רעננה: ראש העירייה בא לעשות כבוד לפאב
פאב ה"דאונינג 10" ברעננה חגג חמש שנים להיווסדו במסיבה פרועה עם הרבה אלכוהול ומוזיקה טובה. אפילו ראש העירייה, נחום חופרי, הגיע לברך
בתור אחד שלא מתלהב ממקומות בילוי המוניים של ה"ביוקר" ומעדיף פאב חברים הופתעתי עד כמה קרוב ומתחת לאף יש מקום ששומר על הצביון הקלאסי של המילה, מייצר קו אחיד כבר חמש שנים וים של אנרגיות חיוביות. מבחינתי,
מהו בעצם הצביון של ה"דאונינג"?
רותם: "משפחה. בר שכונתי בסגנון הברים הבריטים. לקוחות קבועים שכולם מכירים את כולם. רגע, תן לי לנסח את זה טוב יותר - הבית שמחוץ לבית".
מי קהל היעד?
רותם: "בעיקר סטודנטים. רוב הקהל הוא רענני ומגיעים לכאן גם לא מעט מהערים השכינות של איזור השרון. בשעות המוקדמות הקהל מבוגר יותר וככל שנכנסים לשעות הקטנות הקהל הופך צעיר, זה משהו דינמי".
המסיבה החגיגית ביום חמישי הייתה קרחנה אחת גדולה. במהלך הערב חולקו חולצות של הפאב, שלל פרסים וכמובן שהאלכוהול זרם כמו מים. "כל מסיבה שלנו זו מסיבה שאנחנו מעוניינים להחזיר ללקוחות שלנו בהתאם", הסביר תום את החגיגה.
"לפני מספר שבועות חגגנו את יום סנט פטריק והגיעו נציגי הספקים של חברות המשקאות. הם ניגשו אליי ואמרו שאין דברים כאלה באף מקום אחר בארץ. האווירה כאן פשוט מחשמלת. המקום קטן ואותנטי והצוות, כמו הלקוחות, מרגישים את הווייב האדיר".
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
בשלב הזה הצטרפה אל השיחה נטלי, לקוחה קבועה בפאב, שהכירה במקום את חברה יונתן לפני כשלוש שנים. "הדאונינג הוא בית נוסף עבורי. במשך ארבע שנים זכיתי בשני אחים גדולים, תום ורותם. האוכל מעולה והברמנים הם אחלה פסיכולוגים".
יעלי, אחת מאבני היסוד של המקום, ששמה חרוט על לוחית מתכת במקום, אומרת כי הפאב הפך לבית שני עבורה. "הגעתי לכאן לראשונה לפני ארבע שנים ומאז נשביתי בקסם", היא אומרת בעיניים בורקות. "המקום הזה הוא הרבה יותר מבילוי – זה משפחה. לפני שנתיים, כשקיבלתי הודעה שחברה שלי מספסל הלימודים שלי נפטרה, בדיוק הייתי כאן על הבר. תום ורותם ממש תמכו והיוו עבורי אוזן קשבת. זה ממש לא מובן מאליו. זו משפחה שאני לא ארצה להחליף".
גם ספי ימיני, בן 27, התחבר לקטע של המקום. "אני גר במושב צופית. יכולתי להגיע לכל בר אחר באזור, אבל עד שמוצאים פאב אחד טוב עם תחושה של בית לא עוזבים אותו. מה שטוב פה זה שלא צריך להזמין מקום מראש. אתה פשוט מגיע ויודע שמי שיושב על הבר הוא חבר. ממש כמו בסדרה המיתולוגית חופשי על הבר, שבו כולם מכירים את השם שלך".
עוד לקוח קבוע הוא רז אייזקוביץ, בן 27, מרעננה. "אני לא מחשיב את עצמי בליין, אבל אני לא יכול שלא להתרשם מהאווירה והחיוכים שמפוזרים לכל עבר. יש במקום משהו מאוד פשוט ולא מתנשא, לעומת מקומות נוספים שיצא לי לדרוך בהם".
כמה פעמים בשבוע אתה מגיע לכאן?
"אני מבלה כאן לפחות פעמיים, שלוש בשבוע ואין פעם שאני מגיע ולא ממתינים לי שני צ'ייסרים קבועים במקרר. מבחינתי, זה ההבדל בין הדאונינג למקומות אחרים. אולי זה יישמע קלישאה, אבל מדובר בפאב שחרט על דגלו את היחס האישי ללקוחות וזה הכיף שבמקום".
לקראת חצות, כשהמקום הומה אדם והאווירה מחשמלת, מגיע למקום ראש העירייה, נחום חופרי. "אני שמח מאוד על התפתחות חיי הלילה שיש לנו כאן בעיר", אומר חופרי. "על הדאונינג אני שומע רק דברים טובים. אני שמח שלצעירים יש מה לשתות, העיקר שלא תהיה להם אחר כך רגל כבדה על הגז".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם