.

הוריו של אליאס, כאמור, לא מסתפקים בכך ומתכוונים לפעול במלוא המרץ על מנת שישונה החוק ויימנע לדבריהם סבל דומה מאזרחים נוספים.

"לילדים שלנו יש פחות זכויות מאשר לכלבים האלו, כי לכל אדם יש אפשרות לגדל אותם וזה רוצח ללא הדק", אומרת אמו. "בארץ יש מספיק מקרים כאלו. אנחנו מתחילים לפעול עם מנהלת בית הספר של אליאס, נעביר אליה עצומה ונבקש להחתים בבתי הספר כמה שיותר אנשים נגד החזקת כלבים כאלו במסגרת החוק. לא נראה לי שיהיה מישהו שלא יסכים לחתום על זה. אם נצטרך נגיע לבג"ץ".

אליאס, איך אתה מרגיש עכשיו?
"לא טוב".

איפה כואב לך במיוחד?
"כואב לי בעיקר ביד ימין. הכלבים הורידו לי פה את הבשר, ממש את השריר. אני צריך לעבור מחר טשטוש".

מה זה אומר?
"חיטוי של הפצעים, כבר עשו לי אחד ומחר יש שוב".

זה כואב?
"לא, זה דרך הווריד".

אתה גיבור, ידעת איך להתנהג ליד הכלבים.
"זה בזכות הג'ודו, אני מתאמן כבר ארבע שנים. ישר נשכבתי על הרצפה שיחשבו שאני מת וכיסיתי את הפנים. ואז הכלב הראשון תפס אותי עם השיניים בעורף והשני הצטרף אליו אחרי כמה דקות. אחד השכנים חשב שאני בובה, כי הם ממש משכו ונשכו חזק".

אליאס עתיד לעבור עוד טיפולים רבים טרם יחלימו פגיעותיו הפיזיות החמורות, אך הפגיעה הנפשית לא תעבור בנקל. "מעצבן אותי שהיו שם הרבה אנשים שראו את זה ולא עזרו לי", הוא אומר ואמו ממהרת להרגיע: "רובם היו נשים, זה פחד להיכנס. תגיד תודה שאתה חי ושני אנשים כן הצילו אותך.

"אני לא כועסת על אנשים שלא נכנסו לעזור, אני יכולה להבין את זה. לא כל אחד יסכן את עצמו ככה. הפצעים האלו יעברו, אבל את יודעת איפה הכי כואב? הכי כואב בנשמה, כשהילד שלך מתעורר בשעה שתיים בלילה ובוכה 'הורגים אותי, אוכלים אותי'".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...