"התרבות שלנו חולה": בגובה העיניים עם ד"ר אריאל הירשפלד
הוא נולד בפרדס חנה וגר בירושלים. הוא מאמין שהתרבות הישראלית נמצאת בסכנה, ושמוזיקה עוזרת לבני האדם לצלוח את קשיי החיים. 1,624 מילים עם חוקר הספרות ד"ר אריאל הירשפלד (59), אלמן + 3, שמסתיר הרבה סודות בגינה שהוא מטפח
"אני אוהב את ירושלים. אני אוהב אותה לאו דווקא בגלל הקדושה שלה, שלא הוסיפה לה הרבה שלום ויופי, אלא בזכות האנשים שנאספו בה במשך הדורות, וגם היום נותנים בה איזשהו טעם שאין למקומות אחרים. אני גם אוהב מאוד את הטבע שלה, הנוף וההרים, את מזג האוויר שלה, הצמחייה המיוחדת שלה, את הצבעים, הכניסות הירוקות, חורשת הירח, גיא בן הינום ועוד מקומות קטנים שמרגשים בעוצמה שלהם. ירושלים, כשמבצבצים בה פרחים בין המרצפות אלה רקפות.
"אכפת לי ממנה, והיא גורמת לי הרבה צער בגלל מה שקורה לה היום, אבל גם צער זה חלק מהזיקה - אני לא מצטער על מה שקורה במקומות אחרים במידה כזאת. בירושלים אני מרגיש בבית, למרות שזאת עיר שכביכול - או לא כביכול - היא נושמת ושייכת לדורות אחרים, וגורמת לאנשים שנמצאים בה כאילו הם חולפים בה רק דקות ספורות בתוך נצח.
"אני אוהב את הסביבה שגרתי בה במשך השנים: קריית היובל, רחביה, בקעה ועכשיו המושבה הגרמנית. אני אוהב את הנטייה של העיר הזאת לשכונתיות. זאת עיר שהחיים האמיתיים שלה הם חיים של שכונה. תמיד יש בה גם אווירה של קהילה קטנה ולא רק קהילה גדולה. אפילו בעמק רפאים של היום, אחרי שעשו הכול כדי להפוך אותו לרחוב מאוד עירוני ובעיקר בין~לאומי, הוא עדיין רחוב של שכונה. אני אוהב את הדבר הזה כי אני לא מרגיש טוב בתוך מגה ערים, אף שהייתי בכמה מגה ערים במהלך חיי".
ניר ברקת
"אני מקווה שהאתגר של השלום בעיר בין חלקיה השונים, היהודיים למיניהם והיהודיים~ערבים, יהיה יותר חשוב לו, משום שזה האתגר הגדול של העיר הזאת. אם תעמיק האיבה בתוכה, לא יהיה לה סיכוי להתקיים כעיר אחת, ובעיקר החיים בה יהפכו לגיהינום גמור".
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
עולם האקדמיה
"עולם האקדמיה הוא אחד החלקים החיוניים בעיר ולא רק באוניברסיטה. אני עדיין מצטער שהקמפוס בגבעת רם ננטש והומר בקמפוס בהר הצופים, משום שהוא היה שכיית חמדה וחלק אינטגרלי מחייה של העיר. אני מקווה שהעיר הזאת תצליח להפוך גם בשנים הבאות את הקמפוס לחלק מחייה".
חיים סטודנטיאליים
"באתי הנה כסטודנט ונשארתי. חיי הסטודנטים בעיר והאווירה שלהם היא נפלאה ומיוחדת לירושלים. והסטודנטים גם מצליחים לאהוב את העיר הזאת אף שהיא עושה הכול כדי שלא יסבלו אותה. בעיקר היא יקרה, נצלנית ולא מספקת פרנסה מספיקה לצעירים. וזה לא חוכמה לומר שבעלי הבתים בתל אביב אפילו גרועים יותר – מה שנכון".
קמפוס הר הצופים
"הייתי שמח אם בהר הצופים היה בית קפה טוב שהיה פתוח גם אחרי 18:00 בערב. שמח אם היו מפתחים ומנצלים באופן יפה את הגנים באזור לטובת מבקרים והיה אפשר לשבת שם בבית קפה טוב, כשלא יושבים ורועדים מקור בגלל מחסור בקירוי או חימום ראוי. צריך להעביר לשם גם קצת חיים מהסוג הזה, חיים סטודנטיאליים יש שם בלאו הכי".
החוג לספרות עברית
"החוג לספרות עברית הוא החוג לספרות הטוב בארץ. אני מצטער ביותר שבשנים האחרונות נבהלו מפניו ובכלל מפני ירושלים, עד שלפני כמה שנים הייתה ירידה משמעותית במספר הנרשמים אליו. הירידה הזאת נעצרה, ובשנים האחרונות יש שוב עלייה במספר התלמידים.
"אני מקווה שזה סימן טוב לבאות. החוג הזה הוא החוג היחיד שמלמד את הספרות העברית מהתנ"ך ועד היום. נמצאים בו מרצים נפלאים, וגם תלמידים יוצאים מהכלל. תלמידי החוג לספרות היום הם השמנה והסלתה של הסטודנטים למדעי רוח בעיר".
ספרות
"הספרות העברית החדשה מאז מנדלי וביאליק היא מהספרויות הגדולות ביותר בעולם. רק חלק קטן מזה ניתן לתרגום ונודע בעולם מעבר לנו. בעולם יודעים שעמוס עוז וגרוסמן הם סופרים חשובים מאוד, אבל רק אנחנו יודעים כמה ביאליק, אורי צבי גרינברג, עגנון, אלתרמן ונתן זך הם גדולים.
עיתונות
"רוב העיתונות בארץ בוגדת בתפקיד העיתונאי שלה, והפכה לעוד ערוץ לפרסום של הסחורות או הטובין של בעלי הכוח והשררה".
מוזיקה
"זה אחד מהדברים החיוניים שעוזרים לבני אדם לעבור בעמק הבכא הזה בלי לבכות כל הזמן. ואני לא מדבר רק על המוזיקה הנשגבת של מוצרט וברהמס, אני מדבר גם על מוזיקה שכותבים היום ושנוצרת בארץ. ובכל זאת אני מוכרח להוסיף אנחה כבדה על הצורה המדורדרת של הזמר המזרחי, המכונה הזמר הים תיכוני. היא עיוותה את כל מה שחשוב במוזיקה המזרחית, גם המקומית וגם זאת שנמצאת סביבנו, והפכה אותו למוצר סינטטי חנפני, שטחי, שאין לו אפילו שמץ של כוח אמנותי".
תרבות ישראלית
"היא חולה מסוכן. היא בסכנת כריתה של הענפים הגדולים שהיא עומדת עליהם - התנ"ך, הספרות והשירה של העבר היהודי ושל העבר העולמי. היא בסכנה של הסתגרות גוברת והולכת סביב לאומנות והצרת אופקים פרימיטיבית, שעיוורת אפילו למורכבות של היהדות שהיא כביכול מושתת עליה".
"השפעה בלתי הוגנת"
"זה ספר שאני מאוד אוהב, שהייתה לי הזכות והשכל לכתוב עם רונית מטלון על פי הצעה נועזת שהיא הציעה. זה נוצר במקור כמשחק בלבד, שבו כתבנו בלי לדעת מה כל אחד יכתוב בכל המשך. זאת הייתה סדרה של 'הנחתות' ספרותיות. יצא מזה דבר שנראה לנו ראוי לפרסום - וכך עשינו לאחרונה. אני מקווה שהקוראים יסכימו איתנו. אלה שכבר דיברו איתי, על כל פנים כמה מהם, בהחלט הסכימו".
רונית מטלון
"היא אחת הסופרות הנועזות והעמוקות שיש לנו בדור האחרון".
ש"י עגנון
"גדול הסופרים העבריים ואחד מגדולי הסופרים בעולם כולו מאז ומעולם".
חיים נחמן ביאליק
"מעבר להיותו משורר גדול מאוד וגם גדול המשוררים החדשים של השירה העברית, הוא גם משורר שקרוב לנימי נפשי במידה קיצונית".
נתן אלתרמן
"נתן אלתרמן היה גאון אדיר, ומצד שני גם בעל מגבלות מפתיעות. לפי דעתי הישראליות על גדולתה ועל מומיה מגולמת בו".
פוליטיקה ישראלית
"זה אולי הדבר שמעורר את הדאגה החמורה ביותר סביב הדבר הזה שמכונה 'ישראליות'. היא התרוקנה כמעט כליל מממד אידיאולוגי וממחשבה על טובת האנשים, העם והתרבות, והתמלאה כולה באופורטוניזם כוחני, ששותפות בו כל המפלגות הגדולות.
"אנשים ירודים כמו שר החוץ שלנו היום אביגדור ליברמן לא היו בפוליטיקה הישראלית עד היום. גם לראש הממשלה בנימין נתניהו אין שום עניין אמיתי בטובת היושבים פה, ביכולתם להתפרנס, בקורת הגג שלהם, בחינוך שהם מקבלים ובעתיד שלהם".
מלחמות ישראל
"זה האסון שלנו. אנחנו נמצאים בארץ הזאת בזכות מלחמה, אבל ההימצאות הזאת גם מחוללת אותה שוב ושוב. לא נראה לי שהעם הזה שיושב בציון, שבעברו רשומים לזכותו זינוקים כל כך גבוהים של חוכמה ושאר רוח, מצליח לנצל את החכמה הזאת כדי להתגבר על המלחמות".
פרדס חנה
"עיר הולדתי. אני אוהב בה את גרגירי החול, את השבלולים, את הצמחים, את האוויר את הריח, את האנשים, את הכבישים. הכול".
ילדות
"כנראה זכיתי לילדות כמעט מושלמת. הייתי ילד נאהב ומטופח וגדלתי במקום יפה וצנוע. מלבד האבל הגדול ששרר בבית הוריי על מות אחי במלחמת השחרור, שכמובן חצה את העולם כולו לאור וצל, הייתה לי ילדות שאפשר להגיד עליה בוודאות שהייתה ילדות מאושרת וזה חתום בי עד היום".
עזרא
"אחי. למדתי להכיר אותו לאורך כל חיי בעצם, דרך היומנים שהוא השאיר ודרך הסיפורים שמשפחתי סיפרה עליו. הוא היה ילד ונער ובחור מוכשר ביותר, בעל חוש הומור נפלא וגם יפה תואר מאוד. וכבר במותו בגיל 18 אפשר היה לדעת שמדובר באדם כמעט שלם. במותו הוא היה עיתונאי ב'על המשמר' של אותם ימים. אין לי ספק שהיה גדל ממנו איש רוח, סופר ויוצר בעל שיעור קומה. האבל עליו במשפחתנו ממשיך".
משפחה
"משפחה זה דבר מסובך, ובכל זאת זה הדבר היקר ביותר שיש לנו. יכול להיות שיש אנשים שיגדירו משפחה, כאנשים שסביבך - שלא אתה בחרת. אני מגדיר משפחה כאנשים שאכפת להם ממך ולך אכפת מהם, בלי סיבה ובלי לבדוק את זה. הנובע מזה הוא שיש לנו משפחה מורחבת שקשורה בעבותות חזקים שיש בהם לא מעט שמחה. דבר די מפתיע אני חושב".
אהבה
"אהבה זה הדבר שהופך את החיים לדבר שהוא לא רק כניעה לגרביטציה ולחידלון".
מוסד הנישואים
"נישואים זה מוסד אבסורדי. אני מבין את אלה שנאחזים בו, בעיקר מרוב פחד, אבל אני הייתי שמח לחיות חיי זוגיות ומשפחה בלי הסכמי ממון".
"רישומים של התגלות"
"זהו ספר שהוא בעצם אוסף של טקסטים שכתבתי מתוך אבל לאחר מות אשתי בתיה גור, לפני שבע שנים. הייתי אומר שהא ממש התפרצות של רגשות כלפיה, אבל גם נבע מתוך אימה גדולה. אני חושב שמשהו בקשר עם בתיה ובמה שלמדתי דרכו לימד אותי איזו מהות יסודית על המושג אדם כמכלול, וזה הדבר שניסיתי לתת לו רישום כלשהו בספר הזה, בזיקה למותה".
דת
"אני אמביוולנטי בקשר לתופעה הזאת. אני רואה בה אחת התבניות העמוקות של חיי האדם. בצורתה היהודית היא התגלתה לאורך אלפי שנים כקונכייה ששמרה על הגוף שבתוכה להפליא. היום נדמה לי שהיא מופיעה בצורות פתולוגיות בכמה מקרים מבהילים, אבל הם עדיין לא צובעים בעיניי את כל פניה".
יהדות
"מעבר למה שאמרתי על הדת הכללית, היהדות זו דת שאני מכיר מקרוב, אבל לא עד הזדהות".
פסח
"אני לא סובל מצות, אבל אני אלוף בגפילטע פיש".
המושבה הגרמנית
"שכיית חמדה עירונית שירושלים זכתה בה. אני מצטער שהיא איבדה חלק מצביונה בעקבות השוד הנדל"ני שהיא עברה מידי תושבי חוץ בעשור האחרון. אני מצטער גם שהיא התמלאה מסעדות ובתי קפה שכמעט כולם גרועים, משום שהם מכוונים למחנה משותף תיירי ירוד למדיי. אבל יש בה שרידים של יופי בלתי רגיל, והיא עדיין חיה במובנים מסוימים כקהילה וכשכונה".
הבית בעמק רפאים
"את הבית הזה קנינו בתיה ואני לפני כ-14 שנה, כשעוד היה אפשר לרכוש דירות במקום הזה, ובו עשיתי את הגן היפה שלי, שאני מטפל בו לבדי והוא מכונה 'גן בתיה'".
גן בתיה
"הגינה הזאת היא ביטוי לאהבה הבלתי רגילה שלי לא רק לפרחים, אלא לצומח של ירושלים וההרים סביבה. חלק מממנו הוא גן בוטני קטן, והוא מלא גם צמחי בר. חבויים בו כל מיני סודות, בצורה שלו ובמערך של השתילה של הצמחים בו. יש בו גם את האוסף המגוון והמעניין ביותר של ורדים שתמצא בעירנו ובעוד שבועיים הם יתחילו לפרוח, אבל כבר עכשיו הוא יפה, כמעט יותר מדיי יפה".
אריאל הירשפלד
"אני מורה לספרות. אני טוב בזה. אני עושה את זה הרבה מאוד שנים, אני אוהב מאוד לעשות את זה וזו אולי הזכות הכי גדולה שיש לאדם, שהוא באמת אוהב את מה שהוא עושה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם