השלמת הכנסה: מה צפוי במגדל עזריאלי הרביעי?
לצורות הגיאומטריות הקרויות מגדלי עזריאלי יצטרף בקרוב אח חדש, רביעי. ראיון עם המתכנן משה צור, שמסביר למה גם המגדל הנוסף יאכלס קניון בקומותיו הראשונות
גובה המגדל המתוכנן יהיה כ-205 מ' ויהיו בו 42 קומות משרדים שיוצבו מעל קניון בן שלוש קומות. לצורך תכנונו נשכרו שירותיו של האדריכל משה צור ממשרד משה צור אדריכלים ובוני ערים. מלאכת התכנון נמשכה חצי שנה - זמן שיא במונחים של תכנון פרויקטים בסדר גודל כזה. עלותו המוערכת של הפרויקט כולו מגיעה לסכום דמיוני של מיליארד וחצי שקלים.
הבחירה בצור נראית כהימור בטוח. הוא עומד בראש המשרד השני בגודלו בארץ וברזומה שלו שלל פרויקטים מסחריים ופרטיים בארץ ובעולם. למעשה חלק ניכר מקו הרקיע של תל אביב רבתי תוכנן על ידי צור, בין השאר מגדל המילניום שברחוב הארבעה ומגדלי ב.ס.ר ברמת גן. בימים אלה שורה ארוכה של מגדלים בתכנונו נבנים בתל אביב: מגדל אסותא, חניון דן, רוטשילד 22, מגדל רמז ועוד.

אחריות כבדה מוטלת על כתפיו של מי שנבחר לתכנן את האח הצעיר של מגדלי עזריאלי האיקוניים, "אבל באופן כללי יש לי אחריות כבדה על הרבה מאוד בניינים מרכזיים", הוא מטעים. "לכן אנחנו משקיעים אינספור שעות עבודה ומשאבי נפש. כי בסופו של דבר לא הכמות קובעת אלא האיכות".
הרעיון העיצובי של המגדל המתוכנן מנסה ליצור דו-שיח עם שלושת המגדלים הגיאומטריים שמעבר לכביש. "יש לנו אחריות ליצור אייקון חדש. בגלל הקרבה הגדולה למרכז עזריאלי ומפני ששני המגדלים הם בבעלות אותה קבוצה, ניסינו ליצור מגדל שישחזר מבחינה אינטלקטואלית את ההישגים של מגדלי עזריאלי אבל בשפה עדכנית".

ההישגים של שלושת המגדלים, לפי צור, טמונים בפשטות הצורנית שלהם: שלוש צורות גיאומטריות פשוטות ללא כל קישוטים וגינונים מיותרים. "יש קונצנזוס שאלה מגדלים יפים, ורצינו את אותה פשטות צורנית, אבל עם טוויסט, תרתי משמע". הוא אומר. את הפשטות הצורנית ניסה צור להשיג בכך שלקח בניין מלבני לחלוטין וסובב אותו סביב צירו. אף שהוא נראה מפותל, בפועל כל אחת מהקומות היא מלבן סטנדרטי. כדי להדגיש את הפיתול הוא בחר ליצור חריץ צר בחזיתות הצדדיות של המגדל וכך הוא נראה כמו שני בניינים המסתובבים האחד סביב האחר. "זו קומפוזיציה פשוטה מאוד, והחזיתות עצמן יהיו קירות מסך אחידים לחלוטין", הוא מסביר.
צור דואג להדגיש שמלאכת התכנון נעשתה בשותפות מלאה עם דוד
לא ברור מה הצורך בעוד מגדל ובעוד קניון בסמיכות כה גדולה למרכז עזריאלי. צור ממהר להסביר שבמונחים של קניונים מדובר בקניון קטן למדי ושטחו יהיה 16 אלף מ"ר בלבד. הוא גם מסביר שאופי החנויות בקניון יהיה שונה: "זה יהיה קניון משלים. עזריאלי הוא לכל העם וזה יהיה קניון עם מותגים יוקרתיים יותר".
מרבית הקניונים בארץ נוהגים לעטוף את עצמם בחזית אטומה כמעט לחלוטין, ולפעמים ישנם חלונות באזורי ההסעדה. מתוך מחשבה ליצור חוויית קניות טוטאלית, החנויות מפנות את חלונות הראווה רק לתוך הקניון. בתווך שבין אחורי החנות לבין הרחוב ממוקמים על פי רוב מסדרונות שירות ארוכים. הרחובות נאלצים להסתפק בבלוק אוטיסטי ואטום שבמקרה הטוב מציע מעט עניין ויזואלי בדמות משחקים בחיפוי הקירות.
אם להסתמך על ההדמיות, הרי שההישג המשמעותי ביותר של הפרויקט החדש לא טמון במגדל עצמו אלא דווקא בקניון שמתחתיו. החזית המזרחית של הקניון, שפונה לדרך מנחם בגין, וחזיתו המערבית הפונה למתחם שרונה יהיו מחופות זכוכית ויאפשרו לעוברים והשבים לצפות במתרחש בתוך החנויות. זה לא שחלונות ראווה או אנשים קונים הם מחזה מרתק במיוחד, אבל הם לפחות מעניינים יותר מסתם עוד קיר.
בין מתחם שרונה לבין דרך בגין יש הפרש מפלסים משמעותי. הקניון בן שלוש הקומות אמור לגשר על הפער בין השניים. הכניסה מדרך בגין לקניון תתבצע מקומתו התחתונה ביותר ואילו הכניסה משרונה תתבצע דרך קומת הביניים. ההחלטה התכנונית הזאת יכולה להפוך את הקניון למקום שלא באים רק לקנות בו אלא גם לסתם מקום שעוברים דרכו, מעין גלגול מודרני של הפסאז'ים שעבר זמנם. אם הוא אכן יצליח בכך הרי שהוא יהפוך בקלות למרכז העירוני שהוא רוצה להיות.

מבחינה אורבנית צומת קפלן הוא סיוט אדריכלי. מרכז עזריאלי מנותק לחלוטין מהרחוב שתחתיו, אלא אם כן כניסה לחניון נחשבת בעיני מישהו כחוויה אורבנית נעימה. בגדה המזרחית נמצאת החומה של הקריה, שהפכה לשלט פרסומת מאיים. מצד אחד מדובר באחד הצמתים העמוסים והמרכזיים בארץ, אם לא המרכזי שבהם. מצד אחר, למעט המוני אדם ואלפי חיילים שעוברים ומחכים על המדרכות, לא קורה בו דבר. אנשים עוברים שם ומחכים לאוטובוס, אבל בהחלט לא שוהים ברחוב מתוך בחירה.
בהקשר הזה, תכנון הקניון מנסה לעשות דבר נוסף בתרומה לעיר. חזית הזכוכית הפונה לדרך בגין לא תהיה חזית ישרה וסטנדרטית אלא גוף תלת-ממדי, עגלגל ועקמומי שכמו יטפס על הקניון ויהפוך לסקיי-לייט. מאחורי החזית יוצבו בתי קפה שיפנו לרחוב הסואן. "המטרה היא שהקניון יתרום משהו בחזרה לעיר", מדגיש צור. "אנחנו רוצים להזריק חיים אמיתיים לרחוב, לתת חוויה אדריכלית יוצאת דופן שקורה בה משהו ולא סתם לבנות עוד בניין שמפנה את הגב לרחוב".
אם להודות באמת, המגדל המתוכנן יהיה ככל הנראה יפה ואסתטי, אבל הוא לא מיישר קו עם הנעשה באדריכלות בעולם. הפיתול של המגדל אולי מרשים, אבל בהשוואה למגדלים הנבנים במדינות מזרח אסיה, בנסיכויות המפרץ ובניו יורק, לא מדובר בהברקה אדריכלית. יש סיכוי שהוא יהפוך למיושן עוד בטרם תסתיים בנייתו בעוד ארבע שנים.
חזית הזכוכית העקמומית של הקניון היא נקודת אור היות והיא הרבה יותר רלוונטית בעולם האדריכלות שהולך ונעשה דיגיטלי מיום ליום ומתנסה בצורות חדשות ומורכבות יותר. "קודם כל, אם לא היו לנו מחשבים ותוכנות מתוחכמות לא היינו יכולים בכלל לתכנן מגדל מתפתל", מסביר צור. "מעבר לכך, אני חושב שאפשר להשוות את זה לתינוק שמתלהב מכל הצעצועים החדשים שלו לעומת אדם מבוגר שיודע לבחור מה מתאים לו. בעיניי הרבה מהמגדלים הדיגיטליים הם אדריכלות מתאמצת ומוגזמת. לאדריכל צריכה להיות בגרות מקצועית ושיפוט נכון לדעת איך להשתמש בטכנולוגיה".

את הראיון ערכנו בשעת ערב מאוחרת בביתו הצחור והמעוצב להפליא של צור, השוכן בקומה ה-24 של מגדל בארי-נהרדע הסמוך לכיכר המדינה - מגדל נוסף פרי תכנונו. לקראת סוף המפגש אנו פונים להתבונן בנוף הנשקף מהדירה, בייחוד בזה מהמרפסת הפונה לכיוון דרום מזרח. כל תל אביב פרושה לרגלינו וניתן לראות בקלות את מגדלי עזריאלי ואת מגדל שלום. אין מה לומר, במבט מלמעלה תל אביב באמת נראית יפה יותר.
בשלב זה אורנה, אשתו של צור, אדריכלית ושותפתו במשרד, מצטרפת לשיחה. אנו מביטים מטה למגרש ריק העומד בצמוד למגדל שבו אנו נמצאים, והיא מספרת לי שיש תוכניות לבנות במגרש הריק מגדל נוסף. "אם יבנו שם מגדל הוא יסתיר לכם את פרויקט עזריאלי החדש שאתם מתכננים עכשיו", אני מציין בפניה. "אוי, נכון. שמת לב לזה?", היא פונה לבעלה בקול מאוכזב. "כן", הוא עונה. "ידענו את זה כל הזמן. זה באמת חבל".
יש משהו מנחם בידיעה שגם אדריכלים רביהשפעה שגרים ברבי-קומות אינם יכולים לחמוק מכוחה של האירוניה. "איזה מגדלים בקו הרקיע של תל אביב אתה אוהב?", אני שואל לסיום. "המגדל של הבנק הבינלאומי ברוטשילד (בתכנונו של האדריכל הסיני-אמריקאי איי.אם.פיי) הוא מגדל מדהים בעיניי", עונה צור. "גם שם יש משחק במאסות פשוטות ונקיות שעשו להן חיתוך. מתוך המגדלים בתל אביב שלא אני תכננתי זה המגדל היחיד שאני אוהב".
