אזור התעשייה של נתניה הופך לבירת המסחר של ישראל
החדשות הטובות: סקר חדש מכתיר את נתניה כבירת המסחר של המדינה. החדשות הרעות: פיתוח המסחר באזור התעשייה מחליש את מרכז העיר. העירייה: "הפיתוח העירוני נעשה תוך תכנון מוקפד ומקצועי"
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
רוב הפעילות המסחרית מתבצעת באזורי התעשייה בעיר, בעיקר מתחם פולג (אזור התעשייה ספיר), דבר המעיד על כך שמרכז העיר מאבד מהאטרקטיביות שלו.
"העיר הולכת להיות מעצמה בתחום שטחי המסחר", אומר תמיר בן שחר, מנהל צ'מנסקי בן שחר, שמזהיר כי לתופעה הזאת יש השלכות על המשך פיתוחה של העיר. "התופעה הזאת תמנע בהכרח פיתוח של שטחי משרדים והיי-טק. העירייה צריכה להתחיל ולתכנן את העתיד שלה".
על שלושה דברים עומד עולם העסקים: מיקום, מיקום ומיקום, כך קובע אחד העקרונות הבסיסיים בתכנון. אזור התעשייה של נתניה, שהפך לאחד ממוקדי המסחר הגדולים בארץ, מוכיח זאת היטב.
ברחבי נתניה יש 260 אלף מ"ר של מסחר, קצת יותר ממחצית מהם (135 אלף מ"ר ליתר דיוק) נמצאים באזור התעשייה ספיר. חנויות הענק של רשתות קיקה ואיקאה, ששטחן 43 אלף מ"ר, מהוות כשליש מכלל שטחי המסחר במתחם. רוב הציבור לא ממש מתעניין בנתונים הללו, אך מתברר כי לתופעה הזאת יש משמעות אדירה לעתידה של העיר.
בן שחר ניתח את מיקומם של שטחי המסחר בעיר, וגילה כי 67 אחוזים מכלל השטחים
וכאשר ראש העירייה, מרים פיירברג, מתכננת להחיות את מרכז העיר ולהשקיע מיליוני שקלים כדי למשוך אליו עסקים, הרי שכל ההשקעות הללו יעלו בתוהו אם הפעילות המסחרית תמשיך לנדוד לאזור התעשייה. רק לשם ההשוואה, בתל אביב 64 אחוזים מהפעילות המסחרית מתבצעת ברחובות ורק 5 אחוזים באזור התעשייה.
אז נכון שתל אביב היא ייחודית, אך גם בערים אחרות, כמו הרצליה וראשון לציון, התופעה של בריחת המסחר מלב העיר מתונה יותר. בהרצליה רק 25 אחוזים מהמסחר נמצא באזור התעשייה, ובראשון לציון, למרות עיר הקניונים שלה, שהתפתחה באזור התעשייה שלה, 43 אחוזים מהמסחר נמצא באזורי התעשייה. בחיפה, שגם בה יש מתחם מסחרי ענק באזור התעשייה צ'ק פוסט, רק 20 אחוז מהפעילות המסחרית נמצאת באזור התעשייה.
אל תיבהלו מהמספרים הללו. הם רק מביעים דבר אחד: עיריית נתניה, ופיירברג בראשה, לא ניסו להתערב בפיתוח המסחר, ונתנו לכוחות השוק לפעול בצורה חופשית ולא מבוקרת. מבחינת העירייה, אין כל בעיה בתופעה הזאת. החנויות משלמות ארנונה גבוהה לקופת הרשות, התושבים נהנים מהרבה הזדמנויות תעסוקה והעיר נמצאת על המפה.
אבל מתברר כי יש השפעות שליליות על התופעה. "הפיתוח המואץ של שטחי מסחר, ובעיקר חנויות דיסקאונט (חנות זולות), כגון האנגרים של אופנה, רשת רמי לוי או שופרסל דיל באזור התעשייה ספיר מייצר הכנסות לעירייה, אבל ימנע פיתוח של משרדים והיי טק מאחר ששימושים אלה לא יתמקמו ליד חנויות זולות. העירייה צריכה להתחיל לתכנן את העתיד שלה או שאזור התעשייה ישמש רק למסחר. נקודה".
איך אפשר להתמודד עם התופעה הזאת?
"אם נתניה רוצה אזורי תעשיית היי-טק כמו בהרצליה פיתוח, או כמו אזור התעשייה אתגרים ברעננה או רמת החייל, היא צריכה למצב את אזורי התעשייה שלה כאלה, ובמקביל למנוע פיתוח מחלק משטחי המסחר שלה ולהתחיל לנהל את האזורים האלה".
כאשר מנתחים את המסחר, ניתן לחלק אותו לשני סוגים עיקריים של שימושים: חנויות מזון גדולות ("שופרסל", "מגה"), ו"לא מזון" (חנויות לממכר מוצרים שונים, כמו רהיטים וחנויות "עשה זאת בעצמך"). 58 אחוזים מכלל שטחי המסחר בעיר הם בקטגוריית ה"לא מזון", ו-26 אחוזים מהם מתחום המזון. היתר הם שימושים אחרים.
"יחסי שטחי הלא מזון למשק בית בנתניה הם מהגבוהים בארץ, וזה נובע מהעובדה שלעיר נכנס כוח קנייה גדול", נכתב בדוח. בחלק ניכר משטחי ה"לא מזון" שוכנות חנויות איקאה וקיקה.
"בלעדיהן, שטח הלא מזון עומד על 47 אחוזים. לדברי בן שחר, מדובר בנתון המאפיין ערים עם אוכלוסייה חלשה יחסית. למרות השפע הרב של חנויות ושטחי מסחר, בנתניה לא אומרים נואש, ובשנתיים הקרובות ייבנו עוד 100 אלף מ"ר של שטחי מסחר בעיר. "מה שעולה ממעוף הציפור, כאשר מסתכלים על העיר, זה שכוחות השוק קובעים את הכללים", אומר בן שחר.
ואפשר להתערב ולשנות אותם?
"בתכנון אסטרטגי כלכלי בוודאי שכן. נשמח לראות את המשך הטיפול במרכז העיר".
עם כל התופעה של בריחת המסחר מלב העיר, איך אפשר להחיות אותו?
"אפשר לעשות מה שעשו בירושלים. שם השקיעו בתשתיות ויצרו מקום עם נגישות, ניהלו את הרחוב ועודדו עסקים קטנים להישאר במרכז העיר".
בעיריית נתניה אומרים כי הם לא מכירים את הסקר ואת הדרך שבה נעשה. עם זאת, בניגוד לנטען, טוענים בעירייה כי קיימת יד מכוונת בכל הקשור לפיתוח המסחר. "הפיתוח העירוני נעשה תוך תכנון מוקפד ומקצועי והעירייה אף זכתה לשבחי משרד הפנים על התכניות להחייאת מרכז העיר הוותיק כמתחם עסקי-תיירותי.
כפי שמקובל במרכזי ערים ברחבי העולם, המסחר במרכז העיר הינו בעל אופי של התמחות ובילוי (כמו מסעדות ובוטיקים) בשונה מאופי אזורי התעסוקה והתעשייה, בהם פועלים עסקים גדולי היקף, כדוגמת 'איקאה' ו'קיקה', שאינם יכולים למצוא את מקומם במרכזי הערים.
ראוי לציין כי לטובת יצירת איזון נכון בין מרכז העיר לאזורי התעסוקה והמסחר, הקימה העירייה את מינהלת מרכז העיר, שמטרותיה להוציא לפועל תכנית כוללנית לטובת החייאת מרכז העיר הוותיק ולסייע בשדרוג המרקם העסקי במרחב זה".
עוד נמסר כי בימים אלה יצא לדרך פרויקט לשדרוג כיכר העצמאות, זאת לצד פרויקטים רבים ליציקת תכני תרבות ולשדרוג תשתיות ורחובות שהושלמו תוך שיתוף ציבור (בהם: שדרוג כלל האזורים הסמוכים לרחוב הרצל-סמילנסקי, פיתוח מתחמי תרבות ואמנות).
"מעבר לשדרוג התשתיות המאסיבי באזור, כדי לחזק את המסחר ברחוב הרצל פיתחה העירייה שני עוגנים. האחד: סיוע לקניון במזרח. השני: פיתוח רצף טיילות תיירותיות במערב וזאת כדי למשוך לרחוב הרצל ושלוחותיו תנועת קונים ומבלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם