היסטוריה של הפסדים: האם אזור שוב תפשל ברגע האמת?
ממשיכי דרכם של גדולי שעריים יכולים להיות רגועים: אזור כבר תמצא את הדרך לתקוע לעצמה גול עצמי. מנחם כהן מתכונן לקרב העלייה לליגה א'
ניסיתם פעם להוריד כתם לידה? אומרים שמיכאל גורבצ'וב ניסה, לא כל כך הצליח. הנמר הפך חברבורותיו? והכושי עורו? השאלות הללו, כמעט מיותר לציין, הן רטוריות (שאלה רטורית: "שאלה שאין מטרתה לקבל תשובה ממשית, אלא לעורר ולהבחין בבעיה או ברעיון").

הקרדיט לשאלה הרטורית הראשונה נזקף לזכותו של השוכן במרומים, ששאל את המחסל עם הכתם על המצח "איי הבל אחיך".ובחזרה לענייני הרטוריקה. התצליח הפועל אזור לעלות ליגה?
אם הם יעלו, השאלה כבר לא תהיה רטורית, אבל למה שתצליח? איזו סיבה יש לחבר'ה מהיישוב שעל אם הדרך בואך התחנה המטאורולוגית, לנפץ תחזיות של טובי החזאים? לשבור סטיגמות או מומנטום שנמשך כבר 23 שנה?
ולכן על פניו נראה שממשיכי דרכם המפוארת של גדולי הפרבר ויקירי השכונה - מכבי שעריים שמה - מאיר מלמד, יצחק מזרחי, מיקי מיכאלי, אריה פליישמן, משה בזוזק, שלמה קירט, שמוליק הבולגרי ושטרוסברג האשכנזי, עמי מחרבי, שמחה גד ושלום רוקבן גם, יכולים לבוא רגועים למשחק על כרטיס העלייה היחיד לליגה א'. ביום חמישי, בבת ים, הבחורים מאזור כבר ימצאו את הדרך לתקוע את הגול העצמי.
חורף, תחילת שנות ה~60'. יהודה קיינס (קנה) ואורי רוזמן, המדריך והקומונר מסניף בני עקיבא חולון, השתוללו מזעם ופרקו אותו, את הזעם, על הקיר. ועוד לא נוצר קיר בלוקים שיהווה גורם מרתיע לידיהם של שני רפתנים מבית הספר החקלאי מקווה ישראל. תשאלו, מה הייתה הסיבה שיודה ואורי שברו את הקיר ומוטטוהו?
כי בבואם להעביר את פעולת יום השבת השגרתית, לא מצאו מאן דהוא שייטה להם אוזן, מיטב הנוער, חובשי הכיפות הסרוגות, וכמוהם 4,000 תושבי חולון, מלח העיר, שמנה וסולתה, התקבצו באותה שעה סביב הגדרות במגרש הכדורגל של הפועל חולון כדי לצפות במשחק שיקבע מי מבין השתיים, הפועל חולון או מכבי שעריים, תעלה בסיום המשחק לליגה א' (הליגה השנייה באותם ימים).
שעריים ניצחה 0-2 ואנחנו, הילדים של חורף
זו הייתה תחילת דרכה המופלאה של הקבוצה מרחובות, בשיא תהילתה היא מיגרה את מכבי נתניה של בן האלים מוטל'ה שפיגלר והאכילה אותו אשכוליות (כי בנתניה הוא אכל תפוזים באמצע המשחק), שיחקה בגמר גביע המדינה נגד הכח רמת גן, וירדה לליגה השנייה במשחק ביתי עצוב מול הפועל תל אביב, שזכתה באליפות אבל עשתה את ההקפה בבלומפילד. בעיניים כלות ראו תושבי השכונה, שנה לאחר מכן, את היריבה ממרמורק מנצחת בדרבי ועולה לליגה הלאומית (טוני שרעבי שניים, ומשחק הרואי של יוחנן צוברי).
הפועל אזור הייתה הקבוצה מהיישוב שבצד השני של כביש ירושלים, חנות המספוא של יואל דיטמן, הרפתות של אליישיב, פכטר, בירנבוים, ופוטרמן הן שאפיינו את המקום. וכמובן, שני כוכביה הגדולים של התקופה, האנשים שהמציאו את הפועל אזור, הבלם משה שולץ - האיש שהמציא את בעיטת השפיץ ופיתח את האלמנט לתורת בעיטה בעליל שנלמדת היום במיטב בתי הספר למאמנים בעולם, והחלוץ חיים פלאט - שלא המציא כלום, אבל לא היית רוצה להיות הבלם או המגן כשהוא היה בא מולך ומנפנף אותך כמו עשן של מנגל בדרכו לעוד גול.
מחר (ה') הן נפגשות, מכבי שעריים נגד הפועל אזור. ארז ירימי משעריים, גרד מילר של הליגות הנמוכות, מול אלירן מגול ויחיאל זכריה מהפועל אזור. המנצחת תשחק בעונה הבאה בליגה א'. ואנחנו? ניטראליים, אבל בכל זאת, כדורגלני הפועל אזור: כשתעלו למגרש מחר, דקה לפני שהשופט ישרוק לפתיחת המשחק, תעיפו מבט ליציע, לשורות העליונות, ותראו אותם, את כולם, את אריה פכטר ושני בניו, את יצחק אלישיב ואברהם דה פרייז, דני ועדי וייסוולד, יהושע שטדלר ועוד. 23 שנה הם מקווים, 23 שנה הם מתאכזבים, תנו להם להרים את הראש, ברגליכם הדבר.