ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

הצצה ראשונה לתיכון החדש בצפון תל אביב

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. בחודש הבא כבר ייערך במקום יריד "צבע טרי"

בימים אלה נשלמת בתל אביב בנייתו של תיכון "צפון מערב העיר", שכשמו כן הוא - ממוקם צפונית לשכונת אזורי חן, בסמוך למכללת לוינסקי ולבית ספר הצרי לחינוך מיוחד. התיכון הוא חלק ממרכז עירוני-תרבותי חדש שיכלול גם כיכר ציבורית, תאטרון, מתנ"ס, אולם ספורט ופארק.

◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

למי שאינו בקי בתוכניות הפיתוח העתידיות של העירייה המיקום של התיכון החדש עשוי להיראות קצת נידח, אך בעוד עשור אמורה להיות שם שכונה שוקקת. במסגרת תוכנית 3700, החולות בצפון מערב העיר, אלה שבית הספר משקיף עליהם, אמורים להפוך לשכונה עירונית צפופה שתכיל כ-13 אלף דירות חדשות.

אופי השכונה אמור לדמות הרבה יותר לשכונות מרכז העיר ולא לאמץ את האופי הפרוורי של שכונות עבר הירקון הצפוניות. רחוב אבן גבירול עתיד להמשיך צפונה כציר מסחרי וכעורק תנועה, והתיכון ממוקם עליו באופן אסטרטגי.

למעשה מדובר בבית הספר התיכון הראשון שהעירייה מקימה זה ארבעה עשורים, מאז תיכון ליידי

דייויס. היות שהוא עתיד להיות ממוקם על ציר עירוני ראשי ההשראה שעמדה לנגד עיניהם של האדריכלים הייתה גימנסיה הרצליה המקורית שהתנשאה בגאון בקצה רחוב הרצל.

"יש כאן הצהרה שקהילה אומרת שבית הספר הוא המוקד שלה, הוא המרכז שלה", מסביר אדריכל המבנה, אלי אליקים ממשרד אליקים אדריכלים.

התיכון אמור להיפתח בתחילת שנת הלימודים הקרובה, וכפי שפורסם ב"זמן תל אביב" נכון לתחילת חודש שעבר נרשמו אליו כ-160 תלמידים , ולפיכך ייפתחו בו חמש כיתות ז'. הצפי הראשוני היה שלבית הספר יירשמו 70 תלמידים, משתי כיתות ו' בבית הספר היסודי אביב ברמת אביב.

למרות זאת, בחודשים האחרונים הוצפה העירייה בבקשות העברה לבית הספר החדש מצד הורים לילדים המתגוררים באזור והיו מיועדים להגיע לתיכונים אליאנס, עירוני ד? ותיכון חדש.

הסיבה לביקוש הרב לבית הספר, שיהיה בניהולו של רם כהן, היא התפיסה הפדגוגית והטכנולוגית המתקדמת שתונהג בו.  כפי שעוד נכתב כאן לראשונה  לימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

בהתאם לכך, וכעולה מסיור שנערך במקום בשבוע שעבר, גם המבנה של התיכון מהווה חידוש ארכיטקטוני. מרבית בתי הספר בארץ ובתל אביב, גם אלו הממוקמים בלב העיר כדוגמת עירוני ה', שנמצא ברחוב בן יהודה, או הגימנסיה, שנמצאת ברחוב ז'בוטינסקי, מתוכננים בצורה זהה: קמפוס מוקף גדר המכיל כמה בניינים מנותקים זה מזה וביניהם שבילים, חצרות ומדשאות. אלו נושקים לעיר או לשכונה באמצעות גדר או חומה ולא תורמים הרבה להתרחשות העירונית.

התיכון החדש מנסה ואף מצליח לקחת את התבנית המוכרת הזו ולשבור אותה לטובת בית ספר מסוג חדש - מבנה חינוך שלא מסתגר בתוך עצמו ומקיף את עצמו גדרות אלא משתלב בסביבתו, נושק לרחובות המקיפים אותו ומאחד בין התלמידים במסדרונות לאנשים ברחוב. "הקונספט שלנו היה להפשיל החוצה את המרחב הבית-ספרי הסגור וליצור בעזרתו התרחשות עירונית שוקקת", מסביר אליקים.

הגשמת הקונספט התכנוני באה לידי ביטוי כבר בהעמדה של מבני בית הספר במרחב. הוא מורכב משני מבנים נפרדים היושבים משני צדיה של שדרת הולכי רגל שתתחבר בעתיד לשכונת אזורי חן.

בניגוד לבתי ספר אחרים, המבנים לא מוקפים גדרות אלא נוגעים ברחוב שעובר ביניהם. בין שני המבנים מחבר גשר עילי המשקיף על השדרה ומחזק את החיבור והאיחוד של בית הספר עם סביבתו האורבנית; תיכון שקצת מתנהג כמו דיזנגוף סנטר אם תרצו.

האגף המערבי, זה שממוקם על רחוב אבן גבירול העתידי, נושא את הפונקציות בעלות האופי הציבורי של בית הספר. הוא מהווה את הכניסה הראשית לבניין ומכיל גם אודיטוריום, ספרייה וחדר מורים. כולם ממשיכים את הרעיון של פתיחות ושקיפות כלפי החוץ. כך למשל האודיטוריום שמפנה חלון ענקי לכיוון הדיונות ממערב.

שאר הפונקציות הבית-ספריות מאורגנות סביב לובי הכניסה. משמאל נמצאת הספרייה הבית-ספרית, אחד החללים המוצלחים והנעימים ביותר בבית הספר. בזכות בחירה בקירות מסך במקום בקירות אטומים ניתן להשקיף מהלובי על הספרייה, וכך מתחזק מעמדה כחלל ביתספרי מרכזי וציבורי. הספרייה אף מצוידת בחזית זכוכית הפתוחה לעבר מעבר הנמצא מחוץ לבית הספר, מה שממלא אותה באור טבעי נעים.

חדר המורים ממוקם מעל הספרייה, כך שהמורים יכולים להשקיף על הנכנסים לבית הספר. גם כאן עקרון השקיפות והמבט משחק תפקיד משמעותי. מצד אחד חדר המורים נגיש ופתוח, מצד שני הוא ממוקם באופן סמלי מעל הלובי ומעניק למורים את מעמדם הראוי ככאלו שנמצאים בראש הפירמידה הבית-ספרית.

מעל כל אלה נמצא תאטרון ציבורי בן 600 מקומות ישיבה שהכניסה אליו מתבצעת גם היא דרך לובי בית הספר. החלטה זו מחדדת את הקשר שבין הקהילה לבית הספר כשתי ישויות נפרדות שמשתלבות זו בזו.

כמבנה שמציע פרשנות חדשה לקונספט התכנוני של בתי ספר, היה אפשר לצפות שתהליך העבודה מול משרד החינוך ועיריית תל אביב לא יהיה פשוט. בכל זאת, מדובר בשני גופים ממשלתיים ובאין-ספור תקנות בטיחות שנועדו להגן על הדור הצעיר. אבל אליקים מפתיע בתשובתו ומסביר שעיריית תל אביב הייתה אחד הגורמים שתרמו להצלחת הפרויקט. "חייבים להגיד מילה טובה לעירייה", הוא אומר.

"אני מאחל לכל אדריכל לעבוד עם לקוח כזה. הגענו אליהם עם תכנון שהוא חיה אחרת, חיה לא פשוטה לעיכול - מי שמע על בית ספר שאין בו גדר ושיש בו תאטרון - אבל גם הם וגם משרד החינוך שיתפו פעולה בצורה יוצאת מן הכלל. הם הרימו את הכפפה והבינו שיש פה הזדמנות ליצור סוג חדש של בית ספר".

בסופו של דבר, בעוד כמה שנים, אמורים ללמוד בבית הספר כ-1,500 תלמידים , מכיתות ז' עד י"ב, שבע כיתות בכל שכבה. חלקו השני של בית הספר, בניין הכיתות, מחולק לשני אגפים המאורגנים בצורת האות ר' ותוחמים ביניהם חצר.

בכל אגף ארבע קומות ובכל קומה שבע כיתות לימוד. התלמידים יחולקו על פני המבנה כך שכל שכבת גיל תקבל לרשותה קומה שלמה באגף. לצד כיתות האם יש בכל אגף חדרי שירותים, משרדים ליועץ ולרכז השכבה וכיתה ורסטילית שתשמש את השכבה כולה.

החצר שנמצאת בין שני האגפים קטנה יחסית בהשוואה לחצרות בתי ספר סטנדרטיות, אבל את מה שהפסידו התלמידים בגודל החצר הם הרוויחו בדמות חללי ישיבה פתוחים הנמצאים בכל אגף ובכל קומה. מעין סלון שכבתי עם פינות ישיבה. ארגון זה של המבנה יעניק לתלמידים אינטימיות נחוצה. בסיור אפשר לחוש בקלות בהדרגתיות "החברתית" בבניין: כיתת האם, האגף השכבתי וחלל הישיבה שבמרכזו, ולבסוף חצר בית הספר המשותפת לכולם.

"העדפנו לעשות חלוקת משאבים וליצור סיטואציות חברתיות יותר מגוונות", מסביר אליקים את ההיגיון מאחורי התכנון. "חצר בית הספר הגדולה, מה שאני מכנה'שוק הבשר', עדיין קיימת והיא ממוקמת במרכז. אבל לכל שכבה יש גם מקום מפגש אינטימי יותר".

בחיבור שבין שני אגפי הכיתות נמצא גרם מדרגות כפול שמורכב למעשה משני גרמי מדרגות המלופפים זה סביב זה. גרם המדרגות מתפקד כעמוד השדרה הקושר את כל תלמידי בית הספר. לכל גובהו יש קיר מסך המשקיף לחצר המרכזית. גם הסלונים-השכבתיים משקיפים לעבר אותה חצר. וכך, כשם שיש קשר עין בין תלמידי בית הספר לבין הרחוב, יש גם קשר בין התלמידים שבתוך הבניין לאלו ששוהים בחצר.

אף שתכנון בית הספר התחיל לפני פחות משלוש שנים, הוא כאמור ייפתח כבר בשנת הלימודים הבאה. מדובר בזמן שיא בתכנון וביצוע של מבנה כה מורכב. אבל מהירות הביצוע לא פגעה, כך נראה, באיכויות הבניין. הפועלים עובדים במרץ להשלים את עבודות הבנייה עוד בטרם ייכנסו אליו תלמידים ומורים היות שבאמצע חודש מאי יתקיים במבנה יריד האמנות הפופולרי "צבע טרי".

מדובר ביריד שהתארח בשנים קודמות במקומות בעלי ערך אדריכלי כמו מתחם התחנה וביתן 1 בנמל יפו. "המהות של היריד היא לחשוף בכל שנה מקום אחר בתל אביב", מסבירה שרון טילינגר, מנכ"לית "צבע טרי". "הלכנו לראות את הבניין והבנו שזה תפור עלינו. המבנה מאוד מרשים, וכבר בביקור הראשון אמרתי לעצמי שכיף למי שילמד פה. בית הספר שאני למדתי בו נראה אחרת לגמרי. יש בבניין תחושת חופש שממש קוסמת למי שנמצא שם. זה לא תיכון רגיל כמו שכולנו מכירים וזה עושה וואו. אין ספק".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...