ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

עולה חדשה מצרפת יוצאת לקרב נגד התעמולה הפלסטינית

ראשל לוי, עולה מצרפת שמתגוררת באשקלון, הזדעזעה לאחר הרצח של הנער היהודי אילן חלימי בפריז לפני שש שנים, וכתבה את רגשותיה בבלוג. למחרת גילתה שמאות קראו את דבריה. מאז החליטה שייעודה הוא להסביר את ישראל. כיום היא מפעילה אתר פרו-ישראלי בצרפתית ולא יכולה להבין "שמאלנים כמו סער סקלי".ראיון

המלחמה הכי קשה שמנהלת מדינת ישראל בשנים האחרונות נמצאת בזירה התקשורתית. בניגוד לצה"ל, שנחשב לאחד החזקים בעולם, צבא ההסברה של ישראל הוא דליל בכוחותיו וביכולותיו. זירת האינטרנט היא אולי החשובה ביותר בעידן הנוכחי, ושם התעמולה האנטי-ישראלית חוגגת. אבל לוחמת-סייבר ישראלית אחת, מנסה לשנות את המצב בעצמה, עד כמה שהיא יכולה.

את החמ"ל שלה הקימה ראשל לוי, עולה מצרפת, בבית קפה באשקלון. משם היא מעדכנת, מבוקר ועד לילה, אתר ישראלי בשפה הצרפתית, שנותן תשובה ציונית הולמת לכל ניסיון הכפשה שהיא מזהה באתרים האירופאים האחרים:

ידיעות נגדיות, טוקבקים למכביר והוכחות המפריכות את התיאורים השקריים. האתר שהקימה (Israel-flash.com), יחד עם עוד שני שותפים, פועל כמעט 24 שעות ביממה, והתוצאות מתחילות להגיע, כשלא פחות מ-40 אלף קוראים מרחבי העולם נכנסים עליו מדי יום.

את ההחלטה להקים אתר בצרפתית שיסביר את מדינת ישראל היא קיבלה לפני כשש שנים, כשהבינה שהאנטישמיות בצרפת מתחילה להיות מאוד מסוכנת. הטריגר היה המקרה המזעזע שלרצח אילן חלימי,  יהודי-צרפתי, שנחטף על ידי כנופיית מהגרים מוסלמית, ובמשך שלושה שבועות עונה, עד לרציחתו.

תקופה קצרה קודם לאירוע זה, עלתה לוי מצרפת לארץ, לאחר שחשה שהמדינה  שבה חיה הופכת למקום מאוד מסוכן עבורה. לכל אורך השבועות בהם היה חטוף חלימי, היא עקבה בדריכות בעיתונים הישראליים בנוגע למצבו, והופתעה לגלות שעד מהרה איבדה התקשורת בארץ עניין ולא הבליטה מספיק, לטעמה, את הנושא.

בלילה שבו נרצח חלימי, היא כתבה את אשר על לבה בבלוג. למחרת התעוררה וגילתה שלמעלה מ-200 אנשים קראו את דבריה ואף הגיבו עליהם. באותו הרגע היא החליטה שמצאה את הייעוד שלה: לעסוק בהסברה הישראלית.

לוי נולדה בצרפת למשפחת ניצולי שואה. המשפחה עלתה במהלך שנות ה-60 לארץ, לאשדוד, אבל בעקבות עבודתו של האב, חזרה במהרה לצרפת. רק לפני מספר שנים שבה לוי לישראל, עם תחושות חזקות של ציוניות. העברית שלה לא מושלמת, המבטא הצרפתי נותר כבד, אבל היא לא מרגישה זהות למדינה בה נולדה, אלא רק שזו שבה היא מתגוררת היום.

"כיהודים, זה לא פשוט לגדול בצרפת", היא מספרת. "מעשה הטרור האחרון בטולוז הוא רק דוגמה אחת לקשיים. בשנת 2011 היו אלף מקרי אנטישמיות נגד יהודים רק בצרפת: החל מקללות ברחוב ועד מעשי רצח, שכמו בטולוז, נגמרים בכך שהרוצח מצטער רק על כך של הספיק להרוג עוד יהודים. הסיבה שהוא עשה את הרצח הנורא הזה הוא שטיפת המוח של המוסלמים הקיצוניים בצרפת, שמשקיעים בזה  הרבה מאד כסף.

"אני ממש לא מזלזלת במוסלמים, להיפך. הם מכירים את חוקי המשחק שלנו ומשתמשים בהם. הם יודעים שבארצות דמוקרטיות אפשר להגיד מה שרוצים ומנהלים נגד היהודים ונגד מדינת ישראל מלחמה, לפי חוקי המשחק הדמוקרטיים שלנו. אף אחד לא רואה את פעילי השלום האלה עושים מטס או משט למען ילדי סוריה".

הכל התחיל בבלוג הקטן ההוא, לאחר רצח אילן חלימי ז"ל. בלי ניסיון בכתיבה ובלי יותר מדי ידע בנושא האינטרנט, היא החליטה להפיץ את דעותיה לכמה שיותר קוראי צרפתית ברחבי העולם. "ידעתי שאני חייבת להילחם נגד הפרופגנדה, הדיסאינפורמציה והשקרים הרבים בהם המוסלמים מציפים את התקשורת והאינטרנט.

"במקביל התחלתי ללמוד היסטוריה כדי לבדוק שלכל הדברים שאני אומרת יש בסיס עובדתי. בצרפתית יש ביטוי שאומר 'אין לנו לשון של עץ', והמשמעות היא: אנחנו אומרים רק את האמת. הרגשתי שאני חיילת אחת של אמת מול צבא השקר הפלסטינאי והמוסלמי הגדול".

ואנשים באמת משתכנעים?
"אחרי המאמר הראשון, ראיתי את כמות הצפיות והתגובות, והבנתי שיש קוראים שמעוניינים לדעת עוד. אז כתבתי עוד מאמר. כתבתי כל יום, וראיתי שמספר הקוראים רק עולה ועולה. אחרי שנתיים, בהן כתבתי כ-14 אלף מאמרים וצברתי אלפי קוראים, הבנתי כמה השפעה יכולה להיות לי, והחלטתי שהפלטפורמה חייבת להתרחב.

"התחברתי לשני שותפים: ז'אן מרק מוסקוביץ', יהודי שעובד בבית המשפט בצרפת, וג'ון פטריק גרינברג, שנמצא בתל אביב. החלטנו שאנחנו הופכים להיות צבא ישראלי ברשת והקמנו את האתר שלנו.

"בתחילה החומרים היו בצרפתית בלבד ויועדו לדוברי צרפתית בקנדה, לוקסמבורג, שוויץ וכמובן צרפת. מי שלא דובר צרפתית השתמש בתרגומון של הדפדפן של גוגל ותוך שבועות מעטים הגענו למצב שקוראים אותנו עשרות אלפי אנשים מ-158 מדינות שונות. חשוב להבין שהאנטישמיות ושנאת היהודים לא מגיעה רק מהמוסלמים".

אז ממי?
"לאירופה יש צד אפל. אולי הם אומרים שהם מרגישים אשמה על השואה, אבל הם לא אוהבים לראות יהודים. בצרפת יש את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, אבל גם החלשה ביותר. אין לובי יהודי, ואף אחד בממשלה לא מחזר אחרינו שנצביע לו. אין אחדות בקהילה ואין לה כוח.

"הקהילה היהודית המקורית נכחדה רובה במלחמת העולם השנייה על ידי הכיבוש הנאצי, והיהודים שיש בצרפת היום הם פליטים ממדינות צפון אפריקה, כמו אלג'יר, תוניס ומרוקו. באירופה קיימת איסלאמיזציה, שבולטת בעיקר בצרפת. יש בה המון מוסלמים והצבע הירוק גדול מאוד שם. יש שטחים שלמים במדינה שהם מוסלמים, ושכונות גדולות בפריז שצבועות ירוק".

וצרפת לא נלחמת בתופעה?
"לא. כשאומרים לי שהחוק של איסור לבישת הבורקה (לבוש איסלאמי מסורתי לנשים, המכסה את כל גופן מכף רגל ועד ראש, י"ג) עבר בצרפת זה מצחיק אותי. כי אף אישה מוסלמית לא באמת הפסיקה ללבוש בורקה. פשוט שאף שוטר לא ינסה לאכוף את החוק הזה. אם יעשה זאת, יסכן את החיים שלו. יותר מזה – יש שכונות שלמות בצרפת אליהן המשטרה כלל לא נכנסת. יש שם תהלוכות שקוראות מוות ליהודים והמשטרה לא יכולה לעשות כלום".

ומה את יכולה לעשות, דרך האינטרנט, כדי להילחם בתופעת האיסלאמיזציה?
"זה לא שהעם הצרפתי לא אוהב אותנו, אלא שהתקשורת הצרפתית גורמת לו לחשוב דברים רעים עלינו. התקשורת בצרפת היא פרו-פלסטינאית באופן מוחלט. כשנופלים עלינו קאסמים וגראדים בדרום, אני נכנסת לאתרים הצרפתים, ומייד כותבים שזה קרה בתגובה לאכזריות של צה"ל כלפי ילדים פלסטינים. אנשים בישראל אולי לא מודעים לזה, אבל את סלאם תמורי, שניסה להתנקש בחייו של הרב עובדיה יוסף ונשפט לשבע שנות מאסר ושוחרר בעסקת שליט, קיבלו בעיריית פריז בכבוד מלכים".

כשלוי עלתה לישראל, היא הייתה בטוחה שבמדינת היהודים תגלה שכולם נמצאים באותו הצד: נלחמים באויבים, מסבירים את ישראל. אבל אז היא גילתה בפעם הראשונה שקיימים גם כאן מה שהיא מכנה "עוכרי ישראל": אנשי השמאל הקיצוני. כל שעות היממה היא עוסקת בקריאה של אתרי אינטרנט העוינים את ישראל. כשראתה את סער סקלי, פליט האח הגדול ותושב עירה אשקלון בעבר, מתראיין ל"אל ג'זירה", היא התקשתה לשמור על שלוותה.

"בשבילי אנשים כמו סער, הם המחלה של מדינת ישראל ושל היהודים בכלל", היא תוקפת. "כמה נזק הם גורמים לנו. הערבים עושים טרור ביהודים בגלל שטיפת מוח והבטחות הזויות ל-70 בתולות בשמיים, ואנשים כמו סער רק מחזקים אותם. ערבים מסתכלים ואומרים לעצמם 'אם זה מה שאומרים היהודים, אז ברור שכל מה שאנחנו אומרים נגדם לגיטימי'. המוסלמים חכמים, יש להם כסף והם משתמשים בו נגדנו".

מה כתבו בשבוע שעבר באתרים בעולם על פרשת סא"ל שלום אייזנר?
"כמובן שאתרי אינטרנט בדנמרק העלו את הסרטון הזה, של סא"ל אייזנר מכה את המפגין הדני. צפיתי את זה, ומיד כשהסרטון עלה באתר מסוים, הפעלתי את האנשים שלנו כדי שיתנו תגובות נגד שם. העלינו שם את השאלה: למה דנמרק שולחת אזרח שלה לעשות פרובוקציות במדינה אחרת? אני רוצה לראות מה דנמרק תעשה כשחבורת זרים תבוא להפגין מול חוקים שלה.

"בעצם, אני יודעת מה הם היו עושים. מיד לאחר שהסרטון התפרסם, התחלתי לחפש באינטרנט סרטונים של המשטרה הדנית מפזרת מפגינים. מצאתי הפגנה על נושא של צדק חברתי, שבה הראו את השוטרים מכים את המפגינים ביד קשה עד זוב דם ועוצרים אותם. כמובן שמיד העליתי את הסרטון לאתר שלנו, כדי שגם האירופאים יראו את עצמם לפני שהם מתלוננים על ישראל".

הרגשת שאת מצליחה לשנות משהו?
"כשהעלינו את הסרטון על המשטרה הדנית לאתר, הרגשנו שאנחנו משתתפים במלחמה ומנצחים בה. מי שמתפעלים את האתר הזה אלה בסך הכל שלושה אנשים, כל אחד פועל מהמחשב הביתי שלו, ואנחנו נלחמים באויב שהוא הרבה יותר חזק מאיתנו. מספרית – הם הרבה יותר גדולים מאיתנו. לכן הכי קשה לי זה לשמוע יהודים, צברים, שנולדו פה, שמדברים נגד המדינה. הרי הם יודעים מה האמת, הם לא כמו אלה מבחוץ, שניזונים מהתקשורת.

"אולי הם לא יודעים איזו זכות גדולה הייתה להם להיוולד בישראל. הם לא יכולים להתחיל  להבין את הפירוש של המילה גלות. אני יודעת מה זה ללכת ברחוב ושמסתכלים עליך רק כי אתה יהודי. וזה קורה עכשיו, לא לפני 60 שנה. אני לא חוזרת לצרפת, גם לא לביקורים. ישראל היא המדינה שלי, ועם כל הבעיות שיש פה – ישראל היא המקום הטוב ביותר בעולם ליהודים".

את מרגישה שהפעילות שלך באתר תורמת למדינת ישראל, או שזו רק טיפה אחת בים, שלא מספיקה כדי לשנות משהו?
"ישראל חייבת להתחיל לקבל את העובדה שהמלחמה האמיתית של הזמן המודרני היא מלחמה על דעת הקהל העולמית. והמלחמה הפסיכולוגית הזאת מתנהלת ברשת. מבחינתי, את העבודה שאנחנו עושים, משרד החוץ ומשרד ההסברה היו צריכים לעשות כבר מזמן.

"אבל אנחנו לא מחכים להם, אנחנו כבר נלחמים בשטח. אני אתן לך דוגמה: כשקתרין אשטון, שרת החוץ של האיחוד האירופי, התייחסה לרצח בטולוז, היא השוותה בין הנרצחים לבין הילדים המסכנים של עזה. קראנו על זה באינטרנט, ובתוך מספר דקות מרגע שאמרה את הדברים, העלינו עצומה שקראה לה להתפטר מתפקידה. בתוך שבועיים אספנו 3,000 חתימות, ומדי יום נוספות עוד ועוד חתימות.

"עוד דוגמה: אחרי ההתבטאויות מעוררות המחלוקת של אירינה בוקובה, יו"ר ארגון אונסק"ו שתומך כספית בפלסטינים, שלחנו לה מסמך ובו פירוט לאן הכסף שהם מעבירים הולך. זהו ארגון החינוך של האו"ם, אבל החינוך בעזה הוא לשנאת ישראל, לטרור ולפיגועים. אגב, היא ענתה לנו למכתב, והבטיחה לבחון את הנושא.

"זו ההוכחה שלאתר שלנו יש השפעה לא רק על הקוראים, אלא גם על מקבלי ההחלטות. התחושה היא שאנחנו מצליחים לעשות מהלכים הסברתיים שמציגים את ישראל באור הנכון, כדמוקרטיה היחידה בתוך השטח המוסלמי הגדול, המדינה היחידה באזור שבו אזרחים יכולים לדבר בלי למות. אבל הפרדוקס הוא שאלה שמנצלים את היתרונות של המדינה הדמוקרטית הם בעיקר שונאינו המוסלמים, לטובת ההכפשה שלנו".

האם לדעתך ישראל, כמדינה, יכולה באמת לנצח בזירה ההסברתית?
"מדינת  ישראל  ושר ההסברה יולי אדלשטיין התעוררו רק כשהם הבינו את חומרת ההשפעה של דוח גולדסטון. אז הם החלו לבנות צוותים שיעסקו בלוחמת הסברת אינטרנט. אז הם גם גילו אותנו – שלושה אזרחים פשוטים במחשבים ביתיים, שעושים את העבודה בשטח. עכשיו גם סגן שר החוץ דני איילון נכנס לאתרים שלנו ומשאיר עדכונים. הפכנו לעובדה קיימת.

"היום כשארגון מעלה לרשת פרופגנדה נגד ישראל הוא יודע שתוך דקות תעלה תגובה שלנו. כל יום אני פותחת את המחשב ורואה 400 מיילים, תגובות של אנשים, לינקים חשובים, מאמרים, סרטוני וידאו שמבקשים שאעלה. ליהודים האירופאים נמאס לשתוק ולסמוך על מישהו אחר שיעשה עבורם את העבודה. חשוב לי שאנשים יבינו שהמלחמה היום היא מי עולה יותר מהר לרשת, מי מגיב יותר מהר ומי מפרסם ראשון".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אשדוד-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...