כל העיר התאבלה: האסון שהחריד את אשדוד
אבל כבד ירד על אשדוד במאי 1976, כאשר נודע כי 13 תושבי העיר נהרגו ו- 40 נפצעו בתאונת דרכים קטלנית בדרכם לחגיגות ל"ג בעומר במירון

חמש טיוליות, בהן כ-200 תושבי אשדוד, יצאו באמצע מאי 1976 לחגיגות ל"ג בעומר במירון. בהגיע השיירה אל המורד התלול בכניסה לטבריה, החלה פתאום אחת הטיוליות להידרדר במהירות, עקפה את שתי הטיוליות שלפניה – והתהפכה על צדה.
מרים פרץ, אחת הנוסעות בטיולית, סיפרה: "כשהטיולית התחילה להידרדר נשמעו צעקות מכל עבר. המכונית קיפצה על הכביש ואז נשמעה חבטה חזקה. כולנו עפנו, נפלנו זה על זה ונוצרה מהומה נוראית".
נוסע אחר הוסיף: "כשהטיולית התהפכה הרגשתי שאני נחנק. שמעתי צעקות ויללות של נשים וילדים. ניסיתי להתרומם, להיחלץ, אבל לא הצלחתי, כי הייתי מכוסה גוויות. צעקתי, השתוללתי, אבל אף אחד סביבי לא זז. רק אז הבנתי שהם מתים. הוצאתי את ראשי מבין הגופות ולאט לאט הצלחתי לזחול החוצה, כשאני מוציא אתי, ברגע האחרון, ילד שגם הוא ניצל והיה קבור בין הגופות".
ארבע הטיוליות האחרות עצרו מיד במקום התאונה, ונוסעיהן חשו לחלץ את הנוסעים שנלכדו בטיולית ההפוכה. תוך דקות הגיעו למקום גם כוחות משטרה, אמבולנסים וצוותי חילוץ. מראה ההרוגים, הדם והפגיעות החמורות, היה קשה מנשוא, והעיתונים דיווחו כי כמה ממגישי העזרה התמוטטו ופונו יחד עם הפצועים.
ההודעה הראשונה על האסון הגיעה לעיריית אשדוד בטלפון בשעות הצהריים. מוסר הידיעה, הרב משה כהן שאולי ז"ל, חבר מועצת העיר, שהיה בין מארגני הנסיעה למירון, מסר כי "קרה אסון גדול". וזהו. קולו נחנק ולא נשמע יותר.
רק לאחר שאנשי העירייה התקשרו למשטרת טבריה, הוברר גודל האסון. ניסן שאולוב, מנהל המחלקה לתרבות, נוער וספורט
בהיוודע דבר האסון, ירד על אשדוד אבל כבד. מעולם, עד לאותו יום, לא חוותה העיר אסון שכזה. 13 הרוגים ו-40 פצועים, חלקם קשה, עוררו כאן זעזוע ותדהמה. תושבים מודאגים התגודדו ליד בניין העירייה, מבקשים לדלות כל פרט, כל פירור של מידע. כן, חברים אף פעם, עד אז, לא היו באשדוד כל כך הרבה הלוויות בהפרשי זמן כה קצרים, ומעולם, עד אז, לא נראו כאן הלוויות ובהן כל כך הרבה מלווים.
כל העיר בכתה. כל העיר התאבלה.