אדום בנשמה: הבן של דרק שארפ חולם על הפועל ירושלים
אבא שלו הוא סמל במכבי תל אביב, אבל די ג'יי שארפ שמככב בנערים של בני הרצליה, מתרחק מצהוב וחולם על היום בו ישחק בהפועל ירושלים. ראיון
האבא, למי שלא יודע, הוא דריק שארפ, שחקן העבר המהולל של מכבי תל אביב, שמשמש כיום עוזר מאמן בקבוצה. "אין לי בעיה שיודעים מי אני", מסביר שארפ. "אני הבן של דריק ואני גאה בזה, אבל חשוב לי שיידעו שאני שחקן בזכות עצמי. אני עובד קשה ואני שואף להיות כמו אבא ואפילו יותר טוב".
יש שחקנים שמנסים להסתיר את העובדה שאבא שלהם היה שחקן מפורסם.
"אני לא מנסה להסתיר שום דבר. אבא שלי היה שחקן מעולה, ווינר בנשמה. כולם זוכרים את הסל של אבא שלי בשנייה האחרונה שהעלה את מכבי לפיינל פור. הייתי שמח שיזכרו אותי בדרך כזו".
שארפ ג'וניור, שמתנשא לגובה 1.81 מטר, גדל בבית של כדורסל. "מאז שאני זוכר את עצמי היה לי כדור ביד", הוא מספר. "בגיל קטן מאוד אבא קנה לי כדור קטן עם סל קטן. הייתי מנסה לקלוע לסל ולהטביע. הייתי משחק עם אבא אחד על אחד, מנסה לעבור אותו, אבל הוא אף פעם לא נתן לי. עם הזמן התחלתי לשחק כדורסל אמיתי".
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
כשהוא מדבר על "כדורסל אמיתי", הוא מדבר על הקריירה שהוא מפתח מגיל 9 בבני הרצליה, שם הוא נחשב לכישרון עולה. שארפ משחק בקבוצת נערים לאומית של מועדון בני הרצליה בקבוצה מעורבת של שחקני כיתה ט' ושחקני י' בעמדות שונות.
"אני משחק עם שחקנים בוגרים ממני ואני מרגיש שאני יכול להתמודד איתם וזה חשוב", הוא מספר. "בקבוצה אני בין שלושת השחקנים הגבוהים. אני משחק בתפקיד רכז וגם בעמדה 3,4,5. עכשיו אנחנו עדיין בשלב שבו השחקנים מתחלפים בעמדות. באימונים אני משקיע המון ומתאמן 9 פעמים בשבוע, בוקר וערב. הכדורסל חשוב לי והוא חלק מאוד משמעותי בחיים שלי".
לא תמיד היה הכדורסל חלק משמעותי בחייו, ולמרבה הפלא הוא לא היה רחוק מקריירה בענף ספורט אחר לחלוטין. "כשהייתי קטן שיחקתי כדורגל, אבל לא הסתדרתי עם המאמן אז החלטתי לעזוב ולנסות את הכדורסל", הוא מספר. "מרגע שהגעתי לבני הרצליה הרגשתי שהגעתי הביתה".
מפתיע שעם אבא שמזוהה כל כך עם הכדורסל הלכת דווקא לכדורגל.
"זה נכון שהיה צפוי שאני אלך בעקבותיו, אבל ייאמר לזכותו של אבא שהוא לא ניסה להשפיע עליי ולא הכריח אותי לשחק כדורסל. היה הרבה היגיון בדרך הזו. עכשיו אני בכדורסל מתוך בחירה ואהבה".
מה אתה אוהב במשחק?
"הכול. אני אוהב את האדרנלין, את הרעש של הכדרור, את הצליל של הקליעה. בכל פעם שאני קולע הגוף שלי מתמלא שמחה. אני אוהב את השמחה שאחרי ניצחון ואפילו את העצב שאחרי הפסד. אין דבר שאני לא אוהב במקצוע הזה".
אתה רואה את עצמך מפתח קריירה מקצוענית?
"בגיל שלי לא משתמשים במושגים כאלה. משחקים בשביל הכיף, אבל ברור שבראש יש לי מחשבות על העתיד. אני רוצה להיות שחקן כדורסל מצליח שמשחק ברמות הטובות ביותר שיש. אני מתלבט בין מכבי תל אביב לליגת NBA מכבי זו המשכיות של אבא, אבל NBA זאת הליגה הטובה בעולם. יהיה לי קשה לבחור, אבל אני מאמין שאני אבחר ב-NBA".
שארפ הקטן חולם לשחק בעמדת הרכז, כמו אביו. "אני יודע שזאת תשובה ברורה, אבל זה מה שאני באמת רוצה להיות. אני לא רוצה להיות סתם רכז. אני רוצה להיות טוב כמו אבא שלי ואפילו טוב ממנו".
אתה רואה את עצמך היום כשחקן מוביל בקבוצה?
"המאמן נותן לי המון ביטחון, השנה זאת השנה בה התפתחתי במשחק באופן משמעותי, יש לי הרבה יותר בטחון לשחק חופשי, אני נותן לעצמי הרבה יותר חופש לטעות גם. בעבר פחדתי לטעות. כיום אני יודע שזה טוב לטעות כי זו דרך להשתפר וללמוד".
בשנה הבאה ילמד שארפ בתיכון "היובל" בהרצליה והוא מקווה לקחת חלק בנבחרת בית הספר. "אני מאמין שאם אנשי מקצוע וסקאוטים יראו אותי בנבחרת בית הספר זו תהיה הזדמנות בשבילי להראות להם מה שאני יודע. מכאן אולי אוכל להתפתח לקבוצות מקצועניות".
אתה חולם להיות במכבי תל אביב?
"למען האמת, אני לא אוהד של מכבי ואני לא הולך למשחקים שלה. גם כשאבא היה משחק לא הייתי מתלהב ללכת לראות אותו. אפילו למשחקים בחו"ל הוא לא לקח אותי. רציתי לראות משחקNBA והוא אמר שאני אראה את המשחקים באמריקה כשאשחק בעצמי שם".
אם לא במכבי, אז היכן אתה רואה את עצמך משחק?
"קודם כל אני רוצה לשחק בקבוצה הבוגרת של בני השרון/הרצליה. אחר כך הייתי רוצה לנסות לשחק בהפועל ירושלים. בלי קשר ליריבות עם מכבי, הפועל ירושלים היא אחת הקבוצות הטובות בליגה כיום וכשחקן צעיר הייתי שמח לראות את עצמי שם".
לצד מי אבא יהיה כשתשחק מול מכבי תל אביב?
"כמובן שלטובת מכבי. אבא לא עושה לי הנחות. גם אם אני אבוא ואשחק מול מכבי אני אהיה כמו כל השחקנים האחרים על המגרש. אבא יסתכל עליי כמקצוען ולא כבן שלו".
אבא עוזר לך בקריירה?
"בטח. אחרי המשחק הוא מסביר לי את הטעויות שלי. הוא רואה סרטונים שלי ואומר לי מה כדאי לי לעשות ומה לא, אבל חשוב לי להגיד שאבא אף פעם לא לימד אותי לשחק כדורסל. אולי קצת טקטיקה, אבל את הבסיס למדתי בעצמי".
איזה טיפ אתה לוקח ממנו?
"הטיפ הכי חשוב הוא 'עבודה קשה משתלמת בסוף'. אף פעם לא להתייאש, לא לוותר ולא לחפש קיצורי דרך".
כשאבא בא למשחקים זה משפיע עליך?
"כשהייתי בן 10 ואבא היה בא לראות משחקים הייתי נלחץ מאוד. רציתי להוכיח לו שאני שחקן טוב, אבל מרוב התרגשות הייתי מאבד כדורים. כיום אני לא מרגיש לחץ בכלל. אני יודע שגם אם אני טועה הוא לא יכעס עליי הוא ידריך אותי בסבלנות".
איך הילדים האחרים מקבלים את העובדה שיש לך אבא מפורסם?
"יש ילדים שלא מכירים אותי ומבקשים ממני דברים כמו חולצה או חתימה של אבא. אנשים מזהים אותי במשחקי כדורסל שאני משחק מול קבוצות אחרות. כשהשתתפתי בתחרות הטבעות בקייטנת כדורסל באו אליי כמה ילדים עם כדורים כדי שאני אחתום להם. כשהייתי קטן זה היה משפיע עליי, היום אני כבר רגיל".
יש גם קנאה?
"בוודאי. אין מה לעשות, כשאתה הבן של זה גורם להרבה אנשים לקנא בך ולהגיד עליך הרבה דברים לא יפים. יש אנשים שלא רוצים שאני אצליח והיו אומרים לי שאני משחק רק כי אני הבן של שארפ. כילד זה היה פוגע בי ומוריד לי את הביטחון. כיום אני כבר לא מתייחס לזה".
בסופו של יום, להיות הבן של דריק שארפ ישרת אותך או יהיה לרעתך?
"אני חושב שזה בעיקר לטובתי. מאמנים שומעים שאני הבן של ורוצים לראות מה אני שווה. רוצים לבחון אותי וזה טוב. נכון שאני אצטרך לעמוד ברף מאוד גבוה ובציפיות גבוהות, אבל אני מאמין שאני אצליח לעשות זאת".
חוץ מכדורסל, לשארפ ג'וניור יש לא מעט תחביבים. "אני אוהב לשמוע מוזיקה, בעיקר היפ הופ. לפני כל משחק אני שם אוזניות ושומע מוזיקה. זה מרגיע אותי ועוזר לי להעלות עם אנרגיות טובות למשחק. חוץ מזה, אני אוהב לרכב על אופניים. זה שילוב מעולה של כושר ורוגע".
אבא שלך בגובה 1.83 מטר. אתה לא מפחד שיש לך את הגנים שלו?
"לא. כבר עכשיו אני כמעט בגובה שלו ואני בטוח אעבור אותו בגובה. אבא אומר שאני יכול להגיע ל-1.92 מטר. אני מקווה שאצליח להתקרב לשני מטר.
"אם אני אהיה יותר גבוה מאבא זה ייתן לי יותר סיכוי טוב מאוד להצליח, אבל גם אם לא אהיה ענק אני יכול להצליח. אבא שלי הוא ההוכחה לכך. הוא תמיד אומר: 'לא משנה באיזה גובה אתה כל עוד יש לך כישרון ומוסר עבודה גבוה".
איך דריק כאבא?
"הוא נותן לי הרבה בטחון. תמיד תומך בי ונותן לי את המרץ לעבוד יותר קשה ולהתאמץ יותר. אבא הוא איש מצחיק מאוד ובעיקר אוהב לספר בדיחות. כמובן שכמו כל אבא רגיל כשאני לא בסדר, או כשאני מעצבן, הוא נותן עונשים".
אבא שלך רואה את עצמו ישראלי. אתה גם מרגיש כך?
"בהחלט. אבא גדל בפלורידה ואני נולדתי בארץ לאימא ישראלית. איך שלא תסתכלי על זה אני יותר ישראלי ממנו. אני גר פה ולומד עם חברים ישראלים. אני חלק מהמדינה הזו ואני מקווה להמשיך ולהיות חלק ממנה גם בעתיד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם