מקצב עד מלכה: למה התקשורת נאלצה למלא את פיה מים?
פרשת המין והסחיטה בקריית מלאכי לא הייתה סוד. מה אנחנו העיתונאים היינו צריכים לעשות כדי לעצור אותה ואיך כל זה קשור לפרשת קצב?
"פרשת מין עסיסית מסעירה את עיריית קריית מלאכי ושכונת חב'ד", זעקה הכותרת באחד העמודים וצירפה לדיווח הקצר איורים אירוטיים וקריקטורות מביכות. החוברת לא הייתה חתומה בידי איש, אף שברור כי יריבים של מלכה ושל סגנו, יוסי סולימני, שמככב גם הוא בין הדפים עמלו על החוברת ועל הפצתה. חסרונה של החוברת הוא בכך שהיא, איך נאמר, בוטה ואופוזיציונית מדי.
מי שמתבונן בה נרתע מהתוכן הירוד והסגנון הבוטה, ובוודאי שיער לעצמו כי מדובר בהשמצות פרועות של מתנגדים פוליטיים, שמאופיינות גם לעיריות אחרות שמתנהלים בהן קרבות נגד ראש העירייה. הנחתי את החוברת בצד וחזרתי אליה כאשר החלו להתברר מימדיה של פרשת האונס המחרידה שחשודים בה מלכה וסגנו.
קראתי את הדיווח של העיתונאית
2. הפרשה הזו מחזירה אותי קצת לאחור, לפרשת נשיא לשעבר משה קצב. מעלליו של קצב במשרדיו השונים היו ידועים לי בחלקם. הנשים שהטריד פנו אליי וסיפרו לי הכול. אחת מהן גוללה בפני לפני 22 שנה את מה שנכתב עליו בהכרעת הדין שהובילה אותו לשבע שנות מאסר. האישה שנהפכה לבסוף לאחת המתלוננות, השביעה אותי לא לספר את סיפורה לאיש ולא לפרסם דבר. היא חששה מקצב, מחבריו וגם מבני משפחתה. כל ניסיונותיי לשכנע אותה להיחשף עלו בתוהו.
פרסמתי את המקסימום שיכולתי בלי להסתכן בתביעת דיבה. באחת ההזדמנויות הפצרתי במשטרה לחקור ולגלות מה קורה בלשכות ובחדרים הסגורים של בית הנשיא. קצב רתח מזעם.
במסיבת העיתונאים שקיים בקריית מלאכי הוא אף הזכיר את המאמר, וטען שתקפתי אותו על לא עוול בכפו. התקוממתי, ובתגובה סולקתי מהאולם. המציאות הוכיחה שאילו היו חוקרים בזמן אמת את מה שידעו העיתונאים לפני שהפרשה נחשפה, אולי קצב היה בא על עונשו מוקדם יותר והסבל של קורבנות נוספים היה נמנע.
3. המלכוד האתי הזה לא נותן לי מנוח מאז, ועכשיו המבוכה הוכפלה. לא ייתכן שאנחנו לא מסוגלים להגיב כאשר נשים שנאנסות, מושפלות ונסחטות בידי בעלי שררה מספרות לנו את סבלן. בכך אנחנו הרי גורמים עוול לעשרות נשים אחרות, שברור כי יפלו בהמשך במלכודת השיטה. בעצם אנחנו מאפשרים להמשיך לפושע לפעול באין מפריע. העיתונאית בטיטו, כמוני, נאלצה למלא את פיה מים.
עכשיו מתברר כי על פי החשד, לפחות עשר נשים נוספות נסחטו על ידי ראש העירייה וחבר מרעיו. היום אני משוכנע שאנחנו יכולים לעשות יותר. עלינו להתעקש מול המתלוננות, לשכנע אותן, לקחת סיכונים בפרסום ולחשוד בדברי ההסבר של ובתגובות של האנסים למיניהם, שכמובן יכחישו הכול ויטענו ש"לא היו דברים מעולם" (קצב), או ש"הכול היה בהסכמה" (מלכה).
אנחנו צריכים להיאבק כדי לקבל חסינות על פרסומים גבוליים. בכלל, עלינו להתייחס ברצינות גדולה יותר לשמועות, לרכילויות או להערות שוליות, כי-כפי שראינו- הן מעידות על המקרה הנורא.
בנוסף לכך, צריך לזכור תמיד כי עבריין המין קצב והחשוד מלכה התגלו בסוף רק בדרך המקרה. קצב נחשף בגלל סכסוך עם א' מבית הנשיא שהתגלגל למשרדו של היועץ המשפטי לממשלה, ומלכה התגלה בגלל חקירת משטרה בנושאים אחרים, שקשורים לעיריית קריית מלאכי. לכו תדעו לאן השניים האלו – ואולי גם אחרים-היו מגיעים תחת עינה הפקוחה וידיה האזוקות של התקשורת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם