מכבי שעריים עלתה לליגה א': בקרוב הסרט
איתמר מורז התחיל לתעד סתם בצחוק שני חברים כדורגלנים, רועי סבג ועידו יוסף. פתאום אחרי שנה יצא לו סרט על עלייתה של מכבי שעריים לליגה א'
עונה שלמה התרכזה במשחק גורלי אחד, ביום חמישי שעבר, באצטדיון הכדורגל בראשון לציון. שעה לפני המשחק ומגרש החנייה והדרך אליו מלאים עד אפס מקום במכוניות. מחזה לא שגרתי אפילו עבור בעלת המגרש, ששיחקה העונה בליגת העל. בתוך האצטדיון יותר מ~4,500 אוהדים, מרביתם אוהדי שעריים, מספר בלתי נתפס אפילו במונחי ליגת העל.
בתוך הקהל פרצופים מוכרים - למשל אבי נמני, יעקב הלל ודוד אמסלם. "של מי כל הקהל הזה?", התעניין אמסלם. "מכבי שעריים", השיב לו יעקב הלל, ונמני הוסיף: "קהל נפלא שלא מבייש אף קבוצה בליגת העל". אגב, אותו נמני, סוכן שחקנים
אכן, הקהל הנהדר של מכבי שעריים, שכל כך התגעגעו אליו, חזר בהמוניו ומילא את האצטדיון, צובע את היציעים בכחול ולבן ומעודד בלי הפסקה. "איפה זה בכלל אזור?", שרו האוהדים.
היריבה, הפועל אזור, רשמה עונה נפלאה. 23 ניצחונות ב-28 משחקים, 88 שערי זכות ו-20 שערי חובה בלבד. 71 נקודות ליגה לעומת 49 נקודות לאור יהודה סגניתה. המתח לפני שריקת הפתיחה היה בלתי נמנע.
שחקני שעריים עלו לכר הדשא ונעמדו מחובקים במרכז המגרש בתקווה להפיג קצת את ההתרגשות. "אפשר היה לחתוך את המתח בחדר ההלבשה ועם העלייה לכר הדשא במסור. כולם רצו לעלות למגרש ולהתפוצץ", תיאר השבוע החלוץ ארז ירימי.
לא נלאה אתכם במחצית הראשונה והפושרת מצד שתי הקבוצות. הן שיחקו בהיסוס, חששו לספוג. התחושה הייתה שערב ארוך מצפה לנו כולל הארכה ופנדלים. במחצית, במהלך התדרוך הטקטי של המאמן מנחם איריס, נכנס ראש העירייה רחמים מלול לחדר ההלבשה ואמר לשחקנים "חבר'ה, תעלו, תנצחו, תנו גולים, תשמחו את האוהדים ונעשה נשף גדול ושמח".
שחקני שעריים הפנימו את דברי מלול, ועשר דקות בתוך המחצית השנייה התפוצצו במגרש. ארז ירימי, שיודע להתעלות ברגעים גדולים, משחזר: "עלינו למחצית השנייה כאילו יצאנו מלוע של תותח. נתנו רבע שעה של הקרבה ולחימה, יש לנו שחקנים שנולדו לשחק במאני טיים".
שמונה דקות לפתיחת המחצית השנייה, פשאי שהאב מוסר כדור רוחב לארז ירימי שהשלים את המלאכה כמו שהוא רגיל, 0-1 לשעריים. גם מלול קפץ מכיסאו ומחא כפיים כמו אחרון האוהדים.
אייל גולן, שנמצא בסיבוב הופעות בארה"ב, התעדכן בסמסים בגול של ירימי.
שלוש דקות חלפו וירימי, הפעם בתפקיד המבשל, מעביר כדור נהדר לאמיר עזרא, וכבר 0-2. אזור בהלם. התקפות סרק מצדה מניבות שער אחד שתי דקות לסיום מרגלי אורן רותם, והמתח מתגבר. אזור פתאום לוחצת ושופט המשחק, זיו אדלר, רחובותי לשעבר ששיחק עד גיל 15 בהפועל מרמורק, מראה על חמש דקות תוספת זמן, שנמשכו כמו נצח.
המאמן מנחם איריס, איש סגור ומופנם, התרוצץ מצד לצד על כר הדשא, מתחנן בלבו לשריקת הסיום, והנה היא מגיעה. זהו, נגמר. שעריים בליגה א'. איריס פורץ בבכי שמשחרר עונה שלמה ונפלאה. ניפגש בדרבי מול מרמורק בעונה הבאה.
מנחם איריס סיכם אחרי המשחק: "אלה היו שבע הדקות הארוכות בחיי, הן נמשכו כנצח. עברתי כמה משחקים ברמות מתח גבוהות אבל זה היה השיא". על הדמעות לאחר שריקת הסיום אמר: "זאת הייתה התפרצות של רגשות. לא הייתה לי שליטה על זה. קיבלתי פלשבק על השנתיים שלי במועדון, התחלתי מאפס. באתי למקום שהשאיפה שלו הייתה לא לרדת ליגה והגענו למצב ששעריים ליגה אחת מתחת למכבי פתח תקווה".
איריס, שבאופן טבעי צפוי לעמוד על הקווים גם בעונה הבאה, אמר: "אני רוצה להמשיך ליהנות מהסיטואציה הזאת, עבדנו קשה בשביל זה. עשיתי פרויקט נהדר עם שעריים".
ארז ירימי, אלגנטי כמו תמיד, בחר לחבק בסיום דווקא את מאמן הפועל אזור, שי מאור. ירימי מסביר: "בשריקת הסיום רצתי ישר לשי. הוא בכה לי על הכתף כמו ילד, וניחמתי אותו. נכון שבמשחק היינו יריבים ואני מבין את עומק הכאב שלו, כי זה יכול היה להיות גם הפוך. ביקשתי ממנו סליחה. זה הכדורגל, יש רק מנצחת אחת ואני מחזיק אצבעות לאזור שיעלו ליגה בכל זאת".
זו עלייה חמישית שלך.
"בכל עליות הליגה התרגשתי, אבל אין ספק שזאת העלייה הכי מתוקה. הקהל, החיבור עם המועדון. שעריים זה המועדון שלי. אני עשרים שנה במקום, זאת סגירת מעגל בשבילי. ירדתי עם שעריים מליגה ארצית לליגה א' ועונה אחרי זה לא עלינו בגלל הפרש שערים.
"היה לי חוב גדול לאוהדים, וביום חמישי הקדוש ברוך הוא נתן לי את ההזדמנות להחזיר לאוהדים. בלי להעליב אף אחד, נתנו עונה מדהימה. המצטיינים שלי מהעונה הם ברק ורד ומוסא בן חיים. ההפתעה הגדולה היא עידו יוסף. אמיר עזרא ורועי סבג גם נתנו עונה גדולה. רועי הוא הבלם הכי טוב ששיחקתי איתו".
זה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?
"זה היום הכי שמח בקריירה שלי יחד עם הניצחון המתוק על קריית שמונה. התפללתי ושאפתי לסיום כזה, וגם אני הופתעתי שזה הסתיים ככה".
למרות המשחק הטעון בין שתי הקבוצות, המשחק הסתיים בשקט מופתי, וליגה ב' הוכיחה לאבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שניתן לנהוג במגרשים באופן אחר, לא אלים. הקהל התפזר ללא אירועים חריגים, לא נרשמה אף תקרית אלימה בין מחנות האוהדים, שחקני הקבוצות נפרדו בלחיצות ידיים וחיבוקים, והחבר'ה של שעריים איחלו בהצלחה להפועל אזור שקיבלה הזדמנות שנייה לעלות לליגה א' – ביום רביעי השבוע נגד עירוני נתיבות, אותה מאמן אהוד כחילה שצפה במשחק.
קולות השירה והשמחה בחדר ההלבשה נשמעו למרחוק, ובינתיים בעיר רחובות התאספו אוהדים מחוץ לבית הכנסת "תקוותנו" עם דגלים ושירים וריקודים. ברקע הצופרים של המכוניות לא הפסיקו לצפצף. בעשר וחצי בלילה הצטרפו השחקנים, בקבוקי השמפניה נפתחו והחגיגות נמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
ביום שישי הגיעו שחקני הקבוצה לחגוג בביתו של האוהד אביחי לוי. מרגלית צנעני, לירון רמתי ומורן קריטי שרו והוסיפו לאווירה, והשחקנים פצחו בריקודים. אחרי מסע שכנועים קצר מצד השחקנים, מרגלית צנעני נענתה ושרה את השיר "איפה זה בכלל אזור?". צנעני תושבת אזור אמרה: "אני שמחה שניצחתם, אבל מתבאסת שהקבוצה שלי הפסידה". סהר בדישי, אחיו של הסטנדאפיסט שאולי, הקליט שיר לקבוצה.
בקבוצה יערכו בזמן הקרוב נשף עלייה באחד האולמות בעיר. השמועות אומרות שאם אייל גולן יבחר להשקיע בשעריים, הוא יצרף לצוות המקצועי את כוכבי העבר חיים רביבו ואיל ברקוביץ', שיהיה אחראי על מחלקת הנוער.
איתמר מורז, בעברו קפטן קבוצת הנוער של מכבי שעריים במשך ארבע שנים, תושב רחובות לשעבר וכיום תל אביבי, החליט בתחילת העונה לתעד בווידיאו את הקבוצה. מי האמין שייצא לו סרט עלייה.
"הכל התחיל בצחוק", הוא מעיד, כשחברו הטוב רועי סבג עזב בתחילת העונה את הפועל מרמורק מליגה א' ועבר לשחק בליגה ב' במכבי שעריים. "רועי התקשר אליי בתחילת העונה ואמר לי בציניות 'תגיד לי מברוק כי חתמתי במכבי שעריים'. שאלתי אותו אם הוא רציני והוא אמר לי שכן. צחקתי עליו קצת - 'אז זה תחילת הסוף שלך, אה'? והוא אמר לי שמכבי שעריים בונה קבוצה שתרוץ חזק בצמרת, ואם כבר לרדת לליגה ב' אז אין כמו שעריים.
"ראיתי שהוא לא הכי שלם עם המעבר לליגה ב' ואמרתי לו בצחוק 'אני אבוא לצלם אותך כדי שתרגיש שיש תקשורת, תדמיין שמסקרים אתכם בכלי התקשורת הגדולים'. רועי קצת התעצבן בהתחלה, כשהגעתי לאימון עם מצלמה וראיינתי את ארז ירימי, איציק אוהב ציון ומוריס שביט. ביקשתי גם ממנו שיבוא להתראיין והוא התבייש שיראו שהוא משחק בליגה ב'.
"במשך חודש שלם הוא התבייש להתראיין, אני המשכתי להגיע ולצלם ומשבוע לשבוע התחיל להיות יותר עניין סביב הצילומים. בסוף גם רועי התחבר לסיפור ולסרט וזה תפס תאוצה. התמקדתי גם בעידו יוסף, שחזר לשחק שנים אחרי שפרש. התחלתי לעקוב אחריהם ומשבוע לשבוע נבנה לי קונספט בראש והחלטתי שאני הולך על זה ברצינות".
למה דווקא מכבי שעריים?
"יש לי את הזיקה לקבוצה מאז ששיחקתי שם כילד וכנער. העונה מכבי שעריים בנתה משהו יפה ביחד עם שחקנים איכותיים כמו מוסא בן חיים, ברק ורד וארז ירימי וזה נראה כפוטנציאל מצוין לסרט. כמו שרועי סבג אמר לי, 'אין מקום יותר טוב ממנו לעשות את זה מאשר מכבי שעריים'. הפרגון והתמיכה מהקהל הם חזקים, הם נתנו לי את הכח להמשיך".
במשך שבעה חודשים מורז הגיע למשחקי הקבוצה, בבית ובחוץ, ותיעד אותה ואת האוהדים הצבעוניים. אתר האינטרנט של שעריים ודף הפייסבוק מלאים בתקצירים של המשחקים ובראיונות שהוא ערך. אין ספק כי גם לו יש תרומה גדולה בהחזרת האוהדים למגרשים. במשחק מול הפועל אזור חברו הקרוב של איתמר, הסטנדאפיסט נאור ציון, לקח מצלמה ותיעד את האווירה בקהל.
מתי הרגשת שהסרט שלך מעורר עניין?
"אחרי הדרבי מול בני יצ'אלאל. עשיתי תקציר של המשחק והעליתי אותו ליוטיוב. ראיתי שהסרטון הקצר מעורר הרבה הדים ותגובות והבנתי שיש פה משהו מסקרן".
איזה עוד סיפור יש לך בסרט שהוא מעבר לעליית הקבוצה לליגה א'?
"הסיפור העיקרי של הסרט, מעבר לעלייה של מכבי שעריים, היא חזרתו של עידו יוסף למשחק אחרי שבע שנים והמעבר של רועי סבג לליגה ב'. אחרי רועי אני עוקב כל הזמן, הוא חבר טוב שלי כמו אח ואכפת לי ממנו.
"עידו יוסף היה מעין גיבור ילדות עבורי, בעיני הוא תמיד היה דמות להערצה. הוא למד שכבה מעליי בבית הספר ובאותה תקופה הוא שיחק בנבחרת הצעירה של ישראל ביחד עם יניב קטן. במשחק הראשון של הנבחרת הוא כבש שני שערים מול נבחרת שבדיה. תמיד אמרו עליו שהוא יהיה שחקן גדול כמו אבי נמני או איל ברקוביץ', הייתה סביבו הילה. יש לו אישיות כובשת, עם נשמה גדולה מאוד והרבה רגישות. בתור חבר לבית הספר, אהבתי והערכתי אותו גם כשהוא שיחק ברמות הגבוהות ביותר. הוא תמיד דיבר בגובה העיניים".
אז מתי רואים את הסרט?
"עכשיו למעשה מתחילה העבודה הקשה שלי. אני רוצה לצלם גם מאחורי הקלעים של השחקנים ושל המועדון. דוקו טוב זה דוקו שיש לו בשר עם קטעי ארכיון ועבר של המועדון".
יש התעניינות בסרט?
"כרגע בעיקר מצד האוהדים והשחקנים של הקבוצה, לכן אני גם עורך להם את התקצירים. בהמשך אני מתכוון ליצור קשר עם ערוצי טלוויזיה ועם קרנות תמיכה של יצירה מקורית".
מה הרקע שלך בקולנוע וצילום?
"הפקתי מספר דרמות ותוכניות דוקו ריאליטי. הייתי אחראי על ניהול ההפקה של סדרת הטלוויזיה 'החברים של נאור' - תוכניתו של נאור ציון שהוא גם חבר קרוב. כמנהל הפקה הדבר הראשון שתמיד משך לי את העין ועניין אותי הייתה המצלמה, עד שפעם אחת אחד הצלמים, בחור בשם רוברטו רביץ, נתן לי את ההזדמנות לצלם. אחרי שהוא צפה בחומרים שצילמתי הוא החמיא ואמר שיש לי עין טובה. רוברטו דחף אותי לזה ומאז אני מתמקד ומתמקצע בצילום".
יש מי שמממן את הסרט?
"עדיין לא, הכל התחיל בצחוק ולאט לאט התחלתי להבין שיש שם משהו והתחלתי לעשות מרקטינג. בלי לחפש מימון לסרט הוצאתי קרוב ל~10,000 שקל רק על הנסיעות והציוד. איציק אוהב ציון עזר לי כשהייתי צריך. יש לי מצלמה משלי, קניתי מיקרופון חדש כדי שישמעו יותר טוב ופנס וככה צילמתי. המימון לסרט נמצא בשלב הגישושים.
"אם התוכנית 'מחוברים' תפסה חזק וצולמה באיכות של מצלמה ביתית אז אין חוק לאיכות השידור, העיקר שיהיה סיפור טוב. נכנסתי לפרויקט מהלב ורציתי להבליט את האנשים שנמצאים בשוליים. כמו שעידו יוסף אומר 'שעריים זאת הקבוצה היחידה שהשחקנים בה מעריצים את הקהל'".
יש איזה רגע שמח או עצוב שחרוט לך מהצילומים?
"אין רגעים עצובים מהעונה הזאת. הרגע המשמח הוא שריקת הסיום של המשחק מול הפועל אזור. כששעריים ניצחה במהלך העונה תמיד נזכרתי עם שריקת הסיום שאסור לי לקפוץ משמחה, כי אני חייב לתעד את זה. במשחק מול אזור עברה בי צמרמורת והיו לי דמעות בעיניים, ואני לא טיפוס שמתרגש. כשראיתי את רועי סבג בוכה מהתרגשות בכיתי ביחד איתו".
חנן עדני, היו"ר המיתולוגי של הפועל מרמורק, שהתעדכן בתוצאת המשחק, מפרגן ליריבה העירונית ומקווה שהדרבים בעונה הבאה יהיו פחות סוערים מבעבר: "כולי תקווה ששעריים תדע לשמור על פרופורציות כי זה רק כדורגל. שירגיעו את האספסוף הקטן.
"יש כמה קיצוניים שגורמים לנזק כי בסופו של דבר האוהדים הם חברים אחד של השני וקרובי משפחה. אני מקווה שאוהדי שתי הקבוצות לא ייגררו אחרי הקומץ".
התגעגעת לדרבי?
"עברי לשאלה הבאה. זה לא מעניין אותי. אני לא בן 17 שמנסה לבנות את עצמי על דרבי אחד או שניים. אם האוהדים חושבים שזה המאבק העיקרי שלי אז אני מאחל לעצמי לנצח 23 משחקים במהלך העונה, ולא אכפת לי בין היתר להפסיד את שני משחקי הדרבי מול מכבי שעריים 4-0, זה רק הטרדות".
דיברו איתך משעריים?
"מכבי שעריים לא מעניינת ולא מטרידה אותי, בסך הכל זה עוד משחק כדורגל. במגרש שלי לא ישרפו חולצה של מכבי שעריים, בניגוד לשעריים שם שרפו חולצה של הפועל מרמורק ואת זה צריך לגנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם