תיק באפלה: תעלומת מותו של התייר מאלסקה
רוברט דונלוי האמריקאי הגיע לישראל לצורכי עבודה, ותכנן לשהות בארץ כחודשיים. כעבור שבוע הוא מת באופן מסתורי בדירתו השכורה במרינה באשקלון. בני משפחתו של המנוח קיבלו משוטרי תחנת אשקלון את ההודעה על מותו, בלי שום פרטים על המקרה. "איזו מין התנהלות זאת", זועם דודו, בשיחת טלפון מארצות הברית
לפני שטס לישראל, ההורים חששו. הם ידעו שהיעד שלו הוא דרום ישראל, והם עוקבים אחרי החדשות מהמתרחש בגזרה. הם ביקשו שייזהר מהטילים, שידאג להיות במקום מבטחים, ושיתקשר אליהם מדי יום, כדי להודיע להם שהכל בסדר איתו.
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
אבל באותו היום, הוא לא התקשר, וגם, כאמור, לא ענה לשיחות שלהם. הם התחילו לדאוג, והפצירו בשוטרי תחנת אשקלון שייגשו לדירה השכורה שלו בעיר ויבדקו מה קורה איתו. השוטרים בוודאי האמינו שההורים מודאגים לשווא, ששום דבר רע לא קרה. אבל כשנכנסו לתוך הדירה שלו, הם גילו את גופתו מוטלת על הקרקע, ללא רוח חיים, באופן שהותיר הרבה מאוד שאלות פתוחות.
רוברט דונלוי (29) נולד באלסקה, ארצות הברית, אבל את השנים האחרונות העביר במקומות שונים ברחבי הגלובוס, במסגרת עבודתו בתחום המחשבים. לצורכי עבודה הוא גם נחת בישראל. הוא הזמין כרטיס לחזרה לאמריקה לחודשיים אחרי הנחיתה. אבל בסופו של דבר, הוא לא הספיק לשהות בישראל יותר משבוע ימים, עד אשר מת בנסיבות מסתוריות.
כאשר השוטרים מצאו את גופתו של דונלוי, הם לא ידעו מה לעשות. מצד אחד – לא היה שום סימן שיכול להעיד על חשד לפלילים. מצד שני – קשה היה לשער גם שמדובר בהתאבדות, עקב האופן המוזר שבו נמצאה הגופה על הרצפה.
בהתאם לכך, במשטרה לא מיהרו להוציא הודעה על האירוע. הם עדכנו את בני המשפחה המודאגים, בשיחת טלפון, שהנורא מכל אכן קרה, ויקירם מת, אך לא פירטו מעבר לכך. ההורים ההמומים היו בטוחים שמדובר ברצח.
"השאירו אותנו חסרי אונים לגבי מותו של רוברט", סיפר השבוע ביל דונלוי, דודו של רוברט. "אמרו לנו שעכשיו בישראל זו תקופה של חג, ושרק לאחר החג נוכל לדעת משהו על סיבת המוות. רק אז גם נקבל את הגופה. זה נורא
רוברט היה בן יחיד להוריו. לפני הגעתו לישראל, שהה מספר שבועות בסין ובגרמניה. כשהגיע לארץ, התמקם באשקלון, ושכר דירה במרינה. מדי ערב תקשר עם אמו לינדה, דרך תוכנת סקייפ. בני המשפחה מתארים את רוברט כבחור שקט ומופנם. ובכל זאת, כאשר במשטרה רמזו שקיים חשד להתאבדות, במשפחה הופתעו מאוד. "אמא שלו דיברה איתו כל הזמן, והיא אמרה שהיא לא הבחינה בשום דבר מוזר שקורה איתו", סיפר השבוע הדוד.
"לא היה לו מצב רוח רע או דיכאוני בימים שלפני כן. הוא היה רגיל לחלוטין, כמו שאנחנו זוכרים אותו. ממש מוזר לנו שהוא נמצא מת, ועוד עם חשד להתאבדות. אין ספק שהוא היה בחור מופנם מאוד. מאז שאני מכיר אותו, אולי שמעתי ממנו 20 מילים, לא יותר. הוא אהב אקסטרים, אהב לטייל, אבל לדבר – לא כל כך. הוא למד בקולג' והחל לעסוק בתחום ההייטק. הוא מאוד אהב את זה. עד כמה שידוע לי, זה היה הביקור הראשון שלו בישראל. הוא היה אמור לחזור לחתונה של חבר שלו, אבל זה כבר לא יקרה".
כאשר רוברט לא יצר קשר, האם לינדה התחילה לדאוג. היא התקשרה והתקשרה, אבל לא קיבלה תשובה. היא הצליחה ליצור קשר עם מכר של בנה, המתגורר בארץ, והוא קישר אותה עם תחנת המשטרה.
"אחרי שמצאו אותו, אנשי המשטרה הודיעה לנו שמצאו אותו מת, וזהו. הם לא סיפקו יותר מדי מידע", אמר הדוד ביל. "התנהלות כזאת נשמעת לך הגיונית? לא הגיוני שאחיין שלי נמצא בארץ זרה, הוא מת בארץ הזרה הזאת, רחוק מהמשפחה, המשפחה רחוקה ממנו – והמשטרה לא מספרת כלום על נסיבות המוות, פרטים כלשהם על זירת המוות. שום דבר לא אמרו לנו.
"מישהו בארץ זרק לנו שהוא אולי נרצח, וזה עוד יותר זעזע אותנו. לא הבנו איך שום דבר עליו לא מתפרסם בתקשורת, שהרי מדובר ברצח. זה לא בסדר שלא אמרו לנו בדיוק מה קרה. אנחנו, מצדנו, הקשבנו לשמועות כי זה המידע היחיד שקיבלנו. היינו חסרי אונים, המומים לחלוטין. איך משפחה בחו"ל יכולה להיות רגועה כשאומרים לה שהבן שלה מת בארץ זרה, בלי שום מידע נוסף?".
ניסיתם ללחוץ על המשטרה שיספרו לכם מה בדיוק קרה שם?
"כשניסינו לדלות עוד מידע מהמשטרה על מותו של רוברט, הם אמרו לנו שהם שלחו את הגופה לנתיחה, אבל בגלל שעכשיו בדיוק חג הפסח, אז העניין יימשך יותר זמן.
"שוב, זאת לא התנהלות הגיונית. מה זאת אומרת שבגלל פסח אנחנו לא נקבל תשובה בזמן? הם אמרו לנו את זה בצורה הכי קרה שיש. מה זה? היינו צמאים לעוד מידע, שיספרו לנו עוד משהו, שיסבירו, אבל לא קיבלנו מהם כלום".
מספר ימים לאחר מותו של רוברט, החלו נסיבות מותו להתבהר יותר. תוצאות הנתיחה הצביעו על מקרה של חנק עצמי. גורמים במשטרה הסבירו כי לא מדובר במקרה קלאסי של התאבדות ואמרו כי הוא חנק את עצמו לא במטרה להתאבד, אלא כדי לשאוב מכך ריגוש, אלא שמשהו בתהליך השתבש, והוא מת. במשטרה עוד ציינו כי זהו אחד ממקרי המוות המוזרים ביותר שראו, שלא ניתן לסווג אותו כרצח ולא כהתאבדות, אלא כתאונה יוצאת דופן.
בימים האחרונים, יצרו בני משפחתו של רוברט קשר עם השגרירות האמריקאית בישראל, דיברו עם סנאטורים המקורבים אליהם, וניסו להסתייע בכל עזרה שהיא כדי לקבל כמה שיותר פרטים. "אנחנו עדיין עוסקים בניחושים לגבי השאלה מה באמת קרה איתו ביום שבו הוא מת", אומר הדוד.
"אף אחד פה לא יודע מה באמת היה. כולנו פה חיכינו כבר לרגע שהוא יחזור הביתה מהעבודה שלו ברחבי העולם. לא ראינו אותו הרבה זמן. אני בעצמי ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני כשנה, כשהוא בא לבקר את הוריו, וחוץ מזה היינו משוחחים בסקייפ לעתים רחוקות. אבל עדיין, ציפינו לראות אותו שוב. החברים שלו מאוד עצובים, כולם בשוק, ואולי גם קצת מבוישים. אם זו באמת התאבדות – איך זה קרה לנו?".
ההורים, שזעמו על תחנת המשטרה באשקלון, שמעו מהם רק אבחנה מעורפלת של אופן המוות – כשהסבירו שהוא גרם זאת לעצמו. "עכשיו ההורים פשוט מחכים לקבל את הגופה שלו, לראות אותו בפעם האחרונה לפני שייפרדו ממנו", אומר הדוד ביל.
"למעשה, הם עדיין לא מעכלים שהבן שלהם התאבד. הוא היה רגיל לחלוטין, לא היה בו שום דבר מוזר, אף אחד לא שם לב להתנהגות חריגה אצלו, ופתאום אומרים שהוא מת. קשה לקבל את זה, במיוחד כשזה לא קורה באזור בו הוא גר. זה מאוד קשה עבור המשפחה, שצריכה לחכות יותר משבוע עד לקבלת הגופה של בנם. אני מבין את הכעס והתסכול של ההורים. גם אני מתוסכל וכועס מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם