ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

בת ים מציגה: תחרות הסוס הערבי היפה בישראל

ירון יחזקאל מבת ים הוא בעליהם הגאה של שישה סוסים ערביים טהורי גזע. ברזומה שלו זכייה בתחרות רשמית של הרשות הפלסטינית ושיתוף פעולה עם עמיתים ממדינות ערב. מחר (ב') ינסה לזכות עם אחד מסוסיו בתחרות מיוחדת שתתארח בעיר

בדמיוני רוכבת אני על סוס ערבי, פרסותיו מטביעות עקבות חצאי סהר לאורך קו המים בחוף הפראי אותו אנו חוצים, השמש מלטפת עם מיטב קרניה את עורו הערמוני וזנבו מתבדר בגאווה ברוח אל על. אושר.

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

המציאות, לצערי, קצת שונה. הפעם האחרונה (והיחידה!) שרכבתי על בעל החיים האצילי הזה הייתה בכיתה ד' במסגרת קייטנה. בעצם, אינני זוכרת אם היה זה סוס, פוני או שמא חמור קטן ופגיע. מי באמת זוכר עכשיו?

אבי אהרוני, לעומתי, הרחיק לכת עם חוויית הרכיבה שלו ואף שכלל אותה. אהרוני (50), תושב מושב סתריה, חובב מושבע של החיה הדוהרת, עזב לפני שנתיים את עיסוקו כקבלן בנייה והפך את תחביבו גם למקצועו היחיד: הוא בעליה הגאה של חוות סוסים ערביים אותם הוא מזווג ומרביע. סוסיו של אהרוני יככבו, ולא רק הם, בתחרות יופי לסוסים ערביים שתתקיים מחר

(ב') בבת ים.

לפי המארגנים, בתחרות ישתתפו כמאה סוסים ערביים טהורי גזע מכל רחבי הארץ, ויתחרו סייחים וסוסים בוגרים ב-13 מקצים על פי קבוצות גיל. בסוף היום יוכתר הסוס הערבי היפה ביותר בישראל על ידי צוות שופטים בינלאומיים. התחרות היא פרי שיתוף פעולה של עיריית בת~ים ועמותת הסוס הערבי, ובסיוע של יזם הנדל"ן משה אהרוני.

"מדובר בסוס מאוד מאוד יפה", מעיד אבי אהרוני על הסוס הערבי, "לכל גזע בעולם יש בסיס של סוס ערבי בגלל האיכויות שלהם. כושר הסיבולת וההישרדות שלהם הוא החזק ביותר, הם גם פיקחים יותר".

אז הם לא רק יפים.
"לא רק, אבל בעיקר יפים. הם יותר רגישים, הם מבינים מצבים".

הם קרובים לבני אדם? מתקשרים?
"הם מזהים את הבעלים, מראים רגש. ברגע שאת קוראת לו הוא יגיב לך, הם יותר פיקחים מכל סוס אחר".

כלב מלקק מאהבה, מה סוס עושה?
"הוא נוהם כשהוא רואה אותך, מראה את שמחתו".

אהרוני, שעיקר פעילותו היא טיפוח והשבחת גזע של סוסים ערבים, הוא בעליהם הגאה של 25 סוסים מתוכם חמישה שזכו בתחרויות יופי שונות באנגליה, גרמניה וישראל. שלושה מהם יתחרו בבת~ים. "מחיר של סוס יכול להתחיל ב~10,000 דולר ואין לזה סוף. הסוס אחרון שמכרתי היה סייחה ב~15,000 דולר".

"התחלתי עם זה בגיל 15", הוא נזכר, "אני חולה סוסים, כילד כל הזמן ציירתי סוסים. בגיל 15 קניתי את הסוס ראשון שלי, מימנתי את קנייתו מעבודה במכולת, ובגיל 21 קניתי את הסוסה הערבייה הראשונה שלי".

תאר לי יום עבודה טיפוסי שלך.
"אני בא בבוקר למשק שצמוד לבית שלי ונותן לסוסים חציר. אחרי שעה הם אוכלים תערובת דגנים, מאוחר יותר מוציאים אותם למרעה או לעבוד על הכושר שלהם. אם יש תצוגות צריך להכין אותם מבחינת כושר וטיפוח".

כמה זמן לוקח להתכונן לתצוגה?
"כארבעה עד חמישה חודשים. צריך להיכנס לכושר, לטפח את הסוסים ועוד".

נשמע יקר.
"זה עסק מאוד יקר, אבל סוסים זה מחלת נפש. אי אפשר לצאת מזה".

יש פרסים בתחרויות האלה?
"מקבלים פסל קטן של סוס או גביע, לא משהו בעל ערך. רק בדובאי יש פרס של 250,000 דולר או ג'יפ. יש שם הרבה כסף, אבל זה רק בדובאי".

אז סוסים עולים הרבה כסף ואין פרסים. מה יוצא לך מכל זה?
"זאת אהבה. סוסים זו מחלת נפש. אני מנסה לייצר את הטוב ביותר, כמו ציור, רק יותר טוב מציור. מנסים להרביע את הסוס הכי מוצלח, מנסים להגיע לשלמות".

מה אשתך אומרת?
"שאני מקדיש להם יותר מדי זמן. הילדים שלי שונאים סוסים וזה הכי גרוע. אני מקווה שזה ישתנה".

"זר לא יבין את האהבה לסוסים", מסביר לי ירון יחזקאל (35), בעל חנות למערכות ישיבה מבת ים ובעליהם הגאה של שישה סוסים, כולם ערביים, שאף הם ישתתפו בתחרות בעיר. 15 שנים הוא חזק בסוסים, ולפעמים יבקר את סוסיו שלוש פעמים ביום. "אני צופה בהם, רואה שהם אכלו כמו שצריך. לפני שאני יוצא לעבודה אני מגיע לראות אותם, אומר לעובד שלי מה לעשות. מי שנמצא בענף הזה אלו אנשים שמשוגעים לדבר".

אתה חייב להסביר לי את המשיכה לעולם הסוסים.
"זו חיה מאוד אצילית. לערביים יש כושר מאוד מיוחד, הם יפהפיים, טמפרמנטים, מודעים לעצמם. יש להם צורת הליכה מרחפת, הם זזים מאוד יפה".

זה תענוג יקר.
"כן, מאוד יקר, קניית סוס יכולה להגיע למיליון יורו".

כמה אתה מוציא עליהם בחודש?
"כ-10,000-12,000 שקל. אני שוכר חווה בבית חנן ויש לי סוסה שהיא אלופת יריחו – היא זכתה בתחרות של הרשות הפלסטינית".

איך מגיעים לתחרויות ברשות הפלסטינית?
"תראי, בין היהודים והערבים יש אחווה ושלום. יש לי חברים בכל הארץ ועכשיו אני מכיר המון ערבים. יש ביקורים ושומרים על קשר טוב".

זה לא מתנגש עם המצב המדיני?
"אני לא יודע לענות. בענף הזה יש אידיליה וכבוד הדדי, פותחים שולחן יחד, אנחנו חברים לכל דבר".
לפי יחזקאל, הבירוקרטיה לקראת תחרות ברשות הפלסטינית פשוטה יותר ממה שאנו מדמיינים. "לקראת תחרות ביריחו אנחנו דואגים לאישורי כניסה ולקרונות עבור הסוסים. מקבלים אותנו שם יפה ואין מתיחות. התצוגות שלהם ברמה גבוהה".

יש לך קשרים גם במדינות ערב?
"ישראל היא מעצמה של סוסים ערביים, ולכן אנו מוכרים לקטאר ולעוד מדינות ערב ובכלל להרבה נקודות בעולם. את המכירה מבצעים על ידי העברת הסוס לאירופה ומשם למדינות ערב. בנושא הזה יש שלום גדול".

איך יוצרים קשר עם קונים ממדינות ערב?
"קשר עם קונים מהעולם הערבי יוצרים דרך האינטרנט ואנו נפגשים כל הזמן בתחרויות בעולם, זו לא בעיה".

מאלו מדינות הם מגיעים?
אהרוני: "מרוקו, מצרים, האמירויות המאוחדות וסעודיה. אנחנו נפגשים בתחרויות עולמיות. כל המגדלים מכירים אחד את השני ויודעים שאני יהודי מישראל".
יחזקאל: "יש גם כמובן גם קונים מארצות הברית ואירופה".

ואין פוליטיקה?
אהרוני: "אין פוליטיקה. סוסים נטו".

איך מתגברים על העניין הפוליטי?
אהרוני: "תראי, הסעודים והכוויתים לא מתחברים אלינו, שומרים על מרחק בתחרויות, למרות שהם מתים לקשר כי לנו יש סוסים ברמה גבוהה".
יחזקאל: "פשוט לא מדברים על דברים כאלו. לי יש הרבה חברים ערבים בארץ מעולם הסוסים, מלא. אבל לא מדברים פוליטיקה".

מה עם תחרויות במדינות ערב?
אהרוני: "לתחרויות כאלה מגיעים דרך אירופה, ואם מישהו ממדינה ערבית ישכור את הסוס באירופה כסוס שלו אז הוא יוכל להתחרות, אבל איתי אי אפשר להתחרות".

תחרות היופי, מסבירים המארגנים, היא חלק מתצוגת האביב אשר מסמלת את היציאה מעונת החורף היישר אל עונת ההמלטות וההרבעות. כל הסוסים המשתתפים הם תוצרת ישראלית כדי לתת במה למגדלים המקומיים.

שופטי התחרות, לעומת זאת, הם דווקא תוצרת חוץ: פיירלואיג'י רוטה מגרמניה שישפוט בישראל לראשונה, אירינה סטיגלר מרוסיה ששפטה בתצוגה לאומית בשנת 2010, והשופט וולטר קוץ' מאיטליה, שביקר בארץ כבר לפני ארבע שנים ושפט בתחרות דומה.

כמו בתחרות יופי אנושית, גם כאן ישנם קטגוריות שונות אך ללא השאלה הנצחית – "מה תעשי אם תזכי?". הסוסים נשפטים על פי צורת הראש, הצוואר, הגוף, קו גוף עליון ומראה כללי. 

חלק גדול מעולמו של מגדל סוסים הוא השבחת הגזע – ניסיון לייצר את הסוס הערבי המושלם. בדרך להגשמת הפנטזיה מרביעים המגדלים את סוסיהם ומפגישים אותם עם סוסים מחו"ל בעלי נתונים דומים. "מביאים בעיקר סוסי הרבעה חזקים שמחדשים מבחינת ולדות, ובגלל זה הגידול הישראלי מאוד מיוחד וחזק. אנו מייצאים להרבה מדינות, גם למדינות ערב", אומרת מפיקת האירועים של העמותה, שלי סלומון.

מה ייחודו של הסוס הערבי ישראלי?
"הטיפוח והגידול הטוב שלנו, הזיווג הנכון שאנו יודעים לעשות. זיווג טוב יכול להתבשל שנים כדי להגיע לסוס המושלם. כל הזמן מנסים לזווג סוסים שונים ויש אצלנו הרבה הצלחות שנובעות מלימוד רב ומחשבה. יש אילן יוחסין לכל סוס, ואפשר ללכת אחורה ולבחון את ההיסטוריה הענפה שלו".

אז מה באמת מיוחד בסוס הערבי? צורת גופו נבדלת ביחס לשאר הגזעים הקיימים. ראשו קטן בצורת יתד, מצחו רחב, עיניו גדולות כהות וקבועות בצידי הראש, אפו ופיו הולכים ונעשים צרים יותר.

צווארו של הסוס הערבי קשתי וארוך, זנבו המשמש כאחד מסימני ההיכר החשובים ביותר נישא תמיד בגאון כלפי מעלה. סוסים אלו ניחנים בעדינות רבה, תנועה קלילה, אופי טוב וסיבולת יוצאת דופן אשר אפשרה להם לחיות בתנאים הקשים ששררו במזרח התיכון במשך מאות ואלפי שנים.

ירון, ספר לי על התחרות.
"נכנסים לזירה ועורכים הופעה של הסוסים. הם צועדים ונשפטים על תנועת ראש וצוואר. זו תחרות יופי לכל דבר. הפחות יפים יוצאים לתחרויות רכיבה".

מה זה מצריך ממך?
"עבודה עקבית, קשה ויקרה. צריך שיהיה לסוס אילן יוחסין משובח, שושלת טובה".

כבעלים של אלוף, תן לי טיפ לניצחון.
"יש לו תזונה מיוחדת כמו ספורטאי, שעות מסודרות לאכילה. יוצאים איתם לטיול יום כן יום לא, מטיילים בסביבה שלהם, מברישים את שיערם, מרססים אותם בספריי שלא ייעקצו על ידי זבובים. עיקר הטיפול בסוס ערבי זה הטיפוח".

זה כמו עוד בת בבית.
"ממש ככה, זר לא יבין".

התחרות הפעם ממש קרובה לבית.
"האמת שאני הצעתי את זה. בדרך כלל התחרויות מתקיימות בצפון, שם זה מאוד חזק, ואצלנו במרכז זה פחות. העליתי רעיון לעמותה, פנינו לאגף התרבות בעיריית בת~ים עם תוכנית, וזה עניין אותם. לדעתי מדובר באירוע מכונן שימשוך קהל רב, ואולי ככה נצליח להכניס דם חדש לענף".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...