שאול המזגזג: מדוברמן תוקפני לחתול מפויס
ליידיס אנד ג'נטלמנס, מאדאם אה מיסייה - אל מול המנהיג האשכנזי המתנשא והיהיר בנימין "ביבי" נתניהו עולה לזירה שאווול מופזזזז. או שבעצם לא
ליידיס אנד ג'נטלמנס, גבירותיי ורבותיי, מאדאם אה מיסייה - אל מול המנהיג האשכנזי המתנשא והיהיר בנימין "ביבי" נתניהו עולה לזירה שאווול מופזזזז.
בן ליהדות פרס, ילד מעברות ממשפחת מצוקה, לוחם עטור תהילה שהגיע לרמטכ"לות, היה שר ביטחון, גר בווילה צנועה בכוכב יאיר, לא הלך לעשות לביתו אצל תשובה בעסקי הנפט-גז, לא הלך לעסקי יהלומים באפריקה, לא הקים חברות לייעוץ ביטחוני באירופה ובאמריקה, לא חבר לממציאי שרוולי ביטחון, תחתוני פלדה או גרביים גרעיניים - הוא לפוליטיקה, שם לו למטרה להיות ראש הממשלה. מן המפורסמות הוא שכששאול מחליט ומסמן יעד - הוא יעשה הכול עד שהמשימה תושלם.
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
היו שאמרו עליו שאין לו מראה של מנהיג סוחף. היו שאמרו שהדיבור שלו הססני ומגומגם, היו שלכלכו מאחורי הגב וסיפרו עליו בדיחות קרש על פרסים. שאול נצמד למטרה. בפוליטיקה המלוכלכת והמזגזגת של ישראל הוא נאלץ להילחם על מעמדו ודעותיו בשיטות של מתחריו: הנה יום אחד הוא נגד ההתנתקות, וביום שאחרי הוא בעד; יום אחד הוא נגד הקמת הגדר, ביום שאחרי הוא בעד; יום אחד הוא מכריז קבל עם ועדה - מתועד ומצולם ש"בית לא עוזבים", ו-24 שעות אחרי זה עוזב את הבית. שאול הוא רץ מרתון, לא סתם מרתון, מרתון עם משוכות.
כששאול מריח שהוא מתקרב לקו הגמר נתקעת לו איזו אשכנזייה צפונבונית מתנשאת בדרך, כל כולה בוגרת קורס במוסד שעשתה שתיים וחצי פעולות עיקוב ותצפות בנכר, וברוב חוצפתה מצליחה לחצוץ בין שאול המזיע והמתנשף לבין קו הגמר ולזכות במועמדות לראשות הממשלה מטעם מפלגת קדימה.
העיכוב מתסכל את שאול, אבל ילד המעברות למוד הסבל חורק שיניים וממתין לרגע שהצפונבונית תעשה את כל הטעויות האפשריות ותיפול לקראת כיבוש היעד.
לקראת הפריימריז למפלגת קדימה, שבה שאול נמצא על תקן "מספר 2", הוא מכין את המתקפה הגדולה שתביא אותו לשלב הלפני אחרון לכיבוש היעד הסופי. הוא נוקט את כל השיטות שנוקטים מתמודדי "הישרדות": מוכן לאכול ג'וקים, לסכסך, ללכלך, להעליב, לזלזל, להעביר אנשים מצד לצד. יש לו תקציב, אנשי מקצוע, יש לו יועצים בעלי עבר מוכח. הוא ממושמע, הוא מתודרך, הוא נחוש, הוא עובר לדיבור תקיף, הוא חורש את הארץ לרוחבה ולאורכה,
לכל מקום שאול מגיע, מחבק, מנשק, מתרפק, מגהק, בחשאי מפהק - אבל ממשיך לאירוע הבא. ברגע הגדול הוא קורע את הצורה למתנשאת שלא ירדה אל העם, שלא נתנה צ'אפחות, שלא עשתה כבוד, שחשבה שגם בפריימריז האלה היא תזכה במועמדות הנכספת לראשות הממשלה.
שאול מאושר. הוא מרגיש שהרגע המיוחל מתקרב. נכון, יש מולו שלושה מתמודדים נוספים החושבים שהם ראויים לתפקיד הנכסף, שלושתם אשכנזים, שלושתם לא גדלו במעברה, לשלושתם אין את היכולות המוכחות שלו בשדה הקרב. הוא מביט על התמונות של שלי יחימוביץ', יאיר לפיד והיריב הגדול ביבי נתניהו, והוא יודע שהם לא יעצרו אותו מלהגיע לכיסא הנכסף. הוא יודע שהוא קרוב, הוא יודע שבעם הרוב הם יוצאי עדות המזרח, והם ייחלו לבואו של המנהיג שישבור את ההגמוניה האשכנזית.
שאול רץ אחרי הניצחון בפריימריז לכותל ומדבר עם האבנים. הוא מתכנן להגיע לרב עובדיה לקבל כמה כאפות על הפנים, הוא יעשה סיבוב אצל הרנטגן, האם-אר-איי, הרבנית אולטרה-סאונד והרב פינטו, הכול יתועד ויועבר לידיעת ההמונים.
להקת המעודדים שתלווה אותו בתקופה הבאה לאירועים המוניים כבר עושה חזרות על השיר התנכי הידוע "שאול מלך ישראל, חי חי וקיים... שאול מלך ישראל חי חי וקיים"... וגם הוא, בזמן שהוא מתגלח, קלט שהוא שר את השיר החביב ומחייך לעצמו מול הראי, שם ניבט אליו פרצופו של ראש הממשלה המזרחי הראשון של מדינת ישראל.
ציפי מחוסלת ומודיעה על פרישה, שאול נשאר השליט הבלעדי, המחנה שלו קולט בזרועות פתוחות את פליטי ציפי, הוא מפציץ בכמה נאומים חוצבי להבות את ביבי, מכנה אותו "שקרן" ו"נהנתן", מצהיר בשיטת ה"ריד מיי ליפס" שלא יצטרף לנתניהו וכי הוא יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.
ואז קורה מה שמפחיד את שאול מלך ישראל - הסקרים של כל הסוקרים בלי יוצא מהכלל מנבאים לו קריסה, התמוטטות, ירידה מ-28 חברי כנסת לשבע, שמונה ומטה. שאול מנסה כל דרך אפשרית להיאחז במלוכה ההולכת ומתרחקת. הוא מוקיע את שלי יחימוביץ' כמשת"פית של ביבי, הוא מזהיר שיאיר לפיד יחבור לביבי, הוא מצהיר שרק הוא האלטרנטיבה לראשות הממשלה ולהבסת השקרן הנהנתן.
סקרי תחילת השבוע גרמו לשאול להיכנס לפאניקה. שלי יחימוביץ' מגיעה ל-20 מנדטים, יאיר לפיד מגיע ל-15-12, וקדימה עושה סיבוב פרסה אחורה ומתקרבת למצב של מחיקה מהמפה.
או אז מגיעה ההצלה. אחרי שביבי מרגיש שהוא מאבד את הרסן בוועידת הליכוד, הוא מציע לשאול הצעה שאי אפשר לסרב לה. שאול נאחז בקרנות המזבח. הוא יודע שהוא מציל את 28 המנדטים האבודים תמורת כבודו המושפל. הוא יורד על ארבע, הופך מדוברמן תוקפני לחתול סיאמי מפויס ומבוית ונכנע לתכתיבים של ביבי ושות'.
ההמשך ידוע - הסיכוי שבן עדות המזרח, ילד המעברות, איש המחאה החברתית, יהיה ראש ממשלת ישראל קרס כמו כל ההצהרות הבומבסטיות שלו. שאול מופז ייזכר בהיסטוריה של התרגילים המסריחים בפוליטיקה הישראלית כ"מזגזג הלאומי". ביבי המנצח הגדול חרץ עוד חריץ על כת האקדח.
הערה: חלק גדול מטור זה פורסם בחודש שעבר ב"צ'ופצ'יק", עיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון, ובדיעבד צפה את עתידו הפוליטי של שאול מופז.
natanza@netvision.net.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם