בלי ציניות: יום העצמאות של האמנים והסלבריטאים
כמו כל עם ישראל, גם נבחרי הציבור וסלבריטאי ארצנו יחגגו הערב, ידרבקו, יטחנו ויהנו. זאת הזדמנות מצוינת לגייס מהם כמה זיכרונות ומילים נטולות ציניות על המדינה
יום העצמאות עבורי: "אני בעצם חוגגת את יום העצמאות מגיל עשר כי נולדתי עשר שנים לפני המדינה. זה היה יום מאוד משמח, אני זוכרת את השכן מלמעלה דופק לנו על הדלת בחוזקה וצועק: 'יש לנו מדינה, יש לנו מדינה'. לא ידענו את נפשנו מרוב אושר. גרתי בירושלים, אז התלבשנו בבגדים הכי חגיגיים שלנו ורצנו אל הרחובות. עם זאת, זו הייתה תקופה מאוד מבלבלת כי אני זוכרת שאיך שהבריטים עזבו את הארץ החשש היה נורא גדול, ובאמת כבר למחרת התמודדנו עם פלישה ומצור.
"היום יום העצמאות מאוד שונה עבורי. זה אפילו מעט עצוב. ההתנהלות של המדינה, העוולות והשגיאות שעשינו בדרך הביאו אותנו למקומות לא נכונים. מה
מה תעשי הערב?
"יום ההולדת שלי חל בדיוק חודש לפני קום המדינה. מאז ועד השנים האחרונות היינו עושים ארוחה ענקית כל המשפחה, וזה תמיד סימל בעיניי את יום העצמאות חודש לפני. היום כבר התבגרנו ולאף אחד אין עוד כוח לארח, אז אני פשוט רובצת מול הטלוויזיה ורואה פסטיבלים של פעם".
יום העצמאות עבורי: "קודם כול זהו חג שמציין את הצלת המשפחה שלי, ולכן הוא אחד המועדים היקרים לי ביותר. סבתי עלתה לארץ לפני קום המדינה ובזכות בואה לכאן, בהגשמה ציונית, הייתה כמעט היחידה שניצלה ממשפחתה.
"כל שאר המשפחה, שנותרה בפולין, נרצחה בשואה. סבתי הגיעה עד הנציב העליון הבריטי בבקשה שייתן היתר עלייה גם לאימא שלה, אבל הבריטים השיבו לה ש'בארץ ישראל אין מקום אפילו לחתול'. אפשר רק לדמיין איך היו נראים הדברים אם הייתה לנו מדינה אז.
"הוריי עלו לארץ כעשור לאחר הקמת המדינה. הם באו ממשטר אנטישמי, וישראל הייתה המקום היחיד שאליו יכלו להגיע. זה היה בפירוש חוף מבטחים עבורם. הרקע המשפחתי הזה עיצב את השקפת עולמי על ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שהיא מדינה דמוקרטית המעניקה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה - גם לאלה שאינם יהודים. בעיניי, העצמאות הזו שלנו אינה מובנת מאליה. היא דבר מופלא, היסטורי, שתלוי בכולנו, יום-יום בכל מקום, כדי שבאמת נהיה חופשיים בארצנו".
איך תחגוג?
"יום העצמאות מרגש אותי גם משום שהוא חג חילוני, עממי והכי שמח. כילד חיכיתי ליום העצמאות יותר מלכל חג אחר. לזיקוקים, למצעדים, לשירה בציבור, לתוכניות המיוחדות בטלוויזיה ובמיוחד להתכנסות ההמונית ברחובות.
"נולדתי וגדלתי בראשון לציון, וביום העצמאות כל העיר הייתה יוצאת לרחוב הראשי ולבמות הבידור. הייתה, ועדיין יש בחג הזה, תחושה אמיתית של שמחה. התחושה הזו הייתה אחד הדברים הכי חזקים שהתגעגעתי אליהם בשנים שהייתי בחו'ל, ועד היום אני מתרגש ברגע המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות".
יום העצמאות עבורי: "הקץ להיסטוריית הרדיפות וחיי היהודים בגולה והתחלה מופלאה של שימוש במילה: 'בית'. הנושא הזה קרוב מאוד ללבי מכיוון ששתי סבתותיי הן לוחמות ושורדות בהיסטוריה היהודית. הראשונה, ואלי, היא ניצולת שואה וקיומה של מדינה ליהודים הייתה עבורה ברכה מקודשת. השנייה, מיכל, נלחמה בפלמ'ח והייתה חלק משחרורה של ישראל מכיבוש הבריטים.
"מאחר שמרבית חיי אני חיה בארצות הברית אני חוגגת שני ימי עצמאות: שלנו ושל אמריקה. תמיד הייתי אסירת תודה על כך שיש לי שני מקומות שאני יכולה לקרוא להם בית שמלאים בחברים, במשפחה ובנחמה".
יום העצמאות שלי: "קשה לי להחליט על יום אחד שמסמל את העצמאות שלי כי הרגשתי בהרבה תחנות בחיי את החופש המשחרר הזה. לראשונה כשסיימתי את התואר בקולנוע והדיקן של אוניברסיטת קליפורניה הגיש לי את הדיפלומה הרגשתי שאני יכולה לעשות כרגע הכול.
"שנה לאחר מכן התחתנתי עם בעלי הנפלא ברוס רובינשטיין, וידעתי שתחנת העצמאות הבאה שלי תהיה הקמת משפחה יחד איתו. ובאמת הפיכתי לאימא ב-2005 למילה המקסימה, ולפני חודשיים לג'ורני אלה הקטנה, עשתה אותי האישה הכי חזקה ומעוררת השראה שיכולתי להיות. גיליתי בי עומקים חדשים ואושר שלא הכרתי עד כה, וכל יום שמבוסס על עבודה קשה והמון אהבה הוא יום העצמאות שלי".
יום העצמאות עבורי: "השנייה הזאת שבה תם יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ומתחיל יום העצמאות בעיניי היא תמצית היום הזה. לפני כל המנגלים וספריי הקצף, הדמעה החנוקה של שירת התקווה, שארית לאבל הלאומי של יום הזיכרון, טומנת בחובה את כל השמחה, האבל והכרת התודה על כל ההישגים שהגיעה אליהם מדינת ישראל, לא בלי שנאלצה להקריב קורבן כואב לשמם".
איך תחגגי?
"בתפילת יום העצמאות בבתי הכנסת נוהגים לשיר את מזמור התהילים 'שיר המעלות'. מזמור זה, שאף הוצע בראשית ימי המדינה לשמש כהמנון, מסמל עבורי את ההתרגשות העצומה ביום זה. מדי שנה אני מוצאת את עצמי משתוממת כיצד מפליא דוד המלך, אלפי שנים לפני קום המדינה, לתאר בצורה מדויקת את התחושות נוכח המעבר משואה לתקומה ומחורבן לבניין במילים:
"'בשוב ה' שיבת ציון היינו כחולמים. אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה. . . הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בא יבוא ברינה נושא אלומותיו'. גם למי שאינו קורא פרקי תהילים כדבר שבשגרה, אני ממליצה בשנה הבאה לפתוח את היום בקריאת פרק זה (תהילים קכ"ו). הוא מכניס תוכן אמיתי לחג ומגלם את יום העצמאות שלי".
יום העצמאות עבורי: "יום העצמאות זהו יום של כולם, גם של הימנים וגם של השמאלנים. זה החג שהכי קרוב לכולנו, ומה שאני הכי אוהב בו זה הנפת הדגל בחלונות הבתים. האחדות, הביחד והזיקוקים בערב נותנים לי לנשום לרווחה כשיום הזיכרון נגמר.
"מכיוון שיום הזיכרון הוא מאוד טעון עבורי אני מגיע כבר לערב יום העצמאות בלי הרבה כוחות כי באים אליי כל היום אנשים, גם כשאני לא מזמין - בית פתוח".
יום העצמאות שלי: "לי יש חלום ומניפסט להעביר הלאה, וכשזה יקרה אני ארגיש שהעצמאות באמת כאן. אני דורש במדינה: גיוס לכולם, גם לחרדים וגם לערבים. ואם לא שירות צבאי אז שיעשו לפחות שירות אזרחי כי אם אני יכול לקבל טיפול מאח ערבי בבית חולים או דוח משוטר ערבי, אז גם הם יכולים להתגייס.
"ודבר נוסף הוא שהחרדים יתחילו לעבוד. חזרתי לפני שבוע מניו יורק והיו שם מאות חרדים וכולם עובדים. רק פה בארץ הם חיים על חשבוננו, זו המצאה ישראלית. אני לא נגדם, אני בעדם, בעד זה שהם ילכו לעבוד ולהתגייס, עוד מעט הם יכפילו את המספר שלהם ומי ישרת בצבא? מי יפרנס את המדינה? לבסוף אני מאחל למדינה שנהיה עם של רודפי שלום, אנחנו לא רודפים אחריו מספיק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם