ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

חדר טראומה: ביקור במח' לטיפול בנפגעות אונס

בבית החולים וולפסון בחולון, במקום אינטימי ומבודד, פועל כבר 12 שנים מרכז ייחודי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית. בעקבות גל מקרי האונס, יצאנו לביקור נדיר במחלקה שטיפלה עד היום ביותר מ-2,500 קורבנות עבירות מין - רובם נשים

הכניסה לחדר המיון, בית חולים וולפסון בחולון. מאות אנשים חולפים כאן בכל יום. פרופ' אברהם גולן, מנהל אגף נשים ויולדות, מוביל אותי למסדרון צדדי ומצביע על דלת לבנה, שאינה מורגשת במבט ראשוני כיוון שזו נטמעת בצבע הלבן של הקיר. "פה זה המרכז", הוא אומר. המדובר במרכז ייחודי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית. "לא בולט מדי, אינטימי ומבודד משאר חדר המיון", מוסיף פרופ' גולן, "כאן מקבלים את הנתקפים והנתקפות".

"ייסדנו את המרכז בשנת 2000", מספר פרופ' גולן, "זיהינו צורך בסיסי לכך. עד אז, אישה  שהותקפה מינית הייתה מובלת או מגיעה למשטרה, ואז נלקחת לזירת פשע, יושבת עם עובדת סוציאלית, משוחחת עם מתנדבות, נלקחת שוב לזירה ונחקרת, כאשר נדרש יום עבודה שלם רק להתחלה של הטיפול. במקביל הנתקפת מסתובבת בלי סנדוויץ' או כוס קפה, ובמקרים רבים גם בלי תחתונים, מהסיבה הפשוטה שהתחתונים נלקחים לבדיקת ראיות".

לדברי פרופ' גולן, היוזמה להקמת המרכז היא ייחודית לוולפסון, "אין לכך אח ורע בעולם וכמובן לא היה את זה במדינת ישראל", הוא אומר, "המטרה הייתה להביא את הנפגעת למקום אחד – 'חדר 4' כפי שנקרא אז בעגה סלנגית בין המטפלים, שהוא אגב כבר לא חדר אלא קומפלקס חדרים".

◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

בסוף השבוע שעבר הזדעזעה כל המדינה מתקיפתם המינית האלימה של נער ונערה בחניון גן העיר בתל אביב. לפי החשד, פלסטיני צעיר הכריח אותם באיומי סכין לקיים יחסי מין בשירותים הציבוריים ולאחר מכן אנס את הנערה לעיני בן זוגה. הנערה טופלה במרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית בוולפסון.

השירותים הניתנים במרכז כוללים בדיקת רופאים, מתן תרופות למניעת הריון ומחלות מין, לקיחת ראיות על ידי רופא משפטי, תמיכה נפשית והפנייה להמשך טיפול בקהילה. השירות ניתן לכל אישה, גבר, ילד או ילדה שחוו פגיעה מינית בתוך שבוע ימים מיום הפגיעה.

"חשוב לציין שהשירות ניתן חינם, ללא צורך להביא טופס התחייבות של קופת חולים", מציינת צילה וידברג, מנהלת העבודה הסוציאלית בוולפסון, "הכול תוכנן מתוך מחשבה להקל על הנפגעים. אפילו הריהוט של המרכז נבחר בקפידה, זה לא עוד חדר של בית חולים".
 

בכניסה למרכז שולחן עגול ועליו אגרטל עם פרחים. מסביב לשולחן כסאות מפנקים. מתחתיו שטיח נאה. על הקיר תמונות. וידברג מציגה את המטבחון: "בארון יש 'ערכות אונס' - כל ערכה מכילה מבחנות לבדיקת זרע, רוק, שערות". בארון הסמוך יש משחקים לילדים, תחתונים חד פעמיים ואפילו נעלי בית חד פעמיות, "הכול כדי להקנות תחושה נוחה לנפגעים".

פרופ' גולן מצביע על חלונותיו המוארים של המרכז, כשלמעשה מאחורי החלון ממוקם קיר. "חשבנו על חלון מואר על ידי מנורה שמדמה תאורת יום כדי למנוע תחושת קלסטרופוביה", הוא מסביר. "אחד הרופאים הביא לכאן שטיח פרסי מביתו, אחרים תרמו תמונות, כך שהאווירה אינה מאיימת לנפגעת שעברה טראומה כה איומה. החדר הסמוך הוא חדר בדיקות גניקולוגי עם כל הציוד הנדרש כולל מקלחון ושירותים מפוארים".

הטיפול שאתם מציעים בעצם "מחבק", ככל שניתן, אדם שחווה טראומה נוראית.
וידברג: "הטיפול העדין שלנו מונע מצב שהאישה, למשל, 'תיאנס' שוב על ידי המערכת. קורבן תקיפה מינית חייב התייחסות עדינה ואישית ביותר. אונס זו אחת הטראומות הקשות ביותר שאדם יכול לחוות".

פרופ' גולן: "כגבר, כשאני שומע על אנסים שיוצאים מהכלא לאחר ארבעה חודשים, או על תנאי, זה מקומם. לדעתי צריך להיות עונש מוות לאנסים. במדינת ישראל אין עונש מוות אז לפחות שיהיה מאסר עולם. אנס שהורס חיי אדם - כך יש להרוס את חייו. העונשים במדינת ישראל הם בדיחה. יחד עם זאת יש לזכור כמובן שהבעיה היא ביכולת להוכיח, מכאן כנראה הקושי".

דינמיקת הטיפול במרכז לנפגעי תקיפה מינית היא פשוטה למדי וכל כולה מכוונת מטרה אחת – להקל ככל שניתן על הנפגעים. עובדת סוציאלית מלווה את הנפגע או הנפגעת מרגע הגעתם ועד שחרורם. במידת הצורך יוזמן פסיכיאטר. במקרה של קטינים יש צורך כמובן באפוטרופוס. רק כאשר בשלו התנאים מבחינה חוקית מזמינים למקום רופא נשים ורופא משפטי. שניהם מגיעים תמיד יחד. "אנחנו לא מעוניינים שהנתקפת תצטרך להתפשט פעמיים ולספר את הסיפור פעמיים", מסבירה וידברג, "ותמיד בחדר הבדיקה תהיה אישה נוספת".
 

מלבד הבדיקות הרפואיות אתם מעניקים טיפולים נוספים?
פרופ' גולן: "הרופא בודק שאין טראומה נוספת. יש נשים שיש להן קרעים ושיסוע אברים, ויש  צורך לקחת אותן  לחדר ניתוח, למשל אם יש צורך בתפירה. גם ניתן טיפול למניעת הריון ומניעת מחלות מין, מזיבה ועד איידס, על ידי מתן כדורים וזריקות. כן אנו נותנים חיסון נגד צהבת זיהומית. והכול כאמור נעשה במקום אחד, כשלטיפול נגד איידס יש המשך במרפאות נוספות כמובן".

וידברג: "ההתייחסות הינה בהיבט גופני, היבט נפשי והיבט משפטי. כאשר מגיעה קטינה יש להביא אפוטרופוס, כאשר ילד נפגע על ידי בן משפחה מגיע חוקר ילדים. לפי הנוהל אפשר להשאיר את הנתקפים במרכז למשך הלילה. תפקיד העובדת הסוציאלית הוא לבדוק אם יש לנתקפת לאן לחזור והאם המקום מוגן או שמסכן אותה וכמובן עם מי היא חוזרת. בכל תקיפה יש לטפל גם בסובבים".

מה זאת אומרת לטפל בסובבים?
"אנו מדברים גם עם הסובבים, שגם  להם יש טראומה נפשית. במקרה של האונס בחניון בגן העיר טיפלנו גם בזוג שנפגע וגם בבני המשפחה מכורח הנסיבות הטראומטיות".

מאז שהוקם המרכז, טופלו בו יותר מ-2,500 נפגעות ונפגעים מכל רחבי הארץ - רובם המוחלט נשים. רק בשבעה אחוז מהמקרים מדובר בגברים. המרכז משרת את בני כל הגילים.

יש חשיבות עצומה למעקב הנערך במרכז?
פרופ' גולן: "פתיחת המרכז והמעקב היסודי של בית החולים אחר הנפגעים הביאו לכך שלראשונה במדינת ישראל קיימים נתונים סטטיסטיים כמו מי מתקיף ואופי התקיפה. על סמך זה הכנסת יכולה לקבל החלטות, וארגונים שונים יכולים להסתמך על חומר גלם חשוב זה".

בעקבותיכם קמו מרכזים נוספים.
"גרמנו לתחרות חיובית בבתי חולים אחרים, שרצו גם אצלם מרכז מיוחד כזה ומי שמרוויח זה עם ישראל. הראשון שפתח מרכז היה בית חולים בני ציון בחיפה. הדרכנו אותם וכך קמו עוד יוזמות".

על פי נתוני המרכז לטיפול בנפגעי תקיפה מינית, 82 אחוז מהנפגעים מתלוננים במשטרה. האופציה להגשת תלונה קיימת עד שלושה חודשים מרגע הטיפול. העובדת הסוציאלית יוצרת קשר עם הנפגע או נפגעת ושואלת אם הוא או היא מעוניינים להגיש תלונה. במידה והתשובה שלילית - הממצאים מושמדים.
 

"פילחנו את מקרי התקיפה לפי גילים", אומר פרופ' גולן, "מקרי אונס של ילדות צעירות מתרחשים בשעות היום, ואצל האחרות זה בזמן הערב והלילה. בגילים הצעירים יש מקרי אונס במקומות ציבוריים, ובגילאים בוגרים יותר זה בבית התוקף או הנתקפת".

הנתונים הסטטיסטיים שברשותכם מפתיעים?
פרופ' גולן: "על פי הנתונים במרכז, מלבד שימוש בסם אונס יש את הצרה החדשה-ישנה -  אלכוהול. שימוש באלכוהול נפוץ ביותר בשנה האחרונה, ותחת השפעת אלכוהול קל לנצל אנשים אחת כמה וכמה לפגוע בהם. אלכוהול הפך להיות חלק גדול בחיי הצעירים, קוראים לזה לתפוס ראש, דרך לרכוש ביטחון עצמי, לפני המסיבה הם 'מתדלקים'. אצלי בבית אין אלכוהול, אספתי את כל הבקבוקים לתוך שני תיקים גדולים  וסילקתי מהבית. הגבול בין לתפוס ראש לבין אובדן שליטה הוא אפסי, אי אפשר באמת לשלוט בכך".

וידברג: "זה לא מעיד על אשמה כמובן, רק חובה לדעת שהשימוש באלכוהול עלול לגרום למישהו לנצל אותך. אלו ששותים שיחשבו פעמיים. זו תופעה חברתית שאנו מעלים אותה לסדר היום על מנת שייעשה משהו בחינוך, ברווחה ובמשטרה. גם פגיעה בשל היכרות באינטרנט היא תופעה שאנו מתחילים להבחין בה. אישה מצ'וטטת באינטרנט, מרגישה שהיא מכירה את האדם כשלמעשה אין לה מושג מיהו באמת, ואז במפגש הוא אונס אותה".

המקרים שאתם חווים כאן מלווים אתכם מעבר לשעות העבודה?
וידברג: "הנפגע עובר טראומה, המלווים חווים טראומה משנית ואנחנו המטפלים חווים טראומה שלישונית. בשבת שעברה היו כאן שלושה מקרי אונס. לא הספקתי לישון אפילו שעה אחת, זה היה אינטנסיבי".

פרופ' גולן: יש לי בת בגיל 17 שהוציאה רישיון נהיגה לא מזמן. לאחר האונס בגן העיר היו לי שיחות ארוכות איתה, הסברתי לה מספר פעמים לא להחנות בחניון תת קרקעי, להחנות רק בחוץ. זה משפיע, לכולנו יש ילדים ונכדים, ובוודאי שזה מלווה אותי כשאני חוזר הביתה".

האם במקרי אונס של גברים מתווסף מימד לטיפול?
וידברג: "במקרה של אונס גברים, נערים וילדים קיים גם קטע של בושה, כי זה אנטי גברי. המחשבה שתקף אותו גבר והחשש שהוא עלול להיחשב להומוסקסואל. זה נדבך נוסף בטיפול ובהתמודדות, בכל זאת שבעה אחוזים מהנפגעים הם ילדים ונערים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...