הסייף המצטיין זועם: "ישראל לא מכבדת ספורטאים דתיים"
הסייף הדתי יובל פרייליך מהפועל כפר סבא, שזכה בתואר אלוף העולם, נאבק על זכותו לא להתחרות בשבת. "עצוב לי שהמדינה היהודית היחידה בעולם לא מאפשרת לספורטאים דתיים להצליח". פעם בג"ץ כבר נחלץ לעזרתו. ועכשיו?
"עצוב לי מאוד שמדינת ישראל, שהיא כידוע המדינה היהודית היחידה, לא מאפשרת לספורטאים דתיים ושומרי מסורת לקיים אורח חיים ספורטיבי ותחרותי", אומר פרייליך.
פרייליך, בן 17, עתר בשנת 2009 לבג"ץ למען שוויון זכויות בספורט ללא הבדלי דת. השופטת דורית בייניש הוציאה צו ביניים שקבע כי הוא לא מחויב להשתתף בתחרויות בשבת. במקרה שהתחרות מתקיימת בשבת על האיגוד לסייע לו במגורים קרובים, קבעה בייניש.
לדברי פרייליך, כל זמן שצו הביניים היה בתוקף גילו באיגוד התחשבות במצבו, מה שאפשר לו להתחרות ולזכות בתארים.
כעת, כשפג תוקפו של צו הביניים חזר הנושא לדיונים משפטיים בבית המשפט המחוזי בירושלים שעדיין לא קיבל החלטה. "לא יכול להיות שכל שני וחמישי המשפחה שלנו שכוללת תשעה נפשות תצטרך להיות תלויה בחסדיו של האיגוד", אומרים בכעס הוריו גבי ורחל.
המאבק של פרייליך למען השבת החל לפני 4 שנים לפני אליפות הארץ שהתקיימה באשקלון. "התחרות החלה בשישי בבוקר, אבל בגלל לוח זמנים צפוף גלשה לתוך השבת", מספר פרייליך. "כל המשפחה שלי הייתה יחד איתי ובגלל שאנחנו שומרי שבת, נאלצה לקחת כמה חדרים במלון סמוך ולחזור הביתה רק במוצאי שבת".
למה דווקא אתה ומשפחתך החלטתם לעשות מעשה?
"החלטנו מתוך עיקרון שדוגל בהגינות וביושר לפנות לבית דין שיפסוק בנושא אחת ולתמיד. יש לא מעט סייפים דתיים בירושלים, מודיעין וגוש עציון שהסיטואציה הזו פוגעת בהם. אסור להפקיר אותם ולהתייחס אליהם בצורה כזאת. גם לנו מגיע ליהנות מהספורט הזה".
גם כאן לא תמה הביקורת של בני משפחת פרייליך כלפי ניהול הסייף בישראל. "מהיום למחר קובעים תחרויות ארציות. מי שמע על דבר כזה?", התרעם האב גבי. "האיגוד הזה מקבל החלטות לא נכונות ולפעמים אף טיפשיות שפוגעות בסייפים מוכשרים כמו יובל. הגיע הזמן לעשות לזה סוף".
גם מאמנו של פרייליך באגודה, שמשמש גם מאמן נבחרת הלאומית של ישראל, אוהד בלוה, מבין ללב חניכו. "הכעסים של יובל והמשפחה נתנו לי "בוקס" אדיר לבטן", הוא אומר. "גם כאדם חילוני אני מאוד מזדהה עם הבקשה שלהם. העניין כאן הוא לא הסייף, אלא ערך השבת והמנוחה שיש להתחשב בו. גם אני הייתי שמח לנוח יום אחד בשבוע. לא יקרה שום אסון אם יתחרו ביום אחר".
את פרייליך אני פוגש השבוע באולם הסייף העירוני בעיר שזה עתה עבר שיפוץ מאסיבי (כולל חדרי שירותים ומשרדים משודרגים). עורו הצחור והמשקפיים העניקו לי תחושה כאילו שחקן שח-מט עומד אל מולי, אלא שמהר מאוד מראה הדקר (החרב שעימה הוא מתחרה) הבהירו לי כי בכל זאת מדובר כאן בספורטאי בסופו של יום, ספורטאי עילית.
השנתיים האחרונות היו לא פחות ממדהימות עבור פרייליך, בהן הצליח להשלים "דאבל" עולמי – זכייה באליפות עולם ואירופה לקדטים (עד גיל 17) ברוסיה ואוסטריה לסירוגין.
"ביחס לכמות הסייפים שיש לנו במדינה אנחנו מעצמה עולמית", מצהיר פרייליך. "הבעיה שמדובר בענף מאוד קטן במדינה שלא ממש זוכה לחשיפה. באליפויות ישראל יש בקושי 70 סייפים. חייבים להגדיל את כמות העוסקים בספורט הזה על מנת שנוכל לקדם אותו צעד נוסף קדימה".
אולי נמנעים בו כי זה נראה ספורט אלים.
"זה רק נראה ככה. מי שמכיר את הסייף מקרוב יודע שאסור שיהיה כל סוג של מגע גופני בין המתחרים בזירה. יש מגנים והדקר או חרב לא אמורות להכאיב. בכלל זה ענף אינדיבידואלי שכל מי שמעוניין להגשים את עצמו באופן אישי בדרך כלשהי יוכל להתחבר אליו, ממש כמוני".
בעוד כחודשיים תתקיים האולימפיאדה בלונדון, מה שמעורר אצלי כפטריוט נלהב את שאלת השתתפותו של האחרון במשחקים האולימפיים שייערכו בעוד ארבע שנים בריו דה ז'נירו, ברזיל. "אם להיות כנה, אני ממש לא חושב על זה", מתוודה פרייליך.
"אני נורא נהנה לסייף, אבל במדינה שלנו מעלים ספורטאי נורא מהר וכך גם מורידים אותו. אעשה את הכול על מנת להתקדם באופן אישי בדירוג העולמי וביכולת שלי, אבל מכאן ועד להבטיח הבטחות הדרך עוד רחוקה. רק רוצה להיות מאושר, כל השאר פחות מעניין".
מאיגוד הסיף מסרו בתגובה: "באיגוד יש אלף ספורטאים, לחלקם לא פחות פוטנציאל מאשר לפרייליך. אי אפשר לקיים תחרויות באמצע השבוע מפני שמשרד החינוך לא מאפשר שחרור תלמידים לצורך תחרויות. תמוה בעינינו העובדה שפרייליך מתאמן בחו"ל בשבתות ועדיין בא אלינו בטענות. אלוהים של חו"ל לא שונה מאלוהים של הארץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם