הכל על הפרשה שמסעירה את משטרת רחובות
הסיפור המלא מאחורי הפרשה שמסעירה את משטרת רחובות: קצין בתחנה, המואשם בגרימת מותו ברשלנות של גנב רכב פלסטיני, קורא להעמיד לדין דווקא את מפקדיו
במקרים של מחדל ברמת רשויות המדינה תמיד נשאלת השאלה מי צריך לשאת באחריות? באסון השריפה בכרמל, למשל, היה זה שר הפנים אלי ישי שחטף את עיקר הזעם מהמשפחות השכולות. כמובן שהיו גם קולות אחרים שטענו כי שנים של הזנחה מצד משרדי הממשלה השונים הם שהובילו לאסון הנורא. אם כן, מי צריך לשאת באחריות כאשר ישנו מחדל של המשטרה בו מעורבים גם כוחות צה"ל ומערכת הביטחון? ואם במשטרה עסקינן, מי בתוך הגוף הענק הזה צריך לתת את הדין במקרה שקופחו חיי אדם לשווא?
נחזור לפקד ברוך פרץ, קצין משטרה בשנות השלושים לחייו. הוא היה בסך הכול קצין תורן במשטרת רחובות כאשר ערב אחד הגיע גנב רכב פלסטיני, פצוע, בשם עומר אבו ג'ריבאן, לתחנה תחת משמרתו ומאז החל הפצוע הפלסטיני מתגלגל מיד ליד בתוך כותלי המשטרה ובסופו של דבר נמצא ללא רוח חיים סמוך לאחד מהמעברים ליהודה ושומרון. מאז הוגש נגד פרץ כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות, אולם הוא טוען שהיה רק עוד בורג במערכת ומילא את הוראות מפקדיו. בינתיים הוא ממשיך לכהן כקצין במשטרה, אך נאלץ לנהל מלחמת חורמה על חפותו. בעתירות שהגיש במהלך השנים הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי מפקד התחנה ומפקד המרחב.
לפני כחודש דחה בג"ץ את עתירתו להורות על עיכוב ההליכים המשפטיים נגדו ולהורות על העמדתם לדין של נושאי תפקידים בכירים ובהם כאמור שמרוני ובכר, אך פרשה זו – המסעירה את תחנת רחובות, עוד רחוקה מלהסתיים.
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
תחילת הפרשה לפני כארבע שנים. בחודש מאי 2008 אירעה תאונת דרכים בכביש 6 (כביש חוצה ישראל) דרומית למחלף שורק. מחקירת המקרה עלה כי בתאונה היה מעורב רכב גנוב ובו פלסטיני בשם עומר אבו ג'ריבאן, ששהה בארץ באופן בלתי חוקי ונחשד גם כי גנב את הרכב בו נהג בזמן התאונה. כתוצאה מהתאונה נפצע ג'ריבאן והועבר לקבלת טיפול בבית חולים שיבא בתל השומר.
לאחר עיון של הגורמים המשטרתיים הרפואיים במסמכי השחרור, הוחלט כי מעצרו
פקד ברוך פרץ שירת כאמור באותה עת במשטרת רחובות כקצין תורן. בשעות הלילה בו נעצר ג'ריבאן הורה מפקד תחנת רחובות לשחררו לשטחי יהודה ושומרון, אך ביקש לבצע קודם ניסיון נוסף לדובבו במטרה לקבל פרטים נוספים על זהותו וסיבת שהותו בארץ.
ג'ריבאן נלקח מתחנת המשטרה על ידי שלושה שוטרים. כל ניסיונות הוצאת המידע ממנו כשלו, ואחד מהם עדכן טלפונית את פרץ על כך. פרץ עדכן את בכר, אשר הורה לו להעבירו לידי כוחות צה"ל או מג"ב ואלה יעבירו אותו לשטחי יהודה ושומרון. פרץ מסר את הוראת מפקד התחנה לאחד השוטרים, אשר בעזרת צוות הניידת ניסה להעביר את ג'ריבאן לידי נציגי כוחות הביטחון במחסום מכבים ובסמוך למחנה עופר, אך כוחות הביטחון סרבו לקבלו.
בשלב זה אחד השוטרים הציע לברוך פרץ שהוא – השוטר – יכניס בעצמו את ג'ריבאן לשטחי יהודה ושומרון ויוריד אותו בצומת מואר, אשר דרכו נכנסים פלסטינים לכוון רמאללה. פרץ נתן את הסכמתו לכך לאחר שווידא כי השוטר מכיר את האזור, וכי אכן מדובר באזור מואר.
בהמשך, כפי שעולה מכתב האישום נגד פרץ, הורד ג'ריבאן מהניידת סמוך לשעה 2:00 בלילה בכביש מספר 4, כשני קילומטרים ממחסום עטרות. מדובר בכביש בין-עירוני ראשי בו בדרך כלל לא הולכים הולכי רגל ושאינו סמוך לצומת או יישוב כלשהו. הוא הועבר אל מעבר למעקה הבטיחות בשולי הדרך ללא מזון וללא השגחה רפואית. כיומיים אחר כך נפטר ג'ריבאן כתוצאה מהתייבשות ונמצא סמוך למקום בו הורד על ידי צוות המשטרה.
בחודש מרץ 2009 הוגש לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום נגד ברוך פרץ ונגד אחד השוטרים בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. כמו כן, למפקד התחנה יוסי בכר נרשמה הערת מפקד. זו, אגב, לא מנעה את קידומו לפני כשנתיים.
עוד לפני כן, בחודש יולי 2011, שב פרץ והעלה את טענותיו לאכיפה בררנית כטענות מקדמיות במסגרת התיק הפלילי המתקיים נגדו, אך בית המשפט קבע כי הטענות המקדמיות טעונות הוכחה, וכי ניתן יהיה להכריע בהן רק לאחר שמיעת הראיות בתיק.
בעתירתו האחרונה לבג"ץ טען פרץ גם נגד בית החולים שיבא ומנהלו, שם אושפז בזמנו ג'ריבאן. "לא ברור מדוע לא נפתחה חקירה פלילית כנגד בית החולים, למרות העובדה ששחרורו של המנוח (ג'ריבאן) התבצע בניגוד לנהלים ברורים ובאופן זועק עד כדי כך, שאפילו המדבקות שבעזרתן חובר המנוח למכשירי מדידת קצב הלב ולמכשור נוסף לא הוסרו והוא אף נשאר בחליפת בית החולים".
למרות שלל טענותיו, בג"ץ כאמור לא נעתר למבוקשו. הוא קבע כי מדובר באירוע טרגי וקשה בו קופחו חיי אדם עקב אי קבלת טיפול מתאים ובעקבות חילוקי דעות בין רשויות שונות באשר לאחריותם לו.
"עם זאת בית משפט השלום לא דחה את טענות העותר לאכיפה בררנית", קבע עוד בג"ץ, "אלא קבע כי הכרעה בהן מצריכה שמיעת הוכחות. משכך בשלב זה העתירה שלפנינו היא עתירה מוקדמת".
לדברי עו"ד צדוק חוגי, המייצג את פרץ, אין לקצין התורן אשמה ובוודאי שלא ייתכן כי הוא האשם היחיד בפרשה. "ברוך פרץ מילא אחר הוראות הקצינים האחראים", אמר עו"ד חוגי, "ואם הם זוכו מאשמה אז לא ייתכן שזורקים אשמה כה כבדה כדוגמת גרימת מוות ברשלנות על הקצין התורן ועל ראש ניידת הסיור. השופטים קבעו כי למרות שערעורנו נדחה, יש מקום לדון גם בעניין האחריות.
"בית המשפט השלום קבע, ולא בכדי, כי יש בסיס לטענתנו כי בוצעה כאן אכיפה בררנית, וקבע כי הכרעה בהן מצריכה שמיעת הוכחות. נוסף על כך אנו הולכים לטעון בדיון בחודש הבא כי הבן אדם שנפטר הוא לא עומר אבו ג'ריבאן אלא אדם אחר. אנו לא מתכוונים לוותר בעניין עד מיצוי כל הכלים המשפטיים שיוכיחו כי פרץ נהג בתום לב וביצע את הוראות הממונים עליו בלבד".
מנגד, עו"ד עופר ברטל, פרקליטו של מפקד מרחב השפלה שמעון שמרוני, אמר השבוע: "חשוב להבין שקצין משטרה בדרגת תת ניצב המשמש כמפקד על מרחב שלם, כלל לא צריך להתעסק בשאלות הקטנות ביום יום. את המענה על השאלות הקטנות צריכים לתת המפקדים בדרגות הנמוכות יותר. במרחב של שמעון שמרוני ישנם עשרות עצורים בכל יום. לא יתכן שמפקד המרחב יהיה אחראי אישית על כל עצור ועצור ויידע מה קורה איתו בכל רגע נתון.
"התפקיד של שמרוני הוא אחר. יותר ברמה הניהולית ובקבלת החלטות ניהוליות. בעיקרון, רק אם ישנה איזושהי בעיה אז מפנים שאלות קודם למפקד התחנה, ורק אם מדובר במקרה חריג שלא נמצא לו פיתרון, מעלים את הסוגיה לרמת מפקד מרחב ואז ישנה התערבות מלמעלה. כלומר, ההחלטות המיידיות אינן נפתרות ברמת מפקד מרחב".
מה קרה במקרה הזה?
"במקרה המדובר, הופנו לשמעון שמרוני שאלות מבלי להראות לו התיק. למעשה, הוסתר ממנו מידע חיוני בזמן אמת. הדבר היחיד שנאמר לו באותה עת הוא שצריך לעצור את החשוד בגין נהיגה ברכב גנוב וללא רישיון ושהוא פצוע. במקרה הזה אני טוען, ששמרוני עשה מעל ומעבר. הוא בדק בעצמו אם ישנו מקום באשפוז וכשראה שאין שם מקום, החליט לשחררו כך שלמעשה הוא נהג לפנים משורת הדין. לטעמי שמרוני שמר על נושא זכויות אדם מעל ומעבר. הוא הורה לשחררו לידי משפחתו, אך השוטרים לא הצליחו לאתר אותה ושכחו לדווח למפקד המרחב כי החיפוש כשל ויש למצוא פיתרון אחר.
"אני סמוך ובטוח שאם היו מעלים אליו את הסוגיה הזאת בזמן, הדברים היו נראים אחרת. למעשה, שמרוני בכלל לא ידע שישנה בעיה. הדבר הובא לידיעתו רק יומיים אחר כך, כשהבחור נמצא מת. כששמע שמעון שמרוני על מקרה המוות הוא הגיב בתדהמה, שכן הוא כלל לא ידע שהוא הורד בצד הדרך ללא השגחה ושמשפחתו לא נמצאה.
"מפקד המרחב הוא האחרון שאפשר לבוא אליו בטענות. הוא אינו נושא באחריות הפיקודית למוות ובוודאי לא באחריות המשפטית. לכן, אין פלא שבתי המשפט זיכו אותו מאשמה עד כה".
מבית החולים שיבא בתל השומר נמסר בתגובה: "בית המשפט דן בעתירה בנושא לפני מספר שבועות ודחה אותה. בכך גם נדחתה תביעת השוטרים להרחיב את האחריות למקרה גם לבית החולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם