"זה חומר נפץ אנושי": לבאר-שבעים נמאס מהסודנים
לא רק דרום תל אביב: גם העיר העתיקה בבאר שבע הפכה לפצצת זמן מתקתקת. אלפי פליטים מאפריקה השתכנו במבנים לשימור והפכו אותם למכבסות ולפינות לבישול. בעל עסק: "אנשים מפחדים לעבור כאן. הסודנים השתלטו על האזור"
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
"אלפי פליטים מסודן משתלטים על העיר העתיקה. אנשים מפחדים לעבור כאן בערב. באה לך חבורה, עם בירות ביד ובלי חולצה, ואתה לא יודע מה לעשות", אומר סוכן הביטוח אדריאן ברקוביץ' שבית העסק שלו נמצא בעיר העתיקה בבירת הנגב. "עם כל הכאב על מצבם וכל הרגישות האנושית שלנו כיהודים וישראלים, אי אפשר לזרוק עלינו, בעלי עסקים בעיר העתיקה, את הפתרון למצבם".
לדברי ברקוביץ': "אתה לא יכול לקחת בניין משרדים ולהפוך אותו לבניין מגורים ולדחוס בו אנשים. הבניין ישן, התשתיות שלו לא בנויות לעומס שכזה. עשו פה עבודה חובבנית והעבירו צנרת מים וחוטי חשמל גלויים ואם לא די בכך, גילינו שכל התקופה הזו גנבו מאיתנו חשמל ומים.
"המצב פה לפני פיצוץ והרשויות לא עושות כלום. זה מטרד של ריחות ביוב, של ריח בישולים, של עשרות גברים שדחוסים בחדר. זה חומר נפץ אנושי ואנחנו, שדורשים מאיתנו לשלם פה ארנונה גבוהה, מוצאים את עצמנו בלי כתובת לפנות אליה. מדברים על שיקום העיר העתיקה, על סטודנטים שיבואו לכאן ואני אומר לך: אלפי פליטים זו פצצת זמן".
ברקוביץ' אינו חושש לדבר. הוא מנהל מאבק מול הרשויות מאז החל להגיע זרם הפליטים מאפריקה לבירת הנגב. אלה, מצאו בבאר שבע מקום נוח יחסית, עם אוכלוסייה סובלנית שמאפשרת להם להיבלע בתוך העיר.
רובם עובדים בעבודות מזדמנות, במה שיש. הם מגיעים מסודן ואריתראה, בורחים ממלחמות עקובות מדם וחשדניים מאוד כלפי
בחור בוגר יותר בקבוצה, שיודע קצת עברית וקצת שפת סימנים, אומר "מלחמה... פום פום... חיילים קיל פיפל... אישה, ילד, סבא... קיל קיל", ומעביר את ידו על גרונו כבתנועת חיתוך, שחיטה! אחרי זה, הוא מצמיד את כפות ידיו כבתפילה ואומר: "ישראל בית. מרסי (רחמים). אנחנו שקט. אנחנו עובד. רק לתת לחיות".
במשרד סמוך מכירים את החבורה. הם חוששים מהפליטים ומהבעיה שצומחת לבאר שבע מתחת לאף. "כשהם חוזרים מהעבודה, בחמש בערב, מפחיד פה", אומרת עובדת באחד המשרדים.
"אנחנו לא רוצים להתעמת איתם ולא רוצים ברעתם, אבל מישהו בעירייה וברשויות חייב להתעורר ולטפל בהם", אומר לנו בעל עסק סמוך, שחושש לחשוף את שמו.
"אני נקרע לשניים: אני יהודי ובן למשפחה שברחה ממלחמה, אז אני מבין מה זה להיות זר בארץ זרה. הלב כואב ואנחנו עוד בערב יום השואה. אבל מה שקרה בבאר שבע, זה שזרקו לנו את הבעיה ולאיש לא איכפת. הם מסכנים, אין ספק, אבל לנו נוצרה פה בעיה גדולה, תברואתית ואנושית".
הוא מספר ש"זה התחיל מכמה פליטים שבאו יום אחד והתיישבו באחד הבניינים הנטושים. כל יום באו נוספים. עכשיו יש פה אלפים. הם נדחסים בדירות שמשכירים להם, בלי תנאים בסיסיים. יש פה בניין היסטורי, שהפכו אותו למקום לתלות כביסה ולעשות על האש. בערב יושבים פה עשרות. אנשים מפחדים לבוא לפה".
בעלת אחד העסקים ברחוב. "אני אישה ולא נעים לי, מפחיד אותי לצאת החוצה מהמשרד בערב. מצד אחד, כואב לי על מצבם, אבל מצד שני, הם חיים בתת תנאים, מסכנים, וכולנו סובלים. לפעמים אנחנו במשרד והריחות קשים: ריח של בצל מטוגן, של תבלינים חזקים, לפעמים הביוב גולש, לפעמים יוצא לך אחד בלי חולצה לתלות כביסה. עשרות גברים בדירה קטנה אחת".
סוחרת אחרת: "מאוד מפחיד לדבר עליהם, כי לך תדע מה יעשו לך. אדם שאין לו לאן לברוח, אתה תדחק אותו לפינה, מה יעשה לך? לא יתקוף? וכנראה, מישהו מרוויח מהם יפה, משכיר להם דירות, מעביד אותם בזול ואנחנו באמצע. אם לא תיפתר הבעיה, נאלץ לעזוב את העיר העתיקה, שגם ככה סובלת מנטישה של עסקים. הורגים אותנו עם ארנונה גבוהה, עם חנייה בתשלום, עושים הכל כדי להעיף אותנו מפה".
בעל עסק סמוך מצטרף לשיחה, וגם הוא חושש להזדהות: "אין לי מקום אחר להקים בו עסק ולא רוצה להסתבך עם אף אחד. היום כל פקיד קטן יכול למרר לך את החיים. אבל, אי אפשר ככה. אני יושב עם קליינטים ופתאום באה לך מכה של ריח. אני קובע עם קליינטית לסגור עסקה והיא רואה מה הולך כאן ובורחת. אולי המסכנים האלה הם חבר'ה טובים, אבל לך תדע אם אחד לא ישדוד או יאנוס".
הסוחרת מוסיפה: "אלוהים יסלח לי על מה שאני אומרת, אבל אתה רואה מה קרה בדרום תל אביב. העירייה לא עושה כלום, רק מדברת ומדברת ומוכרת סיפורים. פעם היו פה קצת, היום זה מכה של אנשים. אני מפחדת".
מי שלא מפחד ועוד מעט נראה כי יתפוצץ על הרשויות הוא אדריאן ברקוביץ'. הוא מנהל מאבק עיקש, אחרי שמצא את עצמו, יחד עם בעלי עסקים אחרים במבנה שלו, משלם חשבונות לא שלו.
"אני לא מדבר על זה ששיפצו פה והכל היה לכלוך ובסוף, מצאתי את עצמי מוציא כסף מכיסי לתקן את מה שעשו. בוא תראה מהחלון שלי את הסכנה: עבודה חובבנית של צנרת מים גלויה ולידה – חוטי חשמל גלויים. יהיה פה אסון.
"אז עבדו ואני מקבל חשבונות מים וחשמל. יש לי שני מונים לשני חדרים במשרד. בכל חדר אותה תאורה ואותו מזגן שעובדים מספר זהה של שעות. אבל, אני פתאום מקבל חשבון גבוה פי ארבעה באחד החדרים. אפילו חברת החשמל הבינה שמשהו פה לא בסדר. מה גיליתי? שהתחברו לי לחשמל באופן פיראטי, שזה מסוכן ביותר. משכו שני חוטים ממני בצורה פרטצ'ית וחיברו לשם, האל יודע מה. בלי הארקה. זאת סכנת נפשות של ממש".
בעל עסק סמוך הופתע לקבל חשבון מים ובו צריכה משותפת של 15 קוב. "אמרתי שזה לא ייתכן. הרי כל מה שיש לי בחנות זה כיור קטן, ממנו אני ממלא קומקום פעם ביום, לקפה של הבוקר. 15 קוב מים? זה לא אפשרי. אז באו מ'מי שבע' וגילו שהתחברו לצנרת שלנו באופן פיראטי וחגגו על חשבוננו.
"פעם הפסאז' הזה היה הלב של באר שבע. היום, ארבע אחרי הצהריים ואנשים בורחים. ככה רוצים להחיות את העיר העתיקה? בדיבורים? אני אומר לך, יש פה אלפי פליטים מאפריקה וזה יתפוצץ לכולנו בפנים. רוצים לטפל בפליטים, זה אנושי וזה נוגע ללב כולנו כיהודים, אבל אתה לא יכול לפתור בעיה וליצור בעיה אחרת. לאן אני אלך עם העסק שלי? גם ככה חונקים אותנו בעירייה. העירייה אומרת שהשקיעה 200 מיליון שקלים בעיר העתיקה ואני שואל – איפה?".
ברקוביץ', שמשרדו מרכז את פעילותם של תשע חברות ביטוח בבאר שבע, רותח: "אני מקבל קהל רב. הפכו לי את הבניין למאהל פליטים. תראה את התקרה: הכל רטיבות. מקלחות שמו לי מעל המשרד והכל נוזל. אין לך עם מי לדבר. אין פה משטרת הגירה. אין פה רשויות ואין פה חוק".
מעיריית באר שבע נמסר: "מדובר בנושא בעל היבט לאומי. עיריית באר שבע פועלת בנושא העובדים הזרים מול כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרדי הממשלה ומשטרת ישראל. בנוגע לשאלתך, המקרה ייבדק מול אותם גורמים ובמקביל תפעל העירייה להבטיח את ביטחון תושביה ושמירה על הסדר הציבורי".
ממשטרת מרחב הנגב נמסר בתגובה: "תופעת המסתננים הינה תופעה המטופלת על ידי משרדי הממשלה השונים. על פי הערכת מנהל יחידת ההגירה בדרום, ישנם כ-400 סודנים בעיר באר שבע. לציין שכל הפליטים מקבלים אישורי שהייה המאפשרים להם להשכיר בתים ולעבוד.
"מהנתונים הקיימים בידינו, במהלך השנה האחרונה נפתחו תיקים פלילים בודדים כנגדם ובמרביתם הם קורבנות העבירה ולא מבצעיה. לעניין העיר העתיקה, תחנת משטרת באר שבע ממקדת את פעילותה שם והגבירה את הסיורים המשטרתיים בעיר, בדגש לשעות הלילה. כמו כן, נערכים מבצעים משותפים עם יחידת ההגירה במטרה לאתר פליטים השוהים בעיר ללא אישורי שהייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם