בקיץ הזה: הפעילים בירושלים נערכים למחאה
הקיץ הזה יהיה חם, מבטיחים הפעילים החברתיים בירושלים שמתכוננים לחידוש המחאה החברתית. "החורף היה הזמן של הממשלה להגיב, והציבור המתין בסבלנות, אבל אנשים מרגישים שפשוט דורכים עלינו", אומרת אחת הפעילות
"אנחנו רואים עכשיו הרבה התארגנויות מחודשות לקראת הקיץ, ובאופן כללי יש תחושה שהשטח מתעורר שוב מתוך הרבה תסכול", מספרת ענבל הלפרין מתנועת "רוח חדשה", שהייתה פעילה במאהל המחאה בקיץ האחרון. היא מוסיפה כי "החורף היה הזמן של ממשלת ישראל להגיב, והציבור המתין בסבלנות גדולה ובאמונה, אבל אנשים מרגישים היום שפשוט דורכים עלינו. אפילו המסקנות של ועדת טרכטנברג שכבר התקבלו בממשלה והיו אמורות להתממש לא מתממשות, ומתמסמסות בזו אחר זו".
כדוגמה לטענותיה מזכירה הלפרין את הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, שעמדו במוקד ויכוח ציבורי רק לאחרונה: "למרות שטרכטנברג המליץ להקצות דיור בר השגה לזוגות צעירים, בסוף הגיע אטיאס, שדואג למגזר שלו, ובהחלטה שרירותית השאיר את הקריטריונים על כנם בשביל משפחות מרובות ילדים. מספר שנות הנישואין הפך לקריטריון הכי משמעותי".
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
בפורום נרחב שהתכנס במוצאי שבת שעברה ב"סלון שבזי" בנחלאות ביקשו נציגי התנועות הירושלמיות החברתיות להחליט מה יהיו האידיאולוגיה והמסרים של המאבק המתוכנן לקיץ הקרוב. הם הדגישו שלא מדובר בפעילות ספציפית של תנועה מסוימת, וכל מי שרוצה להיות מעורב במחאה ומאמין בצדק חברתי מוזמן להצטרף למערכה.
בפגישה נכחו כמאה משתתפים חילונים ודתיים - בהם נציגי מאהל חב"ש, "רבנים לזכויות אדם", פעילי הדיור הציבורי בירושלים, תנועת "התעוררות", "ירושלמים", "רוח חדשה", סיעת מרצ, המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה, אנשי "המעברה" ונציגים מטעם עצמם שביקשו להשתתף בהכנות. כל אלה התחלקו למעגלי שיחה בפאב החברתי ודנו בנושאים הבוערים בעיניהם, וכך התגבשו קווים מנחים לפעילות הקרובה.
רונה אורובנו, רכזת "התנועה החברתית" בעיר וממובילות המחאה החברתית בקיץ האחרון, מפרטת את המסקנות מהמפגש: "המסרים המרכזיים שאנחנו רוצים להעביר הם שלמדינה ולממשלה יש אחריות לכל האזרחים, וצריך להגדיל את קופת השירותים הציבוריים. חשוב לנו גם לדבר על זכויות עובדים ומלחמה בגזענות, אלה נושאים שאנשים מתחברים אליהם מאוד ורוצים לקדם אותם".
בשונה מהקיץ הקודם, הפעם מאמצים הפעילים אג'נדה פוליטית ברורה, והם מקווים להשפיע על הציבור
הלפרין מוסיפה כי "כחלק מהניסיון להגדיר לעצמנו מה עומד מאחורי הכותרת 'צדק חברתי', אנחנו שואפים להגיע לבסיס רחב שמשותף לכל השכבות באוכלוסייה כדי שכולם יוכלו להזדהות איתו. הרעיון הוא לשים בצד את העיסוק הפוליטי בימין ושמאל, ולעסוק בנושאי הליבה מתוך המקום המשותף באמצע". בימים הקרובים צפויה להתקיים פגישה נוספת של הפעילים.
אחד הרעיונות שכבר החלו לקרום עור וגידים בעקבות המפגשים שהתקיימו בשבוע שעבר הוא מאבק למען "מס רובין הוד". את המס יזמה אורובנו, ומטרתו היא לתעל לקופת המדינה 19 מיליארד שקלים באמצעות שינוי חלק מהמסים המוטלים היום, בהם מס חברות ומס ירושה, ולהפנות את הכספים לתחבורה ולדיור ציבוריים, קצבאות זקנה ומימון תשלומי הורים. אורובנו מגדירה את הרעיון כ"החזרת הכסף לעם", וכבר הובילה את הצעד הראשון במאבק: היא ופעילים נוספים עלו על אוטובוסים ורכבות בעיר כשהם לבושים בירוק, כמחווה לרובין הוד, וחילקו עלונים בנושא.
אף שהמלצות ועדת טרכטנברג רחוקות מיישום וקשה לומר שמדיניות הממשלה שינתה כיוון בעקבות האוהלים שהוקמו בארץ בקיץ האחרון, אורובנו מציינת כי המחאה הצליחה באופן יוצא דופן לפחות בעניין אחד: "האנשים היום הרבה יותר בקיאים בנושאים של צדק חברתי", היא קובעת. "גם בפגישה שהייתה בשבוע שעבר בלט מאוד שאנשים ניסחו את הטיעונים שלהם היטב וידעו בדיוק על מה הם מדברים. היה תהליך למידה משמעותי של מאז הקיץ הקודם ומישהי כמו ויקי וענונו, למשל, שלפני שנה הפכה פתאום למייצגת האמהות החד-הוריות, יודעת היום לומר בדיוק מה היא דורשת ממשרד השיכון ואיפה נמצאים התקציבים לזה. זה תהליך חינוכי חשוב מאוד".
היא מוסיפה כי "גם אם המחאה לא הצליחה בקיץ אחד, וגם אם ייקח לה ארבע שנים להצליח, אנחנו רואים שהדברים מבעבעים מלמטה, וזה האיום הגדול כרגע על הממשלה הקפיטליסטית והמדיניות הניאו-ליברלית שלה. אנשים לומדים מה זה צדק חברתי ומה זה מדינת רווחה, ואי אפשר יותר לסבן אותם. ביבי בונה היום את כלכלת הבחירות שלו, שלא מייצגת צדק חברתי, והוא צריך להבין שאנשים לא ייקנו את הלוקשים האלה יותר".
הלפרין מצטרפת לדבריה של אורובנו, ואומרת כי "יש רצון גדול בחברה הישראלית, בקרב כל האוכלוסיות, לשינוי עמוק ומהותי, וההתעלמות של ביבי מהמציאות הזו תעלה לו במחיר כבד במערכת הבחירות הקרובה".
היא מבטיחה כי "הקיץ הזה יהיה בוער, הן מבחינת המאבק החברתי והן מבחינת הבחירות, ואם ראש הממשלה ימשיך להתעלם ממה שקורה, ולכנס את כל הסוגיות תחת הכותרת 'יוקר המחיה' במקום לתת לכל דבר את הכבוד המגיע לו, הציבור יגיב בהתאם. הציבור לא מטומטם, והממשלה תידרש לתת דין וחשבון אמיתי".
האם המחאה בקיץ הקרוב תיראה כמו זו של הקיץ הקודם? אורובנו מאמינה שלא, ומדגישה את השינוי שעברו הפעילים והתנועות בחודשים האחרונים. לדבריה, "היום אנחנו הרבה יותר מגובשים מבחינת מה שאנחנו רוצים להשיג, ויודעים מאיפה אפשר להביא את התקציבים כדי לממן את זה. בשבעת החודשים האחרונים נצבר הרבה מאוד ידע ונאסף מימון, ואנחנו מגיעים לקיץ הקרוב הרבה יותר מלומדים וחזקים משהיינו בשנה שעברה. הפעם זו לא תהיה מחאה שמתפרצת באופן ספונטני, אלא מחאה מאורגנת שיש לה מטרות מוגדרות וברורות". אורובנו מבקשת גם להדגיש כי לא מדובר בצעד שהתחיל עכשיו: "בתנועה החברתית אנחנו נערכים לקיץ כבר שבעה חודשים".
לדברי הלפרין, התחושה של המאבק המשותף שבלטה בקיץ האחרון עדיין קיימת. "יש תחושה אמיתית של שותפות. המחאה היא לא על 'אֹסם', על תנאי הרופאים או על מצב הסטודנטים. זו מחאה גדולה יותר על הערכים במדינת ישראל, והיא נועדה ליצור מרכז ערכי מחודש. מרכז הכובד הערכי שגדלנו עליו, של התיישבות ואהבת הארץ, התמוסס עם התפרקותה של החברה, עליית הניכור והיעלמות הסולידריות. אני מקווה שנצליח ליצור חברה ישראלית חדשה שתהיה חזקה יותר, מלוכדת יותר ומתוקנת; חברה שלכל אדם באשר הוא אדם יש בה זכות לעבוד ולחיות בכבוד. אני רואה במחאה תשובה ערכית ומהותית למשבר שנקלענו אליו כחברה, נתאגד מחדש סביב ערכים ושותפות ואמונה במדינת ישראל. אנחנו כאן כי ישראל חשובה לנו. המאבק הזה הוא של כולם, וכולם צריכים להבין את זה".
עד שהמחאה תפרוץ בשיא תפארתה, הפעילים הירושלמים מקווים להקים בעיר "בית עם" שיארח את מפגשי המחאה וישמש מקום לעיסוק לימודי ותרבותי בצדק חברתי, על פי המודל הקיים בתל אביב מימי המחאה בקיץ.
בינתיים ממשיכים הפעילים המקומיים לקיים אירועים על בסיס שבועי. במוצאי שבת קיימו אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ואנשי מאהל גן הסוס צעדה מגן הסוס לבית ראש הממשלה, בדרישה לצדק במקום העבודה, שכר צודק וקיום בכבוד. כפי שמסבירה הלפרין, "תעסוקה בכבוד היא אחד הבסיסים של מדינה מתוקנת. כמו שרואים היום בכל העולם, כשאנשים לא מסתמכים על מערכת הרווחה והסעד יש להם יותר כוח נפשי לצאת החוצה, לממש את עצמם ולשפר את איכות החיים שלהם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם