מלחמת החורמה של החיפאים נגד חשמול הרכבת
חשמול הרכבת באזור חיפה יביא להריסתם של כנסייה, בית קברות יהודי ישן ובית קברות מוסלמי. לטענת התושבים, הוא יגרום גם לקרינה גבוהה פי חמישה מהתקן המותר, בבתים לאורך קו הרכבת. ואפילו הוותיקן נכנס לתמונה. העירייה בתגובה: "לא נחזור מההסכם עם הרכבת, שהושג במאמצים רבים"
לדברי ראשי תנועת המאבק, אם תחושמל הרכבת - יאלצו לפנות מבנים, להזיז אתרים כמו מקומות דת, כנסיות ובתי קברות, ואם לא די בכך - הרי שחלק מתושבי העיר, שבתיהם גובלים בפסי הרכבת, יכולים להתחיל לחשוש מפגיעה בבריאותם. אם עד כה נאלצו להתמודד עם רעשים הנגרמים מתנועת הרכבות, הרי שכעת הם עלולים לטענתם להיפגע מקרינה של יותר מ-10 מיליגאוס, שצפויה להיפלט כנראה מהרכבות המחושמלות. ערך זה גבוה פי שלושה מהתקן שאישר המשרד להגנת הסביבה.
ברקע הדברים עומד הסכם שנחתם לפני כשלושה חודשים בין עיריית חיפה וארגוני הסביבה ובין רכבת ישראל. על פי ההסכם, מסילת הרכבת לאורך תוואי החוף בכניסה הדרומית לעיר - החוצצת בין פארק הכט ושיקמונה, שאורכה כ-1.5 ק"מ - תעבור בשיקוע, ולא מעל הקרקע, כפי שתוכנן מלכתחילה.
העירייה ראתה בכך הישג גדול, שכן בכך יוסר החיץ המפריד כבר שנים בין העיר התחתית בחיפה לחופי הים. שיקוע הרכבת ימנע הצבת מאות עמודי חשמל צפופים על קו החוף, שרק יגבירו את הניתוק בין העיר ובין החוף. עלות השיקוע הוערכה בכחצי מיליארד שקל. משמעות הדבר היא כי שאר המסילה העוברת לאורך העיר תעבור תהליך חשמול, כלומר יוצבו לאורכה עמודי חשמל צפופים. על כך זועמים אנשי התנועה החדשה.
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
לאורך קו החוף בשכונות הגובלות בים כמו בת גלים, חוף הכרמל, נווה דוד ועין הים, הצטרפו כבר מאות תושבים לתנועת המחאה, שדורשת לעצור את התהליך שהחל להתקדם בחודש פברואר, עם חתימת ההסכם בנוגע לשיקוע הרכבת בקטע הסמוך לפארק הכט.
מדי יום מצטרפים למאבק נגד חשמול הרכבת אלפים מתושבי העיר, הטוענים כי לא היו מודעים כלל לעתיד להתרחש. בשבועות האחרונים צובר המאבק נגד החשמול תאוצה באמצעות החתמת תושבים נגד המהלך וקיום מפגשי פעילים, זאת במקביל להצטרפותם למאבק של ראשי ועדי השכונות.
"המשותף לכל חברי התנועה", מסבירה גילה זמיר, ממנהיגות תנועת המאבק, "היא דאגה גדולה לעיר. זה נובע מן העובדה שתושבי העיר, כמו גם חברי מועצת העיר, אשר הצביעו על ההחלטה לשיקוע הרכבת בקטע של פארק הכט בלבד, אינם מודעים לנזק ולתוכנית האמיתית של החשמול. איש לא הציג מעולם את התוכניות, לא דנו בחלופות ובוודאי שאיש אינו יודע שזה יבוא על חשבון בריאותם של מי שגרים בסמוך לפסי הרכבת, כמו גם מבנים ציבוריים ומבני דת.
"כעת באים ומציגים לנו הצלחה לכאורה, כשבקטע מאוד מסוים הצליחו בשיקוע הרכבת, אבל מה עם כל מסלול הנסיעה שלה, שאמור לעבור במקומות שיאלצו לחסל?".
לחברי
חברי התנועה מדגישים כי אינם מתיימרים להחליף את רשויות התכנון המוסמכות, אלא להצביע על מספר חלופות אפשריות והגיוניות מתוך מגוון רחב של חלופות, שלמיטב הבנתם לא נמצאו כלל על השולחן בעת שנבחרה חלופת השיקוע החלקי. החלופות שמציעים המומחים מטעם התנועה, אשר מונה כבר אלפים מתושבי העיר, הן השארת הקו הקיים וחשמולו; שיקוע הקו הקיים אל מתחת לפני הקרקע במיקומו הנוכחי; או העברת הקו למנהרה מתחת לכרמל.
"החלופה הקיימת היא לדעתנו החלופה הגרועה שבחלופות, מכיוון שהיא אינה מטפלת בלב העיר ובמרכז ההיסטורי והעירוני שלה, ומצד שני יוצאת כביכול ידי חובה בפיתרון חלקי וקל שייושם באזור שאינו מרכזי. זוהי זריית חול בעיני הציבור, ששואף לטיפול אמיתי בבעיות הכואבות של העיר, ולא להחמרה והנצחה שלהן על ידי הקמת קיר חשמלי בין העיר לים ולנמל".
"התכנית לחשמול הרכבת, תת"ל 18, עומדת לפני מימוש ולפני חריצת גורלה של העיר חיפה. האם ניתן להציע תכנית חלופית טובה יותר עבור העיר חיפה, שגם תספק כראוי את צורכי הרכבת? אנו סבורים שכן". כך נכתב בדף הפייסבוק של התנועה.
"בחתימתה על הסדר הגישור, הסירה העירייה את התנגדותה לפרויקט החשמול העילי של כל תוואי המסילות העובר בתחומי חיפה, כשבעה קילומטרים סך הכול, ואף התחייבה שלא תתנגד בעתיד לפרויקט החשמול ונגזרותיו, כשהובטח לה בתמורה סכום של עד חצי מיליארד שקלים, עבור שיקוע מסילות הרכבת מתחת לפני הקרקע, באורך של כקילומטר וחצי במתחם פארק הכט. הנזק הכלכלי, התרבותי, הסביבתי והאורבאני העצום, של פרויקט החשמול על מרכז העיר חיפה וכלכלתה, לא הונח מעולם על שולחן הדיונים לבדיקה. לא בידי הרכבת, ולא בידי עיריית חיפה.
"העיר התחתית הפרוסה לאורך מסילת הברזל, היא הפוטנציאל היחיד להתפתחותה הכלכלית של חיפה, ליצירת ליבה עירונית פועמת ולתהליך התחדשות עירונית כפי שהתרחש בערים חשובות רבות בארץ ובעולם. נווה צדק ולב תל אביב, חזית הים בברצלונה, קווי החוף של מנהטן וסן-פרנסיסקו, והיום גם טורונטו - כולם מבוססים על 'חזרה אל הגרעין ההיסטורי', תוך סילוק מפגעים כמו מסילות ברזל, רציפי נמל ישנים ודומיהם. כשחיפה תגיע ליום הזה, כאשר הנמל יזוז מזרחה - ניתקל בקיר המוות המחושמל של רכבת ישראל".
מה אתם מבקשים להשיג במאבק הזה?
"אנחנו מבקשים להסיר את החיץ המסילתי, המפריד בין חיפה לקו החוף שלה, ומונע ממנו להתפתח ולהקרין על העיר כולה. הסרת החיץ המסילתי תהפוך את שכונות הרכבת לשכונות חוף איכותיות, ותמנף את מרכז העיר כמוקד אורבאני רב ייעודי של מגורים ועסקים, תיירות ותרבות פנאי. מרכז עירוני חי ותוסס יאפשר לחיפה לשוב ולמלא את ייעודה כמטרופולין ובירת הצפון, כמתחייב מתכנית המתאר הארצית תמ"א 35, ולהיות שוב אבן שואבת למשקיעים, לתיירים ולמשפחות צעירות".
על מה בדיוק אתם כועסים?
"פרויקט החשמול אושר בהליך תכנוני מקומם, ובהתעלמות מתוכניות עירוניות וארציות אחרות, תוך עקיפת הליכים מקובלים של תכנון מעמיק, ובלי לבחון את ההשלכות של התכנון הארצי על קנה המידה המקומי. כמו כן לא נבחנו השלכות הקרינה האלקטרומגנטית של החשמול העילי על התושבים, הגרים במרחק מטרים בודדים מהמסילה, קרינה המסכנת את בריאותם ואת בריאות הציבור.
"שיקוע חלקי של הרכבת, מתחת לפני הקרקע במתחם פארק הכט, כפי שנקבע בהסכם הגישור, לא יתרום להחייאת מרכז העיר, יבזבז כספי ציבור, ואף עלול לסכל פתרונות חלופיים עדיפים".
אבל הבטיחו להמשיך להילחם למען שיקוע שאר המסילות החוצות את העיר?
"הבטחות להמשך השיקוע במרכז העיר בעתיד לא נועדו אלא להפיס את דעת הציבור. להערכתנו הן אינן ריאליות, לאור קשיים טכניים וסטטוטוריים, ובשל הצורך לא להשבית למשך שנים את תנועת הרכבות לצפון. יתר על כן, החלופה הנוכחית, המקדמת את תוכנית החשמול, לא עוסקת בהוצאת החומרים המסוכנים החוצים את העיר חיפה מדי יום".
אז מה הצעד הבא? התנועה להחזרת העיר אל חיפה, מבקשת ממשרדי הממשלה ומהעירייה לדאוג לפתיחת ההסכם מחדש, והפעם לעיון התושבים, על מנת שאלה יוכלו להביע התנגדויות כמקובל, לאחר שהמידע הובא לידיעתם. בנוסף דורשים ראשי התנועה כי ייערך מחקר מקצועי בלתי תלוי, שיקדם חלופות תכנון. בין פעילי התנועה ישנם גם מהנדסים, אדריכלים ומתכנני ערים.
חברי תנועת המאבק טוענים עוד כי החתימה על ההסכם המאשר את שיקוע הרכבת רק בקטע הקצר של פארק הכט תעצור הזרמת כספים לפיתוח העיר. "חיפה לא תקבל בעשר השנים הקרובות אף אגורה נוספת כסיוע כספי לצורך פיתוח החזית אל הים", מתריעה זמיר וטוענת כי חברי מועצת העיר בקושי קראו את החוזה שנחתם בין משרד התחבורה לעירייה. עוד היא טוענת כי העירייה התחייבה להקצות סכומי כסף לביצוע מחקר מקיף במוסד נאמן של הטכניון, אשר יבחן את ההשלכות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות בנושא. אולם חוזה זה מעולם לא נחתם, ומעולם לא יצא לפועל.
גם פדואה סריג', נציגת המגזר הערבי בתנועה, פעילה חברתית בוועד "עין הים-וואד אל ג'מל" ותושבת שכונת עין הים, שחלק מבתיו גובלים עם מסילת הרכבת, מודאגת ממה שעלול לקרות אם התוכנית תמומש. "בתוואי המסילה ממוקמות שתי כנסיות, בתי קברות מוסלמי ויהודי עתיק. בבניין אחד מתגורר הארכיבישוף הקתולי, והנזירות ברחוב התכלת, כך גם בחיפה העתיקה. לאורך התוואי נמצאים כנסיית סנט גבריאל ובתים נוספים. על מנת להרחיב את התוואי משתי מסילות לארבע, השטח הקיים אינו מספיק, ויהיה צורך להוריד מבנים פרטיים ורכוש שנמצא במקום".
סריג' מזהירה מקונפליקטים, שעלולים להגיע עד לדרגים הגבוהים ביותר.
למי את מתכוונת כשאת אומרת דרגים גבוהים?
"אם יהיה צורך בכך, נגיע אפילו עד לוותיקן, על מנת שגם האפיפיור ישמע מה קורה כאן, ומה היחס למקומות הקדושים לנצרות. יש כבר פניה בדרך לשר הדתות, ונרשמה בימים האחרונים התעוררות מאוד גדולה של התושבים הערביים בעיר, לא רק תושבי שכונת עין הים".
גדה יאנג, יו"ר שכונת בת גלים שגם בה עובר תוואי הרכבת, טוען שבניגוד לכל חברי התנועה החדשה, הוא עשה שיעורי בית בזמן, ובהתאם לכך גיבש לעצמו עמדה שונה בנוגע לפרויקט. הוא, בניגוד למתנגדים החדשים, הגיש כבר לפני שלב הביצוע והחתימה על ההסכם, את התנגדותו לחתימה על השיקוע.
יחד עם התמיכה בעניין חשמול הרכבת, מסביר יאנג כי העירייה בכל זאת טעתה כאשר החליטה לחתום ביחד עם החברה להגנת הטבע על ההסכם מול הממשלה. "בגלל החתימה הזו אבדו לעיר 500 מיליון שקלים, אשר ממילא לא יראו אותם, וגם הרכבת לא תושקע בקטע שסוכם. כל הגורמים אינם מחויבים להסכם, וגם נרשם במפורש בהסכם כי הוא כפוף לתוצאות בדיקת מומחים, אשר יבחנו את הנושא".
יאנג גם שואל מדוע התעוררו חברי התנועה דווקא עכשיו. "מדוע הם לא למדו את הנושא, כפי שאני עשיתי מייד כשנודע לי העניין?".
לטענתם הם לא ידעו את הפרטים, שהוסתרו מהם.
"זה נכון שהפרטים לא פורסמו, אבל אם למשהו אכפת - הוא יכול להתעניין ברגע שפרסמו, שהרכבת עומדת לחשמל את הקווים. לדעתי הרכבת היא ההצלה לפחות של תושבי עין הים ונווה דוד. היא שומרת להם על הנוף, על מנת שלא יאפשרו לקבלנים לבנות גורדי שחקים מול הפרצוף שלהם. אם לא תהיה מסילה בתוואי שלהם - הם יכולים לשכוח מנוף לים, מכיוון שתהיה בנייה שתחסום להם את הנוף והאוויר. המסילה היא השומרת הנאמנה שלהם".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "מאבקה של עיריית חיפה בהחלטת ממשלת ישראל לחשמול הרכבת בתוואי החוף של העיר, נמשך למעלה משנה. המאבק כלל הליך שיתוף ציבור וקריאה לציבור להצטרף למאבקה בכל דרכי המדיה.
"המאבק ציבורי, בשילוב פעילות נמרצת בוועדות השונות, הגשת בג"צ ומשא ומתן עיקש ונוקשה עם גורמי הממשלה, הביאו את עיריית חיפה להישג חסר תקדים בתולדות חיפה, בו ישוקע תוואי הרכבת בדרומה של העיר, והעיר תיפתח לראשונה אל הים.
"זו תחילתו של הליך היסטורי, בו שותפים גורמים רבים כגון החברה להגנת הטבע, גופים חברתיים ונציגי הציבור, אשר שלבו ידיים למען שיקוע כל תוואי הרכבת לאורך חופיה של חיפה, ומציאת פתרונות אחרים לסוגיית החשמול.
"גם אם ניתן לבטל את ההסכם שנחתם בין עיריית חיפה עם משרדי הממשלה ורכבת ישראל, הרי שאין בכוונת עיריית חיפה לחזור בה מההסכמות שהושגו ומן ההישגים הדרמטיים. עם זאת, ככל שהנהלת עיריית חיפה מקפידה על מדיניות של עמידה בהסכמים, היא תברך על כל מהלך ציבורי אשר יצליח להביא הישגים נוספים לעיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם