שש רשויות בשרון מאחדות כוחות נגד מתקפת היתושים
שש רשויות מהשרון החליטו לחבור יחד במלחמה נגד אחד התיירים הלא רצויים שהגיעו לישראל בשנים האחרונות מהמזרח הרחוק. מדובר ביתוש הנמר האסייתי, שמתרבה במאגרי מים קטנים כמו חצרות הבתים, ועלול לגרום למחלות מסוכנות
אם לא די בכך שעקיצותיו כואבות ומציקות, ובזה הוא אינו שונה מהיתושים המוכרים לנו, הוא עלול להפיץ (אגב, בקרב היתושים הנקבה היא זאת שעוקצת, אבל עזבו אתכם ממשחקי מגדר) מחלות מסוכנות, כגון קדחת הנילוס המערבי.
בקרב ראשי הרשויות, המאוגדות ביחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון,החליטו לטפל ביתוש. לצורך כך יצאו רעננה, כפר סבא, הוד השרון, כוכב יאיר-צור יגאל והמועצות האזוריות חוף השרון ודרום השרון בקמפיין משותף תחת הסיסמה "הקם לעקצך השכם לייבשו", שנועד לחסל את המפגע המעופף.
"ליתושים אין גבולות, הם לא יודעים איפה מתחילה העיר שלי ואיפה עיר אחרת," מסביר ראש עיריית רעננה, נחום חופרי. עמיתו, יהודה בן חמו מכפר סבא, מוסיף: "מדובר בתופעה מקיפה. ליתושים אין גבולות והם יכולים להתפתח בכל סביבה, בבריכות ובמקווי מים עומדים".
לפני עשר שנים הגיע לישראל עולה חדש. הוא לא קיבל מענק קליטה ואזרחות, אבל זה לא מנע ממנו להתפתח ולתקוע שורשים
היתוש מהמזרח הצטרף ליתוש שכבר פועל בארץ מאז ומתמיד, ששמו הרשמי הוא "כולכית הבית". אבל בניגוד לכולכית המוכרת, הפועלת בעיקר בלילות, הנמר האסייתי עוקץ במהלך היום. אם לא די בכך, הרי שמדובר במטרד רציני למדי. מספיק מאגר מים קטן, אפילו צלוחית עם מים, כדי ליצור מוקד התרבות ליתושים. הנמר האסייתי לא עף למרחק רב. הוא מתרבה בחצרות בתים, דבר המקשה על הדברתו. בקיצור, אם נשתמש בדבריו של שייקה אופיר המנוח, הנמר האסייתי הוא כמו כל יתוש אחר, אבל הרבה יותר ארס.
ביישובי השרון, שברבים מהם שמים דגש על איכות הסביבה, הבינו שהמצב לא יכול להימשך, ובעיקר לפני הקיץ, אז היתושים מתחילים להתרבות. ראשי הרשויות החברות ביחידה האזורית לאיכות הסביבה החליטו לוותר על משחקי האגו, ולשתף פעולה כדי להילחם ביתוש.
"החלטנו לצאת לפעילות בין רשותית כדי להילחם במזיקים", מסביר מנהל היחידה, יהודה אולנדר. "הדבר נכון בעיקר בנושא של היתושים, שהגבולות המוניציפאליים לא מונעים מהם לעקוץ אנשים".
כמו בקמפיינים סביבתיים רבים, ביחידה האזורית הבינו שהדרך הטובה ביותר להיאבק במפגעים היא באמצעות חינוך ופנייה לתלמידים בבתי הספר, במטרה להגביר את המודעות לקיומו של היתוש. מכיוון שביישובים החברים באיגוד יש בתים פרטיים רבים, גינות פרטיות ושדות חקלאיים, ליתוש יש הרבה מקומות להתרבות.
ביחידה הסביבתית הבינו שהילדים הם אלה שיוכלו לעודד את הוריהם למנוע את התפתחות היתוש. "בתי הספר מקדישים שיעורים ועורכים שבוע הסברה, שבמהלכו הילדים מקבלים מידע על הדברת היתוש האסייתי", מסביר אולנדר. "אנחנו מדריכים אותם כדי לייבש את מקורות המים. הילדים ובני הנוער הם הסוכנים הכי טובים ובאמצעותם ניתן להגיע לכל בית אב. חוץ מזה, אנחנו מציבים דוכני מידע במרכזי הערים החברות ביחידה".
"אנחנו לא רק ראשי ערים, אלא חיים בעיר ומבינים מה שקורה כאן," מוסיף ראש עיריית הוד השרון, חי אדיב. "אחרי שלמדנו את התופעה ואת הבעיה של הטיפול ביתוש הנמר האסייתי, הבנו שאין טיפול ריסוסי או כימי, אלא ניתן לעשות זאת רק בטיפול באמצעות חינוך".
עד כמה אתה מאמין שחינוך ופנייה לילדים יכולים לשנות את המצב?
"כשהייתי ילד, כל בית בישראל קטף נרקיסים ופרחים נוספים. אז יצאו בקמפיין שלא לקטוף פרחים, וכולם למדו את זה. הרעיון לפנות לילדים זה נכון. הם הנעקצים והם המסבירים הטובים ביותר".
"אנחנו רואים את הטיפול במטרד היתושים כחלק מהותי מהעבודה היומיומית שלנו כדי להתמודד עם התופעה", מבהיר ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו. "יש קשר הדוק ביותר בין הפעילות האנושית לנזקים ולמטרדים הנגרמים לאדם. נושא היתושים הינו מטרד אשר קיים בכל מקום, מידת היקפו תלויה רק בנו ובפעולות שאנחנו עושים כדי להתמודד איתו".
הבעיה הקשה ביותר בכל הנוגע להדברת היתושים נמצאת בקרב המועצות האזוריות הכפריות, שבהן יש שטחים נרחבים ומקורות רבים שיכולים לשמש בתי גידול ליתושים. וכאשר מדובר בשטחים נרחבים שכאלה, קשה מאוד לפקח על המפגעים הסביבתיים. "המטרד הזה הוא של כולנו," אומר ראש המועצה האזורית חוף השרון, אלי ברכה.
"יש אצלנו מצבורי מים שנגרמים מברז דולף או משלוליות שנשארו מהחורף ועוד לא התייבשו," מוסיף ראש המועצה האזורית דרום השרון, ד"ר מוטי דלג'ו. "חלק מהתושבים אפילו לא מודעים לכך. יש בתים שיש בהם בריכות נוי ופרחי מים, ושם יש פוטנציאל גדול להתפתחות היתושים".
"הבעיה ביתוש האסייתי היא טווח הפעילות והמחיה שלו", מבהיר ראש המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל, יעקב ממן. "הוא מתפתח בשטח של 100 מטרים רבועים לכל היותר, לעומת יותר מקילומטר אצל היתושים האחרים. אז הבעיה היא ממש ליד הבית, בשטח צפוף. במקרה כזה אי אפשר לרסס. מה שאפשר לעשות זה רק להגביר את המודעות לבעיה."
למרות שביחידה האזורית לאיכות הסביבה חברות רק שש רשויות מקומיות, הרי שהבעיות הסביבתיות פוגעות באזורים נרחבים יותר, ואפילו ביישובים מעבר לקו הירוק. העיר הפלסטינית קלקיליה, השוכנת מעבר לקו הירוק, מהווה מקור ללא מעט מפגעים. מסיבה זו, ראשי הרשויות מהשרון לא שוללים את הרעיון לשתף פעולה עם העיר הערבית.
"אני לא שולל את הרעיון לעבוד גם עם קלקיליה," אומר אדיב. "הבעיה היא שיתוש הנמר האסייתי לא עף למרחק ארוכים אלא לטווח קצר, רק כמה מאות מטרים. הוא לא מגיע אלינו מקלקיליה, אלא מהסביבה הקרובה וזה מטריד".
"בעבר ניסינו כמה פעמים לעבוד עם קלקיליה, וזה די הצליח", מוסיף ד"ר דלג'ו. "בשנים האחרונות יש כמעט נתק, כי ראש העירייה שם הוא מהחמאס, אז אין לנו קשר טוב איתם. אבל יש לנו מתקן לטיפול בשפכים במושב ניר אליהו, שמטפל באלה של קלקיליה. זה מנע את הבעיות של היתושים הרגילים, אבל לא של הנמר האסייתי".
"במקרה הספציפי הזה, אין רשויות פלסטיניות שחברות ביחידה, ולכן הן אינן נכללות בקמפיין," מבהיר אולנדר. "אבל במקרים אחרים, במפגעים שמקורם בשטחים, כמו זרימת ביוב או יתושים שמגיעים ממזרח, אנחנו משתפים פעולה עם המינהל האזרחי וזה עובד".
במקביל לקמפיין ההסברתי, הרשויות המקומיות שולחות מרססים ומדבירים, כדי לטפל במוקדים שבהם מתפתחים היתושים. הקמפיין שבו החלה היחידה האזורית החל בראשית השבוע ויסתיים מחר. "מאז שהתחיל הפרויקט אני שומע פחות תלונות על היתושים, אבל המרססים שלנו כל הזמן מוטרדים", אומר חופרי.
"אני יכול לומר שהרגשתי את הבעיה הזאת בשנה שעברה על בשרי", מוסיף בן חמו. "בשנה שעברה נעקצתי, והשנה אני כבר לא מרגיש כלום."
"צריך להבין שאין מוקד אחד של יתושים", מבהיר אולנדר. "יש מוקדים רבים, כי היתוש הזה דוגר במקורות מים קטנים. לכן יצאנו בקמפיין הזה, שהוא ראשון מסוגו בארץ, שבו שש רשויות שכנות יוצאות יחד למבצע למיגור מפגע סביבתי. אם כל מקורות המים יתייבשו, הנמר לא יוכל לעבור לדגור למקום אחר".
יש בינתיים הצלחה למבצע?
"עשינו סקר לפני הקמפיין, ונערוך סקר בסיומו. כך נדע עד כמה הוא הצליח. בכל מקרה, מודעות הציבור תבוא לידי ביטוי בטווח הארוך."
הפרויקט הזה יכול לשמש פיילוט כלל ארצי?
חופרי: "כרגע אנחנו דואגים לתושבים שלנו, אבל זה בהחלט צריך להיות פרויקט כלל ארצי."
מי שמברך על הקמפיין הוא פרופ' ערן פייטלסון, ראש בית הספר החדש ללימודי הסביבה באוניברסיטה העברית. "ברור שצריך להילחם במפגעים סביבתיים ברמה על מוניציפאלית, כי רוב הבעיות הסביבתיות לא תואמות את הגבולות המוניציפאליים: לא יתושים ולא זיהומי מים," הוא מבהיר. "לכן צריך את היוזמות הללו. כאשר מדובר בתחום הסביבתי, זה דבר קריטי. כל שיתוף פעולה שכזה הוא דבר חיובי שצריך לעודד אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם