ירושלים: החילונים הפסידו בעוד קרב נגד ההתחרדות
ארבע שעות המתינו תושבי הגבעה הצרפתית וילדיהם שהגיעו לישיבת המועצה כדי להביע התנגדות לבניית קריית חינוך חרדי בקצה רמת אשכול. בשלב מסוים חלקם חזרו הביתה, השכיבו את הילדים ושבו למועצה. למרות זאת, התכנית, הקרויה בפיהם "קריית פינדרוס", אושרה ברוב קולות
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
עד כה חזית המאבק בין החילונים לחרדים בעיר שכנה בדרום העיר, בשכונת קריית היובל. אולם לאחרונה נפתחה חזית נוספת בצפון העיר, בשטח הנמצא באחריות המינהל הקהילתי הגבעה הצרפתית, על רקע תכנית העירייה להקים במתחם הנמצא בשטח קריית חינוך חרדית ובה שלושה בתי ספר וכעשרה גנים.
אף שהתכנית אושרה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, היא הובאה גם לישיבת המועצה לבקשתו של סגן ראש העירייה פפה אללו (מרצ). "לאור צורכי הציבור הפלורליסטי בשכונה הובהר למינהל הקהילתי שבמקביל לתכנית הקריה החרדית ניזום תכנית להקמת מכללה פלורליסטית בשטח הנותר, או למוסדות אחרים אשר ישרתו את הציבור החילוני והדתי-לאומי. עם זאת, התכנית הגיעה לוועדה ללא ראייה כוללת", כתב אללו בבקשתו להבאת הנושא למועצה.
כאמור, מתנגדים רבים הגיעו לישיבת המועצה עם ילדיהם. הם המתינו ארבע שעות מתחילת הישיבה עד שהועלה הנושא, משום שהוא שובץ בתחתית סדר היום - כמו כל החלטה של הוועדה המקומית העולה לדיון במועצה. הישיבה התארכה בשל דיון ארוך על טבלת ההנחות החדשה בארנונה, שהסתיים באישור חלקי, ועל הקצאת המקלט בקריית היובל לחרדים.
בשל ההמתנה הארוכה חלק מהתושבים חזרו הביתה כדי להשכיב את ילדיהם לישון ושבו לעירייה. עם זאת, הצופים בישיבות המועצה לא יכולים להשמיע את קולם, ורבים
הדיון התלהט במהרה, הטונים עלו וכך גם כמות ההשמצות. תומכי התכנית הטיחו קריאות כמו "צבועה" ו"שקרנית" בחברת המועצה רחל עזריה (ירושלמים), המתנגדת נחרצות לפרויקט, וכינו את המתנגדים "אנטישמים". ראש העירייה ניר ברקת, שקידם בעוז את התכנית על אף ההתנגדות הרבה שעוררה, טען כי התכנית היא פשרה בין המגזרים השונים, שכן בעבר המתחם כולו יועד למוסדות חינוך של המגזר החרדי.
יום לפני הישיבה מיהר ברקת להוציא הודעה שכותרתה "העירייה מחזקת את רמת אשכול בעוגן חינוכי ציוני-פלורליסטי", ובישר בה כי מכון לנדר יעבור למתחם הסמוך לקריה העתידית כבר בשנת 2013. יש לציין כי מכון לנדר יעבור תחילה למבנה בית הספר יד המורה, הממוקם דרומית למתחם, ובית הספר השוכן שם יועבר ככל הנראה לשכונת פסגת זאב בשל מחסור בתלמידים בו.
תושבי האזור הביעו אי אמון מוחלט בדבריו של ברקת והמשיכו להתנגד לתכנית. הם אף שכרו את שירותיו של עו"ד יוסי חביליו, היועץ המשפטי לעירייה לשעבר, והוא כתב עבורם חוות דעת משפטית בנושא.
בחוות הדעת ציין חביליו כי התושבים המתנגדים חוששים שבני המגזר הכללי ברמת אשכול יעזבו את השכונה בשל התכנית והדבר ישפיע גם על תושבי גבעת המבתר והגבעה הצרפתית הסמוכות, וכך הקמת מוסדות החינוך תביא להתחרדות מואצת בצפון העיר. בעקבות זאת, נטען בחוות הדעת, ייווצר מצב ש"האוניברסיטה העברית בהר הצופים תהפוך למוסד החילוני היחיד באזור, ותהיה מעין מתחם חילוני מבודד".
מחזיק תיק החינוך החרדי יצחק פינדרוס (יהדות התורה), שפעל רבות לאישור התכנית, זועם על העלאת הטענות הללו. "הכעיס מאוד אותי שיש ויכוחים כאלה אחרי שויתרנו על חצי מתחם".
לדבריו, "אני צריך לחשוש כי הם חוששים. אם זה היה הפוך, כלומר אם החילונים היו רוצים לבנות בצמוד לשכונה חרדית, והייתי יוצא נגד זה ואומר שאולי יקיימו פעילויות במקום בשבת, אף אחד לא היה מתייחס לזה. זה שטח שאנחנו באמת צריכים, חסרות מעל אלף כיתות למגזר החרדי".
עוד התייחס פינדרוס להתנגדותה של עזריה לתכנית, אף שהיא ידעה עליה עוד לפני שהגיעה למועצה ולא מחתה על קיומה, ואמר: "כזה בלוף כמו שהיה בישיבת המועצה לא ראיתי בחיים".
חלק מחברי המועצה העלו טיעון משפטי, שהופיע גם בחוות הדעת של חביליו, ולפיו התכנית עוקפת את נוהל ההקצאות של משרד הפנים, הקובע כי קרקע או מבנה יוקצו למוסד שאינו עירוני רק בהתאם לנוהל הקצאות. בהקשר זה מוזכרת בחוות הדעת של חביליו העתירה שהגיש ברקת נגד העירייה והעומד בראשה דאז אורי לופוליאנסקי בהיותו יו"ר האופוזיציה, בשיתוף פעולה עם אללו, שעסקה באותו הנושא בדיוק.
כמו כן, בחוות הדעת נכתב כי גם אם העירייה תטען שהמבנים יוקצו לשימושים מסוימים רק לאחר סיום התכנון, "לא ניתן לקבל טענה זו בשום אופן, באשר בתכנית מופיע תכנון מפורט לבתי ספר ספציפיים. במצב זה עוקפת העירייה את נוהל ההקצאות, באשר אישור התכנית יביא לקביעה מעשית למי יוקצו בתי הספר". חביליו הוסיף וכתב כי הליך ההקצאה, אם יתקיים, יהיה "הליך תפור למראית עין בלבד".
חבר המינהל הקהילתי הגבעה הצרפתית עמיהוד פרידמן מכנה את התכנית "קריית פינדרוס". הוא טוען כי מעבר לטענות המוכרות נגד התכנית, "יש בה גם בעיות הנדסיות. אין בה כביש גישה, והם לא יוכלו להביא בהסעות את מאות התלמידים שלהם. ההחלטה הייתה יותר חשובה לעירייה מהביצוע, ועכשיו מנסים להתאים את המציאות לרצון שלהם".
פרידמן מוסיף כי גם השימוש של העירייה במכון לנדר כצעד לאיזון הוא הצגה. "זה שיבואו סטודנטים באוטובוס ללנדר לא יעזור לשכונה לשמור על אופייה, ונוסף לכך ההחלטה להכניס לשכונה את מכון לנדר לא התקבלה בוועדות". טענה מרכזית נוספת של פרידמן היא שעל פי התכנית, הכניסה לפארק מורשת יהדות שאמור לקום באזור תהיה רק דרך המתחם החרדי.
חברת המועצה מירב כהן (התעוררות), שהתנגדה אף היא לתכנית, סיפרה: "ניסינו בכל כוחנו לעצור את אישור התכנית; הלכנו עם התושבים למחזיק תיק התכנון והבנייה קובי כחלון, ישבנו עם אנשי התכנון ואפילו הפגשנו את התושבים עם ראש העירייה בכבודו ובעצמו. לצערי לא הצלחנו ויכולתי רק להצביע נגד התכנית בדיון מועצת העירייה. כרגע העניין עובר לוועדה המחוזית, וננסה לשכנע גם את אנשיה בצדקת דרכינו".
חבר המועצה אלישע פלג (ליכוד, שנמנע מהצבעה בנושא, מעלה טענות מכיוון אחר: הוא גורס כי "החרדים תמכו בברקת בעניין הארנונה בתמורה לאישור התכנית", ומתכוון בדבריו להתייצבות המפתיעה של יהדות התורה לצדו של ברקת בעת שסירב לאשר את טבלת ההנחות בארנונה שיזם שר הפנים החרדי אלי ישי.
פלג טוען גם כי הקריה היא ניסיון של החרדים להשתלט על כל צפון העיר: "אני נגד להכניס מוסדות חינוך חרדיים לשכונות חילוניות, כי אז יעברו לשם חרדים", הוא מחזק את דברי התושבים. "זו השתלטות זוחלת – מרמות, דרך סנהדריה ושמואל הנביא ועד רמת אשכול. ככה כל צפון העיר יהפוך לחרדי".
"החלטתו של ברקת לבנות קריית חינוך חרדית באזור שאינו חרדי מעידה על הכניעה שלו לקואליציה החרדית הקיצונית שלו", אומרת חברת המועצה רחל עזריה (ירושלמים). "חבל שבמקום לבנות את הקריה בשכונות חרדיות, שיש בהן שטחים רבים שהוצעו לבנייה, והם עדיין מוצעים שוב ושוב, ברקת בוחר לבנות בשכונה פלורליסטית.
היא מבהירה כי "הציבור לא ישתוק ולא יוותר. הנוכחות המאסיבית של תושבי הגבעה הצרפתית ורמת אשכול בישיבת המועצה הבהירה שהתושבים מאוחדים ומאורגנים, ויחד נוודא שהתכנית הזאת לא תצא לפועל. לטובת השכונה ולטובת ירושלים חבל שאת העקשנות והנחישות שלו ראש העירייה לא משקיע בניקיון העיר, בטיפול בתחבורה הציבורית ובשיפור מערכת החינוך, אלא רק בדרישה מהציבור הפלורליסטי לכניעה מתמשכת לעסקנים החרדים".
לעומתה, חבר המועצה שלמה רוזנשטיין (יהדות התורה) דווקא מגלה אמפתיה לברקת: "אני מרחם עליו. הוא עשה חצי~חצי בשטח בין חרדים לחילונים, הכניס לשכונה סטודנטים והבטיח שיבוץ לבית הספר יד המורה במקום אחר, ועדין הוא חוטף". לדברי רוזנשטיין, אם התכנית לא היתה עוברת "לא היינו עוברים על זה בשקט. שייקחו מאיתנו חצי וגם את החצי השני לא ייתנו?".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "הקצאת השטחים לפרויקטים הציבוריים השונים תהיה בהתאם לכללי ההקצאה הקבועים בעירייה, ומובן שכל פעולה לפיתוח המקום תהיה כפופה להם. כל זאת אינו סותר את פעולות העירייה לקדם תכנון ולפתח מדיניות ויוזמה לפיתוח השטחים הציבוריים במרחב הנדון.
"לפארק יש שם חדש והוא 'פארק מורשת וסביבה', והגישה אליו היא לצד קריית החינוך ולא מתוכה. נוסף לכך, לפארק יש נגישות לקהל הרחב מכמה מקומות מסביבו, ולא רק מאזור קריית החינוך. לטענה על קשר לטבלת ההנחות: מדובר בטענה הזויה שגובלת בהוצאת דיבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם