הרס"ר המיתולוגי של בה"ד 1 סוגר 44 שנים בתפקיד
רבים ממנהיגי ישראל הצדיעו לרנ"ג יצחק טאיטו, נגד המשמעת המיתולוגי של בה"ד 1, ב-44 השנים האחרונות. ויש לו ביקורת כלפי תרבות ה"חפיף" במדינה: "לו היו מבצעים דברים כמו שצריך היו קמות פחות ועדות חקירה". ראיון חגיגי
מקום לא קל, בה"ד 1. למרות שהמגורים נוחים, אוכל לא חסר, ובסיס ההכשרה של דור המפקדים העתידי של צה"ל מאובזר היטב, מיקומו אי שם במדבר, ליד מצפה רמון, מקשה על השהייה בו. 44 שנים הן זמן ארוך מאוד, אבל הרס"ר טאיטו אינו מתעייף. השמש הנגבית מלטפת וצורבת כאחת והוא נסע השכם בבוקר יום שישי לבה"ד, על מנת לוודא שהכל מוכן לטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. יש לו עוזרים, אבל הוא בא לבדוק בעצמו שהכל מוכן כראוי.
הנסיעה לבסיס מביתו שבבאר שבע ובחזרה ארוכה פי כמה מהזמן שהוא שהה שם. עם זאת, הוא אינו מוותר ואינו מתעצל, גם לא בגיל
נראה שהשנים הרבות בצבא - טאיטו הוא איש הקבע הוותיק ביותר בצה"ל - לא התישו אותו והוא נשמע ונראה כאילו היה צעיר ב-20 שנה. הוא מתגורר באחת השכונות היפות של בירת הנגב וביתו מרוהט בפשטות, מלא אור ועם גינה יפה. אוהב את העיר, לא מוכן להחליפה באחרת.
בדיוק בשעה שבו נקבע הראיון הוא נכנס לביתו, חיוך גדול על פניו. האיש שרוב הקצונה הבכירה של צה"ל ולא מעט מקברניטי המדינה היו חניכיו. "בנים שלי", כך הוא מעדיף לתאר את יחסו אליהם.
יצחק טאיטו נולד בטוניס למשפחת סוחרים אמידה, לא חסר דבר בבית. כשיצחק היה בן שמונה, המשפחה עזבה את טוניס ועולה לישראל בכוחות עצמה. "אבא קנה כרטיסים והפלגנו לאירופה ומשם לישראל. היינו אחת מחמש המשפחות החלוצות של מושב עזריקם. מה זה חלוצות! השם של המושב היה יותר גדול ממה שהיה שם".
בסוף שנות ה-50' המשפחה עברה לבאר שבע ובה טאיטו גר עד היום. כשהתגייס לצה"ל, הוא החל את שירותו בנח"ל והתקדם: מפקד כיתה, סמל מחלקה ורב סמל פלוגתי.
"כנראה שהשמועה הגיעה למפקדים שלי, אבל כשהגיע המועד לשחרורי משירות הקבע, ובימים ההם שירות היה בן שנתיים וחצי, ביקשו ממני להישאר. הסכמתי להישאר, אבל בלי 'למשכן' את עצמי לצבא. להישאר, כי אני רוצה ורואה בזה שליחות, וככה יצא שהמשכתי לשרת עד היום".
רנ"ג טאיטו, איך לך שפם ואין לך מקל. חניכיך בעבר אף סיפרו לנו, שאתם לא צועק. זה לא הרס"ר הטיפוסי שאנחנו מכירים.
"אני מאמין שרס"ר אינו נזקק למקל, שזה משהו שירשנו מהבריטים, כי אני לא רועה צאן וגם לא לחזות מפחידה של זקן או שפם. אני מאמין בחינוך, בהקפדה על הוראות. אני מאמין בלתת הוראה, שקודם כל אתה עצמך תוכל לבצע. אני מאמין שאם ניתנת הוראה, צריך למלא אותה. שמשמעת היא משהו שלא ניתן לחלוקה, אלא ללימוד. זה מה שהנחלתי לחניכים שלי".
לומדים להיות רס"ר משמעת? זו תורה כתובה - למשל, תרגילי הסדר?
"יש קורס נגדי משמעת של צה"ל ויש נהלים ברורים המקובצים בספר, אותו עזרתי לחבר. תרגילי הסדר ברורים מאוד וגם תורת המשמעת. אתה צריך להגיע למצב, שבו מתבצעת פקודה בדיוק כמו שצריך. בעיניי, זה משהו שמשליך על כל תחומי החיים. כמה ועדות חקירה קמו בארץ וכמה המלצות לא יושמו? לו הייתה משמעת, לו היו מבצעים דברים כמו שצריך, היו קמות פחות ועדות חקירה. המשמעת היא אחד הדברים החשובים שמקנים לחיילים".
כשאתה רואה חייל מגיע לבה"ד 1 בפעם הראשונה, אתה יכול להבחין אם יש לו כישורים להגיע רחוק?
טאיטו אינו משיב. יש דברים בין מורה לחניכיו ובין הורה לילדיו, שהם שומרים רק לעצמם. "מה שכן אוכל להגיד, זה שמגיעים לבסיס מיטב הנוער שלנו. אתה מתעסק עם חיילים בעלי איכות ומוטיבציה אדירות. חיילים שאתה חייב לטעת בהם את יסודות המשמעת. אלה דברים שאני יודע שילוו אותם כל החיים. לא תמיד מדברים על זה. מדברים על מה שלא בסדר ולא מבליטים את מה שכן בסדר, את האנשים הטובים האלה".
יש מי שמתייעצים אתך עד עצם היום הזה. זוכרים לך דברים?
"בלי שמות, אבל אחד החניכים בקורס הקצינים, מה לעשות, הפיל כדור מהמחסנית שלו, ככל הנראה בלי לשים לב, וזה נותר מתחת למיטתו במסדר. כאשר ראיתי את זה בחדרו לא קראתי לו בצעקות למגרש המסדרים, כי אם השארתי לו פתק: 'מצאתי כדור מתחת למיטתך. אני רואה שהחלטת להקים מחתרת. נא התייצב במשרדי'. החייל התייצב במשרד ואני הסברתי לו את חומרת מעשיו, שדין כדור כדין מחסנית. ועד היום אני פוגש אותו והוא מזכיר לי את זה.
"תראה, עברו תחתיי אלפי צוערים ואני זוכר אותם. יום אחד, אני מוזמן לבסיס חיל האוויר ומפקד הבסיס מבקש שאמתין לו, כי הוא רוצה לפגוש אותי. אז חשבתי, שלפי הגיל והשם מדובר בבחור כזה וכזה, קיבוצניק, וכך היה. זוכרים לי דברים. זוכרים לי יסודות של משמעת, אלה דברים שאנשים לוקחים אתם לכל החיים".
בלי ספק, מכל הקריירה שלך, המפגש עם נשיא מצרים המנוח אנוואר א-סאדאת, בביקורו ההיסטורי ב-1977, זכור לך היטב.
"ועוד איך. אני זוכר שההודעה על ביקורו ההיסטורי בישראל הגיעה ביום חמישי בלילה והיה עלינו להכין מסדר תלת-זרועי ביום שישי, עוד לפני כניסת השבת. לא אשקר: הייתה פאניקה. זה היה רגע היסטורי, מעמד בלתי נשכח.
"הגענו לקריה בתל אביב. באיזה שהוא רגע החלטתי לתפוס פיקוד, להרגיע, ופשוט ביקשתי שייתנו לנו להתאמן בלי להעיר הערות, פשוט שייתנו לנו לעשות את העבודה. וכך היה.
"נשיא מצרים נוחת, דלת המטוס נפתחת הוא יורד ונפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין ועם שרי הממשלה. הוא סוקר את המסדר, חולף על פני החיילים. בתום המסדר הוא עמד מולי והחזיר לי הצדעה. יצא לי לקבל הרבה ראשי מדינות, אבל סאדאת זה היה משהו מיוחד".
44 שנים אתה משמש באותו תפקיד. מה, אין חשק לפרוש?
"אני מאמין במה שאני עושה. לא הצבא השאיר אותי בפקודה, אני הוא זה שרצה להישאר. יש לי תחושה שאני תורם מעצמי, שאני עוזר לעצב משהו".
כבר לפני 17 שנה רנ"ג טאיטו היה יכול לפרוש לגמלאות, אבל את יום הולדתו ה-70 חגג במדים בלשכת הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ, שנולד ביום שבו התגייס טאיטו לצה"ל. "זאת לא חוכמה להגיד, ממרום גילי, שאני רואה בעבודתי שליחות, אבל ככה זה. יכולתי לפרוש לגמלאות ולנוח בבית, אבל אני לא רואה את עצמי עושה את זה. אני לא רואה את עצמי יושב בבית ומקטר, כשאני יכול לעשות, כשאני יכול להשפיע מבפנים.
"אתה יודע, יש מי שהיו צוערים שלי והם היום נושאים במשרות בכירות (שאול מופז היה גם מפקד הבה"ד בשנים 84' עד 86', ד"ב). למרות שעברו שנים, הם עדיין מתקשרים להתייעץ. סומכים על דעתי. זה, בשבילי, שווה יותר מכל דבר". עיניו של רנ"ג טאיטו בורקות, במיוחד כשהוא מדבר על המקום המשמש לו כבית שני ואולי בית ראשון, בסיס הדרכה מספר 1.
"אתה יודע שבן גוריון, בשנות ה-50', פעל לכך שקריית ההדרכה של צה"ל, שנמצאת בצריפין, תרד לנגב? בית הספר לקצינים היה הראשון". מאמציו של ראש הממשלה הראשון נשאו פרי רק ב-1968, כשנחנך הבסיס במצפה רמון. עד אז, בית הספר נדד בגלגוליו השונים מתחילת ימיו במסגרת ה"הגנה" בין עשרה מקומות שונים בארץ.
"הקשיים בכלכלה ובהגנה על ביטחון המדינה גרמו לעיכוב, שנמשך עד ימינו כמעט, במעבר שאר הבסיסים לנגב. טאיטו רואה בהקמת קריית ההדרכה של צה"ל בדרום הארץ "הגשמת חלומו ומורשתו של בן גוריון. בה"ד 1 היה החלוץ בהגשמת מורשתו".
יום שישי ובבית טאיטו בבאר שבע מתכוננת המשפחה לארוחת צהריים. שניים מילדיו קצינים בצה"ל ואף היו תחת פיקודו. משפחתו ממלאה אותו בגאווה. טאיטו, שגדל בבית קטן שבו חיה משפחתו המורחבת, לקח את התחושה הזו אל בה"ד 1.
בבסיס, שלפני כמה שנים קלט אליו גם את קורס הקצינות הצה"לי, שהתקיים לפני כן בבה"ד 12 בצריפין, חששו מהעומס שייווצר. ראשון המרגיעים היה רס"ר טאיטו. הוא אמר לכל המפקדים, שאם הוא גדל בבית קטן וחם, גם הקצינים לעתיד, שהם כמו ילדיו עבורו, יוכלו לגדול בבסיס אחד מאוחד.
אם נשפוט את דרכו הארוכה של רס"ר טאיטו, ה"שליט" של מגרש המסדרים המפורסם ביותר בצה"ל, לפי הרשימה הארוכה של פקודיו לשעבר ואיפה הם היום, אפשר להגיד שהוא עשה ועושה עבודה נהדרת כאבא של הצוערים. על פי רוחו, חיוכו הרחב, כוח הרצון שלו והאווירה שהוא משרה בסביבתו, נראה שאין לו כוונה לפרוש בקרוב. הכורסה המפנקת בביתו ומסך הטלוויזיה הגדול יצטרכו להמשיך לחכות לו, מלבד מפגשים חטופים בסופי שבוע, כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם