גברים בשחור: על רבנים ופרשיות מין
לא פעם נקשרים שמותיהם של אישי ציבור דתיים בפרשות בעלות אופי מיני, אבל התלונות והטענות נגמרות בלא כלום. כי כנהוג בקהילות סגורות, את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית עם מסיר כתמים קשים. פרק נוסף בסדרת הכתבות על שערוריות המין הגדולות בישראל של רשת "זמן מעריב"
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
בחדר המלון התייחדו שתי דמויות, כך לפי המסופר: רב ראשי והצלם שצילם אותו לריאיון שהסתיים דקות ספורות קודם לכן. הצלם הצרפתי טען כי הרב ניסה "להתחיל איתו", ולאחר שהדלת נטרקה החמיא לו על גופו השרירי, היפה והמוצק ואף ביקש ממנו לפשוט את בגדיו ולשכב על המיטה.
הרב, לעומת זאת, טען כי מדובר בעלילה נבזית, וברבנות הראשית החרו החזיקו אחריו, וטענו כי עסקינן בשמועה שהיא בבחינת חילול השם. מן העבר השני גובו דברי הצלם בעדויות של דמויות בכירות, ובהן ראש החטיבה הבין-דתית במשרד החוץ לשעבר, ולכך נוספו טענות על דפוס פעולה חוזר מצד הרב, הנוהג לכאורה עוד בתקופת כהונתו כרב זוטר בתל אביב להחמיא לגברים צעירים שריריים.
בחלוף שנתיים מהתרחשותה חשפו את הפרשייה בועז גאון וקלמן ליבסקינד ב"מעריב", וגיבור השערורייה היה כבוד הרב האשכנזי הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית יונה מצגר, מי שבין היתר התנגד בתוקף למצעד הגאווה בירושלים וכינה אותו "תועבה".
פרקליטו של הרב, פרופ' דוד ליבאי, הודיע בתגובה כי מרשו "דוחה בשאט נפש את ההאשמות חסרות השחר", וכי במהלך הכנס "לא התרחש כל אירוע בעל אופי מיני, לא בחדרו של הרב ולא באף מקום אחר ".
בתום בדיקה שערך היועץ המשפטי דאז מני מזוז בשורה של פרשיות נוספות, הוחלט שלא לפתוח בחקירה נגד הרב. פרשת הצלם הצרפתי נגנזה בשל הקושי בהגדרת נסיבות המקרה כהטרדה מינית ובהיעדר
קלמן ליבסקינד, שחבר לבועז גאון בחשיפת הפרשה, ממשיך לעמוד מאחורי החשיפה: "מעציב שהפרשה הזו, כמו קודמותיה, הסתיימה ללא צעדים אופרטיביים. אם גורם כלשהו, הוועדה למינוי דיינים לדוגמה, היה מבקש ממנו הסברים או תגובה לדברים-ניחא. גם זה לא קרה.
"לא מדובר בפרשה הראשונה שנחשפת בעניינו של הרב מצגר. ההיסטוריה שלו רצופה פרשיות, אבל אין בציבור הדתי, בוודאי לא בחרדי, די גורמים שיהיו בעלי מוטיבציה מספקת לעסוק בעניינו ברצינות ".
לא מפתיע שאחת המסקנות מהפרשה היא כי ממסדים דתיים אינם ששים לחשוף את הדמויות העומדות בראשם. מצגר, אגב, אינו הרב הראשי האשכנזי הראשון שהסתבך בפרשיות מיניות.
קדם לו הרב ישראל מאיר לאו, מי שהיה מועמד לתפקיד נשיא המדינה. שנים קודם לכן טענה אישה שהוא הטריד אותה מינית. הרב לאו הגיש נגדה תביעת דיבה, אבל בחר למשוך אותה כשמונה לתפקיד הרב הראשי לישראל.
ויש כמובן גם את הרב מוטי אלון, המכונה "המחבק", שמשפטו מתקיים עתה. על כך, סביר להניח, שמעתם וקראתם די והותר בזמן האחרון. נזכיר רק שגם בעניינו, למרות עדויות והחלטות של פורום תקנה, הקהילה הדתית מתקשה לקבל את הטענות ולעכל את המשמעויות - לא רק בגין האישומים נגדו אלא גם בגלל הנטיות ש - לכאורה, לכאורה - נחשפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם