לא גומרת את החודש: אלופת ישראל באגרוף עובדת בניקיון
אוי לבושה: ילנה שלקובין, אלופת ישראל באגרוף המתפרנסת מניקיון חדרי מלון, העפילה לאליפות העולם שתתקיים בסין, אולם לא תזכה לייצג את המדינה, מפני שאיגוד האגרוף דורש ממנה לממן את הנסיעה. יו"ר האיגוד: "היא לא שווה את זה. היא כולה אלופת ישראל"
אלופת הארץ בספורט שהוא אולימפי, ספורט שסוחף מאות מיליונים בעולם וזוכה לשעות שידור רבות ביורוספורט, ואין עליה אפילו מילה אחת באינטרנט. זו כנראה גם הסיבה שאלופת הארץ שלנו, לא תגיע לאליפות העולם שתתקיים החודש בסין.
◄בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
במכתב שהגיע מאיגוד האגרוף נכתב: "הריני מאשר בזה כי המתאגרפת, ילנה שלקובין, אלופת ישראל במשקל עד 57 ק"ג, תשתתף באליפות העולם לנשים". אה, כן, כמעט שכחנו, במכתב גם היה רשום: "לנסיעה הזו
על אותם 7,000 שקלים, נופלת ההזדמנות של ישראל לקבל ייצוג באליפות העולם.
שלקובין עלתה לישראל כשהייתה בת 19. היא הגיעה מהעיר ורקוטה, עיר של כורי פחם ברפובליקת קומי שברוסיה. מדובר באחד המקומות הקרים ביותר בגוש הסובייטי ובעולם בכלל. הטמפרטורה הממוצעת בחורף נעה סביב מינוס 22 מעלות, כשתשעה חודשים בשנה הטמפרטורה הממוצעת שם לא עולה מעל לאפס.
בשנת 2003, מיד עם עלייתה לארץ, בקשה להתגייס לצה"ל, אבל בגלל בעיית גיל ושפה, בקשתה נדחתה. ביוני הקרוב היא תהיה בת 28. היא גרה ברחוב גאולה בשכונת הדר בחיפה, בדירה ששכרה לבד. את הוריה היא השאירה מאחור, ברוסיה. לפני שש שנים היא הגיעה למועדון האגרוף "סבטנה", של ייבגני קוברין, ומאז הכל היסטוריה.
"כשבאתי בפעם הראשונה, הגעתי רק כדי לראות ולא ממש התלהבתי", היא מספרת, "משום מה הגעתי עוד פעם ועוד פעם, ואז כבר התאהבתי בזה. זה פשוט כיף אדיר, האימונים והקרבות. זה ממש נותן לי הרבה, בעיקר אחרי התחרות הראשונה. זה נותן לי משהו אמיתי, משהו מבפנים שקשה לי להסביר. ותחשוב שעם ההרגשה הכל כך טובה הזאת שנותנים לי האימונים, גם התחלתי לפני שלוש שנים לזכות באליפויות בארץ. זה נתן לי דרייב אדיר. הרגשתי שאני יכולה להשתפר ולתת יותר".
את ילנה אנחנו פוגשים מחוץ למועדון ברחוב הרצל בעיר, רגע לאחר שירדה מהאוטובוס. היא הגיעה כרגע ממלון "ליאונרדו". היא לא משתכנת שם, אלא מרוויחה שם את לחמה כעובדת משק וכמנקה. "אני עובדת משבע בבוקר עד ארבע ולפעמים יותר מזה", היא מספרת, "אני אשקר אם אומר שזה לא קשה לקום בבוקר לעבודה, לסיים, ואז להתחיל באימונים. אבל מה אפשר לעשות?
"אני צריכה את הכסף. אין לי ברירה, אני גרה פה לבד, צריך כסף לשכר דירה, ולקיים את עצמי. במועדון אמנם מתאמנים כל יום, אבל אני לא יכולה להגיע בכל יום, כי אני צריכה לעבוד. אז אני עושה ספורט בבית".
מה סדר היום שלך?
"מסיימת להתאמן, עולה באוטובוס הביתה, והולכת מייד לישון. בשעה שבע אני כבר צריכה להיות בבית המלון. כלומר, אני צריכה לצאת בשש בבוקר לכיוון המלון".
עם סדר היום הזה, ילנה שלקובין זכתה בשלוש השנים האחרונות באליפות ישראל. ב-2009 היא התמודדה במשקל של עד 64 קילוגרם, ב-2010 במשקל של עד 60 קילוגרם, ובשנה שעברה במשקל של עד 57 קילוגרם. בשנה שעברה ייצגה את ישראל בתחרות סבב אירופי בקזחסטן.
גם אז האיגוד לא שילם לה את הנסיעה, אלא רשת מלונות פתאל בה היא עובדת, דאגה להטיס אותה לשם. "האליפות בסבב האירופי בקזחסטן, הייתה הנסיעה הראשונה שלי לתחרות בחו"ל", מספרת שלקובין. היא סיימה שם במקום החמישי, מקום שהבטיח לה את ההשתתפות באליפות העולם בסין:
"זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בתחרות בין לאומית, זאת הייתה פשוט קפיצת המדרגה הכי גדולה שעשיתי בקריירה שלי. אתה רואה שם בנות מכל העולם, חזקות, מקצועניות, הרבה יותר מאשר פה. קיבלתי ניסיון ענק. כל תחרות בין לאומית כזאת משפרת לי את היכולות בצורה אדירה. אני צריכה לנסוע כדי לצבור ניסיון, ובעיקר להילחם ברמה הרבה יותר גבוהה.
"אי אפשר רק בארץ, אין פה מספיק בנות מתאגרפות כדי שיהיה לי פייט מספיק חזק. אני מקום ראשון פה כבר שלוש שנים בשלושה משקלים שונים, וכרגע אין פה מישהי יותר חזקה. אני חס וחלילה לא רוצה להישמע שחצנית, זה לא בא מהמקום הזה, זה בא מהמקום שאני חייבת יריבות יותר חזקות כדי להשתפר. אני חייבת לעלות בסולם הדרגות".
הבטחת שם את המקום שלך באליפות העולם, אבל כמו שזה מסתמן כרגע, את לא תסעי.
"זה חבל מאוד שאני לא נוסעת. אני רוצה מאוד להגיע לשם. זאת אליפות העולם. מה זה עוזר שאני נשארת בארץ. בסדר, אני אשאר בארץ ואמשיך לעבוד קשה, זה ברור, אבל אני רוצה להגיע לשם, לרמות הגבוהות, לייצג שם את ישראל. לראות את הדגל של ישראל נמצא שם בזכותי. אבל אין את הכסף כדי שאני אסע".
איגוד האגרוף, שהוא זה שבעצם שולח אותך, לא יכול לשלם סכום כזה נמוך?
"לא. אני לא מבינה איך זה מגיע למצב הזה בישראל. אני יודעת בוודאות שבכל העולם האיגודים משלמים עבור הנציגים שנוסעים לייצג את המדינות שלהם. זה לא מה שקורה פה. זה ממש לא נכון ולא טוב. לא לספורטאים ולא לספורט במדינה".
איך את מרגישה עם זה באופן אישי?
"האמת, זה ממש לא נעים. קשה לי להבין את ההתנהלות הזאת. איך מצפים שספורטאי יהיה מקצוען בצורה הזאת. אי אפשר להיות מקצוען. אני לא מבינה למה זה פועל בצורה הזאת. חבל מאוד, כי יש אנשים שיכולים לעשות דברים גדולים בספורט פה, לזכות במדליות. זה לא רק טוב לספורטאים עצמם, זה טוב גם בשביל הספורט בישראל".
את מרגישה שהמדינה לא מחזירה לך?
"מה זה לא מחזירה? אני גרה פה, חיה פה, אני רוצה לתת משהו למדינה, לתרום, ואני לא יכולה. מדליה זה דבר שמעניק למדינה הרבה מאוד, אבל איך אני יכולה להשיג אותה אם אין 7,000 שקל כדי לשלוח אותי לאליפות העולם?".
מה עם האולימפיאדה בלונדון? זה משהו שעומד בכלל על הפרק?
"בהרגשה שלי, אני יכולה לנסוע לאליפות העולם ולאולימפיאדה ולחזור משם עם משהו. לאליפות העולם כל מה שצריך זה רק כסף לטיסה לשם. מעבר לזה, אם תהיה הזדמנות לנסוע ללונדון, אני אצטרך גם לעשות אימונים בחו"ל.
"חייבים להעלות לי את הרמה ואת מספר הבנות שאני מתמודדת מולן. יש מחנות אימון ברוסיה ובאוקראינה של שבועיים, שכל מה שעושים שם זה רק להתאמן ולהשביח את היכולת".
כמו שאת מכירה את המצב פה, כל מה שאת אומרת, יכול מאוד להיות שלא יקרה.
"אני אגיד לך את האמת, עולות בי לפעמים מחשבות לחזור לרוסיה, למשפחה שלי, להתאמן שם, לחיות שם חיים מקצועניים. אבל אני החלטתי שאני פה, בשביל ישראל, בשביל לעשות למען המדינה.
"אני גרה פה ואני רוצה לתרום למדינה. תחשוב איזה גאווה התושבים של המדינה הרגישו כשלי קורזיץ זכתה באליפות העולם. אני לא יכולה להגיד לך עכשיו מה יהיה בעתיד. אולי בעתיד אני אסע להתאמן ברוסיה. מי יודע?".
אליפות העולם אבודה כבר מבחינתך?
"אני חושבת שעדיין יש עוד מעט זמן כדי להירשם לאליפות העולם. למרות שההרשמה באיגוד האגרוף הסתיימה ביום חמישי שעבר, אני מאמינה שאם יגיע הכסף, אני אוכל לנסוע ולייצג את המדינה בכבוד".
את מרגישה שלא מתייחסים אליך?
"חבל שבארץ לא מייחסים משמעות לספורטאים ה'אחרים'. יש השקעה בכדורגל, וזה בסדר גמור, זה ספורט פופולארי, אבל תחשוב מאיפה באו ההישגים הבין לאומיים הכי גדולים של הספורט הישראלי- מג'ודו, מגלישה, משייט. זה לא הגיוני שקודם אני צריכה להיות אלופת עולם ורק אחר כך יתחילו להשקיע בי. כדי להיות אלופת עולם אני צריכה שישקיעו בי. ומדובר פה בסכומים ממש לא גבוהים ביחס לכדורגל. תאר לך שאני אסע לסין ואזכה שם במקום הראשון, איזו גאווה תהיה למדינה".
יושב ראש איגוד האגרוף, וויליאם שחאדה, אמר בתגובה: "לא צריך לעשות טרגדיה גדולה. זו אליפות שעולה הרבה כסף והאגוד לא יכול לממן את זה. היא לא מישהי שהולכת לקחת אליפות עולם, היא לא מוכנה לזה ולא שווה את הכסף, אז היא לא נוסעת. היא כולה אלופת ישראל. אם העירייה שלה לא ממנת אותה, אז שלא תיסע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם