עיר ללא פוזה: בגובה העיניים עם דובי גולדברג
הוא נולד בירושלים וגר בה עד היום. הוא אוהד בית"ר, אפילו שגדל ליד מגרש הפועל בקטמון ושיחק בשורותיה. 1,005 מילים עם בעלי ״סופר המושבה״ דובי גולדברג (58), נשוי + 3, שמוכן שיחלקו את העיר, אבל רק תמורת שלום אמיתי
"זה המקום הכי יפה בעולם, הכי מיוחד בעולם והכי מעניין בעולם. כל העולם נושא את עיניו לירושלים, בגלל זה יש כל כך הרבה מלחמות עליה. זה תמיד יישאר המקום הכי יפה ומיוחד, שיש לו הכי הרבה היסטוריה. אני לא חושב שיש עוד הרבה מקומות בעולם שיש להם היסטוריה כמו ירושלים. אין עוד הרבה מקומות שיש להם כל כך הרבה עבר. אין. אתה יודע לכמה שמות זכתה העיר? אני חושב שרק בעברית יש לה 18 או 20 שמות. זה דבר מיוחד".
ניר ברקת
"ראש עירייה מעולה, שעושה למען העיר הזאת בלי הפסקה. הוא דואג לעיר ולנוער, והלוואי שיוכל להמשיך עוד קדנציה אחת כדי להגשים את כל התכניות שלו. נוסף לכול, הוא גם איש מקסים".
◄בגובה העיניים עם גיל חובב
◄ בגובה העיניים עם צבי יחזקאלי
◄בגובה העיניים עם שחר פאר
ירושלמיות
"ירושלמיות זה החום. החום של אחד לשני, החיבה והעזרה ההדדית, הסחבקיות, זה ירושלמיות. לירושלמי אכפת מהסובבים אותו. פה אתה אומר שלום ועוזר לאחר. אין בירושלים פלצנות, אין פוזה, האנשים דוגריים, האנשים סבבה".
ילדות
"הייתי ילד מאושר. גדלתי בשכונת הכורדים בשוק מחנה יהודה, ובגיל 13 עברנו למושבה היוונית. הייתה לי ילדות טובה מאוד והיו לי הרבה חברים. זה היה תענוג, כיף. אני חושב שזכיתי לילדות מצוינת".
"סופר המושבה"
"מוסד שקיים כ-25 שנה, ונותן שירות לרוב תושבי האזור וגם לתושבים רבים מחוץ לאזור. משם הכינוי שדבק בי לזמן מה, סופר דובי. 'סופר המושבה' היא חנות מאוד-מאוד מיוחדת, ויש בה מגוון אדיר של מוצרים שלא קיימים בהרבה מקומות אחרים. בגלל הקהל המגוון שיש לנו אנחנו מוכרים גם הרבה מוצרים מתוצרת חוץ: מתבלינים ויינות ועד עוגיות ופסטות. גם בבירות ובאלכוהול יש לנו מגוון רחב של תוצרת חוץ. יש לנו גם מחלקת פירות וירקות משובחים וטריים.
"מי
עמק רפאים
"המושבה הגרמנית זה המקום הכי יפה בעיר. עמק רפאים הוא רחוב שיש לו הרבה אופי, ויש בו מסעדות וחנויות שכיף להיכנס אליהן. יש לנו במושבה את כל הרשתות, מסעדות סיניות, מקומות לבשר, ויש חנויות עצמאיות: 'פיצה סבבה', 'סופר המושבה' שלנו. ברחוב עמק רפאים ובאזור יש מגוון אפשרויות רחב לבילוי. עמק רפאים זה רחוב שהשתנה עם הזמן, אבל לטובה לדעתי. מאז שהאמריקאים והצרפתים הגיעו לאזור, לדעתי הרחוב השתדרג והתפתח".
◄ בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק
תושבי חוץ
"בעשר השנים האחרונות השכונה, וכל האזור, קיבלו אופי של שכונה של תושבי חוץ. יש פה בתים יוקרתיים מאוד, וכך נוצר מצב שיש אמריקאים וצרפתים שגרים פה ונהנים מאוד. יש גם הרבה אמריקאים שגרים בארצות הברית ומחזיקים פה דירות. הצביון פה הוא אמריקאי מאוד, ו-70 אחוז מהשפה המדוברת כאן היא אנגלית. אתה יכול להסתובב פה לפעמים ולחשוב שאתה במקום אחר, לא בירושלים. אנשים מקטמון הישנה, אבו תור, טלביה, בקעה וימין משה מתנקזים כולם למושבה הגרמנית, וזה קהל טוב".
בית"ר ירושלים
"אני יכול להעיד על עצמי שאני אוהד בית"ר גאה, אפילו שגדלתי ממש לא רחוק ממגרש הפועל בקטמון, ואפילו שיחקתי בהפועל כשהייתי צעיר. אבל אפילו שאני מאוד-מאוד אוהב את הקבוצה שלי, אני מאוכזב מאוד מהקהל ומהאלימות הפיזית והמילולית. אני לא מקבל את זה שצועקים 'מוות לערבים' ומקללים. זה לא עושה לי טוב. הדבר הזה לא מוסיף כבוד לא למועדון בית"ר ירושלים, לא לשחקני הקבוצה ובטח שלא לעיר הזאת. צריך למגר את זה".
הפועל ירושלים
"אני מאחל להם הרבה הצלחה ושיעלו לליגת העל, כדי שיהיה שוב דרבי בעיר. אני חושב שחשוב מאוד שיהיו לעיר הזאת שתי קבוצות טובות ותחרותיות. בתל אביב יש שתי קבוצות חזקות שרצות בצמרת וגם לחיפה יש מסורת של דרבי, אז צריך שיהיה גם פה".
ערבית
"למדנו הרבה מהערבים שעובדים איתנו. אנחנו חיים עם שכנינו הערבים משנת 1967, וחייבים לדעת את השפה. אנחנו חיים בדו-קיום עם העובדים הערבים שלנו ב'סופר המושבה', מה גם שאנחנו חיים במעוז השמאל כאן במושבה הגרמנית. חשוב לדעת לדבר עם השכנים הערבים בשפה שלהם".
עתיד העיר
"עתידה של ירושלים הוא נושא לא פשוט. קשה מאוד לנבא את עתידה של העיר, אבל אם שואלים אותי לדעתי אני אומר שתמורת שלום אמיתי, אפשר אפילו לחלק את ירושלים. אבל זה לא נראה באופק. נקווה שיום אחד נצליח לחיות פה בשלום".
אופנועים
"תחביב שלי. בגלל עומסי התנועה ובגלל שאין מקומות חנייה, כיף לנסוע ולדאוג לכל הסידורים באופנוע. מגיעים צ'יק-צ'ק ממקום למקום, אבל צריכים כמובן להיות זהירים. חוץ מזה, האופנוע נועד גם לטיולים, וזה כיף".
הפרלמנט של דובי
"מדי יום ביומו, בשעות אחרי הצהריים-ערב, מתקבצים כמה חברים ובאים לסופר. אז אנחנו יושבים
ב'ארומה' כאן ליד ומעלים חוויות מהיום שהיה, מדברים ומדסקסים על זיכרונות ועל הפוליטיקה של ירושלים. החברים הם רמי לוי, ג'וני חזן, משה רבני, השותף שלי מוטי בוונוס ונחום באלס. תמיד מצטרפים עוד חברים. אנחנו אוהבים לדבר, מעלים חוויות, צוחקים ונהנים. אולי זה לא קורה כל יום, אבל משתדלים, וכשלא יוצא - משלימים לא הרבה אחרי".
פוליטיקה
"חלק מחברי הפרלמנטי הם אנשי ליכוד, חלק קדימה, חלק שמאל - אנחנו מגוונים בדעות. הוויכוחים נעימים".
שוק מחנה יהודה
"יש לי הרבה סימפטיה לשוק מחנה יהודה. השוק שלנו עבר שינוי, והיום הוא כבר משהו אחר. מעבר למקום למכירה ולתוצרת הוא הפך להיות מקום בילוי ותיירות לכל תושבי ישראל".
משפחה
"זה הדבר הכי חשוב שיש לבן אדם בחיים. בשביל זה אנחנו חיים, בשביל המשפחה".
נכדים
"יש לי חמישה נכדים, שיהיו בריאים, ואני מאוד- מאוד-מאוד מתרגש בכל פעם שאני רואה אותם. אחד מהדברים המהנים ביותר בחיים שלי הוא להיות סבא. אני לוקח אותם לבלות בגנים ובפארקים. אני אוהב להראות את התמונות שלהם. אין על נכדים".
אוכל
"אני מפחד לאכול הרבה, כי בכל זאת זה משמין מאוד. אנחנו מוכרים אוכל למסעדות ולאירועים מיוחדים ואני קונה ומוכר ומתעסק באוכל, אבל באופן מוזר, אוכל זה דבר שאני מפחד ממנו. זה האויב הכי גדול של הגוף".
אמונה
"אני איש מסורתי, איש מאמין".
תחבורה ציבורית
"קטסטרופה. פקקי תנועה, אין חנייה. התחבורה הציבורית פה בעייתית. אני מצפה מראש העירייה שיטפל בבעיה הזאת. הכבישים לא מטופלים כמו שצריך, ובכלל קשה לנהוג בעיר. אני באמת מצפה מניר ברקת, ממשרד התחבורה ומכל הגורמים שיכולים וקשורים לעניין לטפל בזה. בגלל זה אני נוסע בדו-גלגלי ולא ברכב".
דובי גולדברג
"אני ירושלמי, יליד 1954, גדלתי חונכתי בבית טוב. אני חי טוב, ואת החינוך הזה אני מעביר לילדיי. אני נהנה לעבוד עם קהל ולשרת אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם