מהפך: העולים החדשים שוב מגיעים לירושלים
עלייה במספר העולים לארץ מארצות הברית וממערב אירופה תרמה לכך שהחל משנת 2002 חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים המגיעים לירושלים
בשנת 2011 עמד מספר העולים החדשים שהשתקעו בירושלים על 2,200 - 13 אחוז מכלל העולים לישראל. מספר העולים שהשתקעו בירושלים בשנת 2011 היה גבוה בהשוואה למספר העולים שהשתקעו בתל אביב (800 עולים, שהם חמישה אחוזים מכלל העולים) ובחיפה (1,200 עולים, שהם שבעה אחוזים מכלל העולים).

שיעור העולים מכלל האוכלוסיה בשכונות נבחרות בירושלים
מקור: הודעה לעיתונות ''עולים 2011'', הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והשנתון הסטטיסטי לירושלים 2012 של מכון ירושלים לחקר ישראל
לירושלים כוח משיכה נמוך יחסית לעולים מעוטי יכולת. מסיבה זו, בשנות התשעים, כשהגיע לישראל שיעור גבוה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חלקם של העולים שבחרו להשתקע בירושלים מכלל העולים לישראל היה קטן יחסית, ועמד על כשבעה אחוזים.
שינויים במאפייני העולים לישראל, ובמיוחד גידול בשיעור העולים לישראל מארצות הרווחה (בעיקר מארצות הברית וממערב אירופה), תרמו לכך שהחל משנת 2002 חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. בשנת 2011, 36 אחוז מהעולים שהשתקעו בירושלים עלו מארצות הברית, 20 אחוז עלו מצרפת
ורק 12 אחוז מרוסיה.
מאפייניהם הסוציו-אקונומיים של העולים שהגיעו לעיר בשנות התשעים ובעשור הראשון של שנות האלפיים השפיעו על בחירת שכונת המגורים. השכונות המועדפות על העולים שהשתקעו בירושלים במהלך שנות התשעים היו פסגת זאב, ש-17 אחוז מאוכלוסייתה הם עולים שהגיעו בשנות התשעים, נווה יעקב (15 אחוז) והגבעה הצרפתית (14 אחוז).
לעומת זאת, השכונות המועדפות על העולים שעלו בעשור הראשון של שנות האלפיים, שחלקם הגדול הגיע מארצות הברית ומצרפת, היו טלביה (14 אחוז מאוכלוסייתה הם עולים חדשים), מרכז העיר (14 אחוז) ורחביה (13 אחוז).