שחקני חיזוק: הכדורגלנים החרדים של מכבי ירוחם
דולב פרץ וחיים אלבז, שחקני החיזוק של מכבי ירוחם, חזרו בתשובה אך מצליחים לשלב בין עולמם הדתי לכדורגל. למגרש הם עולים מחוזקים בציצית, כיפות שחורות ופיאות לחיים ארוכות. בהשראתם אף החל המועדון לכפות על רוב קבוצות המחוז לשחק בימי שישי
כדאי שתפנימו: הכוכבים של ירוחם קדמו ל"כוכבים של שלומי". תמיד נעים להתרפק על הנוסטלגיה. תחת הדרכתו של רפי אליהו, שהוציא בתחילת שנות ־90' מים מן הסלע, עלתה ירוחם האורגינלית לליגה א' ועשתה שמות ביריבותיה בגביע המדינה. הפועל לוד, אז קבוצה לגיטימית בליגה הבכירה, התארחה אצל סמי ופיני בשלב שמינית הגמר ועברה "שחיטה כשרה". שש פעמים נפרמה רשתם של הלודואים. הווי, שש אפס.
לפני שמונה שנים הופסקה פעילותה של הסינדרלה והיא נעלמה בתהום השכחה בחברתן של עוד הרבה לכלוכיות שהגורל התאכזר להן. המגרש נהרס ועשבים שוטים היכו בו שורש. השמש שקעה על היישוב, ומי שרצה להתענג על בעיטות וולה שיחק סטנגה במגרש המשחקים של מפעל פניציה. באותן שנים עגומות מבחינה ספורטיבית, סוף העולם שמאלה היה שם.
צוואר הבקבוק התרחב בד בבד עם שינויים במפה הפוליטית. אחרי חמש שנים שבהן רק הרוח הנידה את גבעולי הדשא, בליווי צמוד של הוועדה הקרואה שמונתה מטעם משרד הפנים, ננקטו הסידורים המתאימים שאפשרו את איחוי השברים ואת
הקבוצה קיבלה את השם המחייב מועדון כדורגל (מ.כ.) מכבי ירוחם, והיא נותנת את הנשמה - וגם בראש. הסגל מתבסס על בני המקום, אבל יש "שחקני חיזוק" בדמותם של דולב פרץ וחיים אלבז ("רבנו חיים"), שגדלו כחילונים ואחרי שראו את האור התחזקו בתורה והרי הם לפניכם. מתפללים שלוש פעמים ביום ושומרי מצוות, קלה כחמורה.
דולב, חייל בן 21, הוא אברך משי; אלבז, בן 25, נחשב לאחד מוותיקי הישיבה. שניהם חוזרים בתשובה, ששמו את אהבת השם על ראש שמחתם. בזכותם אין רגע דל במועדון הרוחני של ירוחם: חמש פעמים בשבוע הם עולים למגרש מחוזקים בציצית, כיפות שחורות ופאות לחיים ארוכות. לפני האימון מברכים איש את רעהו, ובסיומו מתכנסים לתפילת ערבית. בהשראתם שינה המועדון את סדר הקדימויות שלו וכפה על רוב קבוצות המחוז לשחק בימי שישי.
בשובם ממשחקי החוץ מובילים דולב וחיים את דבוקת הרצים בדרך לבית הכנסת. חבריהם מספרים על מקרים שבהם קראו השניים פרקי תהילים כשקבוצתם נקלעה למצוקה ("יותר מאשר להתפלל, אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שישמור עלינו", מתקן אלבז). יריביהם מנצלים לעיתים פסקי זמן כדי להתייעץ בהם בסוגיות הלכתיות. "שחקנים מקבוצות יריבות מפרגנים לנו בכל הזדמנות", מספר אלבז. "שואלים אותנו שאלות בנושאי דת באמצע משחק".
כמו מה למשל?
אלבז: "יש שחקנים ששואלים שאלות בענייני תפילה, מה אומרים ומה לא אומרים. מתעניינים אם אנחנו תמיד מספיקים לחזור הביתה ממשחקי חוץ לפני כניסת השבת, ובעיקר מעודדים אותנו. אני בכלל לא מופתע. שחקני כדורגל מתחזקים, רבים מהם חזרו בתשובה ואז פרשו".
אתם משובצים במחוז המרכז, פירוש הדבר שנהג האוטובוס של חברת "מטרופולין" (הספונסרית של הקבוצה) נאלץ ללחוץ במלוא העוצמה על דוושת הגז כדי שתספיקו להגיע לפני כניסת השבת?
"אין חשש לחילול שבת, כי המשחקים מתחילים בימי שישי בסביבות השעה 13:00. תודה לאל הנהיגו שעון קיץ כך שאנחנו חוזרים לירוחם בזמן. לפני ההליכה לבית הכנסת אני עוד מספיק לטבול במקווה".
ארוכה היא ורבה הדרך הביתה, אבל רבת הדר. "כל נסיעה למשחק חוץ היא חוויה", מתמוגג דולב. "יש לנו זמר בקבוצה, משה אדרי, ואנחנו שרים שירים חסידיים ואומרים את תפילת הדרך. לא מרגישים איך הזמן טס". ואיך הקשר עם המאמן, שאלנו את שני "שחקני החיזוק". "קשר מעולה, יש בינינו חיבור עצום", ענו השניים.
פיני איפרגן מלווה מקרוב את צמד המתחזקים. כבר הרבה שנים שהוא מכוון אותם ומרביץ בהם את תורת הכדורגל. "דולב ואלבז חיים את המשחק", מפרגן להם מאמנם. "לפני שהכדורגל חזר ליישוב הם שיחקו אצלי בחוג לכדורגל. מיד קלטתי את הכישרון שלהם, אלבז הוצב כבלם קדמי, דולב שובץ בקישור האחורי. בכוחות משותפים הפכנו אותםלשחקנים לגיטימיים בליגה מסודרת. הפתיחה המחודשת של המגרש המריצה אותם להצטרף לקבוצה. אין מה להגיד, כל מאמן היה מתגאה בשחקנים מסוגם, שגם התברכו בכישרון וגם נותנים דרך ארץ".
דולב, רווק שמתגורר עם הוריו, משרת באחד מבסיסי חיל האוויר, אי שם בדרום הארץ; שנה וחצי בקושי נגע בכדור עד שהמאמן איפרגן והיו"ר ישי מדלסי הפעילו עליו את קסמיהם. "הבטיחו לי שהמשחקים יוזזו לימי שישי, ורק אז הסכמתי להצטרף לקבוצה", הוא מעדכן.
רבנו אלבז, כבר אמרנו, מתפלל ומתפלפל על בסיס יומי בכולל. לפרנסתו ולפרנסתם של רעייתו וילדיו הוא משמש כאב בית בבית הספר תורת משה ביישוב. חקירה מעמיקה יותר מעלה, שאלבז הוא הבכיר באגף התורני של הקבוצה. הצטרפותו לשורותיהם של חסידי ברסלב העניקה לו נקודות זכות חשובות בעיניו של דולב.
"חיים יותר חזק ממני, הוא ברסלב אמיתי", הוא מעיד על חברו, מורו ורבו. חיוכם מפיג מתיחויות והם משרים שלווה על סביבתם הקרובה. "תענוג להיות איתם", אומר איפרגן. "כל הערה נענית בהבנה. מחלוקות מיושבות בדרכי נועם. הם מאזנים אותנו ואנחנו שמחים להיות בקרבתם".
אם הבנו נכון, הרי שאלבז משקיע פרק נכבד מזמנו למען פתיחת שערי שמים. דולב מקפיד לפרוץ את שער היריב, ובמאזנו כבר שבעה שערי ליגה. ריאל מדריד היא קבוצתו האהודה, ומפאת כבודם של כל שחקני הבלנקוס קשה לו להצביע על המועדף בקאדר של המיוחד. לשימת ליבך, כריסטיאנו.
ברק יצחקי הוא המודל של דולב לחיקוי בארץ הקודש ("אני אוהב שחקנים טכניים"). אלבז מחזיק מאריק בנאדו. "קודם כל, תמיד הערכתי לוחמים ואריק הוא אחד שנלחם כל חייו. אהבתי את התנועה שלו, עם הגב זקוף והראש כלפי מעלה, אהבתי את הביטחון ואת כושר המנהיגות. הוא עוד יגיע רחוק בתחום האימון", מתנבא אלבז.
איכשהו דילגו שחקני הנשמה של מ.כ. מכבי ירוחם על שגרירת הנגב ברשימת המועדפים שלהם, ויחסם כלפיה מרוחק למדי. "אבא שלי היה אוהד של מכבי חיפה", אומר אלבז בנימה של התנצלות. "אשמח אם באר שבע תישאר בליגה, אבל יותר חשוב לי שמכבי חיפה תגיע לאירופה".
ומה בנוגע לשאיפותיכם האישיות?
אלבז: "להתחזק בתורה ולתרום להצלחת הקבוצה, בתנאי שהרב יאשר כפי שאישר עד היום. קבוצה אחרת? אני לא חושב רחוק מדי. טוב לי בירוחם".
דולב: "בשבילי הכי חשוב זה לתקוע יתד בהרכב ולעלות לליגה ב' וממנה להמשיך לליגה א'. בגלל בעיות תקציב כולנו משחקים בחינם, ויכולים רק לחלום שנוכל להתפרנס מכדורגל. אני אוהד מכבי תל אביב, ואולי יום אחד אגיע אליה. מתאים לי לשחק לצדו של גל אלברמן".
אפשר לשלב תורה, מעשים טובים וכדורגל ברמות הגבוהות יותר?
אלבז: "המשפחה ואהבת השם באים אצלי לפני הכל, הכדורגל רק במקום השלישי".
דולב: "יש זמן עד החתונה, אני גר עם ההורים ועוד אין לי חברה. אני עוקב אחרי ערן זגר, קשרה הנמרץ של עירוני נתיבות, שהתחזק והפך לדתי-חרדי. הוא דוגמה לשחקן שלומד בישיבה ומצליח בכדורגל".
מתי ירוחם תחזיר עטרה ליושנה בתחום הכדורגל, אתם רק במקום השישי בטבלה ומרוחקים 25 נקודות מעירוני מודיעין שבמקום הראשון?
דולב: "אצלנו ביישוב אין הרבה מה לעשות. אנשים צמאים לכדורגל, שהוא אחד ממקורות השמחה החשובים ביותר - בשבילי ובשביל עוד רבים אחרים. נקווה שבעונה הבאה נתמודד על העלייה לליגה ב'". אינשאללה!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם