ארבעת המופלאים: תעשו כבוד לחיילים המצטיינים
הם מורעלים על הצבא ועושים הכול כדי לתרום למדינה. מחר, ביום העצמאות, יקבלו עמנואל, יאיר, איתן ובר את אות נשיא המדינה. "אנחנו לא גיבורים, רק משתדלים לעשות את העבודה הכי טוב ולשמור על ראש גדול"
הראשון שקיבל את האות הוא סמ"ר איתן בללי (20) מנתניה, לוחם בגדס"ר נחל. "כילד קטן תמיד רציתי להיות לוחם בצבא", הוא אומר. "אבי, ששירת בגולני, תמיד סיפר לי סיפורים על הצבא והלחימה. רציתי לחוות את הצבא במלואו וזה אומר רק דבר אחד: שירות קרבי".
כשסיים בללי טירונות העניק לו המ"מ, שהיה בעצמו מצטיין נשיא, את הכומתה שלו. כעת הוא ממשיך את המסורת. "אני מרגיש שאני יכול לסמוך על כל אחד מחבריי בעיניים עצומות", הוא אומר.
סמ"ר בר (20) מכפר סבא, לוחם ביחידה המובחרת בחיל התותחנים "מורן", נולד בארצות הברית להורים ישראלים, ומכיתה ו' ועד י"ב גר באמסטרדם כחלק משליחות של אביו בחברת UPS. למרות שכל משפחתו נשארה באמסטרדם עד היום, החליט לעלות לארץ ולהתגייס לצבא.
"לדעתי, כל מי שכשיר להיות קרבי צריך להיות קרבי ולתרום את התרומה הכי גדולה", אומר בר. "רציתי להתגייס כדי לחשל את עצמי, פיזית ומנטלית, על מנת שבעתיד אוכל להתמודד עם מצבים יותר קשים בחיי. הגעתי פטריוט ויצאתי מורעל".
סגן יאיר קום מרעננה, מפקד מחלקה בגדוד
במרץ 2009 התגייס קום לצנחנים. לאחר המסלול יצא לקורס מ"כים, לאחר מכן יצא לקורס קצינים וכיום הוא משרת כמ"מ מרגמות. כמו סמ"ר בללי, גם השירות המשפחתי של קום השפיע עליו ועם אבא מ"פ בשריון ואחות שמשרתת כקצינה במודיעין, הוא לא חיפש את מה שקל, אלא את מה שצריך לעשות. "במציאות בה אנחנו נמצאים כיום מבחינה ביטחונית, אני גאה להיות חלק מהאתגר ולהרגיש שאני משנה ומשפיע, גם אם זה רק בדברים קטנים, בפעילויות מבצעיות", הוא אומר. "לא עשיתי מעשה גבורה, זאת עבודה יומיומית קשה".
רב"ט עמנואל, בן 19, מרעננה, משרת כמש"ק מודיעין בחטיבה המרחבית ערבה בפיקוד דרום. עמנואל נולד בצרפת לאב יהודי צרפתי ואם יהודיה שגרה בישראל רוב חייה ואף שירתה כחיילת במודיעין בשנות ה-70. בשנת 2005 עלה יחד עם משפחתו לרעננה, והכיר במרכז הקליטה בעיר ילדים מכל העולם. לדבריו, כילד התקשה בשינוי המנטליות בין צרפת לישראל ולאו דווקא השינוי בשפה, אולם מה שעזר לו לעבור את התקופה היו הנערים הצרפתים בעיר.
בעקבות הצו הראשון התחיל לחשוב על שירותו הצבאי, ולמרות שרצה לשרת בקרבי, עקב בעיות במשפחה נאלץ לבחור בתפקיד אחר והגיע למודיעין. הפתעת חייו הייתה כאשר הגיע ביום הראשון לחטמ"ר ערבה והוא ראה שהבסיס כמעט ולא קיים. "עמדתי שם, בחום של 42 מעלות בצל, והדבר הראשון שעשיתי יחד עם מפקדיי היה לחקור את השטח, ולהסיק מסקנות. בנינו יחד בסיס מודיעיני לחטיבה שכלל בנייה אישית של שולחן עבורי".
לאחר עבודה סיזיפית, הוא מסביר, התוצרים שיוצאים מהחטיבה טובים ביותר. "התגייסתי על מנת להשפיע ולא רק כדי להעביר שלוש שנים. שמעתי שמועות שאני חייל מצטיין, אבל הייתי בטוח שאני רק מצטיין אוגדה. אחרי שסיפרו לי שאני מקבל פרס מנשיא המדינה קיבלתי שוק. אני לא גיבור גדול. בסך הכול אני משתדל לעשות את העבודה הכי טוב ולהיות ראש גדול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם