כוכבת מאסטר שף ילדים חולמת על מסעדה בדליית אל כרמל
היא לא אוהבת ג'אנק פוד, שמחה להיות גאוות העדה ויש לה סידור עם אמא שלה שהיא מבשלת בבית, אבל לא שוטפת כלים. ע'די חלבי בת ה-12 מדלית כרמל נכנסה ל"מאסטר שף" כילדה ביישנית, ומאז מקבלת 99 התראות ביום בפייסבוק, ו-2 הצעות חברות בכל שעה. אתם עוד תזמינו מקום במסעדה שלה
מעבר לעובדה שהשיחה עם בת ה-12.5 קלילה וזורמת במפתיע, ולעתים אף מצחיקה, מן הראיון איתה עולה מסקנה אחת בטוחה וברורה - ההשתתפות בתוכנית הכישרונות הצעירים עשתה לה רק טוב.
"זה לא מרגיש שונה להיות הילדה הדרוזית היחידה בתוכנית, אני רגילה", אומרת חלבי בלי להתבלבל. "זה לא חדש לי, אני הילדה הדרוזית היחידה גם בבית הספר. בהתחלה זה הרגיש לי קצת לבד. היום רק לעתים רחוקות, וזה כבר לא משנה לי".
לא משנה בזכות התוכנית?
"פעם כולם חשבו שאני מוזרה, מכיוון שאני מדברת ערבית ולא בדיוק כמו כולם. אחרי רכישת המבטא זה פחות הפריע. לפני התוכנית הילדים בבית הספר
את נהנית מהפרסום?
"אני רוצה להתפרסם, אבל מהפרק הראשון משגעים אותי, יש לי 99 התראות ביום בפייסבוק ושתי הצעות חברות כל שעה".
את מאשרת את כולם?
"לא את כולם, רק אם יש לנו לפחות חמישים חברים משותפים, או אם לפחות הוא קצת מוכר לי".
בכל זאת, צריך לזכור שעדיין מדובר בילדה בת 12. הגיל בו מתחילים ליצור חברויות, גיל מאוד מבויש. גם חלבי הייתה ביישנית, למרות הפרסונה הטלוויזיונית שהיא משדרת - חזקה, בטוחה בעצמה. "לפני התוכנית הייתי ביישנית", היא מודה, "אבל המצלמות סיקרנו אותי. ראיתי את כל השאר כאילו ביישנים, ומרוכזים מאוד בבישולים שלהם, ואמרתי לעצמי שמספיק - בוא נברח מהדמות של הביישנית. בדרך כלל אני לא לא אוהבת תשומת לב, אבל המצלמות עשו לי את זה".
איך הגיבו בכפר על השתתפותך בתוכנית?
"בכפר אני מקבלת כל הזמן הרבה פרגון ותמיכה, כל האנשים בדליה אומרים לי שאני הגאווה שלהם. אני מקבלת תגובות טובות בכל מקום, גם מחברים וחברות, ממורות בבית הספר. כולם מפרגנים, וזה מדהים, באמת נוגע ללב. אני לא רגילה להיות כל כך פופולארית, מכיוון שלא תמיד הייתי הכי מקובלת, נניח בבית הספר, אלא באמצע. פתאום כולם בכל מקום מסתכלים עליי, מצביעים עליי ואני בהלם מזה. עדיין לא לגמרי התרגלתי לזה, גם כי השתניתי מאז. אני כבר לא נראית אותו הדבר".
הדבר הגדול הבא: שירן סנדל מסערת על ערוץ הילדים
"לבשל זה כמו ריטלין": תכירו את ערן וייס ממאסטר שף ילדים
הנכדה של סטף ורטהיימר חיה עם שותפה בת"א ומשווה מחירים
חלבי מתייחסת לעובדה שצילומי התוכנית הסתיימו למעשה לפני מספר חודשים. מאז תום הצילומים ועד היום היא בקשר טוב עם כל הנבחרת, כולם כמובן חברים שלה בפייסבוק, שכמו לכל בת בגילה לוקח חלק ניכר מזמנה, והם גם נפגשים במרוכז אחת למספר שבועות.
איך בעצם הגעת למאסטר שף?
"חברה שלי ראתה את ההרשמה לתוכנית באתר 'מאקו', ואמרה לי שאני חייבת להירשם לזה. התייעצתי עם ההורים שלי, וכל המשפחה תמכה. השלבים הראשונים של המיונים לא היו קלים. היה מאוד קשה, וגם מאוד מלחיץ, אבל באתי בידיעה שגם אם לא אעבור - לפחות ניסיתי".
ואז לא רק שהתקבלת, גם קיבלת מחמאות מהשופטים.
"וואו, זו הרגשה פשוט מדהימה, לקבל כאלה מחמאות משפים כאלה גדולים. מספיק שחיים כהן רק טועם את המנות שלי - זה כבוד גדול. מבחינתי כבר אז הגשמתי חלום".
אמרת שחשוב לך לייצג את העדה הדרוזית. את בטוחה שאת רוצה את העול הזה בגילך הצעיר?
"זה מאוד חשוב לי. העדה שלנו קטנה, וחשוב לי לייצג אותה בכבוד. חשוב לי שידעו שאנחנו אנשים חמים ומיוחדים, שאנחנו חברה מאוד מגובשת ואוהבת. אצלי בכפר למשל זה מרגיש כמו משפחה אחת גדולה, בה כולם מחוברים ומכירים את כולם. גם מבחינת האוכל, שידעו שדרוזים זה לא רק פיתה דרוזית עם לבנה וזעתר. שיש לנו המון מאכלים מדהימים".
כשעולה, אמה של חלבי, השתתפה בתוכנית - היא אמרה בגאווה על בתה: "כשהיא הביאה את המאכלים הדרוזים - זה מסר. הנה אני, דרוזית, אני אוהבת את העדה". חלבי בעצמה מוסיפה עוד מסר קטן משלה. "הכי חשוב לי להעביר את כל האהבה, שאני מכניסה לאוכל שאני מכינה.
"אני אוהבת אוכל לא רק כי הוא טעים, אלא כי עשו אותו באהבה. אחרת זה בכלל לא אוכל. מי שאוכל - מרגיש את החום שהטבח הכניס באוכל, ואת כל ההשקעה, וככה אני אוהבת לבשל. אני משקיעה כל מה שאני יכולה, אחרת זה בכלל לא שווה".
האהבה של חלבי לאוכל מתבטאת בעובדה, שהיא מעדיפה להכין אוכל מסובך מאשר פשוט. היא נמשכת לבישולים מורכבים, תמיד יוצאות לה כמויות גדולות וגם כשהיא מתבקשת להכין מנה ראשונה - יוצאת לה בסופו של דבר מנה עיקרית מרוב השקעה. את מנת עלי הגפן המפורסמת שלה היא אוהבת להכין, דווקא בגלל הטכניקה המסובכת של גלגול התבשיל.
ומה בעניין מה שנכנס לה לקיבה? כשמדובר בלאכול - היא אוהבת לאכול כל מה שהיא מכינה - מנות פשוטות, עיקריות ואחרונות כאחת. ולפתע, כשהיא מודה בהתלהבות שהיא מכורה לשוקולד - השפית הקטנה נשמעת לפתע כילדה בת גילה.
רוב הילדים בגילך אוהבים ג'אנק פוד, לא אוכל מבושל.
"אני שונאת ג'אנק פוד. אני אוהבת לאכול במסעדות, מכיוון שזה משהו אחר. גם פיצה, אם היא טובה - אז בסדר, אבל מקדונלדס ודברים כאלה מגעילים אותי. זה בכלל לא מרגיש כמו אוכל אמיתי, זה כמו אוכל ממפעל. זה אוכל לא מעניין. בנוסף יש בג'אנק פוד כל מיני חומרים משמרים, וזה מגעיל".
איזה אוכל את הכי אוהבת?
"אני הכי אוהבת את המטבח המזרחי ואת האוכל הדרוזי, שלנו. אבל אני אוהבת גם אוכל מערבי, איטלקי או צרפתי למשל. אני הכי אוהבת לאכול ולהכין ניוקי, רביולי, פיצות וקורדון בלו".
ששפים אמיתיים צריכים לנסות כל מיני דברים מוזרים. יש דברים שאת לא מוכנה לטעום?
"הייתי רוצה לנסות לבשל רוסטביף, אבל עוד לא מצאתי את הנתח המושלם. לגבי לטעום דברים - תלוי איזה אוכל, מאיפה הוא בא ומה יש בו. איברים פנימיים למשל - כבד זה בסדר, טחול פחות אבל אני מוכנה לתת לזה צ'אנס. אבל למוח למשל לא הייתי מתקרבת, יש לי צמרמורת רק מלחשוב על זה. אני חושבת שסך הכל אני מוכנה לנסות כמעט הכל, חוץ מכל מיני חרקים ועקרבים כמו שאוכלים בסין".
אמנם זו פעם ראשונה שחלבי מבשלת באופן תחרותי, אך תגובות חיוביות לאוכל שלה היא רגילה לקבל מזה הרבה זמן. "בישלתי לחברות שלי כמה וכמה פעמים. הן כל הזמן רוצות שאני אבשל להן, ואפילו אמרו לי לכתוב את המתכונים בפייסבוק. בנוסף בישלתי פעם לאורחים שאני לא מכירה, והם ביקשו ממני את המתכונים. תמיד מאוד אהבו את האוכל שלי, וזה גם מה שעודד אותי להירשם לתחרות".
מאיפה בכלל קיבלת את ההשראה לבשל?
"בהתחלה למדתי לבשל מאמא שלי. מגיל 3 עמדתי לידה במטבח, ושאלתי אותה הרבה שאלות. מאוחר יותר התחלתי לבשל בעצמי. בהתחלה דברים פשוטים, כמו חביתות ופסטות, וכשהייתי בת 8 דוד שלי התחיל ללמוד טבחות, והתעניינתי במה שהוא עושה.
"הוא לימד אותי מתכונים ודברים בסיסיים במטבח, כמו חיתוך מהיר והקפצה. מהר מאוד קלטתי שאני לא מפסיקה להתעניין, ורוצה לדעת כמה שיותר דברים בנושא, התחלתי לדמיין את העתיד שלי במקצוע והבנתי שאני מתאהבת בזה, ושזה מה שאני רוצה לעשות".
ועדיין, עם כל הניסיון שלך במטבח, איך הגבת בתוכנית לעזרה שקיבלת בתוכנית, לאיסור להכניס דברים לתנור או לשימוש בסכיני פלסטיק?
"לפעמים אהבתי שהיה לי סו-שף, אבל באופן כללי שנאתי את העזרה. אני רגילה לעבוד לבד, ושנאתי את הסכינים מהפלסטיק. עד היום אני רואה אותם, ובא לי להתעלף.
"בבית אני עובדת עם איכות גבוהה מאוד של סכינים, אני אוהבת את השמן החם ולא מפחדת להיחתך או להיכוות. אני אומרת שאם נשרף קצת - אז נשרף, לא קרה כלום, עוברים את זה. אבל בתוכנית היו מאוד שמרנים, והכל היה מאוד בטיחותי. זה נורא מעצבן".
כשחלבי מדברת על בישול היא רצינית, והמילים נשלפות לה מן השרוול. בכל נושא אחר היא מלאת הומור, ומסיימת כל משפט בצחקוק חצי נבוך. למרות התחביב הלא אופייני שלה, בשאר זמנה הפנוי חלבי נהנית מאותם דברים שכל ילד בגילה אוהב: לצפות בטלוויזיה, לבלות שעות במחשב, לקרוא ספרי פנטזיה ומתח ולשמוע מוזיקה עדכנית. וכמובן, כמו רוב בני גילה, ללמוד זה לא כוס התה שלה.
"כשחברות שלי שאלו אותי מה אני רוצה ליומולדת - הן היו בהלם שאמרתי להן קיצ'ן אייד, ולא איזה אייפון או אייפוד או משהו כזה. בינתיים אני אוספת כסף, ועוד כמה שבועות יהיה לי מספיק כדי לקנות לעצמי קיצ'ן אייד חדש. את החברות שלי לא הצלחתי להדביק בחיידק הבישול, אבל הן כל הזמן מדביקות אותי בחיידקים אחרים (צוחקת)".
אילו עוד חלומות היית רוצה להגשים?
"הייתי רוצה לפתוח מסעדה בדלית אל כרמל, לעשות משהו מיוחד, לא כמו מסעדות בתל אביב שאפשר למצוא על כל שני מטר, שעושים סיבוב ברחוב ונכנסים במקרה. אני רוצה שיגיעו מכל הארץ למסעדה שלי במיוחד".
ומה את חולמת לעשות שלא קשור לבישול?
"הייתי רוצה לטייל בכל העולם, לנסוע להרבה ארצות. בינתיים יצא לי להיות רק בסיני, בירדן ובתורכיה כשהייתי קטנה. אני לא יודעת בדיוק מה זה חו"ל, אבל זה נורא מסקרן אותי. כמובן שאני רוצה גם לטעום מאכלים מכל העולם, אבל בעיקר בא לי לנסוע ולבקר במקומות מעניינים".
אמרת גם שאת רוצה ללמוד לבשל בעולם, איפה למשל?
"בהתחלה חשבתי על צרפת ואיטליה, אבל היום אני מעדיפה ללמוד באוסטרליה. ראיתי, ואני עדיין רואה, את הגרסה של מאסטר שף האוסטרלי, ותמיד האוכל שהם מכינים שם נורא מסקרן. בכלל, אין לי כוח ללמוד עוד שפה, וצרפתית או איטלקית נראה לי קשה ללמוד. עם אנגלית אין לי בעיה, אני מצטיינת בשיעור אנגלית".
את תלמידה טובה?
"זה תלוי... (צוחקת). אני מפטפטת הרבה, כל הזמן מדברת עם חברים. אנחנו עובדים לפעמים על מורות, עושים להן טריקים בשיעור. אבל אני מעדיפה שלא להגיד מה, כי אז הן יגלו שזה אנחנו והלך עלינו. בנוסף אני אוהבת ללמוד בשיעורי אמנויות שיש בבית הספר, ציור ותיאטרון, ואוהבת את זה מאוד. בעיקר תיאטרון, אני אוהבת להיות על במה. אני אוהבת שיעורים שבקושי לומדים בהם, שונאת ללמוד".
כבת בכורה להורים גרושים, חלבי היא שמרטפית נאמנה לאחיותיה, בנות 9 ו-2.5. לעתים קרובות היא מבשלת גם לחברותיה של האחות האמצעית, והיא נותנת לאחיותיה לעזור לה, גם אם העזרה לא תמיד משביעה רצון. את אבא שלה הן מבקרות בסופי השבוע, ובשאר הימים הן בבית אמן.
"הורים גרושים זה די נפוץ, אצלנו בכיתה לרוב הילדים יש הורים גרושים, וכולם מתרגלים לזה עם הזמן. לפעמים זה קשה לשמור על שתי האחיות, במיוחד על הקטנה. אני ילדה ראשונה די מפונקת, אבל לא כמו הפרינססות שעפות על עצמן, בקטע טוב כזה (צוחקת). אני מבשלת כל יום. אמא שלי סומכת עלי והפסיקה לגמרי לבשל, היא מתרחקת מהמטבח כשאני שם, חוץ משטיפת כלים. אני בלגניסטית היסטרית, ותמיד צריך לשטוף הרבה כלים אחריי. אני מבשלת, והיא מנקה".
והסידור הזה מקובל עליה?
"לפעמים לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם