ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

עיניים אליי: דוגמניות שהפכו למורות - מה הסוד שלהן?

לצליל סלע שרקו במסדרונות, מתמר זיסקינד ביקשו חתימות, ונטלי דדון נאלצה לעזוב בגלל צילומי "הישרדות". דוגמניות שעובדות או עבדו כמורות מספרות מה הביא אותן לזה, מה הן למדו על המסלול ומה עונים על השאלה "המורה למה את לובשת תחתונים וחזייה"?

כשהדוגמנית צליל סלע החלה ללמד בבית הספר היסודי הגליל בשכונת התקווה בתל אביב לפני כשנה וחצי היא לא הייתה בטוחה שהתלמידים יזהו אותה. העונה השלישית של התוכנית "הדוגמניות" שבה השתתפה שודרה כמעט שלוש שנים לפני כן, וילדים בכיתה ב' פחות עוקבים אחרי מדורי האופנה והרכילות. רצה הגורל, ובמקביל לתחילת עבודתה כמורה בבית הספר עלו לאוויר שידורים חוזרים של "הדוגמניות" בשעת לילה מאוחרת בערוץ עשר.

"קצת אחרי שהתחלתי ללמד שם בא אליי אחד הילדים וצחק עליי שרואים אותי בטלוויזיה עם תחתונים וחזייה", נזכרת סלע. "שאלתי אותו אם אמא שלו יודעת שהוא רואה טלוויזיה ב-12 בלילה והוא אמר שהם רואים ביחד. אני מודה שזה הביך אותי".

צליל סלע (24) אמנם פרצה לתודעה בתוכנית זו, אך בארבע השנים שעברו מאז שידורה הספיקה לעשות לא מעט. הקמפיינים האחרונים שלה היו לחברת אופנועים ולגלולה למניעת היריון, ואת שיא פרסומה קיבלה כאשר התפוצצה פרשת ריו פרדיננד, אז טענה שבילתה עם שחקן נבחרת אנגליה בישראל שבועיים לפני אירוסיו. מאז התרחקה מעט מעולם הדוגמנות וערקה לפסיכולוגיה ולחינוך.

היא אמנם משמשת עדיין כדוגמנית מדידות לחברות "פיקס" ו"גוטקס" ("בשביל להתקיים"), אך את רוב זמנה משקיעה בלימודים - גם שלה עצמה וגם של אחרים: בימים היא סטודנטית בשנה הרביעית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ובערבים מורה לאנגלית בבית הספר הפרטי איי פלוס ללימודי אנגלית ומתמטיקה בתל אביב.

הרומן של סלע עם ההוראה לא התחיל השנה. כאמור, לפני שהגיעה לאיי פלוס לימדה בבית הספר הגליל בשכונת התקווה וגם עבדה כרכזת חברתית בתיכון פרקאוף באור יהודה. "תמיד הייתה לי גישה לילדים. היה לי קל להבין אותם ולדבר איתם בגובה העיניים, הם גם תמיד היו מקשיבים לי", היא מסבירה למה בחרה בהוראה.

"התחלתי לעשות בייביסיטר כשהייתי בת תשע, ואמנם הלכתי ללמוד פסיכולוגיה, אבל אני לוקחת על עצמי עבודות עם ילדים ובני נוער מתי שאני רק יכולה".

לא קשה להבין מאיפה האהבה של סלע לחינוך - אפשר לומר שהיא גדלה לתוך התחום. אמה, ד"ר ענת סלע, היא מפקחת ארצית במשרד החינוך, ואביה, ד"ר ישראל סלע, מנהל את המרכז לשיפור הישגים בשכונת התקווה ואת עמותת "הלב" לנוער בסיכון. "שני ההורים שלי הם דוקטורים לחינוך, כך שהיה ברור בבית שקודם כול כולם עושים תואר אקדמי", היא אומרת. "בתור ילדה הייתי מאוד מעורבת בעבודה של אבא שלי. הרבה פעמים הוא היה נותן לי לדבר עם בני נוער שיש להם בעיות קשב כי הייתי מוציאה מהם דברים שהם לא יכלו לדבר עליהם עם אנשים אחרים".

סלע לא חושבת שיש סתירה בין שתי הקריירות שלה. "אני דוגמנית כבר חמש שנים, והגעתי למקום שאני מרגישה שאני לא צריכה למנוע את זה בעצמי בגלל שאני מורה", היא אומרת. "זה לא שאני מצטלמת בצילומי עירום או בצילומים פורנוגרפיים. אני שלמה עם מה שאני עושה, ולמי שיש בעיה עם זה - בעיה שלו".

ובכל זאת, בטוח חווית תגובות לא הולמות מצד תלמידים והורים.
"כשהייתי רכזת חברתית בתיכון באור יהודה היה באמת יותר קשה. הייתי תולה שלטים של פגישה אישית אחד על אחד ותלמידים היו כותבים על הדף: 'דייט עם הדוגמנית', היו שורקים לי כשהייתי עוברת במסדרון. כשהייתי נכנסת לחדר המורים המורות היו אומרות 'תלמידה, את לא אמורה להיכנס לפה'.

ילדים היו קופצים עליי בהפסקות ומבקשים חתימות והייתי מסרבת כל הזמן, אבל מצאתי פתרונות לכול. עמדתי על שלי מול המורים, ואל הילדים באתי יום אחד עם חתימות מוכנות בתיק ואמרתי להם -'אני אחלק לכולכם חתימות עכשיו, אבל בתמורה לכך שלא תבקשו ממני יותר', וזה עבד. לא היה קל להשתלב אבל הוכחתי את עצמי עד שקיבלו אותי".




◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

בבית הספר שבו היא מלמדת היום היא כבר לא נאלצת להתמודד עם הערות כאלה. "זה בית ספר פרטי במרכז תל אביב, ומדובר בילדים טובים שבאים ללמוד מרצונם אחר הצהריים", היא מספרת. "גם ההורים תל-אביבים ויותר קולים, היו כאלה שקצת הרימו גבה בהתחלה, אבל היום כבר כמעט ולא שואלים על זה. דווקא ההורים והילדים מאוד אוהבים אותי, אני מקבלת כל הזמן עוד כיתות ללמד. מצד אחד אני צעירה ואין לי תעודת הוראה, ולכן ברור למה הורים חשדניים כלפיי בהתחלה. גם כל העניין של דוגמנית שבאה לחנך את הילדים שלהם יכול להיות מוזר, אבל אחרי שמכירים אותי ורואים איך אני מלמדת זה כבר לא בעיה".

אמא לילדה בבית הספר מאשרת את דבריה של סלע: "לא ידעתי בהתחלה שהיא דוגמנית, הבנתי את זה במקרה מכתבה שראיתי בעיתון. בהתחלה היא נראתה לי קצת צעירה, אז שאלתי מה ההכשרה שלה ולפי מה היא מעבירה את השיעורים, אבל עם הזמן למדתי שיש לה הרבה איכויות. את היופי שלה, על כל פנים, מיד רואים. זה דווקא נחמד לבנות כי היא מסבירת פנים ולבבית, ומאז שהיא מלמדת יש גם אבות שמתנדבים באופן מפתיע לאסוף את הילדים".

צליל, ההורים והילדים האלה אחר כך הולכים הביתה, מקישים את השם שלך בגוגל, ומקבלים תמונות שלך בבגד ים.
"נראה לי שזה קצת פרימיטיבי לדרוש שלא יראו את המורה חלילה בביקיני. אנחנו חיים במאה ה-21 וגם אם יראו אותי בבגד ים על החוף זה אותו הדבר. הלבשה תחתונה זה כמו בגד ים רק מבד אחר. אולי יש הורים או ילדים שחשים חוסר נעימות, אבל אני לא חושבת שזה משהו שסותר את היכולת שלי לעבוד עם ילדים".

יש דברים מעולם הדוגמנות שאת מיישמת בהוראה?
"אני יודעת להשתמש ביתרון שאני צעירה ונראית טוב, ולא מהמורות המבוגרות והמיושנות. למדתי בפסיכולוגיה שסימטריה מושכת אנשים, וקל יותר להקשיב לאדם שיש לו סימטריה מסוימת בפנים ובגוף. זה נשמע מגוחך אבל זה נכון. כשהייתי מורה בבית הספר בשכונת התקווה הגיעו מורים חדשים וסטאז'רים שהתלמידים היו עושים להם את המוות, ותמיד קראו לי להרגיע אותם. כמו בדוגמנות, גם בהוראה אתה מרגיש כל הזמן שאתה תחת עין בוחנת - של הורים ושל ילדים, ואין רגע מנוחה".

במה תבחרי בסוף בתור קריירה - בדוגמנות, בהוראה או בפסיכולוגיה?
"אני מכוונת לפסיכולוגיה, אבל זה עוד ייקח כמה שנים כי צריך לעשות תואר שני ואז התמחות. הוראה לצערי זה לא משהו שאפשר להתקיים ממנו, ואני לא רוצה להיות תלויה במישהו אחר אלא לקיים את עצמי באופן עצמאי. בינתיים אני נהנית מאוד מכל העולמות. זה מצחיק - אני הולכת לאודישנים עם עקבים ושורטס, ואחר כך מחליפה לבגדי המורה שלי. לפעמים זה מרגיש קצת כמו סופרמן וקלארק".

סלע זוכרת רגע אחד בתור רגע מכונן, זה שגרם לה להבין שבעיני תלמידיה היא לא רק דוגמנית. "לא מזמן הלכתי לשכונת התקווה כי למדתי משחק אצל יורם לוינשטיין, ואז ילדים צעקו לי ברחוב - צליל, צליל", היא אומרת. "הייתי בטוחה שזה עוד הפעם בגלל 'הדוגמניות' ואז הסתובבתי והם אמרו לי שהם זוכרים אותי מבית הספר. זה כל כך שימח אותי. סוף-סוף זיהו אותי בתור המורה".

צליל סלע איננה הדוגמנית היחידה שבחרה לעסוק בחינוך. דוגמניות רבות, מתחילות ומנוסות כאחד, החליטו בין הצילומים לתצוגות האופנה גם לעבוד בהוראה: כמורות בבית ספר, כמתנדבות בעמותות לילדים ואפילו כמדריכות פסיכומטרי.

הדוגמה הידועה מכולן היא קרן מיכאלי (32), אחת הדוגמניות המצליחות בישראל בשנות ה-90, שהחליטה לעזוב את הדוגמנות ולהתחיל לדגמן בורגנות. במשך מספר שנים הייתה מורה לספרות ו"נעלמה" מהתודעה הציבורית. לפני חמש שנים פגשה את איש העסקים אילן בן דב, השניים התחתנו והביאו לעולם שני ילדים. מיכאלי עזבה את ההוראה לטובת גידול הילדים.

עוד אחת שהחליטה לשלב בין שני התחומים היא מלכת היופי לשנת 2008, תמר זיסקינד (27), כיום סטודנטית לרפואת שיניים, שהתנדבה עוד כדוגמנית מתחילה ב"בית לילך", הוסטל בצפון שמשקם נערות ממשפחות מצוקה. לאחר שזכתה בטקס מלכת היופי היא שימשה במשך שנתיים כמדריכת פסיכומטרי באחד ממכוני הפסיכומטרי בצפון הארץ.

"בשיעור הראשון של אחד הקורסים שהדרכתי הגיע צוות צילום של ערוץ 2 לעשות עליי כתבה, עוד לפני שהכרתי את התלמידים. זה היה הזוי", היא מספרת. "התלמידים זיהו אותי ישר וצילמו אותי עם הפלאפון. הם מאוד הופתעו שדוגמנית באה ללמד פסיכומטרי, כי הרי ידוע שמורי פסיכומטרי הם כאלה שמקבלים את הציונים הכי גבוהים בבחינה".

זיסקינד הצליחה דווקא להשתמש בקריירת הדוגמנות לטובתה. "הם לא עשו הרבה בלגן בשיעורים, הם היו די מרותקים אליי. במיוחד הבנים", היא צוחקת, "אבל היו קטעים מביכים, למשל הם היו מביאים תמונות שלי בבגד ים וביקשו שאחתום על זה. היה קשה לפעמים לעשות את ההפרדה, אבל הצלחתי להשיג מהם רצינות כשהייתי צריכה".

הדוגמנית נטלי דדון (28), גם היא פליטת "הדוגמניות", הובילה קמפיינים לבגדי ים, למותג "פיקס", השתתפה בתוכנית "לילה בכיף" ונבחרה לקמפיין בגדי הים של "בננה" ו"לי קופר" לקיץ הקרוב. חוץ מכל זה, היא החלה ללמוד לפני כשלוש שנים לתואר ראשון בהוראה וחינוך במתמטיקה, אך נאלצה להקפיא את הלימודים בשל הצילומים לעונת הווי איי-פי של "הישרדות" שתעלה השבוע.

כדי להתרגל לקריירה העתידית היא עובדת כמורה פרטית למתמטיקה. כמו כן דדון מתנדבת כבר שנה בעמותת "להושיט יד" לילדים חולי סרטן, ואף הצטרפה לטיול בארצות הברית עם הילדים בתחילת השנה.

שתי דוגמניות שהחליטו לעזוב לגמרי את המסלול הן קורין קיציס (25) וקארין לזר (28). קיציס הייתה בעבר פרזנטורית של "עלמה", "בנקר" ומנחה בערוץ 24, ולמדה הוראה בסמינר הקיבוצים. היום היא מורה לילדים ביסודי, ומקפידה בשנתיים האחרונות להתרחק מעין המצלמות.

לזר השתתפה בטקס מלכות היופי בשנת 2004 ובקמפיינים ל"לי קופר" ו"דלתא". היא הפסיקה לדגמן לפני מספר שנים ובחרה בהוראה. "כשהייתי תלמידה בדיוק התחלתי לדגמן ורוב המורים הסתכלו על זה בצורה לא יפה", אומרת לזר. "הייתה לי מורה אחת להיסטוריה שהייתה טובה אליי ולא שפטה אותי, ואני חושבת שבאיזשהו מקום רציתי להיות כזו עבור תלמידים אחרים. וגם זה נראה לי מקצוע נוח".

לזר לימדה אנגלית והיסטוריה במשך שנה בבית הספר היסודי רמת אביב ג' ואז החליטה להפסיק. "מתברר שזה מקצוע קשה", היא צוחקת, "אבל אני חושבת לחזור ללמד, הפעם תלמידי תיכון".

מורה שהייתה דוגמנית בעולם מקוון זה קצת מסוכן, לא? כל התלמידים יכולים להיכנס לגוגל ולפייסבוק ולראות תמונות שלך.
"כן, היו זורקים לי הערות כמו 'המורה, ראינו אותך בבגד ים' ודברים כאלה, אבל שמרתי איתם על דיסטנס אז הם לא העזו להעיר הרבה". 

הדוגמנית המתחילה לירז סינרוזה (25) מקריית שמואל אמנם לא מורה, אבל מתנדבת במרכז "הפוך על הפוך" של עמותת "עלם" בקריית ים במשך כחצי שנה במסגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות.

סינרוזה, מסוכנות "אי מודלס", מדגמנת בעיקר בצפון הארץ, לכן הנערות שמגיעות למרכז מזהות אותה ומשוחחות עמה לא מעט על הדוגמנות. "אני מטפלת בנערות מהעדה האתיופית שמתעניינות לא מעט בדוגמנות ובגוף שלי", אומרת סינרוזה. "אני מנסה לנצל את מה שאני עושה בשביל לעשות תיקון ולהסביר להן שלא צריך לרזות בצורה קיצונית בשביל להיות יפה ושמראה חיצוני זה לא הדבר היחיד שחשוב. עולם הדוגמנות הוא לא עולם סימפטי וצריך מאוד לשמור על עצמך, ואני חושבת שמהניסיון הזה אפשר לחנך ולהוות דוגמה".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...