היצאנית שנישאה לחרדי חזרה לזנות מאחורי גבו

סיפורה המדהים של מאיה (שם בדוי), שברחה מבן זוג אלים אחד לבן זוג אלים אחר. היא עסקה בזנות עד שמצאה נחמה בבחור חרדי לו נישאה. כעת, לאחר שנאלצה לחזור לזנות, היא מספרת על הלקוחות ועל שגרת עבודתה, כועסת על המשטרה ומבהירה: "יש כאלו שחושבים שהם מצילים אותנו. תנו לנו שקט, הגנה, כמו על כל אחד. אנחנו כבר נסתדר לבד"

אורית פרץ ארי | 22/5/2012 17:47 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: יצאנית,זנות
החיים של מאיה (שם בדוי) זימנו לה מהמורות וקשיים, מהסוג שיכול לפרנס סרטי דרמה סוחטי דמעות. אחרי שברחה מארץ המוצא שלה, ממסכת התעללויות של בן זוג אלים, מצאה עצמה בארץ, בחדרה, תחת מרותו של בן זוג אחר, שתלטן, עם נטייה להימורים והרפתקאות כלכליות שדרדר אותה לזנות.

היא כבר חשבה שמצאה את סוף הסינדרלה שלה בדמותו של לקוח מזדמן, בחור דתי מבוגר תושב הקריות. הוא התאהב, ושכנע אותה לעזוב את העולם הזה. השניים נישאו, הביאו לעולם חמישה ילדים וחיו חיים צנועים באזור הקריות. אבל העבר חזר והציץ, עם חובות שבן זוגה הקודם השאיר על שמה.

- "אעבוד בזנות כל עוד אהיה מבוקשת": וידויה של יצאנית

- תופעה בחיפה: נשים פיליפיניות נאלצות לעבוד בזנות

- עסק הביש: מי השר לשעבר שהתחתן עם זונה?
צילום אילוסטרציה: מירית שחם
''היו ימים שלא ידעתי אם אגמור את היום בחיים'' צילום אילוסטרציה: מירית שחם

כדי לא לשקוע, חזרה מאיה לעבוד בזנות, מאחורי גבו של בעלה. ואם לא די בכך, עכשיו היא צריכה להתמודד גם עם רדיפת המשטרה. "בעלי והילדים לא יודעים במה אני עוסקת בשנה האחרונה", היא מודה. "למרות שבעלי ואני הכרנו ככה, הוא מאמין לסיפורים שאני מספרת לו. הוא לא יודע שאני נוסעת כמה ימים בשבוע לחדרה לעבוד. נכנסתי לא כיוון שאני אוהבת את המקצוע הזה, נקלעתי לחובות עצומים, בעלי עובד אבל בקושי מתפרנס, אז החלטתי לצאת לעבוד מחוץ ליישוב שלי רחוק כמה שאפשר. שלילדים שלי לא יחסר דבר".

את לא חושבת שהוא חושד?
"הסיפור שלי טוב מספיק, והוא מאמין בי. אני לא מתעשרת מזה, זאת בסך הכל פרנסה. אני לא רוצה שבגלל העבר שלי ומה שעכשיו - המשפחה שלי תסבול. אמנם עבר הרבה זמן מאז, והיה לי קשה לחזור, אבל אני מוכרחה להביא כסף הביתה. אין לי מקצוע, אף פעם לא למדתי, ובתור קופאית בסופר אני לא

יכולה גם לסגור את החובות, וגם לדאוג למשפחה.

"כשעבדתי פעם במקצוע, זה היה מכיוון שהחבר שלי הכריח אותי, וכל הכסף הלך עליו, על השטויות שלו ועל ההימורים. אני הייתי כמו מטומטמת, ממש מטומטמת. אבל עכשיו החיים שלי אחרים, ויש לי למה להגיע בסוף. יש לי חיים אחרים".

את חוששת שיגלו?
"לא ממש, אבל זה לא שאני מתכוונת לעשות את זה כל החיים. אני לא אנסה אפילו לייפות את העניין - זה עולם לא פשוט, ואני מרגישה לפעמים ממש כמו שני אנשים נפרדים. אחת שאני בבית כאמא, ואחת כשאני בדירה מקבלת קליינטים. אני לא מכירה מישהי שעושה את זה כי זה ממש נחמד לה, אבל זה שוק שיש בו תמיד מי שיקנה. ותמיד יש את אלו שצריכים למשש טוב את הסחורה. התחושה היא לא טובה, אבל זאת הסיטואציה".

- בואו להיות חברים של "זמן מעריב" גם בפייסבוק

צילום אילוסטרציה: בייגל
''אני לא מכירה מישהי שעושה את זה כי זה נחמד לה'' צילום אילוסטרציה: בייגל
בלי לערב משפחה

מאיה לא אוהבת לדבר על המשפחה שלה. על חייה בתור יצאנית אין לה בעיה לדבר, אבל הבעל והילדים הם נקודה רגישה אצלה, והיא מבקשת לעבור הלאה ולדבר על מה שמפריע לה להתפרנס עכשיו - המשטרה. למרות שהיא שבה ומדגישה כי אין שום דבר לא חוקי במה שהיא עושה.

"יש לי חברה, עוד מהימים ההם, ששכרה דירה בחדרה. היא הציעה לי לחזור ולהיכנס איתה לדירה, אמרה לי שזה זמני. כסף קל, לתקופה קצרה. פתחנו מכון לעיסוי באופן רשמי, ולמקום מגיעים מפה לאוזן כל מיני סוגים של גברים. יש ימים שבאים 10 לקוחות, יש ימים שבאים 20. תלוי באיזה יום. באים אליי מכל הארץ: פדופילים, בחורים נשואים, חרדים וסתם בחורים צעירים. אם הם לא היו אצלי - אני לא רוצה לדמיין מה היה הולך ברחובות. אבל בימים האחרונים במיוחד לא באים הרבה לקוחות".

הסיבה למיעוט העבודה - בשבועות האחרונים עורכת המשטרה פשיטות על בתי בושת בחדרה. יש מי שהחליט לנסות למגר את התופעה, ואולי להקדים תרופה להצעת החוק החדשה שתוציא את מקבלי השירותים המיניים אל מחוץ לחוק.

"המשטרה הגזימה בגדול, אנשים נרתעים", תוקפת מאיה בכעס גלוי. "אנחנו רק רוצות להתפרנס, לא לחיות כמו מלכות. מרחיקים אותנו מהעיר לשבועיים, וזאת למרות שאנחנו לא ברחוב. אנחנו עובדות מסודר, והם גם יודעים שזה מסאז'ים ואנחנו לא מפריעות. לכן אני לא מבינה למה לא נותנים להתפרנס. מה הם רוצים, שנלך לכביש לעבוד? שיהיה עוד יותר גרוע?

"אני עברתי הרבה בחיים שלי, אבל עכשיו לפחות אני מחליטה. אני יודעת מה זה להיות ברחוב, להיות בידיים של מישהו אחר. היו ימים שלא ידעתי אם אני אגמור את היום בחיים. החבר שלי שהביא אותי למצב הזה רק רצה עוד ועוד, כאילו הגוף שלי זה צעצוע בשבילו. אני נסחפתי, נגררתי וככה הרבה בנות כמוני. רובן הולכות לסמים ואלכוהול, גם אני שתיתי הרבה, אבל למרבה המזל בסמים לא נגעתי. עכשיו אני קובעת לעצמי מי, כמה, איך ולמה. במקום לרדוף אותנו שיעזרו לנו".

אתן פוחדות מהחוק החדש שיחסל לכן את הפרנסה?
"אני חוזרת שוב, למקרה שאנשים חושבים שאני מיליונרית - אני לא עובדת כדי לחיות כמו מלכה, אני עובדת בשביל לחיות ולפרנס את הילדים. ולא רק אני, ישנן עוד בנות שעובדות איתי שהן חד הוריות. אני רוצה שזה יהיה חוקי לכל אדם. שיעשו בדיקות במשרד הבריאות, וככה יהיה יותר קל לכולנו. בכל מקרה, את המקצוע העתיק בעולם אף אחד לא יוכל להפסיק. תמיד יהיו את הביישנים והמוגבלים, וסתם אנשים שרוצים מין בלי כל המסביב. תמיד ימצאו את הדרך, אז צריך אולי להסדיר את זה וזהו".

צילום: עצמי
עו''ד נחמי פיינבלט. ''חשוב להבהיר שהזנות מותרת בישראל'' צילום: עצמי
אין כעס

בגלל המצב הקשה שנוצר בעקבות רדיפת המשטרה, פנו הבנות דווקא למי שניצב עד לא מזמן בצד השני של המתרס - עו"ד נחמי פיינבלט, קצין משטרה מוערך בדימוס, שעד לאחרונה היה עוצר את היצאניות עליהן הוא מגן היום. "אולי לא כולם יודעים את זה, אבל חשוב קודם כל להבהיר שהזנות מותרת בישראל, ואין בעיה עם זה מבחינה חוקית", מבהיר פיינבלט את המצב המורכב. "יש כמה סעיפים בחוק שאסורים לשדל, סרסרות, לשדל קטינים. את הסרסורים צריך לתפוס, ולא את המסכנות שלא מפריעות לתושבי העיר ולא עוברות על החוק".

לדברי פיינבלט, אף על פי שהמשטרה יודעת שלא מדובר בעבירה על החוק, היא מנצלת את כוחו של החוק. "המשטרה עוצרת את הבנות בחשד לניהול או סרסור, שזה לא חוקי, אבל אין להם ראיות. מותר למשטרה לעצור כל אחד, ולעכב אותו ל-24 שעות או עד שמביאים אותו בפני שופט. מפחידים אותן בכל מיני איומים, והן, שלא מכירות את הזכויות שלהן – נבהלות, ובצדק".

אבל אם הן לא עברו על החוק - יצטרכו לשחרר אותן לבסוף.
"כן, אבל הן כבר שם, פוחדות ולא יודעות מה יקרה להן. ישנן הרבה כאלו שהן אמהות לילדים, ולא רוצות לבלות את כל הלילה בבית מעצר. המשטרה בעצם עובדת פה נקודתית כדי למגר את התופעה, מכיוון שלדבריהם למרות שאולי הזנות עצמה היא לא עבירה, אבל היא מביאה איתה עולם שלם של פשע. הם צודקים כמובן, אבל למה להוציא את זה על הבנות האומללות?".

מה עושים להן בזמן שהן בתחנה?
"הם בעצם גורמים לבנות לחתום על מסמך, שמרחיק אותן מהעיר לשבועיים-שלושה. נוצר לפעמים מצב אבסורדי, בו בנות שמתגוררות בעיר צריכות לעזוב אותה פתאום, ולהשאיר הכל מאחוריהן לכמה שבועות. כשנכנסתי לתמונה ביקשתי מהבנות לא לחתום על המסמך. בסוף מישהי אזרה אומץ, ולא חתמה. הערתי והזעקתי שופט, שלא תצטרך לחכות עד הבוקר, והוא באמת השליך את התיק מחוסר ראיות ברור. וככה יעשה כל שופט. כבר דווח לי על שיפור במצב, ואני מקווה שיבינו שלא זאת השיטה. אני בכל אופן אהיה עם האצבע על הדופק".

תוך פחות משנה, מבטיחה מאיה להפסיק לתת שירותי מין, ולעשות הסבה מקצועית. "בינתיים החובות תופחים והלקוחות לא מגיעים", היא מציינת, "אבל עכשיו כשהמשטרה קצת ירדה מאיתנו אולי הם יחזרו, הכל יהיה רגיל, ובאמת אוכל לסיים עם זה ולהמשיך לדברים יותר טובים".

יש מישהו ספציפי, שאליו את מכוונת את הכעס שלך?
"כועסת? מה יש לכעוס?", משחררת מאיה לראשונה צחקוק קצר. "אני יכולה לכעוס על כולם, ועל כל העולם, ועל עצמי בעיקר, אבל זה לא מה שיעזור לי. לאט לאט, ועם השנים, הבנתי איך עובדים פה דברים. אין מה לבזבז את הזמן על כעסים. צריך לעשות דברים בעצמך, מכיוון שאף אחד לא יעשה בשבילך. כן הייתי רוצה שיהיה פה משהו קצת אחר, אולי שיהיה אפשר להתפרנס בכבוד. אנחנו לא מפונקות, הבנות פה בטח שלא, אבל יש הרבה שגיאות ביחס אלינו. יש כל מיני כאלו שחושבים שהם מצילים אותנו. תנו לנו שקט, הגנה, כמו על כל אחד. אנחנו כבר נסתדר לבד".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים