חולה סוכרת התייאש משירותי הרווחה ועבר לגור ביער
תושב ירושלים החולה בסוכרת קשה עבר לגור ביער סמוך לפסגת זאב וניסה לשים קץ לחייו, לאחר שנואש מהאפשרות לקבל סיוע מגופי הרווחה. העירייה: מודעים למצוקתו הקשה של האיש
לדבריו, במשך השנים הוא ניסה לקבל עזרה מרשויות הרווחה, אך לא קיבל מהן שום סיוע. "האטימות של הרשויות מאיימת על החיים שלי", הוא אומר השבוע.
בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
האיש היה בעבר בעליה של חברה שהתמחתה בצלילה ובעבודות ימיות, ובעלי מועדון צלילה באילת. הוא השתתף במבצעים רבים לחילוץ גופות ולהצלת אנשים שטבעו.
לפני חמש שנים נעקץ בידי מדוזה ארסית במהלך צלילה. כדי להציל את חייו העניקו לו הרופאים טיפול רפואי אינטנסיבי, שהיה ידוע שעלול לגרום להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר, אך היה הכרחי כדי להציל את חייו.
לפני כשלוש שנים האיש אכן חלה בסוכרת קשה מאוד. מאז הוא סובל מפגיעות בחלקי גוף שונים, וגם מפגיעה עצבית שמונעת ממנו להמשיך לפרנס את עצמו ואת בתו ולממן את התרופות לטיפול במצבו הקשה.
הוא פנה לרשויות הרווחה וביקש עזרה כספית בדמות דמי אבטלה, מימון תרופות, קצבת ביטוח לאומי ועזרה בתשלום שכר דירה. לדבריו, הוא נתקל במחסומים ביורוקרטיים רבים ונשלח בכל פעם להביא מסמכים נוספים, ולכן עד היום הוא לא קיבל עזרה
האיש התגורר במשך כל תקופת מחלתו אצל גרושתו בפסגת זאב, אף שהשניים נפרדו לפני 14 שנה. כשביקש מלשכת הרווחה סיוע במימון שכר דירה נאמר לו לטענתו שהוא לא זקוק לכך, מכיוון שהוא גר בדירת גרושתו. "לא ייתכן שפקידה במרכז החירום של העירייה תאמר לי, 'יש לך איפה לישון', בלי שהיא ראתה בכלל איפה ואיך אני ישן. אני ישן על גבי מזרון על הרצפה אצל גרושתי. זה פתרון?", מתקומם האיש.
"כשהייתי בעלים של חברה, המדינה ידעה טוב מאוד לקחת ממני כספים. היום, כשאני זקוק לעזרה, הם לא עוזרים. אני מוגדר כאחד שיש לו 140 אחוזי נכות, הבטיחו לי ים של הבטחות ושום דבר לא קוים. האטימות של הרשויות מאיימת על החיים שלי".
בצעד של ייאוש, כדי ש"מישהו מלמעלה יסתכל", כדבריו, עבר לגור באוהל ביער מיר הסמוך לפסגת זאב. כמה פעמים הוא ניסה לשים קץ לחייו, בתלייה או בבליעת כדורים, והפעם האחרונה אירעה בשבוע שעבר.
פקח של העירייה שעבר במקום מצא את פורת כשהוא שוכב על הקרקע על סף התמוטטות לאחר עוד ניסיון התאבדות, והוא נלקח מהמקום באמבולנס לבית החולים הדסה הר הצופים.
פרט למטיילים ביער, שמפעם לפעם נותנים לו אוכל ומעודדים את רוחו, מי שנחלץ לנסות ולעזור לו הוא חברו מפסגת זאב אבי בלאס. בלאס מביא לפורת אוכל ואף ישן עמו לפעמים ביער. "אני מקבל ממנו מדי פעם הודעות מצמררות", הוא מספר,
"לפני כמה ימים קיבלתי ממנו הודעה שנכתב בה, 'אבי, אני ויתרתי, התחלתי לארוז הכול, ביום שלישי אני עושה ל"ג בעומר'. אני איש משפחה ואדם עובד, אבל אי אפשר להיות אטומים כשרואים כזה מקרה".
בלאס אמר ל"זמן ירושלים" כי הוא חושש שכוונותיו של חברו להתאבד יתממשו לבסוף. "אחרי המחשבות באים המעשים, והדיבורים האלה עלולים יום אחד להתממש", הוא אומר.
מעירייה ירושלים נמסר בתגובה: "התושב פנה ללשכת הרווחה בשכונת מגוריו וביקש עזרה בנושא דיור וקצבת קיום. לשכת הרווחה הציעה לו לפנות לביטוח הלאומי כדי למצות את זכויותיו, אך לצערנו הוא לא ניצל עזרה זו. במקביל, שירותי הרווחה גייסו תרומה על מנת לסייע לתושב במימון תרופות. אנחנו מודעים למצוקתו הקשה, ומזמינים אותו לשוב לשירותי הרווחה כדי להכין יחד איתו תכנית טיפול כוללנית".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום ירושלים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם