ברקת הקצה מקלט לחרדים מצרפת, החילונים זועמים
ירושלים: בעקבות הפיגוע בטולוז החליט ראש העירייה ברקת להקצות את המקלט ברחוב זנגוויל בקריית היובל לקהילה החרדית הצרפתית, אף שהמהלך לא אושר בוועדת ההקצאות. בעבר הוועדה המקצועית פסלה את ההקצאה מפני שהמקלט משמש את האגף לקידום נוער
כזכור, סוגיית השימוש במקלט ברחוב זנגוויל עלתה לדיון כמה פעמים בוועדות העירייה. תחילה המליצה הוועדה המקצועית להקצות את המקלט לעמותת "דרכי אלוהינו", הכוללת קהילה של 60 משפחות יוצאי צרפת.
ההקצאה אושרה גם בוועדה הפוליטית, אך ההחלטה נפסלה משום שהליך האישור לא היה תקין. לאחר מכן חזר הנושא לוועדה המקצועית, והיא קבעה כי מכיוון שהמקלט שייך לאגף לקידום נוער אין להקצותו לעמותה.
בשבוע שעבר התכנסה הוועדה המקצועית לדון בנושא שנית. בדיון הנוכחי אנשי המקצוע שינו שוב דעתם והמליצו להקצות את המקלט לבית כנסת. גם מנהל המינהל הקהילתי, שהתנגד להחלטה בעבר, תמך בה כעת.
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
הוועדה התכנסה לאחר ביקור ניחומים שערך ראש העירייה ניר ברקת בבית משפחת סנדלר בקריית היובל, לאחר ששלושה מבניה נרצחו בחודש שעבר בטולוז. בהשפעת הביקור הביא ברקת את הבקשה לאישור המועצה, ונימק את הצורך בהקצאת המקלט לצרפתים בכך שהאבלים זקוקים בדחיפות למרכז שיוכלו להתכנס בו. כאמור ההקצאה אושרה, וחברי סיעת מרצ ורחל עזריה (ירושלמים) היו היחידים שהתנגדו לה.
שמואל מרציאנו, גבאי בית הכנסת של העולים מצרפת בקריית היובל, נשמע ספקן בדבר הסיכוי שהמהלך ייצא אל הפועל:
לדברי מרציאנו, מיד לאחר שאושרה ההקצאה תלו פעילי "קריית יובל חופשית" כרזות של נשים עירומות, שכבר פורסמו בשכונה בעבר, כצעד נגד התרבות החרדים בשכונה: "הדיבורים רק הזיקו. אחרי ששמעו שיש צד כזה תלו לנו ליד הבתים תמונות נשים עירומות וכתבו בכניסה לשכונה 'קריית יובל חופשית', אחרי שהעירייה מחקה את זה לפני הרבה זמן".
גם המינהל הקהילתי שינה את עמדתו, לאחר שבהצבעה הקודמת הוא התנגד נחרצות להקצאה. מנהל המנהל הקהילתי מיכאל בן אבי מסביר את הסיבות לשינוי: "נפגשתי עם האוכלוסייה הזאת וראיתי שמדובר באוכלוסייה של עולים מצרפת, דתיים-לאומיים. הם מבקשים מקום לפעילות, ואין לי מקום לתת להם. זה יהיה מרכז פעילות ויהיו בו לימודים, חוגים ומשחקים, ובשישי-שבת הם יתפללו שם".
לדבריו, "התנגדנו להקצאה כל עוד זה בית כנסת בלבד, כי פחדתי שזה יהפוך לישיבה בבוקר. ברגע שפנו אליי בעיקר נשים וילדים, ואמרו לי שהם רוצים פעילות, הסכמתי. המינהל הקהילתי יפעיל את הפעילות הזו וגם יממן אותה".
למרות דבריו של בן אבי, אין במינהל תמימות דעים בנושא. יו"ר המינהל הקהילתי קובי כהן נשמע פחות חד-משמעי מבן אבי ואמר: "ברמה העקרונית אני לא חושב שצריך לתת מקלטים לבתי כנסת וכוללים. אבל במקרה הזה יש אישור מרב הקהילה לקיים פעילות חברתית ולא רק דתית, והקהילה הזו מעט מסוגרת.
"אני עדיין חושב שברמה העקרונית לא צריך לתת להם אותו, אבל לא התקיים על זה דיון רציני במינהל וזה לא עשה יותר מדיי רעש". כהן מתייחס גם לקישור בין ההקצאה לפיגוע בצרפת, ואמר כי "לא אהבתי את החיבור שהם עשו בין זה ובין הרצח בטולוז".
פרופ' דני מנדלר, תושב קריית היובל וחבר צוות בתנועת "קריית יובל חופשית", תקף את ההחלטה ואמר: אישור ההקצאה הוא החלטה שהתקבלה בפזיזות אופיינית לניר ברקת. אולי ההחלטה הזו נובעת מלחץ שמופעל עליו, ובכל מקרה היא אינה מביאה בחשבון את התוצאות העתידיות של החלטתו - שהרי השימוש באותו מקלט בדיוק עמד לדיון לפני כמה חודשים ואז הבקשה נדחתה.
"המקלט נועד במקור לפעילות לקידום נוער, ולאחרונה ביקשה אותו קבוצת צעירים מקריית היובל (קבוצת "חורש"). מתברר שאותם דתיים, שברקת טוען שהם מסורתיים וציונים, פתחו בעבר בית כנסת לא חוקי בשכונה, והוא נסגר בצו בית משפט.
"אותה קבוצה שרובה מורכבת מחרדים שעלו מצרפת, הגרים בעיקר בבית וגן, ניצלה כעת ניצול ציני ביותר את מעשה הרצח הנוראי בטולוז, כדי לסחוט מברקת הבטחה להקים להם בית כנסת בקריית יובל.
"אותו ניר ברקת, שהבטיח לא פעם ולא פעמיים שאופייה הפלורליסטי של קריית היובל יישמר - בין היתר בכך שהוא לא ייתן את ידו להקמת מבני דת מכל סוג שהוא לאוכלוסיה החרדית, למעט פעוטונים - הוא זה שכעת מצית שוב את אש המריבה בשכונה.
לדברי מנדלר "וגם הדיון הזה, כמו רבים לפניו, לא היה ענייני ומקצועי ולא לקח בחשבון את ההשלכות שיהיו להחלטה אומללה זו. לקואליציה של ברקת יש רוב במועצת העירייה אבל אנחנו בקריית היובל, שהבאנו לבחירתו של ניר ברקת לרשות העירייה, מתחילים לחפש אלטרנטיבה לבחירות הבאות. לא מן הנמנע שתקום רשימה של תושבי דרום-מערב העיר, שתדאג לשמר את אופייה הפלורליסטי של שכונותיה ותמנע השתלטות חרדית.
העיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מועצת העירייה קיבלה את המלצת המינהל הקהילתי לאשר את הקצאת המקלט עבור בית הכנסת דרכי אליהו, אשר הוקם לפני כמה שנים על ידי חברי הקהילה הצרפתית-דתית הגדולה המתגוררת בשכונה בעשר השנים האחרונות. הקהילה פעלה עד כה ללא מבנה, וחברי הקהילה פנו לעירייה בבקשה להקצות עבורם מבנה שישמש לצרכי הקהילה.
"ועדת ההקצאות בעירייה שמעה חוות דעת מקצועיות מגורמים שונים העוסקים בנושא, וכן קיבלה את עמדתו החיובית של המינהל הקהילתי. לאחר בדיקת השיקולים השונים, הוחלט להקצות את המבנה לחברי הקהילה. החברים פעלו על פי כל הנהלים ועמדו בכל דרישות נהלי ההקצאה, ובראשם התנאי כי לפחות 50 בתי אב מהקהילה מתגוררים בשכונה עצמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם